סיפור בהמשכים הנקמה/ אשמח להערות והארות (פאנפיק מרגל להשכרה)

  • הוסף לסימניות
  • #42
פרק 12 / פאנפיק מרגל להשכרה

הרובע המוסלמי


"יש לציין", שילב אופק את רגליו על השולחן, "שהבן אדם על הפנים בכל תחום שהוא", הוא הפטיר בזלזול דרמטי. "הוא מטרה לחדשים, לא בשבילנו".
"אולי תסתכל על חצי הכוס המלאה, במקום להתבונן בחלק השלילי", הטיף בו יותם מוסר, "אולי יעזור לך לחשוב אופטימי יותר, נוכל ללכוד אותו ביתר קלות".
הדירה שבה ישבו לא הייתה מלהיבה. קירות דהויים, שקורי עכשיו וקילופי טיח מאפיינים אותם בצורה חד משמעית. השולחן המרובע, שרגל אחת שלו הלכה לבקר את המשפחה המורחבת, היוותה משען נח ביותר לרגליו של אופק. סער תמך את ידיו על השולחן, ראשו מונח בין כפותיו, מהורהר.
"לדעתי יש לנו מה להיזהר. זה נשמע אולי מוזר מה שאני הולך לומר, אבל תקשיבו עד הסוף", הוא ביקש, דיבורו שקט. "תחשבו", הוא מנסה לסדר את הנתונים בתבנית מסודרת. "פיגוע, מזעזע, בירושלים. על ארבעה אובייקטים אנחנו יודעים מהרגע הראשון. פתאום מתגלה עוד אחד", הוא מתרומם ממקומו, ומתחיל להסתובב בחדר, ידיו שלובות על חזהו, וראשו מלא מחשבות. חבריו כורים אוזן קשבת. מעולם לא הזיקה דעתו של סער לשום החלטה או מבצע כלשהם. "אנחנו יודעים שהוא ברובע המוסלמי, אנחנו יוצאים לשם. אנחנו מגיעים, ובסוף מה? בחור רכרוכי, פחדן ותוקפני? זה מה שנותנים לנו להתמודד מולו?" הוא התיישב על הרצפה, מתופף עליה בקוצר רוח. "זה חריג. הייתי בטוח שהיו שולחים כמפקד מבצע מישהו חכם יותר. וחוץ מזה, חזרנו השנייה ממשימה מפרכת, בלשון המעטה", מבטים מהנהנים. "נאור ככה מקפיץ אותנו על השנייה בשביל- - " הוא לא מוצא את המילה. "בשבילו?? זה.. משהו פה מסריח. לא?" הוא הרים סוף סוף את מבטו אליהם. פוגש בעיקר פרצופים מבולבלים.
פיו של אופק היה פעור בצורה מסוכנת.
"תיזהר שלא ייכנס לך זבוב לפה", הציע עוז בנחמדות.
"אני פשוט, לא הבנתי", הסביר אופק את פשר התנהגותו. סוגר את פיו בנקישה קלה.
"אה." חייך יותם. "באמת לא הבנו קודם. טוב שאתה פה בשביל לעדכן אותנו", הוא טפח לו על השכם.
"אוח וואו, נס שאני כאן", אופק נשף אוויר החוצה בדרמטיות.
יותם עיקם את פיו. "חה".
"חברה, בואו נהיה רציניים", ביקש מהם סער להתפקס. "אתה יכול להיות ממוקד יותר אופק?"
"אין מה. אם אתם שואלים אותי, בואו נתפוס אותו וחלאס. אם הוא מטרה כזו קלה בואו ניקח אותה בשתי ידיים!" רוחו של אופק להטה.
"אבל זו עלולה להיות מלכודת, אופק", הזכיר לו עוז, קולו רציני, שקול. "מי אמר לך כמה סמויים מסתובבים סביבו ומחכים רק שנתקרב?"
"אין לזה הרבה סיכויים. עקבנו אחריו, אחרי הפעילות שלו. אם לא נהמר על כל הקופה, אנחנו יכולים לפספס אותו. אין לי ספק בזה".
"סער?" היה זה תורו של יותם להביע את דעתו. "מה דעתך? לשם שינוי אני חושב שיש משהו במה שאופק הציע".
"נכון".
רגליו של אופק נחתו על הרצפה בקול גדול, "אז יוצאים??" נראה שחיכה לרגע הזה במשך שנים.
סער צחק. "כאילו שיש לנו ברירה. הוא מסוכן היאסין הזה, הוא לא יכול להישאר חופשי".

🎯

הם היו בחוץ. יותם על גג הבניין ממול. אופק, מחופש לשליח פיצה, עמד מחוץ לדלת הדירה הראשונה.
הוא דפק, ממתין. יודע שסער נמצא תחת הבניין, מוכן להזנקה ברגע שיבקש.
מבוגר, ששיניו צהובות מזקנה פתח לו את הדלת.
"מַעַלֵישׁ, סליחה", אופק מרח על פניו חיוך גדול. "האם כבודו יודע באיזו קומה מתגורר יאסין אבו יוסוף?" הוא שאל בנימוס שנגד את אופיו.
"החדש?" עיניו של הזקן הצטמצמו בכעס. "קומה 3". הוא הפטיר ברוגז, מתכוון לסגור את הדלת.
"היי אדוני!!" הוא עצר את הדלת. "תרשה לי להתעניין מדוע יש בקולך כאב?"
מחוץ לבניין סער חשק לדפוק את ראשו בקיר. "עוף משם, מחמוד", הוא סינן לתוך האוזניה. "אין לנו זמן לקשקושים האלה עכשיו!"
הזקן הביט באופק באיבה. "למה אתה צריך לדעת?" הוא שאל, חושד.
"לא רוצה לא צריך. תודה על העזרה". אמר והתחיל לעלות במדרגות, מגיע לקומה השלישית. שומע את נעליו של עוז מתחילות לעלות גם כן, מוכנות לקרב.
הוא דפק על הדלת, מורח על פניו בשנית חיוך מסביר פנים. יאסין פתח לו, בעיניו מרצד פחד.
"שלום!" הגיש לו אופק את הפיצה. "הזמנת את הפיצה שלך והנה היא כאן, חמה ומזמינה. רק תשלום ותהנה!"
"לא הזמנתי שום פיצה, לך מכאן", יאסין התכוון לטרוק את הדלת על פניו של אופק, רק שרגלו של אופק נכנסה ברווח שבין הדלת למשקוף ומנעה ממנו לבצע את רצונו. עוז כבר פה.
"אדוני, אתה הזמנת פיצה, אתה צריך לשלם!" הוא התרגז. האוזניה של סער רטטה, הגיע הזמן.
הוא שלף מהכיס שלו מחזיק מפתחות לרכב, לוחץ עליו קלות, מתקרב לרכב שלהם, בודק באלגנטיות את הרכב, לוודא שהוא איננו ממולכד. הכל נקי. הוא עבר את קידמת הרכב, פותח את הדלת, נכנס ומתניע את הרכב. ממתין.
לאחר שתי דקות, נראו עוז ואופק רצים, מחזיקים בידיהם את יאסין, מעורפל מעט ומתנגד הרבה.
הם משתחלים למקומותיהם במהירות. סער סוחט את דוושת הגז.
ידיו ורגליו של יאסין נאזקות בזריזות רבה, ושק שחור הונח על ראשו. שרוול חולצתו הזולה מופשלת.
"מחמוד, החומר", עוז הגיש את ידו לקבלת המזרק. "תרגע ותיהיה בשקט", הוא לחץ בכח את זרועו של יאסין, מאיים.
אופק פשפש בתיק שסער זרק לאחור. מוציא את המבחנה ואת המזרק, מעביר אותה לעוז, ומחליף אותו לרגע בהחזקת העצור שלהם.
עוז החדיר את המחט לזרועו של יאסין, חש את גופו מחליק. הם דחפו אותו מתחת לרגליהם, מונעים כל תזוזה.
הרכב התקרב אל המחסום.

כל הזכויות שמורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
@פינקיו יהיה בסדר 🙏🏻
אני באמת אעשה השתדלות, וכשאני במוד אז אני כותבת, רק פשוט מאמינה שיהיה פחות זמן..

פרק 13 / פאנפיק מרגל להשכרה

אוסטרליה, מלבורן, Chadstone Shopping Centre, מתחם Strike Bowling


אפרת וטליה עוד עמדו בזארה, מתדיינות על גזרה וצבעים, כשרגליהם של הגברים הוליכו אותם אל מתחם הבאולינג.
"שנים עם המשחק הזה, אה?" הציץ אייל באלי מזווית עינו.
"כן.." ידיו של אלי היו תחובות בכיסים, גוו שפוף מעט.
אייל נאנח בתיאטרליות. "בחייך אלי, אפשר חיוך? אולי קצת לצחוק? אפילו גיחוך לא שמעתי היום", האשים.
אלי גיחך.
"קרציה יותר חמודה ממך" מבחינתו, ההשוואה הייתה בלתי נמנעת.
"די, אייל, מותר לי להתעצבן על דברים ומותר לי לא להיות לץ כמוך ליום אחד שניים שלושה", הוא הביט לרגע לאחור, "זה לגיטימי, טוב?"
"מה זה לגיטימי". אפרת אמרה את זה פעם בוודאות..
"זה אומר שזה מותר לגמרי, ואין מה להתבייש בזה או לחשוב שזה לא בסדר", אלי הסביר ברצינות תהומית.
"ואתה בעצם אומר שלגיטימי להיות בדיכאון", ווידא אייל, מסדר את חולצתו, חולצת טי שירט בצבע טורקיז בהיר.
"אני לא בדיכאון. אבל כן.. סוגשל".
"אוו קי", נראה על פניו של אייל שגלגלים מסתובבים במוחו.
אפרת וטליה התקרבו אליהם.
הם נעו כגוש אל הדלפק המבריק. חיפוי עץ, הרהרה אפרת.
"גוד אפטר נון!" קידם אותם פקיד בעל חיוך רחב. על חזהו נעוץ שמו, וויליאם. ותחתיו ממוסגרת תמונתו בריבוע סימטרי.
"גוד אפטר נון טו יו טוו". מה כל כך משמח אותו?
"אתם ארבעה?"
הנהון.
"מעוניינים במיקום מסוים?" אדיבות נשפכה מקולו.
"את האחרון, דה לאסט" פצתה טליה את פיה.
"אפקורס, מיד". הוא כתב משהו במחשבו, וחזר אליהם, מקליד את שמותיהם עבור המשחק.
"בבקשה, המיקום האחרון בשורה, כמו שהזמנתם", חייך וויליאם שוב. מעלה בבטנו של אייל קבס. הם התקדמו לאיטם, כשאייל ממרפק לרגע אל אלי. "מה נדפק עם הבן אדם?" הוא מישש את כיסו, אקדחו האישי מעניק לו ביטחון מסוים. "החיוך שלו גורם לי להקיא, ואני לא אוהב לעשות את זה".
"אני גם לא אשמח לראות אותך עושה את זה", העווה אלי את פניו בדחייה.
אייל עיקם את פיו. "תודה חבר".
"בכיף", אלי חייך, עיניו מעפעפות קלות.
אייל בעט בו.
אלי הפטיר נשיפה ומיקם את עצמו בתנועת התגוננות שבמידה מסוימת התכווננה להתקפה.
אייל הרים את ידיו לאות כניעה, מתרחק לאחור.
"בואו נשחק, אוקי?" הוא ביקש.
טליה חיפשה בעיניה את הכדור ששוקל שמונה קילוגרם, המוצלח ביותר לטעמה.
"את ראשונה", חייכה אפרת, שהביטה במסך מעליה. חיוכון עלה על פניה של טליה, שהתרחב לאיטו. "הראשונה, והמנצחת". היא תיקנה, מתקדמת קדימה, דרוכה.
אחת.
שתיים.
שלוש.
הכדור פגע במדויק במרכז הבקבוקים.
המסך מעליהם הבהב. WOW!! גורם לשאר המשתתפים לשנס מותניים. המשחק הזה לא יילך בקלות כל כך.
טליה התיישבה על הכורסא, או יותר נכון, התרווחה. מסתובבת לרגע אל הדלפק, רואה את וויליאם עושה את אותה פעולה במהירות. רק, שנייה מאוחר מדי.
זמזום קל החל להטריד אותה. בדרך כלל כשאדם נועץ בה את מבטו, היא חשה בזה מיד.
אבל.. מה יש לוויליאם ההוא, להביט בהם?
טוב. בואי תרגעי, אל תכנעי ליצר ההרפתקאות שבך, ותעצרי את תחילת הדרמה הזו עכשיו. אף אחד לא מחפש להרוג אתכם, נכון?
תלוי על מי שואלים. את אייל בוודאי שיש כאלה שמחפשים. אולי גם את אלי.. היא ניערה את ראשה בפחד רגעי.
תפסיקי לחשוב שטויות. וחוץ מזה, המעקב שאת בטוחה שקורה, אין מצב שזה משהו בכיוון. תהיי רציונאלית טיפה.
אני-
כן, למרות שיש לך תירוץ למה לא.
ואם זה כן מסוכן? אם הפקיד החנפן הזה אנטישמי שזומם דבר איום ונורא?
חה. אולי אנטישמי. ואז מה? אתם במקום מאובטח, ויש פה עוד אנשים שרואים-
אין פה עוד אנשים חוץ מאיתנו.
אוקי.. אבל בכל מקרה, אנטישמי לא יעשה שום פעולה פלילית במקום כזה אז א-
"טליה?" אלי התיישב על הכורסא, עיניו דאוגות מעט. "שוב הגיע תורך, את מרגישה טוב?"
"כן כן" היא ביטלה בידה, מעניקה עוד הצצה אל הדלפק המעוצב. עוד הפעם.
די כבר עם הדמיונות! פעם אחת תהני ממשחק עם המשפחה בלי להזות פושעים בכל מקום.
היא נשפה ברוגז קל.
בסדר.
נשתדל.
היא הרימה את מבטה, מתבוננת בסיכום הנקודות.
TALIA : 10
EFRAT: 8
EIAL: 10
ELI : 10
ממ. זיק של נחישות עטף את אישוניה, והיא הפשילה את השרוולים שלה, מריחה את הקרב הצמוד שמחכה לה.
רגע. השמות המקוריים שלנו חשופים. ראשה הסתובב באוטומט אחורה. שוב.
טליה! מה קורה לך?
מה מה קורה. השמות שלנו גלויים על המסך, זה מה שקורה. ובלי למצמץ!
ואז מה?
זה יכול להסגיר אותנו!!
..
אין לך מה לומר.
זה יכול להוות סכנה במידה מסוימת. היה אפשר לנהוג אחרת אב-
"טליה!"
היא מצמצה בעיניה. "כן.. סליחה" היא התנצלה. "חשבתי על משהו".
אלי עיקם את פיו בחוסר שביעות רצון.
"שבי". הוא הורה לה.
היא התיישבה, בורחת מעיניו.
"מה קורה?"
"הכל בסדר".
"את מעדיפה שנחזור?"
"למה לחזור, הכל בסדר!" הוויכוח החל לעייף אותה.
אלי הרפה את שריריו. "אני שמח לשמוע".
"יופי", טליה התרוממה, "אפשר לשחק?"
"קדימה", הוא קרץ. "נראה אותך".
נראה אותך.

כל הזכויות שמורות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #46
1756642013718.png

1756642042333.png

1756642067602.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מחכים שהתמונות יבדקו בנטפרי🙄

אוקי, נפתח, ממש תודה @אייסקפה הפוך !

אגב, פאנפיק מקסים, וכל עוד אני במעקב אחרי הסיפור, אקבל הודעה שעלה פרק חדש, ומקסימום נרענן זיכרון ונמשיך לקרוא, גם אם תהיה הפסקה בכתיבה... אבל ברור שנעדיף פרקים בתדירות גבוהה...😊
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
מחכים שהתמונות יבדקו בנטפרי🙄
חח מחילה..
אוקי, נפתח, ממש תודה @אייסקפה הפוך !
בשמחה!
אגב, פאנפיק מקסים, וכל עוד אני במעקב אחרי הסיפור, אקבל הודעה שעלה פרק חדש, ומקסימום נרענן זיכרון ונמשיך לקרוא, גם אם תהיה הפסקה בכתיבה... אבל ברור שנעדיף פרקים בתדירות גבוהה...😊
🫶🏻
בעז"ה נעשה השתדלות.
תודה על המילים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
וואו!!! עכשיו קראתי את שלושת הפרקים האחרונים וממש נהניתי.
סתם משהו שלא הסתדר לי בפרק האחרון :sne: :
השמות שלנו כתובים בעברית על המסך
TALIA : 10
EFRAT: 8
EIAL: 10
ELI : 10
ואם כבר מדברים, אהבתי ממש את הסצנה עם הבאולינג...

ובטח שנמשיך לחכות לפרקים הבאים, למה יש לנו ברירה?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
וואו!!! עכשיו קראתי את שלושת הפרקים האחרונים וממש נהניתי.
שמחה מאוד לשמוע!
סתם משהו שלא הסתדר לי בפרק האחרון :sne: :
נכון שהאותיות באנגלית, אבל אם תקראי את זה בקול, זה השמות המקוריים שלהם. אייל אלי וכו
ואם כבר מדברים, אהבתי ממש את הסצנה עם הבאולינג...
חששתי עליה האמת, הייתי בטוחה שהיא תיהיה הנחמדה מינוס, ב"ה שלא :sneaky:
ובטח שנמשיך לחכות לפרקים הבאים, למה יש לנו ברירה?...
זה נתון לפרשנויות כמובן😅😂
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
TALIA : 10
EFRAT: 8
EIAL: 10
ELI : 10
ממ. זיק של נחישות עטף את אישוניה, והיא הפשילה את השרוולים שלה, מריחה את הקרב הצמוד שמחכה לה.
רגע. השמות המקוריים שלנו חשופים. ראשה הסתובב באוטומט אחורה. שוב.
טליה! מה קורה לך?
מה מה קורה. השמות שלנו גלויים על המסך, זה מה שקורה. ובלי למצמץ!
ואז מה?
זה יכול להסגיר אותנו!!
@מילה נרדפת 🙏🏻
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכון שהאותיות באנגלית, אבל אם תקראי את זה בקול, זה השמות המקוריים שלהם. אייל אלי וכו
כן, חשבתי על זה, אבל מה הפלא הגדול של טליה, למה היא ציפתה, שהם יהיו עם שמות מסווגים? טוב, נו, אולי זה בגלל חוסר הידע שלי בעניינים בטחוניים... :cool:
שכחתי לציין, שאהבתי שכולם 10 ואפרת 8...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
כן, חשבתי על זה, אבל מה הפלא הגדול של טליה, למה היא ציפתה, שהם יהיו עם שמות מסווגים? טוב, נו, אולי זה בגלל חוסר הידע שלי בעניינים בטחוניים... :cool:
חבל שלא התייעצתי איתך, אני גם לא מאה אחוז עם זה, למרות שזה באמת לא פלא, אבל טליה עכשיו באותו סחרור כזה של דרמה, מבינה?
שכחתי לציין, שאהבתי שכולם 10 ואפרת 8...
😅
בואי, בסוף היא היחידה שלא עברה הכשרה מבצעית.. (אם קוראים לזה ככה..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
איזה פרקים כייפים לקריאה!, אני אוהבת את הקצב המהיר, אך אם לא נח לך, את יכולה בקצב שלך...
גם לי הפריע שהיא אמרה שכתוב בעברית (לא הצלחתי לצטט, כי זה מתמונה), כי כתוב באנגלית, אולי שתבהל שכתוב את השמות במפורש, אבל יש עוד איילים בעולם.
זה מוסיף נופך לאווירת המוסד, וחשדנות, ככה זה אמור להיות לדעתי, אבל זה קפץ לי בעיניים.
אין לי כח לקרא שוב את כל הפרקים, אבל אם אני יראה משפט שיראה לי מתרים, אני אכתוב.
שקורי עכשיו וקיל
התכוונת אולי לקורי עכביש?
בצורה חד משמעית. השולחן המרובע, שרגל אחת שלו הלכה לבקר את המשפחה המורחבת, היוותה משען נח ביותר לרגליו של אופק. סער תמך את ידיו על
קפץ לי בעיניים, שולחן 3 רגליים עומד לבד, אבל בדר"כ לא מהווה משען יציב, אגב- תיאור מהמהם, מכניס לאוירה.
קצת בלבל אותי, הם יכלו לתפוס את יאסין בתיאור שהם צופים עליו ברחוב, היה כתוב שם משהו שהם סוגרים עליו, ואז בפרק אחרי זה, הם היו בדירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אין לי כח לקרא שוב את כל הפרקים, אבל אם אני יראה משפט שיראה לי מתרים, אני אכתוב.
תודה! אני אעריך את זה מאוד.
התכוונת אולי לקורי עכביש?
חח כן, בטעות בהקלדה:sne:
קפץ לי בעיניים, שולחן 3 רגליים עומד לבד, אבל בדר"כ לא מהווה משען יציב
נכון, אתקן.
אגב- תיאור מהמהם, מכניס לאוירה.
שוב תודה!
קצת בלבל אותי, הם יכלו לתפוס את יאסין בתיאור שהם צופים עליו ברחוב, היה כתוב שם משהו שהם סוגרים עליו, ואז בפרק אחרי זה, הם היו בדירה.
יש בזה משהו, משערת שאולי סער רצה לאסוף אותם.. לדון בעניין.
בלנ"ד אשאל אותו עוד היום על מה ולמה😎
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
קצת בלבל אותי, הם יכלו לתפוס את יאסין בתיאור שהם צופים עליו ברחוב, היה כתוב שם משהו שהם סוגרים עליו, ואז בפרק אחרי זה, הם היו בדירה.
לאסוף אותו ברחוב? לעיני כל ישמעאל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
פרק ארבע עשרה / פאנפיק מרגל להשכרה

סער מחה ממצחו אגלי זיעה תוך שהוא נוהג ברחובות תל אביב לעבר המטה.
המעבר במחסום אמנם התבצע בצורה חלקה, כשהגיש לחייל את התעודה, אבל הוא לא יכול להתעלם מכך שפחד עמום ליפף לו את עמוד השדרה כנחש ארסי. המון "מה אם" שמטריפים את מוחו.
העיקר שהכל הלך טוב.
די לחשוב על העבר. די לאפשר לו להטריד אותך, הוא רק חוסם אותך במשימות, עוצר אותך מלעשות מה שנכון.
"אתה מרגיש טוב, סער?" שאל יותם בדאגה קלה. "אתה יכול להיות רגוע, החלק הקשה מאחורינו, תודה לא-ל". גם בעבורו החלק האחרון של המשימה היה מורכב. כשהיה צריך לעלות על הרכב בהמשך הדרך, לאחר שעלו עליו שאר החברים.
"לא בטוח בכלל", הציץ בו סער מזווית עיניו, מחזיר את מבטו לכביש. "לך תדע מה נשמע ממנו", הוא לחש. "תנו לו עוד מזרק", הורה ליושבים מאחור. מבלי לראות את הנהונו של אופק.
"אנחנו עוד מעט שם".
"מעולה".
כמה דקות של שקט פיזרו את הערפל שבראשו. "יותם, תחייג בבקשה לנאור, ותחבר לאוזניה שלי", ביקש סער.
"בטח".
לאחר רגע נשמע צליל חיוג באוזנו.
"אנחנו בדרך, עוד כמה דקות במטה".
"אוקי" תמיהה קלה נלוותה לטון קולו של נאור. "קרה משהו חריג?"
"לא חושב".
דממה בקו.
"אני מחכה לכם, נדבר פה".
סער בלע את רוקו.

🎯

מטה השב"כ

נאור התיישב על כסאו, מול סער.
"אתה יכול להסביר לי מה קרה?" הוא שילב את אצבעותיו זו בזו. מטה את חזהו קדימה, ממתין.
"אני.." המילים נתקעו לו בגרון. "אני.. לא יודע".
צחוק קצר נפלט מפיו של נאור, "אתה", הוא הצביע על פקודו. "אתה, מכולם, לא יודע?"
"נאור. ." קוצים צמחו לפתע על כסאו של סער, דוחפים אותו למשש את מקומו בחוסר נוחות.
המבוגר בינהם העמיק את מבטו בסער. "אין לנו את כל היום, ואני חייב אותך כבר בשביל יאסין. אתה יכול להסביר לי מה הבעיה?"
"זה רק שתחושה מוזרה מאוד ליוותה את הפעולה".
"תחושה מוזרה?" שריר רטט בפניו של נאור. "משהו שקשור בך אישית או במשימה?" הוא שואל באיטיות.
סער פותח את פיו, וסוגר. ופותח שוב; "גם וגם". הוא אומר לבסוף, משפיל את המבט. משער שהמשפט שאמר לא הלהיב כל כך את מפקדו הישיר.
"אני שומע", קולו של נאור גוער. "מהי התחושה?"
"כל הסיפור הזה מוזר מאוד, ולא הפסיק להטריד אותי במהלך הפעולה. הכל עבר בצורה חלקה מדי, בלי שום בעיות" הוא נשף.
"אווקי.. " קולו של נאור רגוע. "איפה נכנס פה אתה?"
"אני?" פלטתי שטות.
"בלי שטויות, בבקשה".
סער היסס לרגע. "אני בחקירה?"
"אתה יכול לקרוא לזה באיזו צורה שתרצה, אבל לענות על השאלות שלי". הסיטואציה הפכה לא נעימה.
אגרופיו של הצעיר נקמצים תחת השולחן, "זה בקשר לאבא שלי.. משהו שמטריד אותי".
"הבנתי", נאור לא מחייך. "גש עכשיו אל החמ"ל, בקש מהם את הסיכומים, ואחר כך לך לחקור את העציר החדש. הייתי ברור?"
"כן המפקד". סער קם ממקומו, צועד אל הדלת.
"סער", עצר אותו נאור. הסוכן הצעיר סובב את ראשו בשאלה. "בלי מחשבות מיותרות או רגשות מתפרצים", הוא אומר בחדות, דוקר את ליבו של סער, ומעלה סומק בהיר בלחייו. "אני סומך עליך. אל תאכזב אותי".

🎯

חדר חקירות

"מה השם שלך?"
"יאסין".
"אתה היית המפקד של החוליה שביצעה את הפיגוע אתמול בצהריים?"
שקט.
סער הרים את ראשו מהדפים. נועץ את אישוניו ביאסין. "שאלתי שאלה".
"אתה שאלת, ואני בוחר לא לענות".
עקצוץ פושה ברגלו של סער. עודף ביטחון עצמי מזמן ידוע כמרכיב מסוכן בדמם של מחבלים.
"חבל שנתחיל גרוע", הוא לא זע. דרוך. "מוטב לך לענות לי, ולא לומר מה שלא התבקשת".
חיוך חצוף חצה את שפתיו של יאסין, שהמשיך לדבוק בשתיקה.
"אם אאלץ לחכות עוד כמה רגעים לתשובה שלך, תתחרט".
אין תגובה.
"אתה הבאת את זה על עצמך", סער קם, סבר פניו אדיש לחלוטין. "תזכור שהזהרתי אותך".


כל הזכויות שמורות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה