בקשה הוא חכם. מאוד, אפילו. ולכן?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
לא מבין מה הקשר בין ״טיפול ריגשי״ לבין תחומי עניין שונים
גם לילד מוכשר ככל שיהיה יש תחומים שהוא אוהב במיוחד

אפשר לזהות בקלות מה הדברים שהוא נהנה במיוחד להתעסק אתם
ולעזור לפתח אצלו את הכישרון עוד יותר, בלי לחץ ובלי שום תחושת ״אני שונה״
אלא בתור משחק וחוויה

אם זה מתמטיקה ולוגיקה, יש המווון משחקים וספרים שיכולים לעניין אותו מאוד, לכל שכבת גיל, שלא לדבר על הכמות אתגרים תורניים שאפשר לתת לו
אם זה מדע, לשלוח לחוגים מתקדמים ולקנות לו ערכות ניסויים לבית
אם זה אומנות, לא חסר דרכים לאתגר ולפתח לו את הכישרון
אם זה פילוסופיה ושאלות עמוקות, זה באמת אתגר, לא לילד, אלא להורה בפרט החרדי
כנ״ל לזיכרון פנומנלי, יצירתיות יוצאת דופן, יכולת בניה והרכבה מיוחדים (איפה כתוב בתורה שאסור לילד לבנות מודלים בכיתה ז׳?)

בתור ילד היו לי כמה תחומי עניין שלא עניינו אף אחד לידי (גם בתור בחור לא יותר מידי ;))
אבל תמיד זה היה כתחביב ומשחק, ומעולם חבריי לא הרגישו שאני ״שונה״ מהם
כי במקביל עניינו אותי הרבה דברים ״רגילים״ לחלוטין
אם יש ילד שאוהב במיוחד משחקי ריצה, ומצליח בהם בפער מכל חבריו, הוא יהיה בעיניהם ״שונה״?

מאידך לשלוח ילד לטיפול יכול ליצור בעיות שונות ומשונות
עצם הטיפול יכול לתת לו תחושת ״אני מיוחד״
או הפוך, תחושת אני צריך עזרה
יחס מזלזל מהסביבה אם תדע על זה

כמובן שאם הילד מתעניין ר-ק בתחומים שונים מבני גילו זה בעיה, שלא קשורה בהכרח לכישרון (או בכלל לא…)
אבל מהתיאור, זה לא נשמע ככה, נשמע שהוא כן חברותי ופעיל עם חבריו


מתנצל על האריכות השניה כבר
פשוט כואב לי שבמקום לתת לילד ליהנות משני העולמות בקלות
מסבכים לו את החיים, ומתארים שיש רק 2 אופציות
רגיל לגמרי בכל תחום ובכל נושא
מיוחד ושונה

שמחתי לעזור
דבר ראשון אצלנו אח שלי היה מאושר ללכת לטיפול, וזה היה סוג של זכיה שהוא הולך לשם
כמובן לא שידרו את זה בטיפול ריגשי וחריגות

דבר שני הוא משחק עם ילדים בני גילו וכו', אבל גם שמעתי מסביר לחבר על מדינות או חלל או משהו שלא רלוונטי לגיל
והוא חברתי
הטיפול הריגשי יכול לעזור, ואם מתווכים אותו נכון הוא לא מסכנות או חריגות אלא משהו שווה
אני פחות חכמה ממנו, אבל עדיין פגשתי עד היום בלימודים רק מישהי אחת שיותר חכמה ממני, והיא חכמה בפער מכולם, ואני חושבת טיפול היה מקל עלי טיפה כמו שעוזר לעוד הרבה לא חכמים
לא לכולם יש את ההבנה של הקודים החברתיים עד הקטן שבהם, ויש הרבה שיכול לעזור להם

ושוב, צריך לתווך כפרס וזכיה שהולכים למישהי כיפית שתדבר איתו ותשחק איתו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
דבר ראשון אצלנו אח שלי היה מאושר ללכת לטיפול, וזה היה סוג של זכיה שהוא הולך לשם
כמובן לא שידרו את זה בטיפול ריגשי וחריגות

דבר שני הוא משחק עם ילדים בני גילו וכו', אבל גם שמעתי מסביר לחבר על מדינות או חלל או משהו שלא רלוונטי לגיל
והוא חברתי
הטיפול הריגשי יכול לעזור, ואם מתווכים אותו נכון הוא לא מסכנות או חריגות אלא משהו שווה
אני פחות חכמה ממנו, אבל עדיין פגשתי עד היום בלימודים רק מישהי אחת שיותר חכמה ממני, והיא חכמה בפער מכולם, ואני חושבת טיפול היה מקל עלי טיפה כמו שעוזר לעוד הרבה לא חכמים
לא לכולם יש את ההבנה של הקודים החברתיים עד הקטן שבהם, ויש הרבה שיכול לעזור להם

ושוב, צריך לתווך כפרס וזכיה שהולכים למישהי כיפית שתדבר איתו ותשחק איתו וכו'
לא מבין למה מדינות או חלל זה משהו חריג
אני הסברתי לחברים מה זה דילמת האסיר (זה באמת לא עניין אותם ;))
אבל זה היה בתור ג׳וק , זה לא הפך אותי למתנשא או חריג מהם

חשוב להבדיל בין בת שככל שגדלים הכישרון נהיה יותר בולט ורלוונטי
לבן, שבישיבה יכול להיות גאון, שרק החברותות שלו יודעות על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
מעניין לכתוב מהצד השני של המשוואה
הכרתי חבר, בחור טוב, חברותי, ירא שמיים, וגאון. המשפחה שלו כנראה נתנה לו בילדותו הרבה איזכורים על כך, והיום, וזה קצת באסה, הוא באמת מתגאה לפעמים בזה. לדעתי אם מאז שהוא היה ילד היו נותנים לו הרגשה שהוא קיבל כשרון משמיים - היום הוא היה קצת יותר, איך לומר - עניו...
הדילמה הזאת מזכירה לי את צמח ועלעל מינצברג מ"אחד מאלף"... אולי כדי לתת לילד לקרוא את הספר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
הזכירו כאן לפני כן את הספר ׳אחד מאלף׳. זהו ספר דמיוני, שכתבה סופרת דגולה, והוא מתאר שני ילדים חכמים מאוד שגדלו בנפרד. אחד - גדל מתוך חינוך שהוא ׳כמו כולם׳, והשני - גדל מתוך חינוך שהוא מיוחד, שהוא מוצלח, שיש לו שליחות בעולם. הכיוון הוא - שבסופו של דבר, דווקא הילד שגדל מתוך חינוך לענווה, ומתוך מחשבה שהוא ׳כמו כולם׳, התפתח והצליח יותר.
זה מסר נפלא, אבל כשקראתי את הספר - סירבתי להסכים איתו. כי הוא מפספס משהו חשוב מאוד.
ילד שרמת המשכל שלו גבוהה משל חבריו, לא יכול שלא להבחין בכך. הוא אף פעם לא יהיה משוכנע שהוא בדיוק כמו כולם. והוא גם ירגיש תמיד - שיש לו תפקיד משלו בעולם. תפקיד שבו הוא המשפיע, ואחרים הם המושפעים. חינוך לכך שהוא ׳כמו כולם׳ - לא ישכנע אותו בכך, רק יגביל אותו ויקצוץ לו את הכנפיים.
לחנך אותו להיות כמו כולם - יגרום לו סבל נוראי. אין תסכול בעולם, כמו מי שיש לו מה לתת, והוא נאלץ לכלוא את זה בתוכו.
הם יכולים להיות הילדים הכי שמחים שיש, אבל האכזבה הזו - היא משהו פנימי, וכיוון שהם ילדים - אין להם את היכולת לנסח את זה במילים, להביע את הרגשות שלהם, ולהסביר מה הם היו רוצים ואיך.
מהסיבה הזו, בדרך כלל, ילדים כאלו נוטים לכוון הכול פנימה. לעולם שלהם, הדמיוני - בו הם אינם מוגבלים בשום גבול. שם, הם נותנים לרעיונות שלהם לפרוץ. שם, הם נותנים לשירה שלהם להתבטא. יש להם חברים - וטוב שכך, אבל הם לעולם לא יוותרו על היצירה לבד. זו החופשית, שאינה מוגבלת ואינה תחומה בשום תחום.
להכניס את זה למסגרת של ׳השתלבות חברתית׳, זה נשמע טוב לאזניים מודרניות, אבל במילים אחרות זה אומר - ליצור עבורם מסגרת של אכזבה יומיומית תמידית. של כליאה במשחקי ילדות - שאולי מביאים הנאה, אבל לא סיפוק ותחושה של הצלחה.
הצורך הכי גדול במקרה כזה - הוא תחושת הסיפוק והצורך לתת מהעולם הפנימי שלו לאחרים. לכן אמרתי, שהרעיון של המלמד - הוא לא בהכרח רע, כי אין דבר בעולם שממלא את הצורך הזה, יותר מעזרה לאחרים, מתוך מקום שכולם מבינים - שכך היא המציאות. זה טוב לו, זה טוב לילדים שמקבלים ממנו עזרה, וזה בונה את הקשר החברתי של הילד עם סביבתו, כפי שהוא אמור להיות באמת. כי בסופו של דבר - צריך להבין, שהוא תמיד יהיה רציני ואחראי ביחס לאחרים, אא״כ מישהו יכניס לו לראש שאסור לו להתנהג ככה - ואז הוא עלול ללכת לצד הקיצוני ההפוך, שלא אדבר עליו - כי זה לא נראה שהבעיה שם.
אני דווקא הסכמתי עם המסר העקרוני של הספר,
והוא, שהדבר הכי גרוע לילד הוא שהמבוגרים 'מעריצים' אותו.
גם אם הוא גאון בקנה מידה - זה משחית אותו ברמות אחרות.

לא צריך 'לחנך אותו להיות כמו כולם', אבל כן מומלץ שלא לתת יחס מיוחד לילד בגלל הכישרון המיוחד שלו.
בסופו של דבר, בכל שלב בחיים, הוא יצטרך להשתלב כשווה בין שווים.
ובכל משרה ומצב שהוא לא יהיה, הכישורים החברתיים יתפסו מקום יותר חשוב מאשר הכישורים השכליים, ובפרט כיום עם ההתקדמות המטאורית של הבינה המלאכותית.

כמו שילד גבוה מדי, או שמתבגר מהר מדי - זו חריגות, שצריכה טיפול מיוחד, כך ילד מוכשר מדי - גם אם אנחנו נהנים ושמחים להשתעשע בזה, אבל זו חריגות לכל דבר, ויכולה לגרום לבעיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
בלת"ק
זה משהו שצריך ללבן עם המלמד
אם הילד משועמם ומאתגר בשיעורים, לפעמים נתינת תפקידים זה מעולה, אבל צריך לוודא שזה לא יהפוך אותו לשונה וחריג חברתית. שזה אומר לבדוק את סוג התפקידים ואת זווית ההסתכלות של הילד והמלמד (לא "סגן רבה", ולא קידום מתקשים, בבקשה לא!). ואם אפשר לתת לעוד ילדים תפקידים - זה הכי טוב.
אם זה נובע מהערצה של המלמד לילד - דונט!
ילד צריך ללמוד גם היררכיה, כבוד למורים ורבנים, דרך ארץ ונימוס, הרגלי למידה...
וזה עוד לפני שדיברנו על הנזק החברתי והרגשי!

בלי קשר לבעיה הספציפית מול המלמד הזה. שימו לב שהילד זקוק לאתגרים ולהרגלי למידה, וזה תחומים שקשים לילדים חכמים מהממוצע (לא אוהבת את המילה מחוננים, כל ילד מחונן בתכונה אחרת!).
הייתי ממליצה להתיעץ עם יועץ חינוכי בקשר לילד הזה, ואולי גם בקשר לאחים שלו - ציינת שהממוצע המשפחתי גבוה מלכתחילה.
יש ילדים שמתאים להם לימוד בערב עם מבוגר על חומר שונה מהנלמד בכיתה. יש ילדים שמתאים להם לימוד עצמי ומבחן שבועי מול אבא או מישהו אחר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אה, ועוד משהו. כתבת שהילד לא מעורב בדיון, ושהוא מזלזל לפעמים בשאלות של חברים-
אני חושבת, ואולי יהיו לי מתנגדים, שאפשרי בהחלט לדבר עם ילד על האתגרים שמנת המשכל שלו העניקה לו. להסביר לו שהחברים שלו לא טיפשים אלא הוא המהיר קליטה. וכן - גם ניתן להסביר לו שחשוב מאוד שישחק עם חברים וידבר איתם ולא רק עם מבוגרים.
גם בנושא הזה ניתן להסביר לו שאתם לא רוצים שהחברים יקנאו, שזה לא פייר שבגלל שהוא קיבלת מתנה מהקב"ה הילדים האחרים ירגישו טיפשים לעומתו. שהוא צריך להיות תלמיד ככל התלמידים ולא סגן רבה...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #89
וואו.
תגובה שלי, כאמא על כל המאמצים והמחשבות שאת משקיעה.
נכון, זה ברור מאליו. אבל ראוי להערכה.
דודה שלי היתה גאון מוכשרת בכל תחום
זה היה לפני 25 שנה
הקפיצו אותה מכיתה ה' לז'
אז לא חשבו הרבה כמו היום פשוט הקפיצו. היא היתה ברמה גבוהה מהן גם ריגשית וחברתית

אני לא חושבת שזה היה רק 'טוב' בשבילה, אבל גם להישאר עם החברות לא היה טוב.
רוצה לומר בזה
שיש הרבה שיטות. יש כאלה שיגידו שזה נותן מקום לכישרונות של הילד.
יש שיגידו שזה הורס.
והאמת? אין אמת מוחלטת
הכל דבר שתחליטי הכי חשוב תפילות ולעקוב עם יד על הדופק
אם תעצרו את זה חשוב לעקוב לראות שהילד מסופק ונהנה בחיידר בכל השיעורים וכדו'
לא יודעת אם הוספתי לך בכלל...

מקווה שהועלתי במשהו.

לקפוץ כיתה זה מוצא נוח אבל די מטופש...
אם תלמיד קולט מהר חומר הוא יקלוט מהר בכיתה ג ד או ה
וחוץ מלהשלים את החומר ולהתחיל מחדש את חיי החברה בכיתה מגובשת
לא הועלתם לילד/ה בכלום...

בכל מקרה חלום שלי שיפסיקו לקטלג "כשרונות" לפי שלושה מקצועות שלומדים בבתי ספר
במקום להעצים כל יכולת של כל תלמיד/ה
זה בסוגריים...

מכיוון שאין היום פתרון למחוננים בציבור החרדי, ולשלוח ילד לישיבה כמו שהיה בתקופת הרב שך זה לא מעשי היום
פשוט צריך לשמור את הגירויים האינטלקטואליים לבית
בעז"ה תוך כמה שנים הוא עולה לישיבה ושם באמת הוא יכול להשתמש המון לטובה במתנות שנתן לו הבורא
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
הוא הכריז על הילד כ"סגן המלמד". הווה אומר מסירת שיעור שבועי לחבריו לכיתה, סיוע לחברים מתקשים...
בעיני אין בזה בעייה.

אני רוצה שהוא יהיה חלק אינטגרלי מהחברה. ילד נוסף.
אם הוא חברותי, אז זה נותן לו מעמד.
הכישורים פחות משמעותיים.
אני חוששת שהפעולות הללו יגרמו לו ח"ו להפוך לגאוותן/ שתלטן/ שאר מידות רעות.... ☹️
לא רואה חשש כזה.
להיפך, הוא עוזר לאחרים ביכולות שלו.
תנו לו להצליח.
אולי יש לילד מאפיין נוסף שלא הודגש בהודעה הפותחת.
תתייעצו עם המלמד בעצמו.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
סתם בא לי לומר בקשר לתחומי עניין, גם ילדים סטנדרטיים ורגילים או קצת חכמים יכולים להתעניין בחלל/מדינות שונות/מדע.
אני לא רואה שזה נושאים חריגים ולא נראה לי שכ"כ הרבה ילדים סביבי הם מחוננים :)
אולי הם יבינו פחות, וישתמשו במונחים פחות מקצועיים, אבל התחום עניין לא חריג ואפשר להיות 'נורמלי' בחברה גם אם זה התחומי עניין, צריך רק לעקוב שזה לא יהיה תחום עניין יחידי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה