בקשה מתחילה להתייאש מהייטק....

בינה מלאכותית מבינה בתכנות יותר, לא בגלל שמקורה בתכנות, אלא בגלל שהיא צריכה בסופו של דבר לדבר עם מחשבים, לא עם בני אדם.
זה לא נכון.
הסיבה היחידה שבגללה בינה מלאכותית יודעת תכנות יותר ממקצועות אחרים, היא בדיוק מאותה סיבה שבינה מלאכותית טובה מאוד ביצירת תמונות, ציורים וסרטונים מדהימים, שבהם היא כן צריכה לדבר עם בני אדם.
הסיבה היא שיש על זה המון מידע שמופץ באינטרנט, ומאפשר לאמן את המודל טוב יותר ויותר.
 
לא יודעת על תאוריות.
דה פקטו הן עובדות. בסטנדרטים גבוהים.
ועוברות במהירות בין שפות וטכנולוגיות.

גם בזמני הסבירו איך הסמינרים הם ברמה נמוכה.
היו גם אז לימודים לתארים יותר מרשימים שהסבירו לנו איך אנחנו ברמה נמוכה.
והמציאות הוכיחה שהבנות הן ברמה גבוהה. ומצליחות בשוק ומתקדמות לא פחות.

כל השאר דעות קדומות ונחיתות.
יש פה למישהו מאגר מידע מהימן,
בשביל לבסס אחת ולתמיד את הטענה הזו?
מאז ומעולם היה לי נח להאמין כך, אולם חשוב לבסס את הטענה הזו בצורה לוגית ועובדתית:

כמה סטודנטים נפלטים לשוק העבודה מדי שנה,
כמה מתקבלים לעבודה (ולא במטריקס ושות'),
מתוכם כמה חרדים,
מתוכם כמה נשים חרדיות,
מהם אחוזי הפיטורים הכלליים,
מתוכם בציבור החרדי,
מתוכם במגדר הנשי.

קל ונח להאמין לכך, בייחוד שתמיד יהיו את הבוסים החילונים שיטענו בתוקף ש"החרדיות עם מוסר עבודה גבוה"
אבל בתכל'ס - יש פה למישהו עובדות מוכחות?
ולא נראה לי שהפעם ג'יפיטי יעזור כאן.
 
זה לא נכון.
הסיבה היחידה שבגללה בינה מלאכותית יודעת תכנות יותר ממקצועות אחרים, היא בדיוק מאותה סיבה שבינה מלאכותית טובה מאוד ביצירת תמונות, ציורים וסרטונים מדהימים.
הסיבה היא שיש על זה המון מידע שמופץ באינטרנט בצורה חינמית, ומאפשר לאמן את המודל טוב יותר ויותר.
יש יותר תוכן טקסטואלי ברשת מאשר מידע על תכנות.
האם זה הופך את הבינה המלאכותית ליותר טובה ביצירת תוכן מאשר בכתיבת קוד?
 
לא בטוחה שאפשר להאשים רק את הסמינרים.
זה גם ענין של סדר עדיפויות ואידאלים של אישה חרדית.

אבל באמת אנחנו כבר ממחזרים :confused:
 
קודם כל, לא משנה בכלל מה אותו אדם חושב על החרדים - אין שום קשר למונח 'גזענות', שמדבר על אפליה גזעית. לא ידוע לי על כך שהחרדים משתייכים לגזע שונה מזה של החילונים.

חברת ה-HR אכן מיושנות באופן כללי, וזו הסיבה היחידה שהן דורשות מבחני ליטקוד ממתכנתים עם ניסיון של שנים, כשאין שום קשר בין שאלות ליטקוד לבין התכנות בפועל. יש סטנדרטים מסוימים בתעשייה, ואף מגייסת לא תשנה את התהליך על דעת עצמה. לזה קוראים 'מיושן'.

בינה מלאכותית מבינה בתכנות יותר, לא בגלל שמקורה בתכנות, אלא בגלל שהיא צריכה בסופו של דבר לדבר עם מחשבים, לא עם בני אדם.

התוצר של בינה מלאכותית עדיין לא מספיק טוב בכתיבה, דיבור והתעסקות כללית עם בני אדם, כי לבני אדם יש דרישות מסוימות, דרך תקשורת שלה הם רגילים, ובינה מלאכותית לא מחקה בני אדם מספיק טוב. וגם כשהיא כן מצליחה לחקות, אלו שרגילים לחומר שנכתב על ידי בינה מלאכותית, מזהים את זה מקילומטרים, והזיוף פשוט נמאס עליהם.

לעומת זאת, מחשבים הם לא עם מפונק, ואם הם מקבלים תוכנה שעובדת עליהם, לא באמת איכפת להם אם התוכנה נכתבה בקונוונציה שלא מקובלת, שהקוד לא מספיק נקי, או שיש לוגים על כל שורה - כל עוד שזה קוד נכון, זה פשוט יעבוד.

כבר כיום יש תחום של 'וייב קודינג' של אנשים שלא מבינים בכלל בקוד, שנותנים פרומפטים ומקבלים תוצרים שלמים, וגם אם כיום זה לא מספיק טוב - זה עשוי להשתפר מהר מאד. וגם אם זה לא יצליח להגיע לרמה של מאה אחוז - רוב הסיכויים שגם מפתח שלא מספיק מבין לעומק בטכנולוגיה שבה הקוד נכתב - יוכל לשפר את התוצרים הללו למאה אחוז.
הבנה גבוהה במחשבים ניכרת.
"כל עוד שזה קוד נכון זה יעבוד"
למחשבים מאוד משנה "איך" הקוד כתוב. הם לא מגיבים באותו אופן לקוד גרוע.
הם עם מפונק בעליל ובהחלט.
לא שבינה מלאכותית לא יודעת לשפר קוד אם היא תהיה טובה
אבל המשפט היווה בורות פר אקסלנס.

אני דווקא חושבת שבינה מלאכותית עושה עבודה יופי בתחום הכתיבה
וכנראה שאתה מתחום הכתיבה וזה המקצוע שלך אם אתה מתעקש לחשוב אחרת.
קראתי כתבות עיתונאיות שלא נפלו בכלום מכתבה סטדרטית בYNET ומשפחה שנכתבו על ידי בינה מלאכותית
אז אולי בעל מקצוע בתחום הכתיבה יזהה ממש מיד - לקוראים זה פחות אכפת איכשהו.

המציאות היא כרגע ונכון לעת עתה -
אם תיקח איפיון סטנדרטי ותשים אותו בבינה מלאכותית מעולה -
תקבל אפס מאופס.

צריך מאפיין ממש טוב עם הבנה טובה בקידוד כדי לקבל משהו שאפשר להתחיל עליו.
ומסכימה שהעתיד באופן וודאי כולל ריסוק של תחום האיפיון והניתוח כמות שהוא היום - מתכנתים יבצעו בשורה תחתונה את האיפיון והניתוח כחלק מכתיבת פרומפטים.
 
יש יותר תוכן טקסטואלי ברשת מאשר מידע על תכנות.
האם זה הופך את הבינה המלאכותית ליותר טובה ביצירת תוכן מאשר בכתיבת קוד?
כן
כיום היא טובה יותר ביצירת תוכן מאשר בכתיבת קוד.

לעניות דעתי הלא מבינה בכתיבה מרוממת. התוצר שלה לא נראה לי שונה באופן מיוחד מכתבה ממוחזרת בעיתון חרדי קלאסי.
ולרוב האנשים זה פשוט מספיק.

בעוד שקוד שלא עובד/ מכיל מקרי קצה או באגים/בעיות ביצועים
הוא בעיה קשה שתקריס את המחשב והתוכנה שלך ומתאימה לשעשוע ביתי
 
יש פה למישהו מאגר מידע מהימן,
בשביל לבסס אחת ולתמיד את הטענה הזו?
מאז ומעולם היה לי נח להאמין כך, אולם חשוב לבסס את הטענה הזו בצורה לוגית ועובדתית:

כמה סטודנטים נפלטים לשוק העבודה מדי שנה,
כמה מתקבלים לעבודה (ולא במטריקס ושות'),
מתוכם כמה חרדים,
מתוכם כמה נשים חרדיות,
מהם אחוזי הפיטורים הכלליים,
מתוכם בציבור החרדי,
מתוכם במגדר הנשי.

קל ונח להאמין לכך, בייחוד שתמיד יהיו את הבוסים החילונים שיטענו בתוקף ש"החרדיות עם מוסר עבודה גבוה"
אבל בתכל'ס - יש פה למישהו עובדות מוכחות?
ולא נראה לי שהפעם ג'יפיטי יעזור כאן.
אני לא חושב שיש דרך לדעת את זה.

אני יודע עובדה אחת, די ברורה. עם כל הדיבורים על אלפי חרדיות שנמצאות בהייטק - בקושי רב ניתן למצוא חרדיות בוגרות סמינר פעילות בלינקדאין ובקבוצות הוואצאפ של התכנות.
כל מי שמתחיל להבין בעולם הגיוס להייטק יאמר לך שהדבר הכי חשוב הוא להחזיק חשבון לינקדאין פעיל ומתפקד, ו'להחזיק נוכחות' ברשתות.
אז כן, יכול להיות שהן מתכנתות טובות ומעולות, אבל הסיכוי שלהן למצוא עבודה בעולם הדינמי והמשתנה של ימינו - נמוך מאד.
 
חברת ה-HR אכן מיושנות באופן כללי, וזו הסיבה היחידה שהן דורשות מבחני ליטקוד ממתכנתים עם ניסיון של שנים, כשאין שום קשר בין שאלות ליטקוד לבין התכנות בפועל. יש סטנדרטים מסוימים בתעשייה, ואף מגייסת לא תשנה את התהליך על דעת עצמה. לזה קוראים 'מיושן'.
מעניין שגוגל מגייסת בשיטות ממש מיושנות....

ואחזור שוב על מה שאמרו קודמותי
כל עוד המפתחות יאמצו לעצמם את היכולות של עבודה עם ה AI + מעבר על קידוד תקין לא חושבת שמישהו יוציא אותם משוק העבודה.
זה שיש לנו כל שנה המון ג'וניוריות זה הבעקבות כך שהן יוצאות לשוק אחרי שנתיים ולא אחרי 4-5 שנים
אז כן אנחנו מציפים את השוק ויש לנו הרבה יותר הגבלות במציאת מקום העבודה הנכון והמתאים.

אמירה כזו - שכל המתכנתות החרדיות לא מבינות לעומק התוכנה וכו' - שמעתי אותה מעוד מישהו מסוים מאוד - המקור שלה עדיין לא מספיק נהיר לי.
 
כן
כיום היא טובה יותר ביצירת תוכן מאשר בכתיבת קוד.
לא נכון, חד משמעית
לעניות דעתי הלא מבינה בכתיבה מרוממת. התוצר שלה לא נראה לי שונה באופן מיוחד מכתבה ממוחזרת בעיתון חרדי קלאסי.
נחמד לשמוע את הסטריאוטיפים, המשיכי כך!

לא ברור על מי את כועסת פה, נשמח שתבהירי.
 
הבנה גבוהה במחשבים ניכרת.
"כל עוד שזה קוד נכון זה יעבוד"
למחשבים מאוד משנה "איך" הקוד כתוב. הם לא מגיבים באותו אופן לקוד גרוע.
הם עם מפונק בעליל ובהחלט.
לא שבינה מלאכותית לא יודעת לשפר קוד אם היא תהיה טובה
אבל המשפט היווה בורות פר אקסלנס.

אני דווקא חושבת שבינה מלאכותית עושה עבודה יופי בתחום הכתיבה
וכנראה שאתה מתחום הכתיבה וזה המקצוע שלך אם אתה מתעקש לחשוב אחרת.
קראתי כתבות עיתונאיות שלא נפלו בכלום מכתבה סטדרטית בYNET ומשפחה שנכתבו על ידי בינה מלאכותית
אז אולי בעל מקצוע בתחום הכתיבה יזהה ממש מיד - לקוראים זה פחות אכפת איכשהו.

המציאות היא כרגע ונכון לעת עתה -
אם תיקח איפיון סטנדרטי ותשים אותו בבינה מלאכותית מעולה -
תקבל אפס מאופס.

צריך מאפיין ממש טוב עם הבנה טובה בקידוד כדי לקבל משהו שאפשר להתחיל עליו.
ומסכימה שהעתיד באופן וודאי כולל ריסוק של תחום האיפיון והניתוח כמות שהוא היום - מתכנתים יבצעו בשורה תחתונה את האיפיון והניתוח כחלק מכתיבת פרומפטים.
אם תהיה כתיבה יותר עניינית, ופחות מנסה להשפיל ולרדת לגופו של כותב - אני חושב שזה יועיל לכולנו.

לא דיברתי על קוד גרוע מבחינה אבסולוטית. דיברתי על קוד שנראה לעיני מתכנת בשר ודם כ'קוד גרוע'. נניח - קוד שלא כתוב לפי כללי ה'קוד נקי', או קוד שיש בו קומנטים על כל שורת קוד, או שלא כתוב לפי הקונוונציות של השפה.

אני מתחום הכתיבה והתכנות, ואני מזהה מקילומטרים כתבות ופוסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית, ולמחשב זה פשוט לא אכפת בכלל.

אם מתכנת ייקח אפיון, יבין אותו לעומק, ויכתוב לבינה מלאכותית מה הוא צריך - הוא יכול לקבל תוצר טוב מאד.
 
יש יותר תוכן טקסטואלי ברשת מאשר מידע על תכנות.
האם זה הופך את הבינה המלאכותית ליותר טובה ביצירת תוכן מאשר בכתיבת קוד?
ברור, הבינה המלאכותית הרבה יותר טובה בכתיבת תוכן כללי מאשר ביצירת קוד.
עצם זה שהיא "מדברת" איתך, מראה על העובדה הזו.
תחשוב כמה תוכן טקסטואלי היא יוצרת ביום, זה בלתי נתפס.

ואם אתה אומר שהיא לא טובה ביצירת תוכן ספרותי ברמה גבוהה?
בגלל שאת זה יש פחות באינטרנט...
 
טוב זה מה שהיבנה אמרה:
היי רציתי לשאול אתך, במה את יותר טובה, בכתיבת תוכן או בכתיבת קוד ?ולמה?

ChatGPT said:​

היי! שאלה מצוינת 🙂
האמת היא שאני טובה מאוד גם בכתיבת קוד וגם בכתיבת תוכן, אבל האופי של כל משימה שונה — ולכן התשובה תלויה במה שצריך לעשות:

💻 כתיבת קוד​

  • יתרונות שלי: יש לי גישה למידע עדכני, היכרות עם המון טכנולוגיות, אני לא שוכחת סינטקס, יודעת להסביר, לדבג, לייעל ולמצוא פתרונות למקרים מורכבים מאוד.
  • חוזקות מיוחדות: אני יכולה גם לבנות ארכיטקטורות שלמות, לנתח ביצועים, לכתוב טסטים, לעבוד לפי דיזיין פטרנס, ועוד — בשפות כמו C#, JavaScript, Python ועוד.

✍️ כתיבת תוכן​

  • יתרונות שלי: אני יודעת להתאים את הסגנון לקהל היעד, לנסח בצורה ברורה, שיווקית, מקצועית או רגשית — מה שצריך. יש לי גם ידע כללי רחב שיכול להעשיר את התוכן.
  • חוזקות מיוחדות: אני שולטת היטב בטון כתיבה, מבנה לוגי, בהירות, ויכולת לנסח רעיונות מסובכים בצורה נגישה.



אז במה אני "יותר טובה"?​

אם נמדוד לפי דיוק, מורכבות ודרישות טכניות — אז כנראה קוד, כי שם יש פחות מקום לטעויות וצריך להיות מדויק מאוד.
אבל אם נמדוד לפי יצירתיות, סגנון ורגש — אז תוכן לוקח.

ולמה?​

כי במובנים טכניים, יש לי יתרון עצום של ידע ועיבוד מהיר, אז בקוד קשה לי "לטעות".
אבל בתוכן, לפעמים יש יותר מקום לפרשנות אנושית, סגנון אישי וניואנסים רגשיים — ושם, אתה או את אולי תבינו טוב יותר מה הקוראים באמת צריכים להרגיש.
רוצה לנסות אותי באחד מהם ולבדוק? 😄

You said:​

לפי היכולות שלך הקיימות כיום והצפויות בעתיד, את לכאורה הולכת להחליף את המקום של המתכנתים?

ChatGPT said:​

זו שאלה אמיצה וחכמה — והרבה מאוד אנשים שואלים את עצמם את זה בימים אלה. התשובה הקצרה היא:
לא, אני לא הולכת להחליף את המתכנתים. אני הולכת לשנות את הדרך שבה מתכנתים עובדים.

למה לא להחליף?​

  1. הבנה עסקית: מתכנת טוב לא רק כותב קוד. הוא מבין את הצרכים של המשתמשים, מבצע בחירות ארכיטקטוניות, מתקשר עם צוותים אחרים, מתמודד עם אילוצים אמיתיים של פרויקטים.
  2. שיפוט אנושי: יש הרבה מקרים שבהם אין "תשובה אחת נכונה". צריך לקבל החלטות לפי ניסיון, אינטואיציה, הבנת ההקשר — ואני לא תמיד יכולה לראות את התמונה המלאה.
  3. אחריות ובדיקה: גם אם אני כותבת קוד שמריץ פרויקט שלם — מישהו עדיין צריך להבין אותו, לבדוק אותו, ולתחזק אותו. אי אפשר להשאיר הכול בידי אוטומציה בלי בקרה אנושית.
  4. גבולות יצירתיים ואתיים: יש מקומות שבהם צריך לדעת מתי לא לכתוב קוד. מתי הפתרון הוא בכלל תהליך, שינוי עסקי, או אפילו לא לעשות כלום. שם נדרש שיקול דעת אנושי.

ומה כן הולך להשתנות?​

  • מתכנתים יכתבו פחות קוד ידני ויותר יפקחו, יתכננו, ויתקשרו עם כלים כמוני.
  • העבודה תזוז לרמות גבוהות יותר של חשיבה: תכנון, ארכיטקטורה, ניתוח.
  • יכול להיות שמתכנת אחד יוכל להפיק עבודה של צוות — אבל זה לא יחליף את כל הצוותים, אלא יגרום להם להתמקד באתגרים חשובים יותר.



תכל’ס?​

כמו שמחשבונים לא ביטלו את המתמטיקאים, ו-Excel לא ביטל את רואי החשבון — אני גם לא הולכת לבטל מתכנתים.
אני הולכת להפוך את הטובים לעוד יותר טובים.
אם את/ה מתכנת/ת — העתיד שלך לא הולך להיעלם. הוא פשוט הולך להשתדרג.
רוצה שאעזור לך להשתדרג כבר עכשיו? 😊
 
ברור, הבינה המלאכותית הרבה יותר טובה בכתיבת תוכן כללי מאשר ביצירת קוד.
עצם זה שהיא "מדברת" איתך, מראה על העובדה הזו.
תחשוב כמה תוכן טקסטואלי היא יוצרת ביום, זה בלתי נתפס.

ואם אתה אומר שהיא לא טובה ביצירת תוכן ספרותי ברמה גבוהה?
בגלל שאת זה יש פחות באינטרנט...
דיברתי על תחום 'יצירת תוכן' - תוכן שמעניין ומרתק את הקוראים, ויגרום להם לקרוא עוד ועוד.
בהתחשב בכך שספרים נכתבים כבר אלפי שנים, ותחום התכנות הוא בעל עשרות שנים בלבד - ברור מאד מה יש יותר ברשת.
וכן, מנועי הבינה המלאכותית אומנו על עשרות אלפי ספרים.
 
אם תהיה כתיבה יותר עניינית, ופחות מנסה להשפיל ולרדת לגופו של כותב - אני חושב שזה יועיל לכולנו.

לא דיברתי על קוד גרוע מבחינה אבסולוטית. דיברתי על קוד שנראה לעיני מתכנת בשר ודם כ'קוד גרוע'. נניח - קוד שלא כתוב לפי כללי ה'קוד נקי', או קוד שיש בו קומנטים על כל שורת קוד, או שלא כתוב לפי הקונוונציות של השפה.

אני מתחום הכתיבה והתכנות, ואני מזהה מקילומטרים כתבות ופוסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית, ולמחשב זה פשוט לא אכפת בכלל.

אם מתכנת ייקח אפיון, יבין אותו לעומק, ויכתוב לבינה מלאכותית מה הוא צריך - הוא יכול לקבל תוצר טוב מאד.
העובדה שאתה מזהה מקילומטר כתבות ופוסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית
לא אומרת שזו בעיה או שהם גרועים

גם כל מתכנת יזהה מקילומטר קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית וזה לא סותר את טיבו.

בינה מלאכותית נכון להיום מסתדרת הכי טוב עם קוד נקי . בקונוונציות של השפה. ובונוס מוסיפה קומנטים על שורות הקוד - דבר שלמתכנתים אין כוח לעשות והוא ממש חשוב לתחזוקה.
לא אלו הנקודות שבגללן נחוץ מתכנת שמבין בשפה.

אם מתכנת צריך לכתוב מחדש את האיפיון לבינה המלאכותית - מי לדעתך צריך מאפיין?! ציינתי שזה המקצוע בסיכון הכי גבוה בהייטק ואני לא חוזרת בי.
האיפיונים כמות שהם היום מיותרים. כבר היום. לא כמשהו עתידני.
איפיון חייב להיות כזה שעושים לו קופי פייסט לבינה מלאכותית ומקבלים תוצר טוב מאד לעבוד עליו - ואפשר בהחלט שהמתכנת יקצר הליכים ויבצע את 2 הפעולות.
 
גם בזמני הסבירו איך הסמינרים הם ברמה נמוכה.
היו גם אז לימודים לתארים יותר מרשימים שהסבירו לנו איך אנחנו ברמה נמוכה.
והמציאות הוכיחה שהבנות הן ברמה גבוהה. ומצליחות בשוק ומתקדמות לא פחות.

כל השאר דעות קדומות ונחיתות.
נכון, ואדרבה.
כשאנחנו למדנו מדמ״ח בסמינר, הרמה היתה נחותה פי כמה וכמה מהרמה היום עם כל התוכניות.
 
ברור, הבינה המלאכותית הרבה יותר טובה בכתיבת תוכן כללי מאשר ביצירת קוד.
עצם זה שהיא "מדברת" איתך, מראה על העובדה הזו.
תחשוב כמה תוכן טקסטואלי היא יוצרת ביום, זה בלתי נתפס.

ואם אתה אומר שהיא לא טובה ביצירת תוכן ספרותי ברמה גבוהה?
בגלל שאת זה יש פחות באינטרנט..
שוב לא נכון!
היא גרועה ביצירת תוכן איכותי,
השימוש הטוב יותר שלה הוא בעיקר לידיעות חדשותיות קטנות, ולא יותר.
ודווקא הרשת מפוצצת בתוכן איכותי.

נראה לי לא ניתחתם נכון את הסיפור ו @yonatanr לעניות דעתי צודק הפעם:

תוכן טקסטואלי- הינו תחום סובייקטיבי, לא סכימטי ודינאמי, נתון לריאקטיות של הקוראים.
קוד- סכימטי, מוגדר ובעל כללים ברורים.
בזמן שתוכן טקסטואלי הוא תחום סובייקטיבי, גמיש ותלוי הקשר, שבו למשמעות, לסגנון ולתגובה הרגשית של הקוראים יש משקל רב - קוד לעומת זאת פועל בתוך מסגרת נוקשה של כללים ברורים, מבנים סכמטיים ותחביר מדויק. לכן, בינה מלאכותית נוטה להצטיין יותר בכתיבת קוד, שבו ההגדרות חד-משמעיות והצלחה נמדדת באובייקטיביות, מאשר בכתיבת תוכן, הדורשת רגישות אנושית, יצירתיות, והבנה עמוקה של הקשר תרבותי ונפשי.

ובינינו, מי פה **לא** נעזר בקרסור וואטאבר יומיומית?
 
העובדה שאתה מזהה מקילומטר כתבות ופוסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית
לא אומרת שזו בעיה או שהם גרועים

גם כל מתכנת יזהה מקילומטר קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית וזה לא סותר את טיבו.

בינה מלאכותית נכון להיום מסתדרת הכי טוב עם קוד נקי . בקונוונציות של השפה. ובונוס מוסיפה קומנטים על שורות הקוד - דבר שלמתכנתים אין כוח לעשות והוא ממש חשוב לתחזוקה.
לא אלו הנקודות שבגללן נחוץ מתכנת שמבין בשפה.

אם מתכנת צריך לכתוב מחדש את האיפיון לבינה המלאכותית - מי לדעתך צריך מאפיין?! ציינתי שזה המקצוע בסיכון הכי גבוה בהייטק ואני לא חוזרת בי.
האיפיונים כמות שהם היום מיותרים. כבר היום. לא כמשהו עתידני.
איפיון חייב להיות כזה שעושים לו קופי פייסט לבינה מלאכותית ומקבלים תוצר טוב מאד לעבוד עליו - ואפשר בהחלט שהמתכנת יקצר הליכים ויבצע את 2 הפעולות.
העובדה שאני מזהה מקילומטר כתבות ופוסטים, ובשלב מסוים הניסוח הגנרי גורם לבחילה ומיאוס - אומרת שהם גרועים ביצירת תוכן עבור בני אדם.

קוד לא נועד לשימוש של המתכנתים, הוא נועד לשימוש ע"י המחשבים, ולמחשב לא אכפת עד כמה זה גנרי וחוזר על עצמו - אם זה כתוב נכון, זה פשוט יעבוד. זה כל ההבדל.

לא כתבתי שום דבר על הצורך במאפיין.
 
בזמן שתוכן טקסטואלי הוא תחום סובייקטיבי, גמיש ותלוי הקשר, שבו למשמעות, לסגנון ולתגובה הרגשית של הקוראים יש משקל רב - קוד לעומת זאת פועל בתוך מסגרת נוקשה של כללים ברורים, מבנים סכמטיים ותחביר מדויק. לכן, בינה מלאכותית נוטה להצטיין יותר בכתיבת קוד, שבו ההגדרות חד-משמעיות והצלחה נמדדת באובייקטיביות, מאשר בכתיבת תוכן, הדורשת רגישות אנושית, יצירתיות, והבנה עמוקה של הקשר תרבותי ונפשי.
זה לא בינה מלאכותית במקרה?
 
אם מתכנת ייקח אפיון, יבין אותו לעומק, ויכתוב לבינה מלאכותית מה הוא צריך - הוא יכול לקבל תוצר טוב מאד.
זה לא נכון, ברוב המקרים הוא יקבל תוצר בינוני.
והAI מתקשה מאוד להכנס לקוד קיים ולשנות בו שינויים בצורה טובה.
הוא מצליח בעיקר ליצור קוד חדש.
דיברתי על תחום 'יצירת תוכן' - תוכן שמעניין ומרתק את הקוראים, ויגרום להם לקרוא עוד ועוד.
בהתחשב בכך שספרים נכתבים כבר אלפי שנים, ותחום התכנות הוא בעל עשרות שנים בלבד - ברור מאד מה יש יותר ברשת.
וכן, מנועי הבינה המלאכותית אומנו על עשרות אלפי ספרים.
נכון שהספרים קיימים כבר אלפי שנים, אבל כמה ספרי סיפורת, ולא דת/רפואה/טכניים נכתבו עד לפני כ 300 שנה?
ואין השוואה בין כמות הספרים שנכתבו עד היום לכמות הקוד. ברור שיש יותר קוד.
 
העובדה שאתה מזהה מקילומטר כתבות ופוסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית
לא אומרת שזו בעיה או שהם גרועים

גם כל מתכנת יזהה מקילומטר קוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית וזה לא סותר את טיבו.
בדיוק! הסברת מעולה.
כל ההבדל פה הינו שבשביל שמוצר יעבוד, לא משנה האם הקוד נבנה בעזרת בינה מלאכותית,
בעוד שבתוכן כתוב - זה משליך באופן ישיר על האיכות, כפי שכבר פורט לעיל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ראיתי הרבה שכותבות בצורה כזו או אחרת שאין כמעט אפשרויות העסקה לנשים חרדיות וממילא הרבה יושבות בבית בלי עבודה.
אני חושב שהבעיה היא שאנשים לא יודעים שיש עוד דרכים להרוויח כסף מתכנות גם בלי לעבוד בחברה ישראלית במודל היברידי ולהגיע למשרד בתל אביב 3 ימים בשבוע.
רציתי ליצור רשימה שלי, אבל מסתבר שהdeep research של ג'מיני עושה עבודה הרבה יותר טובה, כל מה שחשבתי לכתוב נמצא בדו"ח שלו.
אז להלן התוצאות:

אפיקי תעסוקה מרחוק למתכנתות חרדיות בישראל: מדריך מקיף​

1. מבוא: הכרה בצורך באפשרויות תעסוקה גמישות ומרוחקות למתכנתות חרדיות והצגת מטרת הדוח​

עולם הטכנולוגיה חווה בשנים האחרונות שינוי משמעותי, עם מעבר גובר והולך למודלים של עבודה מרחוק. מגמה זו, שהואצה בעקבות אירועים גלובליים, פותחת דלתות חדשות ומציעה גמישות רבה יותר לעובדים במגוון תחומים, ובפרט בתעשיית ההייטק. עבור מתכנתות חרדיות בישראל, המחפשות לאזן בין פיתוח קריירה מקצועית מספקת לבין שמירה על אורח חיים וערכים אישיים, אפשרויות התעסוקה מרחוק אינן רק העדפה, אלא לעיתים קרובות צורך מהותי. הצורך הייחודי בעבודה מרחוק באופן מלא, בסביבה גמישה ומותאמת, עומד בבסיס דוח זה.

