בקשה הוא חכם. מאוד, אפילו. ולכן?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
דילמה חינוכית...

ב"ה זכיתי לילד צדיק, מתוק, חברותי ו... חכם. מאוד, אפילו.
בבית העובדה הזו אינה בולטת במיוחד, בהתחשב בכך שממוצע האיי קיו המשפחתי מעל הממוצע.
הוא מודע לכך שהקב"ה ברך אותו בכשרונות מיוחדים, אבל בחיי היומיום אנחנו לא מניחים את הדגש על כך, כי אם על ההתנהגות והמידות הטובות.
בחיידר לעומת זאת, הוא זוכה לתשומת לב מוגברת. המלמדים רואים בו ככל הנראה אתגר מיוחד: משוחחים איתו, מתפעלים, דורשים ממנו מעבר... ועדיין, משתדלים לעשות זאת בהבלעה ובעדינות, כבקשתנו.
אני מעריכה אותם על כך מאוד. מכירה את הילדון ואת האתגר החינוכי שהוא הביא אל פתחנו.
אבל כעת, מסתבר שהמלמד החדש אוחז בגישה שונה ממנו:
הוא הכריז על הילד כ"סגן המלמד". הווה אומר מסירת שיעור שבועי לחבריו לכיתה, סיוע לחברים מתקשים...
על פניו, הכוונה נפלאה לילד אודות שימוש נכון בכשרונות.
אבל אני כ"כ לא אוהבת את הרעיון!
לא חושבת שנכון להעצים את החלק המסוים הזה במכלול האישיותי שלו. אפילו האינטרקציה החברתית שברעיון לא מניחה את דעתי.
אני רוצה שהוא יהיה חלק אינטגרלי מהחברה. ילד נוסף.
אני חוששת שהפעולות הללו יגרמו לו ח"ו להפוך לגאוותן/ שתלטן/ שאר מידות רעות.... ☹️
מה גם שהוא עלול להתקבע בתור מצטיין החיידר, ילד הפלא... מצטמררת מלהרהר בתורמים המבקשים להשתעשע בשיחה עימו. בהערצה.
מנגד, אלו נתוני החיים שלו. ככה"נ הוא יגדל למציאות כזו. לשוֹנוּת. לתפקיד שלשמו נוצר.
האם הגישה שלי תיתן לו בסיס יציב וסטנדרטי? האם הגישה ההפוכה תכין אותו טוב יותר?
הורים, מורים, מחוננים וכל מי שחש הזדהות עם היבטי השאלה: אודה לכל דעה אובייקטיבית ושקולה, כצעד ראשוני בדרך לייעוץ מקצועי בע"ה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
יש לציין שבכד"כ אייקיו גבוה לא מביא לבגרות ריגשית בדווקא (אם לא הפוך)
חיים בין בני אדם, ובתוך חברה רגילה היא משפשפת את היכולות החברתיות והריגשיות הרבה יותר,
השאלה אם התייחסות זו של המלמד תגרום לילד לכך, יש בהחלט סיכוי שכן,
ולכן על הצד שאולי, רצוי להמנע מכך, ומכך שהילד יהפוך את חברתו לחברת מבוגרים ולא לבני גילו (השלכות רבות, גם ניצול.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני חוששת שהפעולות הללו יגרמו לו ח"ו להפוך לגאוותן/ שתלטן/ שאר מידות רעות..
לא לזה הייתי חוששת, אלא יותר לזה שהחברה לא אוהבת ילדים שבמוגדר מיוחדים יותר מידי.
מנגד, אלו נתוני החיים שלו. ככה"נ הוא יגדל למציאות כזו. לשוֹנוּת. לתפקיד שלשמו נוצר
יש הבדל בין זה שהוא יודע שהוא חכם הרבה מעל הממוצע
לבין זה שהגדירו אותו כלא שייך לחברה בגלל זה (גם אם זה על ידי הרבה ולא על ידו)
זה פשוט לא יכול לפתח דברים טובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@160 איי קיו , מסכימה איתך ועם אלו שהגיבו מעליי.
לא נשמע לי מומלץ בכלל.
הוא ילד, וצריך לחוות חיים של ילד, ובנוסף משמעותית גם הנקודה של הבשלות הריגשית שלא בהכרח תואמת לאיי קיו, וצריכה חברה מתאימה כדי להתפתח.
הוא צריך להיות חלק מהחברה והשתלב כילד רגיל - כי זה מה שהוא. ב"ה שיש לו יכולות, והן עוד תבאנה לידי ביטוי, אבל הוא תלמיד ולא איש צוות, וזה צריך להיות ברור לו, לחברים ולרב'ה.
איך החברים יתייחסו אליו אם זה יהיה המקום שלו? אולי בהתחלה בהערצה, אבל טבעיות וגובה עיניים כבר לא יהיו שם.
אני הייתי מדברת עם המלמד ודואגת שזה יעצר, וכמה שיותר מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
למה הרבס נותנים לו תפקידים מעבר?
יכול להיות שהרמה הנוכחית בכיתה קצת נמוכה בשבילו? - והוא משתעמם בשיעור וממילא מתחילים בלגנים מסביבו..
יכול להיות שכאשר לא מאתגרים אותו הוא מאתגר את המלמדים?
נשמע שזה אישהו ייעוץ חינוכי או מפקח אומר להם לעשות את הדברים האלה..
השאלה למה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ואגב, לתמיכה בחלשים הוא כנראה יתבקש בשנים הללו הרבה,
לא שבטוח יש לו יכולות הסבר/ הוראה, אבל בד"כ מבקשים ממהירי התפיסה לעזור לחלשים מהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה לכן על התגובות! אתן ממש משמיעות את הלבטים שלי... ויש לכן פור עלי, אתן אובייקטיביות. 😉
איך אפשר לשנות את המצב הזה? כלומר, טכנית אפשר לבקש מהמלמד שלא להחריג את הילד.
איך אפשר למנוע ממנו להעריץ את היכולות שלו? מה אפשר לתת לילד בתמורה להנאות האלו? הוא לא שותף ללבטים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
למה הרבס נותנים לו תפקידים מעבר?
יכול להיות שהרמה הנוכחית בכיתה קצת נמוכה בשבילו? - והוא משתעמם בשיעור וממילא מתחילים בלגנים מסביבו..
יכול להיות שכאשר לא מאתגרים אותו הוא מאתגר את המלמדים?
נשמע שזה אישהו ייעוץ חינוכי או מפקח אומר להם לעשות את הדברים האלה..
השאלה למה?
וואו. האמת שהוא ילד מאתגר מהיבט נוסף. הוא היפראקטיבי במידה מסוימת. את באה לטעון שזה מוצא נח עבור המלמד?
על זה לא חשבתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
למה הרבס נותנים לו תפקידים מעבר?
יכול להיות שהרמה הנוכחית בכיתה קצת נמוכה בשבילו? - והוא משתעמם בשיעור וממילא מתחילים בלגנים מסביבו..
יכול להיות שכאשר לא מאתגרים אותו הוא מאתגר את המלמדים?
נשמע שזה אישהו ייעוץ חינוכי או מפקח אומר להם לעשות את הדברים האלה..
השאלה למה?
זה גם בהחלט יתכן השאלה אם הפיתרון הזה נכון עבורו,
ראשית האם מאתגר אותו ללמד חלשים (לא בטוח, זה יכול לתסכל מאוד)
שנית האם כותרת של "סגן מלמד" לא תרחיק אותו מהחברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אגב, אציין שיש לי גם אחיינית שעונה להגדרה הזו, חכמה ברמות נדירות.
ביה"ס רצה להקפיץ אותה מכיתה א לג, ההורים התנגדו בתוקף וזה היה הכי נכון שיש.
ברמה הריגשית שלה היא תואמת גיל ומטה ובוודאות היה נגרם לה נזק מהקפיצה.
ואגב, לתמיכה בחלשים הוא כנראה יתבקש בשנים הללו הרבה,
לא שבטוח יש לו יכולות הסבר/ הוראה, אבל בד"כ מבקשים ממהירי התפיסה לעזור לחלשים מהם
נכון, אבל השאלה כמה זה "תפקיד רשמי", או שפשוט מצב טבעי.
וואו. האמת שהוא ילד מאתגר מהיבט נוסף. הוא היפראקטיבי במידה מסוימת. את באה לטעון שזה מוצא נח עבור המלמד?
על זה לא חשבתי!
בהחלט ייתכן. במיוחד שאם הוא מבין מהר הוא יכול להיות משועמם בשיעורים וממילא להפריע יותר. עדיין - זה לא אומר שזה מצב שטוב לילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זו תהיה דעה לא פופולרית, וכנראה כולם יתקפו אותי, אבל אני מעיד מניסיון אישי שלי. אני לא יודע עד כמה המקרים דומים, וייתכן מאוד שזה רחוק מרחק רב מהמציאות שהייתה במקרה שלי, אבל עדיין - חשוב לי להעמיד את הצד הזה.
לדעתי, כל מי שמדבר על השתלבות של ילד חכם באופן קיצוני מבני גילו, לא באמת חווה מציאות כזו על בשרו. השתלבות - זה דבר כמעט בלתי אפשרי במקרה הזה. במקרה הזה, יש שתי אפשרויות - ושתיהן גרועות: א. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא, ולהפוך לעוף מוזר בעיני החברה. ב. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא לא, וגם אז - יש סיכוי סביר שהוא לא יעשה את זה כמו שצריך, ויהפוך לעוף מוזר.
הפיתרון של המלמד לא כל כך גרוע, אם אכן זו המציאות. הוא פשוט מסמן אותו מלכתחילה כשונה, אבל באופן שיכבד אותו ויאפשר לו ליהנות ממעמד חברתי גבוה. זה אמנם לא נשמע הכי טוב, לאזניים שרגילות לשמוע תמיד עד כמה האידיאל הוא השתלבות, אבל כל עוד אין במגזר החרדי כיתות אמיתיות למחוננים, עם חברה שמתאימה מבחינת שכבת הגיל ורמת המשכל לאלו שיש להם את התכונה הייחודית הזו - ייתכן שזה הרע במיעוטו.
בכל מצב, אין לראות את דבריי כדעה בנושא האמור, שכן אין לי שום יכולת לבחון מכאן את המקרה ולדעת במה בדיוק מדובר. הטענה שלי היא שצריך להבין שלא בכל מקרה הבחירה היא בין שלמות לחוסר שלמות, אלא לעיתים - יש צורך לבחור בין חוסר שלמות, לחוסר שלמות קיצוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
וואו. האמת שהוא ילד מאתגר מהיבט נוסף. הוא היפראקטיבי במידה מסוימת. את באה לטעון שזה מוצא נח עבור המלמד?
על זה לא חשבתי!
אם את יודעת שהילד בנוסף ליכולות הקוגנטיביות גם מאותגר ומאתגר,
צריך לחשוב מאוד ברצינות על טיפול כי יתכן שהרבה נותן לו עוד תעסוקה טכנית כדי למנוע ממנו לשבש את השיעור בכיתה,
הבעיה של קשב וריכוז - ראשית כרגע הוא לא מאותגר מהחומר, אבל, הוא גם לא קונה מיומנויות למידה,
בהמשך לכשיגדל בעז"ה והחומר כבר כן יהווה עבורו אתגר הוא לא כ"כ ידע איך יושבים שעה שלמה על כסא,
שנית, חלק מאתגרי הקשב- הם התארגנות, סדר וניקיון וכדו', אלו דברים שנקנים בקלות אצל קטנים ובקושי אצל מבוגרים, יתכן שרק בשבילם שווה לטפל,
לאחר שיטופל אפשר לאתרגר אותו בלמידה נוספת מחוץ לחומר הלימודים כמו משניות נוספות, הלכות וכו', דברים שצריכים גם הבנה, גם בקיאות וגם יכולות ניתוח והסקת מסקנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
וואו. האמת שהוא ילד מאתגר מהיבט נוסף. הוא היפראקטיבי במידה מסוימת. את באה לטעון שזה מוצא נח עבור המלמד?
על זה לא חשבתי!
מוצא נח למלמד?! - לא למלמד, לילד שלך..
זאת דרך מקובלת ומוכרת להתמודד עם ילד שהוא מצד אחד מוכשר ומצד שני בעל מרץ ניכר,
תחשבי שאם הוא קולט את החומר בשניות ואז נשאר עם עודף מרץ הוא פשוט ישתגע בכיתה ויעשה בלגנים, לכן מנסים לאתגר אותו להעלות לו את הביטחון עצמי כך שלא יחווה תסכולים,
לדעתי את צריכה לשמוח שהמלמדים בחיידר רואים את זה ונותנים לו תשומת לב חיובית! - מכירה כמה ילדים כאלו שרק כאשר נתנו להם תפקידים חשובים הם היו פעילים לימודית בצורה נכונה בכיתה.
יש לו חברים?
הוא מדבר עליהם?
נהנה מפעילויות חברתיות?
אם התשובה לכל השאלות היא כן אז לדעתי תהני שהבן שלך פריווילגי..
ושוב: לא מכירה את המקרה ולא יכולה לחוות דעה פרטנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
זו תהיה דעה לא פופולרית, וכנראה כולם יתקפו אותי, אבל אני מעיד מניסיון אישי שלי. אני לא יודע עד כמה המקרים דומים, וייתכן מאוד שזה רחוק מרחק רב מהמציאות שהייתה במקרה שלי, אבל עדיין - חשוב לי להעמיד את הצד הזה.
לדעתי, כל מי שמדבר על השתלבות של ילד חכם באופן קיצוני מבני גילו, לא באמת חווה מציאות כזו על בשרו. השתלבות - זה דבר כמעט בלתי אפשרי במקרה הזה. במקרה הזה, יש שתי אפשרויות - ושתיהן גרועות: א. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא, ולהפוך לעוף מוזר בעיני החברה. ב. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא לא, וגם אז - יש סיכוי סביר שהוא לא יעשה את זה כמו שצריך, ויהפוך לעוף מוזר.
הפיתרון של המלמד לא כל כך גרוע, אם אכן זו המציאות. הוא פשוט מסמן אותו מלכתחילה כשונה, אבל באופן שיכבד אותו ויאפשר לו ליהנות ממעמד חברתי גבוה. זה אמנם לא נשמע הכי טוב, לאזניים שרגילות לשמוע תמיד עד כמה האידיאל הוא השתלבות, אבל כל עוד אין במגזר החרדי כיתות אמיתיות למחוננים, עם חברה שמתאימה מבחינת שכבת הגיל ורמת המשכל לאלו שיש להם את התכונה הייחודית הזו - ייתכן שזה הרע במיעוטו.
בכל מצב, אין לראות את דבריי כדעה בנושא האמור, שכן אין לי שום יכולת לבחון מכאן את המקרה ולדעת במה בדיוק מדובר. הטענה שלי היא שצריך להבין שלא בכל מקרה הבחירה היא בין שלמות לחוסר שלמות, אלא לעיתים - יש צורך לבחור בין חוסר שלמות, לחוסר שלמות קיצוני.
לא כל המחוננים סובלים מפער ריגשי וחברתי באותה המידה, יש סקאלה רחבה
אם הילד כדבריך, שונה ו"עוף מוזר" יתכן והדבר רק יועיל לו,
עם עד עתה הוא השתלב חברתית ורק בלט ביכולותיו השכליות - יתכן מאוד שזה יגרע מאוד מהשתלבותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מסכימה עם כל מי שאמר שכותרות ותפקידים הם נזק חברתי ובריחה מההתמודדויות חברתיות.
מצד שני, צריך למצוא לא רק מה לא לעשות אלא גם מה כן. צריך לשבת עם הצוות ולתכנן איך לאתגר את הילד בצורה מתאימה. אפשר לתת לו משימות לימודיות משלו, פרויקטים כאלו ואחרים. אפשר גם לתת לו להעביר שיעור מדי פעם, אם זה ממוסגר נכון. לא "זרובבל כל כך חכם שהוא הופך למורה במקום תלמיד" אלא "זרובבל עשה פרויקט ורוצה לשתף אתכם בתוצרים", שזה משהו שכל ילד יכול באופן עקרוני לעשות. (דוגמה פשוטה לפרויקט ותוצרים זה לעשות סיום מסכת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא כל המחוננים סובלים מפער ריגשי וחברתי באותה המידה, יש סקאלה רחבה
אם הילד כדבריך, שונה ו"עוף מוזר" יתכן והדבר רק יועיל לו,
עם עד עתה הוא השתלב חברתית ורק בלט ביכולותיו השכליות - יתכן מאוד שזה יגרע מאוד מהשתלבותו.
יש מקרים שבהם, מאוד קשה לראות בזמן אמת את הקושי.
זו התמודדות שונה מהמקובל. כי זה יכול להיות הילד הכי עליז בשכונה, שכולם משחקים איתו ורוצים בחברתו, אבל באמת - בפנים, הוא רוצה דברים אחרים לגמרי. הוא עצמו - לא מבין לעיתים מה הוא רוצה, ולפעמים הצורך הוא עמוק מאוד, ונדרשות שנים ארוכות כדי לגבש ולנסח אותו.
וכדי להשלים את התמונה, אני אסתכן ואשאל את @160 איי קיו : איך העולם הפנימי שלו?! מפותח?! הוא בעל דמיון פורה?! כשהוא עוסק ביצירה, הוא נוטה להיות לבדו, או שהוא מאלו שיוצרים עם החברים?!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה