הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
(וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
כשהטעם של הסוכר מוזר.
כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.
כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.
*מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.
כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
(וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
כשהטעם של הסוכר מוזר.
כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.
כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.
*מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.