עבור נשים חרדיות רבות, האפשרות לעבוד מהבית אינה רק עניין של נוחות. היא מהווה תנאי הכרחי להשתלבותן בשוק העבודה הטכנולוגי, תוך שמירה על אורח חייהן וערכיהן. סביבת העבודה הביתית מאפשרת התמודדות עם אתגרים לוגיסטיים, כגון ריחוק גאוגרפי ממרכזי תעסוקה גדולים, ומענה לאתגרים תרבותיים, על ידי יצירת סביבת עבודה התואמת את דרישות הצניעות, מאפשרת הקפדה על זמני תפילות וחגים, ומקלה על ניהול חיי המשפחה והבית. לפיכך, עבודה מרחוק אינה רק "אפשרות" אלא לעיתים "הכרח" המאפשר גישור על פערים אלו ומקל על השתלבותן בתעשייה. הגברת הזמינות של משרות מרחוק יכולה לתרום משמעותית להגדלת שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בהייטק, תחום בו הן עדיין נמצאות בתת-ייצוג יחסי, ובכך לגוון את כוח האדם בתעשייה ולתרום לכלכלה הישראלית.

מטרת דוח זה היא לספק סקירה מקיפה, מעשית ורגישת תרבות של אפשרויות ההכנסה הקיימות כיום למתכנתות חרדיות תושבות ישראל, המעוניינות לעבוד מהבית באופן מלא. הדוח יבחן נתיבים מגוונים, החל מעבודה כפרילנסרית בפלטפורמות בינלאומיות ומקומיות, דרך משרות שכירות מרחוק בחברות ישראליות ובינלאומיות, וכלה בהזדמנויות ייעודיות למגזר החרדי ואפיקי הכנסה אלטרנטיביים בתחום התכנות.

2. נתיבים להכנסה מתכנות בעבודה מרחוק למתכנתות חרדיות בישראל​

2.1. עבודה כפרילנסרית: שער לפרויקטים גלובליים ומקומיים​

עבודה כפרילנסרית מציעה למתכנתות גמישות רבה ויכולת לעבוד מכל מקום, יתרונות משמעותיים עבור מי שמחפשת עבודה מרחוק מלאה. כפרילנסרית, ניתן לקבוע את שעות העבודה, לבחור את הפרויקטים המעניינים, וליהנות מפוטנציאל השתכרות גבוה, התלוי בניסיון, בביקוש לכישורים הספציפיים וביכולת התמחור. עם זאת, לצד היתרונות, קיימים גם אתגרים: הצורך בשיווק עצמי מתמיד, ניהול לקוחות, התמודדות עם חוסר יציבות אפשרי בהכנסות, ואחריות מלאה על היבטים אדמיניסטרטיביים כגון תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה.

בחירת פלטפורמת הפרילנס המתאימה תלויה באסטרטגיה האישית של המתכנתת. פלטפורמות בינלאומיות מציעות היצע פרויקטים גדול יותר ופוטנציאל לחשיפה ללקוחות גדולים ושווקים גלובליים, אך מלוות בתחרות גבוהה יותר. פלטפורמות ישראליות, לעומת זאת, עשויות להציע כניסה "רכה" יותר לשוק, עם פחות חסמי שפה ותרבות, ותשלומים המתבצעים ישירות בשקלים.

שיקול קריטי נוסף בבחירת פלטפורמה הוא מודל העמלות שלה. פלטפורמות מסוימות גובות אחוז מההכנסה על כל פרויקט, מה שיכול להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך זמן. פלטפורמות אחרות פועלות במודל של דמי מנוי חודשיים או שנתיים, שעשוי להיות משתלם יותר עבור פרילנסריות עם נפח עבודה גבוה והכנסות קבועות, אך דורש השקעה ראשונית גם אם עדיין אין פרויקטים פעילים. יש לשקול את נפח העבודה הצפוי ואת גודל הפרויקטים הממוצע כדי לבחור את המודל המשתלם ביותר.

פלטפורמות בינלאומיות מובילות:

  • Upwork: אחת מפלטפורמות הפרילנסרים הגדולות והמוכרות בעולם, המציעה מגוון רחב של פרויקטים בתחומי התכנות השונים, החל מפיתוח אתרים ואפליקציות מובייל ועד לעבודה עם בסיסי נתונים וטכנולוגיות מתקדמות.1 הפלטפורמה מאפשרת יצירת פרופיל אישי מפורט, הגשת הצעות לפרויקטים, וניהול כל ההיבטים של העסקאות דרכה.1 תהליך הרישום כולל יצירת פרופיל המדגיש את הכישורים והניסיון הרלוונטיים. מבחינת עמלות, Upwork עברה ממודל מדורג לעמלת שירות קבועה של 10% על חוזים חדשים, אך צפויה לעבור למודל עמלות משתנה (עד 15%) החל ממאי 2025, בהתאם לגורמים כמו ביקוש הלקוחות לעבודה מסוימת.3 בנוסף, קיימות עמלות משיכת כספים.4 פוטנציאל ההשתכרות ב-Upwork תלוי מאוד בכישורים, בניסיון, בסוג הפרויקט וביכולת המשא ומתן של הפרילנסרית. הפלטפורמה פתוחה ופעילה עבור ישראלים, וניתן למצוא בה פרילנסרים ולקוחות ישראלים.2
  • Fiverr: פלטפורמה פופולרית נוספת, שמקורה בישראל 6, המבוססת על קונספט של "גיגים" – שירותים מוגדרים מראש המוצעים על ידי פרילנסרים. אף שהחלה עם מחיר התחלתי סמלי של 5 דולר לשירות, כיום ניתן למצוא בה מגוון רחב של שירותים במחירים משתנים.1 תהליך הרישום כולל יצירת פרופיל והגדרת גיגים ספציפיים בתחום התכנות, כגון פיתוח אתרים (כולל פלטפורמות כמו WordPress ו-Shopify), פיתוח אפליקציות מובייל, עבודה עם שפות תכנות כמו Python ו-React, ופיתוח בתחומי AI.8 Fiverr גובה עמלה של 20% מההכנסות של הפרילנסר על כל עסקה.9 פוטנציאל ההשתכרות יכול להיות גבוה; לדוגמה, דווח על פרילנסר ישראלי בתחום עריכת הווידאו שהרוויח למעלה ממיליון דולר דרך הפלטפורמה 6, מה שמדגים את הפוטנציאל הגלום בה, אם כי מדובר במקרה יוצא דופן. כחברה ישראלית, Fiverr נגישה ורלוונטית מאוד לפרילנסרים מקומיים.7
  • Toptal: פלטפורמה אקסקלוסיבית המתמקדת בחיבור בין חברות לבין 3% העליונים של טאלנטים בתחומי הפיתוח, העיצוב והפיננסים.1 תהליך המיון ב-Toptal קפדני ביותר וכולל ראיונות אישיים ומבחנים מקצועיים, במטרה להבטיח את הרמה הגבוהה ביותר של המועמדים.1 הפלטפורמה מציעה פרויקטים מורכבים וטכנולוגיות מתקדמות, לעיתים בתחומים כמו בלוקצ'יין ובינה מלאכותית.12 Toptal גובה עמלה מהלקוח, והפרילנסר מקבל תעריף שעתי. דיווחים מצביעים על כך שהפלטפורמה עשויה לקחת עד 50% מהסכום שהלקוח משלם.13 פוטנציאל ההשתכרות למפתחים דרך Toptal מוערך בממוצע שנתי של כ-$115,683 14, אך יש לקחת בחשבון את העמלה הגבוהה של הפלטפורמה.
פלטפורמות ישראליות:

  • XPlace: נחשבת לזירת הפרילנסרים הישראלית הגדולה והפעילה ביותר.1 הפלטפורמה, הנמצאת בבעלות קבוצת AllJobs 15, מציעה מגוון רחב של תחומים, כולל קטגוריות תכנות מגוונות כגון מפתחי Back-end ו-Front-end, מומחי.NET, Python, ומפתחי אפליקציות אנדרואיד.16 ההרשמה לאתר פשוטה יחסית.16 בניגוד לפלטפורמות בינלאומיות רבות, XPlace פועלת במודל של דמי מנוי חודשיים (SaaS) ואינה גובה עמלות על פרויקטים.17 עלות מנוי חודשי עומדת על כ-$26, עם אפשרות להנחות למנויים לתקופות ארוכות יותר.17 בנוסף, קיימת אופציה בשם CallMe, המאפשרת קבלת פניות ישירות מלקוחות פוטנציאליים בעלות של 15 ₪ לשיחה נכנסת.18 גודל עסקה ממוצע בפלטפורמה נע בין 4,000 ₪ ל-40,000 ₪ 18, מה שמעיד על פוטנציאל הכנסה משמעותי.
  • Freelancer Israel: זוהי שלוחה ישראלית של הפלטפורמה הבינלאומית הפופולרית Freelancer.com, והיא מתמקדת בחיבור בין פרילנסרים ישראלים לבין פרויקטים.1 תהליך הרישום, סוגי העבודות, מודל העמלות ופוטנציאל ההשתכרות צפויים להיות דומים לאלו של הפלטפורמה הגלובלית.
  • Find a Freelance: מאגר פרילנסרים ישראלי המאפשר הצטרפות והצעת שירותים ללא עלות.1 פלטפורמה זו יכולה להוות נקודת כניסה טובה לשוק המקומי.
טבלה 1: השוואת פלטפורמות פרילנס מובילות למתכנתות

שם פלטפורמהקהל יעד (בינלאומי/ישראלי)תחומי תכנות עיקרייםמודל עמלות עיקרי (שיעור/עלות)יתרונות בולטיםחסרונות/שיקולים למתכנתת חרדית
Upworkבינלאומיפיתוח אתרים, מובייל, תוכנה, בסיסי נתונים10% (צפוי להשתנות לעד 15%) + עמלות משיכה 3היצע פרויקטים עצום, מגוון רחב של לקוחותתחרות גבוהה, חסמי שפה ותרבות אפשריים, ממשק באנגלית
Fiverrבינלאומי (חברה ישראלית)פיתוח אתרים (וורדפרס, שופיפיי), מובייל, Python, React, AI20% מהכנסות הפרילנסר 9קל להגדיר שירותים (גיגים), פוטנציאל לוויראליות, מוכרת בישראלעמלה גבוהה, תחרות, התמקדות לעיתים בפרויקטים קטנים יותר
Toptalבינלאומיפרויקטים מורכבים, טכנולוגיות מתקדמות (AI, בלוקצ'יין)הפלטפורמה גובה מהלקוח, הפרילנסר מקבל תעריף. עמלה מדווחת של עד 50% 13פרויקטים יוקרתיים, לקוחות גדולים, תעריפים גבוהים למועמדים שעובריםתהליך מיון קפדני מאוד וקשה (רק 3% עוברים), עמלה גבוהה של הפלטפורמה
XPlaceישראליBack-end, Front-end,.NET, Python, אפליקצי шоу אנדרואידדמי מנוי חודשיים (כ-$26) או 15 ₪ לליד (CallMe), ללא עמלות על פרויקטים 17אין עמלות על פרויקטים, שוק מקומי, תשלום בשקלים, ממשק בעבריתהיצע פרויקטים קטן יותר מפלטפורמות בינלאומיות, דורש תשלום מנוי גם ללא עבודה
Freelancer Israelישראלי (שלוחה של בינלאומי)מגוון רחב (כמו בפלטפורמה הבינלאומית)דומה ל-Freelancer.com (מודל עמלות מבוסס אחוזים)מיקוד בשוק הישראלי, גישה לפלטפורמה גלובליתתחרות, עמלות
Find a Freelanceישראלימגוון תחומיםהצטרפות והצעת שירותים בחינם 1חינמי, כניסה קלה לשוק המקומיהיצע פרויקטים עשוי להיות מוגבל, פחות מוכר

2.2. משרות שכירות מרחוק: יציבות תעסוקתית מהבית​

עבודה כשכירה מרחוק מציעה נתיב תעסוקתי יציב יותר בהשוואה לפרילנס. היא כוללת הכנסה קבועה, תנאים סוציאליים מלאים, תחושת שייכות לצוות ולרוב גם הזדמנויות להתפתחות מקצועית בתוך הארגון. עם זאת, עבודה כשכירה מרחוק עשויה להיות פחות גמישה מבחינת שעות עבודה ובחירת משימות בהשוואה לפרילנס, ודורשת התאמה לתרבות הארגונית של החברה המעסיקה.

שוק המשרות המרוחקות למפתחים בישראל נמצא בצמיחה, אך עדיין מתפתח. בעוד שפלטפורמות בינלאומיות מציעות היצע רב יותר של משרות שהן "מרחוק באופן מלא", האתרים הישראליים מתחילים להציג יותר ויותר אפשרויות כאלה, אם כי לעיתים קרובות הדגש הוא על מודלים היברידיים, הכוללים מספר ימי עבודה מהבית בשבוע והגעה למשרד בימים האחרים.19 עבור מתכנתת חרדית, משרות שכירות מרחוק בחברות ישראליות עשויות להציע יתרון של הבנה תרבותית טובה יותר ושעות עבודה מותאמות יותר ללוח השנה העברי ולצרכים הדתיים (כגון התחשבות בחגים ומועדים). זאת, גם אם הן עשויות לדרוש גמישות מסוימת למפגשים פיזיים נדירים, אם בכלל. חברות בינלאומיות, לעומת זאת, עשויות להציע משרות מרוחקות לחלוטין אך לדרוש התאמה לאזורי זמן אחרים, מה שיכול להוות אתגר.20

לוחות דרושים בינלאומיים המתמחים בעבודה מרחוק:

  • RemoteOK: לוח משרות זה מתמקד באופן בלעדי במשרות מפתחים מרחוק, המוצעות על ידי חברות מכל רחבי העולם.11 משתמשים מישראל יכולים לסנן משרות לפי מדינה, כולל ישראל, ולמצוא הזדמנויות בחברות גדולות ומוכרות כמו Github, Microsoft ו-Stripe.21
  • NoDesk: אתר זה מרכז משרות מרחוק במגוון רחב של תחומים, כולל הנדסה ותכנות.22 בנוסף למשרות, האתר מציע מאמרים, מדריכים ומשאבים יקרי ערך בנושא עבודה מרחוק. אף שלא מצוין במפורש על אפשרות סינון ספציפית לישראל, הפלטפורמה מציעה משרות "Worldwide" הפתוחות למועמדים מכל מקום.22
  • GitHub Jobs: לוח משרות המתארח ישירות בפלטפורמת GitHub, המהווה מוקד מרכזי לקהילת המפתחים העולמית. הלוח מציע מגוון משרות מפתחים מרחוק מחברות שונות ונחשב למקור אמין ואיכותי למציאת הזדמנויות תעסוקה בתחום.11
  • Turing: פלטפורמה חדשנית המשתמשת בבינה מלאכותית (AI) על מנת להתאים מפתחים מרחוק לחברות מובילות ברחבי העולם.11 Turing מתגאה בתהליך מיון קפדני ומעמיק, הכולל דרישה לניסיון של שלוש שנים לפחות, מבחנים מקיפים שאורכים בין 5 ל-10 שעות, והתאמת שעות העבודה ללקוחות בארצות הברית.20 פוטנציאל השכר דרך Turing משתנה מאוד ותלוי בתפקיד, בניסיון ובמיקום הגיאוגרפי של המדווחים, כאשר ממוצעים נעים בטווח רחב, החל מכ-$54,000 ועד כ-$155,000 דולר לשנה.24 הפלטפורמה היא גלובלית ומפתחים ממדינות רבות, כולל הודו, ארגנטינה וניגריה, עובדים דרכה 26, ולא צוינה מגבלה ספציפית על מועמדים מישראל.
  • פלטפורמות נוספות: קיימות פלטפורמות בינלאומיות נוספות המתמחות בעבודה מרחוק למפתחים, כגון X-Team, Arc, Endive Software, PestoAI, Net Solutions, ו-Techcronus.11
אתרי דרושים ישראליים עם סינון למשרות מרוחקות:

  • Drushim.co.il: אתר דרושים ישראלי פופולרי המאפשר חיפוש ממוקד של משרות תחת הקטגוריות "עבודה מהבית" או "עבודה מרחוק".19 ניתן למצוא באתר משרות טכנולוגיות, כגון Data Analyst ו-DevOps, המציעות אפשרות לעבודה היברידית או מרחוק מלא.19 בנוסף, האתר מציג מגוון רחב יותר של משרות מרחוק, שאינן בהכרח טכנולוגיות כולן.27
  • Indeed (il.indeed.com): מנוע חיפוש משרות בינלאומי בעל גרסה ישראלית, המאפשר סינון משרות לפי קריטריונים של "עבודה מהבית". יתרה מכך, ניתן למצוא בו לעיתים משרות המצוינות במפורש כמתאימות למגזר החרדי.28 האתר מציג משרות בתחומי פיתוח, בדיקות תוכנה, תמיכה טכנית, כאשר חלקן אינן דורשות ניסיון קודם או אף כוללות הכשרה על חשבון המעסיק.28

2.3. הזדמנויות מותאמות למגזר החרדי​

עבור מתכנתות חרדיות, מציאת סביבת עבודה התואמת את אורח חייהן היא קריטית. חשיבות ההתאמה באה לידי ביטוי במספר היבטים: סביבת עבודה מכבדת, הבנה של צרכים דתיים (כגון שמירה על זמני תפילות, חגים, כשרות במפגשים פיזיים אם ישנם, ולעיתים גם צורך באינטרנט מסונן), ואפשרות לעבוד בסביבה נשית (בחלק מהמקרים). קיימת תשתית הולכת וגדלה של ארגונים, קהילות ויוזמות ייעודיות התומכות בתעסוקת נשים חרדיות בהייטק, כולל אפשרויות לעבודה מרחוק או בסביבות מותאמות במיוחד. בעוד שלוחות דרושים כלליים יכולים להניב משרות, פנייה לגופים ייעודיים למגזר החרדי עשויה להגדיל משמעותית את הסיכוי למצוא משרה שתענה באופן מלא על דרישות ההתאמה התרבותית והגמישות, ואף לקבל ליווי ותמיכה אישית בתהליך חיפוש העבודה וההשתלבות בה. מעסיקים הפונים לגופים אלו מודעים מראש לצרכים הייחודיים של עובדות מהמגזר החרדי ומחפשים באופן אקטיבי עובדות אלו, מה שמגדיל את סיכויי ההתאמה. הפעילות של ארגונים אלו וההיענות של חברות הייטק להעסיק דרכם או להקים מרכזים מותאמים 30 מצביעה על הכרה גוברת בערך הרב של שילוב נשים חרדיות בתעשיית ההייטק הישראלית, ועל נכונות גוברת להתאים את סביבת העבודה לצרכיהן.

לוחות דרושים ייעודיים למגזר הדתי והחרדי:

  • גלאט Jobs: אתר דרושים המפרסם משרות במגוון תחומים, עם דגש על הקהל הדתי והחרדי. הפרסום באתר הוא בתשלום.15
  • קמח: לוח משרות חמות לקידום מקצועי של הציבור החרדי, המופעל על ידי קרן ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי). הפרסום בלוח זה הוא ללא תשלום.15
  • תרי זוזי: פורטל ותיק המשמש כלוח למגזר הדתי, וכולל מדור דרושים. הפרסום באתר הוא בחינם.15 במודעות המתפרסמות בו, לעיתים מצוינת התאמה ספציפית למגזר החרדי.31
  • עבודות לחרדים: מיזם טכנולוגי ייעודי להשמת עובדים ועובדות מהמגזר החרדי בשוק התעסוקה. הפרסום באתר זה כרוך בתשלום.15
  • קריירה: מרכז תעסוקה המתמקד במגזר הדתי והחרדי, ומציע ליווי אישי למחפשי עבודה בנוסף ללוח משרות. הפרסום יכול להיות בחינם או בתשלום.15
  • Jobik: אתר משרות ייעודי לציבור החרדי, המציע מגוון רחב של משרות מותאמות ואפשרות לחיפוש עבודה מהמחשב או מהנייד. האתר שייך לקבוצת AllJobs, והפרסום בו בתשלום.15
  • שטריימל: לוח חרדי מקיף הכולל גם מדור דרושים. הפרסום באתר זה הוא ללא תשלום.15
  • פרנוס'ה: מאגר דרושים גדול המתמקד במגזר החרדי. הפרסום בו כרוך בתשלום.15
ארגונים ומיזמים התומכים בתעסוקת נשים חרדיות בהייטק:

  • אקסטרא-טק (Extra-Tech): מיזם השמה ייחודי שמטרתו להעניק לנשים חרדיות מצטיינות את הכלים וההכוונה הדרושים להשתלבות בתפקידים מובילים ומשמעותיים בחזית תעשיית ההייטק הישראלית. המודל העסקי של המיזם מתבסס על עמלות השמה המשולמות על ידי חברות ההייטק המגייסות את הבוגרות.32
  • קהילת "חרדיות בהייטק": קהילה מקצועית גדולה ופעילה, המונה כ-5,000 נשים חרדיות המועסקות במגוון תפקידים בתעשיית ההייטק. הקהילה משמשת כפלטפורמה לשיתוף משרות פתוחות, מידע חיוני, נטוורקינג, ומקיימת מפגשי קהילה, קורסים מקצועיים, וובינרים וסדנאות.33
  • JBH - לימודי הייטק לחרדים: מכללה המפעילה סניפים בירושלים, בני ברק ובית שמש, ומציעה מסלול הכשרה מקיף בתחום התכנות, תוך שימת דגש על השמה של הבוגרים בחברות הייטק.35
  • המרכז החרדי להכשרה מקצועית: מוסד ותיק המציע מגוון רחב של לימודי מקצוע ותעודה באווירה חרדית מותאמת, כולל מסלולים טכנולוגיים. למרכז סניפים ברחבי הארץ, ביניהם בבני ברק ובירושלים, והוא מסייע גם בתהליך ההשמה.36
  • מרכז הכוון תעסוקתי בני ברק: מרכז הפועל מטעם עיריית בני ברק ובשיתוף משרד העבודה והרווחה. המרכז מספק שירותי אבחון תעסוקתי, הכוונה לקורסים והכשרות מקצועיות, סיוע במימון לימודים, והשמה בעבודה, כל זאת תוך התאמה מלאה לצרכי הציבור החרדי בעיר.37
חברות המפעילות מרכזי פיתוח ייעודיים או מציעות סביבות עבודה מותאמות:

דיונים בפורומים קהילתיים, כמו זה שב-Kedem Center, מצביעים על קיומן של חברות המגלות פתיחות ויוזמה בהעסקת נשים חרדיות, לעיתים תוך הקמת מרכזי פיתוח ייעודיים או יצירת צוותים ייעודיים בסביבה מותאמת. בין הדוגמאות שהוזכרו ניתן למנות חברות כמו "ריציפ" בבני ברק, המעסיקה נשים חרדיות עבור לקוחות כמו Credorax; "איירוקס" בבני ברק; קבוצות חרדיות ייעודיות בחברות גדולות כמו נס טכנולוגיות ובנק הפועלים; "מטריקס גלובל"; משרדים ממשלתיים בירושלים המעסיקים עובדות חרדיות רבות; "טרסטק"; "WEBIT" במודיעין עילית (שנרכשה על ידי מלם טים); "בראשית" בבני ברק (אמנם בתחום הביטוח, אך מצוינת כסביבה נשית וחרדית); ו-"Signature-IT" במגדלי קונקורד בבני ברק.30

טבלה 2: ריכוז אתרי דרושים ואפשרויות תעסוקה מותאמות למגזר החרדי

שם האתר/ארגון/חברהסוגהתמחות/מיקודדגשים רלוונטייםקישור/פרטי התקשרות
גלאט Jobsלוח דרושיםמגזר דתי וחרדימשרות מותאמות15
קמחלוח דרושיםקידום מקצועי חרדי (קרן ק.מ.ח)פרסום חינם15
תרי זוזיפורטל ולוח דרושיםמגזר דתיפרסום חינם, התאמה לחרדים15
עבודות לחרדיםמיזם השמההשמת חרדיםמיזם טכנולוגי15
קריירהמרכז תעסוקהמגזר דתי וחרדיליווי אישי, לוח משרות15
Jobikלוח דרושיםציבור חרדי (קבוצת AllJobs)משרות מותאמות15
אקסטרא-טק (Extra-Tech)מיזם השמהנשים חרדיות מצטיינות להייטקהכוונה לתפקידים מובילים32
קהילת "חרדיות בהייטק"קהילה מקצועיתנשים חרדיות בהייטקנטוורקינג, משרות, סדנאות33
JBH - לימודי הייטק לחרדיםמכללה והשמההכשרת מתכנתים חרדיםמסלול הכשרה והשמה35
המרכז החרדי להכשרה מקצועיתמרכז הכשרה והשמהמקצועות טכנולוגיים ועוד למגזר החרדיסניפים ארציים, אווירה מותאמת36
מרכז הכוון תעסוקתי בני ברקמרכז עירוניתושבי בני ברק (כולל הציבור החרדי)אבחון, הכשרה, השמה37
חברות עם מרכזים/צוותים מותאמיםחברות הייטק ושירותיםהעסקת נשים חרדיותסביבות עבודה מותאמות 30משתנה (יש לבדוק פרטנית)

2.4. אפיקי הכנסה נוספים למתכנתות יצירתיות​

מעבר למסלולים המסורתיים של עבודה כפרילנסרית או כשכירה, קיימות דרכים נוספות למנף כישורי תכנות ליצירת הכנסה. אפיקים אלו מתאימים במיוחד לעבודה גמישה ומרחוק, ויכולים להציע גיוון, יצירתיות ואף פוטנציאל להכנסה פסיבית.

פיתוח ומכירת קורסים דיגיטליים:

מתכנתות בעלות ידע וניסיון יכולות לחלוק את מומחיותן על ידי יצירת קורסים דיגיטליים.

  • פלטפורמות בינלאומיות: Udemy היא פלטפורמה פופולרית המאפשרת למרצים להעלות קורסים במגוון נושאים. תהליך ההקמה כולל הגדרת חשבון, בחירת נישה, הכנת ציוד הקלטה, יצירת תוכן איכותי ושיווק הקורס.38 Udemy גובה אחוז ממחיר המכירה של הקורס. פלטפורמה נוספת היא Teachable, המציעה כלים לבנייה וניהול של בתי ספר מקוונים.40
  • פלטפורמות ישראליות: Schooler, מבית רב מסר, היא מערכת המותאמת לשוק הישראלי, עם תמיכה מלאה בעברית והתממשקות קלה לשירותי סליקה ישראליים. עם זאת, השימוש בה עשוי להיות יקר יחסית.40 סקולילנד מציעה פתרון מבוסס וורדפרס להקמת אתר קורסים, עם תמיכה ושירותים נלווים.41
  • תוספי וורדפרס: עבור מי שכבר מנהלת אתר וורדפרס, תוספים כמו LifterLMS, LearnDash, ו-WP Courseware מאפשרים הקמת מערכת קורסים דיגיטליים ישירות באתר. עלויות התוספים משתנות, והם מציעים רמות שונות של פיצ'רים וגמישות.40
יצירת קורס דיגיטלי איכותי דורשת לא רק ידע טכני מעמיק בתחום הנלמד, אלא גם יכולות הוראה, כתיבה, הפקה (צילום ועריכה), ושיווק. ההשקעה הראשונית בזמן ובמשאבים יכולה להיות משמעותית, אך הפוטנציאל הוא ליצור מקור הכנסה פסיבי לאורך זמן, כאשר הקורס ממשיך להימכר ללא צורך בהתערבות אקטיבית מתמדת.

תרומה לפרויקטי קוד פתוח בתשלום:

קהילת הקוד הפתוח מציעה הזדמנויות לתרום לפרויקטים משמעותיים ולקבל על כך תגמול כספי.

  • GitHub Sponsors: פלטפורמה זו, מבית GitHub, מאפשרת ליחידים ולארגונים לתמוך כלכלית באופן ישיר במפתחי קוד פתוח ובפרויקטים שהם מתחזקים.42 מפתחים יכולים להגדיר רמות תמיכה שונות עם הטבות משתנות לתומכים. יתרון משמעותי הוא ש-GitHub אינה גובה עמלה על התרומות הללו, כך שכל הסכום מגיע ישירות למפתח (נכון למועד כתיבת הדוח).44 לפי נתוני GitHub, למעלה מ-40 מיליון דולר כבר חולקו למפתחים דרך תוכנית זו.43
  • פרויקטים ספציפיים עם תגמול (Bounties): קיימות רשימות ופלטפורמות המרכזות פרויקטי קוד פתוח המציעים תגמול כספי (באונטי) עבור תרומות ספציפיות, כגון פתרון באגים, פיתוח פיצ'רים חדשים או שיפור התיעוד.45 לדוגמה, רשימה ב-GitHub מציגה פרויקטים כמו RudderStack המציע עד $2,000 לבאונטי, ו-Appflowy המציע עד $500 לחודש במסגרת תוכנית מנטורינג.46
  • חברות המשלמות לעובדים על תרומה לקוד פתוח: חברות רבות, המסתמכות על תוכנות קוד פתוח, רואות ערך רב בתרומה חזרה לפרויקטים אלו. הן לעיתים מעסיקות מפתחים במשרה מלאה או חלקית שתפקידם לתרום באופן פעיל לפרויקטי קוד פתוח רלוונטיים.45
תרומה לקוד פתוח בתשלום יכולה להיות דרך מצוינת לא רק להרוויח כסף, אלא גם לצבור ניסיון מעשי, לבנות מוניטין מקצועי בקהילת המפתחים העולמית, וליצור קשרים עם מפתחים מובילים אחרים. אפיק זה דורש יכולת טכנית גבוהה, הבנה של תהליכי עבודה בקוד פתוח (כגון שימוש ב-Git, תהליכי Code Review), ולעיתים גם יכולת תקשורת טובה באנגלית.

השתתפות בתחרויות תכנות נושאות פרסים כספיים:

תחרויות תכנות והאקתונים מהווים הזדמנות להפגין כישורים טכניים, לפתור בעיות מאתגרות, לזכות בפרסים כספיים, וליצור קשרים בתעשייה.

  • Google: ענקית הטכנולוגיה מארגנת באופן קבוע האקתונים ואתגרים למפתחים, חלקם נושאי פרסים כספיים משמעותיים. דוגמאות לכך הן האקתון של Agent Development Kit ו-Google Home APIs Developer Challenge.47
  • TopCoder: פלטפורמה ותיקה ומוכרת המארחת תחרויות פיתוח במגוון תחומים, עם פרסים כספיים שיכולים להגיע לסכומים גבוהים. לדוגמה, תחרות H2Os הציעה מאגר פרסים כולל של עד $75,000.48 חשוב לציין כי על הפעלת תחרות בפלטפורמה נגבית עמלת אדמיניסטרציה.49
  • HackerRank: פלטפורמה פופולרית נוספת המארחת תחרויות תכנות, לעיתים בחסות חברות המשתמשות בתחרויות אלו גם כאמצעי לגיוס טאלנטים.50 לא כל התחרויות ב-HackerRank נושאות פרסים כספיים ישירים, אך הצלחה בהן יכולה להוביל להזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות.
  • האקתונים בישראל: מתקיימים בישראל האקתונים שונים, אם כי לא כולם רלוונטיים באופן ישיר לתכנות כללי למבוגרים או נושאי פרסים כספיים משמעותיים. לדוגמה, FIRST Israel District היא תחרות רובוטיקה לנוער 51, והאקתון של עמותת מיכל סלה מתמקד בפתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות במשפחה.52
השתתפות בתחרויות דורשת השקעת זמן מרוכזת, יכולת עבודה תחת לחץ, ולעיתים גם עבודה בצוות.

השתתפות בתוכניות "באג באונטי" (Bug Bounty):

תחום אבטחת המידע מציע הזדמנות ייחודית למתכנתות בעלות כישורי "האקינג אתי". חברות רבות מפעילות תוכניות "באג באונטי", במסגרתן הן משלמות לחוקרי אבטחה על מציאת ודיווח אחראי של פרצות אבטחה במוצריהן ובשירותיהן.

  • פלטפורמות מרכזיות: HackerOne 53 ו-Bugcrowd 55 הן שתי הפלטפורמות הגדולות והמוכרות ביותר המתווכות בין חברות לבין קהילת חוקרי האבטחה.
  • תגמולים: סכומי התגמול משתנים מאוד ותלויים בחומרת הפגיעות המתגלות ובמדיניות החברה. הם יכולים לנוע ממאות דולרים בודדים לפרצות קטנות, ועד אלפי דולרים ואף עשרות אלפי דולרים לפרצות קריטיות.53 לדוגמה, חברת ויזה מציעה דרך HackerOne תגמולים הנעים בין $250 ל-$5,000, בהתאם לחומרת הבאג.53
  • זכאות לישראלים: תוכניות אלו פתוחות בדרך כלל לחוקרים מרוב מדינות העולם, למעט מדינות הנמצאות תחת סנקציות אמריקאיות (כגון איראן וצפון קוריאה).53 ישראל אינה נכללת ברשימת המדינות המוחרגות, ולכן מתכנתות ישראליות יכולות להשתתף.
תחום ה"באג באונטי" דורש התמחות ספציפית באבטחת מידע, הכרת מתודולוגיות בדיקה מתקדמות, ויכולת חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסה". זהו תחום תחרותי, אך הוא יכול להיות מתגמל מאוד עבור בעלות הכישורים וההתמדה הנדרשים.

יצירה ומכירת תבניות קוד (Templates/Themes) ומוצרים דיגיטליים:

מתכנתות בעלות חוש עיצובי ויכולת פיתוח Front-end או Full-stack יכולות ליצור ולמכור מוצרי קוד דיגיטליים כגון תבניות לאתרי אינטרנט (למשל, לוורדפרס), תוספים (Plugins), רכיבי ממשק משתמש (UI Components) ועוד.

  • פלטפורמות מכירה: ThemeForest (חלק מרשת Envato, הכוללת גם את CodeCanyon לסקריפטים ותוספים) היא אחת השווקים הפופולריים ביותר בעולם למכירת תבניות וורדפרס, תוספים וקטעי קוד.57 מפתחים יכולים להרוויח בין 62.5% ל-87.5% ממחיר המכירה של מוצריהם, בהתאם לוותק ולבלעדיות שלהם בפלטפורמה.57 פוטנציאל ההכנסה משתנה באופן דרמטי; בעוד שחלק מהמוכרים המובילים מרוויחים עשרות אלפי דולרים בחודש, אחרים עשויים להרוויח מאות בודדות בלבד.58 ניתוח מעמיק של CodeCanyon מצביע על כך שמפתחי וורדפרס הם אלו שמניעים את רוב ההכנסות בפלטפורמה.59 פלטפורמה נוספת, Etsy, ידועה בעיקר במכירת עבודות יד ומוצרים פיזיים, אך מתאימה גם למכירת מוצרי קוד דיגיטליים, אם כי היא פחות ממוקדת בתכנות כשלעצמה.6060 חברות כמו Elegant Themes (המפתחת של תבנית Divi הפופולרית) מציעות תבניות וכלים לבניית אתרים, אך נראה כי מדובר במוצרים של החברה עצמה ולא בשוק פתוח המאפשר למפתחים חיצוניים למכור בו את יצירותיהם.62
מכירת תבניות קוד ומוצרים דיגיטליים יכולה לייצר הכנסה פסיבית לאורך זמן, לאחר ההשקעה הראשונית בפיתוח המוצר. עם זאת, היא דורשת הבנה טובה של צרכי השוק, כישורי עיצוב (או שיתוף פעולה עם מעצב), מתן תמיכה טכנית ללקוחות, ושיווק יעיל של המוצרים. התחרות בשווקים הגדולים כמו ThemeForest היא גבוהה, והצלחה דורשת יצירת מוצרים איכותיים, ייחודיים ומבוקשים. יש לקחת בחשבון גם את עמלות הפלטפורמה, המשפיעות על הרווח הנקי למפתח.59

טבלה 3: סקירת אפיקי הכנסה אלטרנטיביים בתכנות

אפיק הכנסהתיאור קצרפלטפורמות רלוונטיות עיקריותפוטנציאל הכנסה (כללי)דרישות עיקריות
מכירת קורסים דיגיטלייםיצירה והפצה של קורסים מקוונים בתחומי התכנותUdemy, Teachable, Schooler, סקולילנד, תוספי וורדפרס (LearnDash)בינוני-גבוה (תלוי הצלחה ושיווק)ידע טכני, יכולות הוראה, הפקה ושיווק, השקעת זמן ראשונית
GitHub Sponsorsקבלת תמיכה כספית קהילתית על עבודה בקוד פתוחGitHubנמוך-גבוה (תלוי פופולריות ותומכים)פרויקט קוד פתוח פעיל, קהילה, שיווק עצמי
תרומה לקוד פתוח (Bounties)קבלת תשלום עבור תרומות ספציפיות לפרויקטי קוד פתוחרשימות ייעודיות 46, פלטפורמות באונטינמוך-בינוני (לכל באונטי)מיומנות טכנית גבוהה, הבנת הפרויקט
תחרויות תכנותזכייה בפרסים כספיים על פתרון אתגרי תכנותGoogle, TopCoder, HackerRankמשתנה (מפרסים קטנים ועד גדולים מאוד)יכולת טכנית גבוהה, עבודה תחת לחץ, לעיתים עבודת צוות
תוכניות "באג באונטי"קבלת תגמול על מציאת פרצות אבטחהHackerOne, Bugcrowdבינוני-גבוה מאוד (תלוי חומרת פגיעות)התמחות באבטחת מידע, מתודולוגיות בדיקה, אתיקה
מכירת תבניות קוד/תוספיםיצירה ומכירה של תבניות אתרים, תוספים, רכיבי קודThemeForest, CodeCanyon, Etsy (פחות ממוקד)נמוך-גבוה מאוד (תלוי איכות, ביקוש ושיווק)כישורי פיתוח ועיצוב, הבנת שוק, תמיכה, שיווק

3. שיקולים מרכזיים למתכנתת החרדית בעבודה מרחוק​

עבודה מרחוק מציעה יתרונות רבים, אך היא גם מציבה אתגרים ייחודיים, במיוחד עבור מתכנתת חרדית המבקשת לשלב קריירה עם אורח חיים דתי ומשפחתי. הצלחה במודל עבודה זה תלויה לא רק בכישורים הטכניים, אלא גם ביכולת לנווט במיומנות את המפגש בין דרישות העבודה המודרנית לבין אורח החיים הייחודי, ולמצוא את האיזונים הנכונים.

איזון בית-עבודה ושמירה על גמישות:

אחד האתגרים המרכזיים בעבודה מהבית הוא טשטוש הגבולות בין המרחב המקצועי למרחב האישי. כאשר המשרד נמצא בתוך הבית, נדרשת משמעת עצמית גבוהה כדי להגדיר גבולות ברורים בין שעות העבודה לשעות המוקדשות למשפחה, ללימוד תורה ולמנוחה. ניהול זמן יעיל הופך לכלי חיוני, המאפשר לעמוד בדרישות העבודה ובמועדי הגשה, תוך שמירה על מחויבויות משפחתיות ודתיות. עם זאת, היתרון הגדול של עבודה מרחוק טמון דווקא ביכולת להתאים את יום העבודה לצרכים משתנים, כגון טיפול בילדים, התארגנות לשבתות וחגים, והקפדה על זמני תפילות. היעדר סביבת משרד פיזית מחייב את העובדת ליצור לעצמה מבנה ושגרה התומכים בפרודוקטיביות.

התאמת סביבת העבודה לאורח החיים החרדי:

יצירת סביבת עבודה פיזית מתאימה בבית היא צעד ראשון והכרחי. יש למצוא מקום שקט, נטול הסחות דעת, שיאפשר ריכוז ועבודה יעילה.

שיקול משמעותי נוסף הוא נושא האינטרנט המסונן. חלק מהמעסיקים או הפלטפורמות עשויים לדרוש גישה לאתרים או לשירותים שאינם כלולים בחבילות סינון מחמירות. חשוב לבדוק זאת מראש ולבחון פתרונות אפשריים, כגון שימוש בקו אינטרנט נוסף ייעודי לעבודה, שימוש בכלים ספציפיים באישור, או פנייה לספקי תוכן המציעים פתרונות מותאמים למגזר החרדי, לעיתים אף כאלה המאפשרים עבודה אופליין.64

כאשר נדרשת תקשורת וידאו, יש להקפיד על שמירת כללי הצניעות, הן מבחינת הלבוש והן מבחינת בחירת רקע מתאים לשיחה.

עבודה מרחוק יכולה להקל על אינטראקציות עם צוותים מעורבים מבחינה מגדרית, עבור מי שמעדיפה פחות מגע ישיר בסביבת עבודה פיזית. התקשורת הדיגיטלית, בין אם אסינכרונית ובין אם בזמן אמת, דורשת בהירות, דיוק ותגובה מהירה כדי למנוע אי הבנות ולשמור על שיתוף פעולה פורה.

חשיבותן של קהילות תומכות ונטוורקינג:

הבידוד הפוטנציאלי של עבודה מהבית מדגיש את החשיבות של חיבור לקהילות מקצועיות ותומכות. קהילות כמו "חרדיות בהייטק" 33 מהוות משאב יקר ערך למציאת הזדמנויות תעסוקה, קבלת תמיכה מקצועית וחברתית, שיתוף ידע, והתפתחות מקצועית מתמדת. קהילות אלו יכולות לספק מודלים לחיקוי, עצות מעשיות ותמיכה רגשית בהתמודדות עם האתגרים הייחודיים של שילוב קריירה טכנולוגית עם אורח חיים חרדי.

השתתפות פעילה בוובינרים, סדנאות מקצועיות ומפגשים (גם וירטואליים) חיונית לשמירה על קשר עם התעשייה, התעדכנות בטכנולוגיות חדשות, ופיתוח מיומנויות. יצירת קשרים עם מתכנתות אחרות, הן מהמגזר החרדי והן מחוצה לו, יכולה לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולשיתופי פעולה. כפי שצוין בהקשר של נוודים דיגיטליים, יצירת קשרים היא דרך יעילה להגיע להזדמנויות עבודה.65

ניהול פיננסי ועצמאות כלכלית כפרילנסרית:

עבור מתכנתות הבוחרות במסלול הפרילנס, ניהול פיננסי נכון הוא קריטי. יש להבין את חובות הדיווח לרשויות המס (מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי) כעובדת עצמאית, ולהקפיד על ניהול ספרים תקין. חשיבות רבה נודעת גם לניהול תקציב אישי ועסקי, הפרשה לחיסכון פנסיוני, ורכישת ביטוחים מתאימים (כגון ביטוח אחריות מקצועית).

עבודה מרחוק, על אף יתרונותיה הרבים, דורשת משמעת עצמית גבוהה, יכולת ארגון מעולה, ותקשורת פרואקטיבית עם מעסיקים או לקוחות. יכולות אלו חיוניות כדי לפצות על היעדר הנוכחות הפיזית במשרד ולהבטיח עבודה יעילה ותוצאות איכותיות.

4. המלצות וצעדים הבאים​

מציאת עבודה מרחוק בתכנות, ובמיוחד כזו המותאמת באופן מלא לצרכיה של מתכנתת חרדית, היא תהליך שיכול לקחת זמן ודורש גישה פרואקטיבית, התמדה ונחישות. אין "פתרון קסם" אחד, ולרוב נדרש שילוב של מספר אסטרטגיות ופנייה למגוון ערוצים. הצלחתה של המתכנתת תלויה לא רק בכישוריה הטכנייים אלא גם בנכונות של חברות להתגמש ולהתאים את עצמן, ובזמינות של תשתיות תומכות.

להלן מספר צעדים מומלצים למתכנתת חרדית המחפשת עבודה מרחוק:

  • הערכה עצמית:
    • הגדרת העדפות: יש להגדיר בבירור את סוג העבודה המועדף (פרילנס, שכירה, או שילוב), תחומי ההתמחות הספציפיים בתכנות (למשל, פיתוח Web, Mobile, Data Science, Cybersecurity), ורמת ההכנסה הרצויה.
    • הערכת כישורים וניסיון: יש לבצע הערכה כנה של רמת הניסיון והכישורים הטכניים הנוכחיים. חשוב לזהות פערים אפשריים בידע או במיומנויות הנדרשות בשוק, ולשקול דרכים לסגירתם (למשל, לקיחת קורס מקצועי נוסף, עבודה על פרויקטים אישיים לחיזוק תיק העבודות).
  • בניית פרופיל מקצועי מרשים:
    • קורות חיים ותיק עבודות: יש להכין קורות חיים (CV) מקצועיים, ברורים וממוקדים, המדגישים את הכישורים הרלוונטיים והניסיון בתכנות. בנוסף, חיוני לבנות תיק עבודות (Portfolio) דיגיטלי (למשל, ב-GitHub או באתר אישי) המציג פרויקטים שבוצעו, דוגמאות קוד, ותרומות אפשריות לקוד פתוח.
    • נוכחות מקוונת: יש להקים ולתחזק פרופילים מקצועיים בפלטפורמות רלוונטיות, ובראשן LinkedIn. פרופיל LinkedIn מלא ומעודכן יכול לשמש ככרטיס ביקור דיגיטלי ולמשוך תשומת לב של מגייסים ולקוחות פוטנציאליים. יש להצטרף גם לפלטפורמות פרילנס הנבחרות.
  • חיפוש עבודה פרואקטיבי:
    • רישום לפלטפורמות: יש להירשם לפלטפורמות פרילנס ולאתרי דרושים שזוהו כמתאימים, הן בינלאומיים והן ישראליים, תוך שימוש בפילטרים הרלוונטיים לעבודה מרחוק.
    • פנייה יזומה: מומלץ לפנות באופן יזום לארגונים, עמותות וקהילות התומכות בתעסוקת נשים חרדיות בהייטק (כפי שפורט בסעיף 2.3). גופים אלו עשויים להכיר משרות שאינן מפורסמות בלוחות הכלליים או לסייע ביצירת קשרים עם מעסיקים פוטנציאליים.
    • נטוורקינג: יש להשקיע בנטוורקינג פעיל, הן בתוך הקהילה החרדית והן מחוצה לה. השתתפות במפגשים וירטואליים, קבוצות דיון מקצועיות, ויצירת קשרים אישיים יכולים לפתוח דלתות להזדמנויות בלתי צפויות.
  • הכנה לראיונות ותהליכי מיון:
    • תרגול ראיונות: יש להתכונן לראיונות עבודה על ידי תרגול מענה על שאלות נפוצות (התנהגותיות וטכניות) והכנת שאלות רלוונטיות לשאול את המראיין.
    • מבחנים טכניים: בתחום התכנות, תהליכי מיון כוללים לעיתים קרובות מבחנים טכניים או משימות בית. יש לתרגל פתרון בעיות אלגוריתמיות, כתיבת קוד, והבנת מערכות.
  • בחינת אפיקי הכנסה אלטרנטיביים:
    • במקביל לחיפוש עבודה "מסורתי", כדאי לשקול את אפיקי ההכנסה האלטרנטיביים שפורטו בסעיף 2.4. פיתוח קורס דיגיטלי, תרומה לקוד פתוח בתשלום, או יצירה ומכירה של תבניות קוד יכולים להוות מקור הכנסה נוסף או אף להפוך לעיסוק עיקרי בהמשך הדרך.
המלצה מרכזית:

מומלץ להתחיל בבניית נוכחות מקצועית חזקה באינטרנט (פרופיל LinkedIn, תיק עבודות ב-GitHub) ולהתנסות בפלטפורמת פרילנס אחת או שתיים כדי לצבור ניסיון מעשי, לקבל פידבק על העבודה, ולבנות ביטחון עצמי. במקביל, יש לחפש באופן פעיל משרות שכירות מרחוק דרך האתרים הייעודיים והכלליים, תוך מתן עדיפות לפנייה לגופים המותאמים למגזר החרדי, אשר יכולים להציע סביבת עבודה תומכת ומבינה יותר.

לסיכום, עולם התעסוקה הטכנולוגי מציע כיום הזדמנויות רבות ומגוונות למתכנתות חרדיות המעוניינות לעבוד מרחוק. אף שהדרך עשויה לדרוש מאמץ והתמדה, עם הכלים הנכונים, ההכוונה המתאימה, וגישה פרואקטיבית, ניתן למצוא את הנתיב המתאים ביותר להצלחה מקצועית, להגשמה אישית, ולשילוב הרמוני בין קריירה משמעותית לבין אורח חיים עשיר בערכים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה