בקשה הוא חכם. מאוד, אפילו. ולכן?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אם הילד אכן מסוגל להעניק לכתה - ובד בבד למלא את עצמו במקום להשתעמם (כפי הדעה שהועלתה כאן), לכאורה לא אמורה להיות בזה בעיה של מידות טובות או חברה, אם ההורים מכוונים אותו ל"אהב את המלאכה" ו"שנא את הרבנות", כלומר לשמוח איתו על יכולת להועיל לציבור ולעודד אותו להיות בעל חסד אמיתי, ממקום עניו ומפרגן, בלי לתת ביטוי של שמחה על ייחודיות ועליונות. לענ"ד זה חינוך מתאים לכל בעלי יכולת ייחודית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
שוב תודה לכל המגיבים! מוצאת טעם רב בדבריכם.
לגבי המצב החברתי שלו- מצד אחד הוא נהנה להשתולל עם החברים, מזמין חברים הביתה מפעם לפעם ומזכיר אותם בשיחות. מנגד- אני בהחלט מזהה אצלו קושי מובן למדי, הוא מספר בהשתאות על שאלות "טפשיות" ששאלו חבריו...
ללא ספק הוא חי את הפער בינו לבין חבריו לגיל.
@mic003 לא ממש יודעת להשוות אותו לילדים סטנדרטיים. הוא "גבר", לא ילדה שמשחקת בבובות...
והוא מבלה לסירוגין- עם חברים ולבד. אולי אפשר קצת הרחבה על הנקודות האלו? אני אשמח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לדעתי, כל מי שמדבר על השתלבות של ילד חכם באופן קיצוני מבני גילו, לא באמת חווה מציאות כזו על בשרו. השתלבות - זה דבר כמעט בלתי אפשרי במקרה הזה. במקרה הזה, יש שתי אפשרויות - ושתיהן גרועות: א. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא, ולהפוך לעוף מוזר בעיני החברה. ב. הוא יכול לנסות להיות מי שהוא לא, וגם אז - יש סיכוי סביר שהוא לא יעשה את זה כמו שצריך, ויהפוך לעוף מוזר.
מהיכרות עם ילדים כאלו (וגם מניסיון אישי, לא רוצה להגיד שאני חכמה באופן קיצוני אבל תמיד הייתי יותר מהסביבה ומקוטלגת ככזו) האפשרויות שכתבת אינן היחידות. לאור העובדה שאף אחת מהן לא מוצלחת במיוחד, רצוי לנסות למצוא דרך ביניים.
"מי שהוא" לא חייב להיות עוף מוזר (למרות שיש סיכוי גבוה שזה יקרה אם לא יעזרו לילד לפתח כישורים חברתיים, ועוד יותר אם יבדלו אותו מהחברה). מי שהוא יכול להיות ילד שמתעניין בדברים שלא מעניינים את החברים שלו אבל גם רוצה לפעמים לשחק איתם קלפים תופסת.
אחד הדברים שחשוב לעשות כדי לאפשר את המצב הזה, הוא לא ליצור בידול ודחיה בין הילד החכם לשאר הילדים. אם מכניסים את הילד למשבצת "החכם", הסביבה מתרגלת להתייחס לתווית ולא לילד. ההערצה מתחלפת מהר מאד בגיחוך, ילדים לא אוהבים ילדים שהמורים מרוממים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שוב תודה לכל המגיבים! מוצאת טעם רב בדבריכם.
לגבי המצב החברתי שלו- מצד אחד הוא נהנה להשתולל עם החברים, מזמין חברים הביתה מפעם לפעם ומזכיר אותם בשיחות. מנגד- אני בהחלט מזהה אצלו קושי מובן למדי, הוא מספר בהשתאות על שאלות "טפשיות" ששאלו חבריו...
ללא ספק הוא חי את הפער בינו לבין חבריו לגיל.
@mic003 לא ממש יודעת להשוות אותו לילדים סטנדרטיים. הוא "גבר", לא ילדה שמשחקת בבובות...
והוא מבלה לסירוגין- עם חברים ולבד. אולי אפשר קצת הרחבה על הנקודות האלו? אני אשמח...
הזכירו כאן לפני כן את הספר ׳אחד מאלף׳. זהו ספר דמיוני, שכתבה סופרת דגולה, והוא מתאר שני ילדים חכמים מאוד שגדלו בנפרד. אחד - גדל מתוך חינוך שהוא ׳כמו כולם׳, והשני - גדל מתוך חינוך שהוא מיוחד, שהוא מוצלח, שיש לו שליחות בעולם. הכיוון הוא - שבסופו של דבר, דווקא הילד שגדל מתוך חינוך לענווה, ומתוך מחשבה שהוא ׳כמו כולם׳, התפתח והצליח יותר.
זה מסר נפלא, אבל כשקראתי את הספר - סירבתי להסכים איתו. כי הוא מפספס משהו חשוב מאוד.
ילד שרמת המשכל שלו גבוהה משל חבריו, לא יכול שלא להבחין בכך. הוא אף פעם לא יהיה משוכנע שהוא בדיוק כמו כולם. והוא גם ירגיש תמיד - שיש לו תפקיד משלו בעולם. תפקיד שבו הוא המשפיע, ואחרים הם המושפעים. חינוך לכך שהוא ׳כמו כולם׳ - לא ישכנע אותו בכך, רק יגביל אותו ויקצוץ לו את הכנפיים.
לחנך אותו להיות כמו כולם - יגרום לו סבל נוראי. אין תסכול בעולם, כמו מי שיש לו מה לתת, והוא נאלץ לכלוא את זה בתוכו.
הם יכולים להיות הילדים הכי שמחים שיש, אבל האכזבה הזו - היא משהו פנימי, וכיוון שהם ילדים - אין להם את היכולת לנסח את זה במילים, להביע את הרגשות שלהם, ולהסביר מה הם היו רוצים ואיך.
מהסיבה הזו, בדרך כלל, ילדים כאלו נוטים לכוון הכול פנימה. לעולם שלהם, הדמיוני - בו הם אינם מוגבלים בשום גבול. שם, הם נותנים לרעיונות שלהם לפרוץ. שם, הם נותנים לשירה שלהם להתבטא. יש להם חברים - וטוב שכך, אבל הם לעולם לא יוותרו על היצירה לבד. זו החופשית, שאינה מוגבלת ואינה תחומה בשום תחום.
להכניס את זה למסגרת של ׳השתלבות חברתית׳, זה נשמע טוב לאזניים מודרניות, אבל במילים אחרות זה אומר - ליצור עבורם מסגרת של אכזבה יומיומית תמידית. של כליאה במשחקי ילדות - שאולי מביאים הנאה, אבל לא סיפוק ותחושה של הצלחה.
הצורך הכי גדול במקרה כזה - הוא תחושת הסיפוק והצורך לתת מהעולם הפנימי שלו לאחרים. לכן אמרתי, שהרעיון של המלמד - הוא לא בהכרח רע, כי אין דבר בעולם שממלא את הצורך הזה, יותר מעזרה לאחרים, מתוך מקום שכולם מבינים - שכך היא המציאות. זה טוב לו, זה טוב לילדים שמקבלים ממנו עזרה, וזה בונה את הקשר החברתי של הילד עם סביבתו, כפי שהוא אמור להיות באמת. כי בסופו של דבר - צריך להבין, שהוא תמיד יהיה רציני ואחראי ביחס לאחרים, אא״כ מישהו יכניס לו לראש שאסור לו להתנהג ככה - ואז הוא עלול ללכת לצד הקיצוני ההפוך, שלא אדבר עליו - כי זה לא נראה שהבעיה שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
להכניס את זה למסגרת של ׳השתלבות חברתית׳, זה נשמע טוב לאזניים מודרניות, אבל במילים אחרות זה אומר - ליצור עבורם מסגרת של אכזבה יומיומית תמידית.
רק אומרת, שאני לא יודעת מה נחשב אצלך "מודרני", אבל הגישה שאני רואה מסביבי אומרת שצריך לעזור לכולם להשתלב בחברה מבלי לוותר על היחודיות. השאיפה והדיבור (גם אם לא תמיד הביצוע...) הם לא קומוניזם או מיטת סדום. להיות חלק מהחברה זה לא להיות כמו כולם אלא להצליח לחיות עם כולם, תוך שמירה על הייחודיות. לא רק של החכמים אלא של כל אחד.
אני רואה את זה גם בתכניות המחוננים, גם בכיתות התקשורת, וגם בכיתות הרגילות שבהם משולבים ילדי תקשורת, משני צידי השילוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@mic003 זאת הסתכלות מעניינת, שפוגשת גם אותי. נתוני הפתיחה שלי דומים לשל בני, (מאחר ואיני מצליחה להעזר בהם לצורך קבלת החלטות בנושא, ניתן להסיק מכך שעד היום טרם הגעתי למסקנות בנוגע לאופן גידולי וחינוכי שלי...)
ועדיין איזשהו קול בתוכי תוהה: וכי בגלל שזכה לאיי קיו גבוה מן הממוצע (וכמה מתנות נוספות) נגזר עליו להיות חריג? הלוא יש לו תכונות נוספות, למה שלא הן תכתבנה את עתידו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לדעתי יכול להיות שהילד משתומם על שאלות מטופשות כי בבית יש איזו הערכה לשכל וכשרון
יכול להיות שהרב'ה מינה אותו ל'סגן' כמו שאמרו כאן בשביל התעסוקה ולא רק בגלל איזה גאונות מופלאה
והגישה בבית ישר מתרגמת את זה לפועל יוצא של כשרון
האמת זה עלה לי כי ראיתי שאת בתור אמא - גם על עצמך את מייצגת את עצמך בהגדרה כ" @160 איי קיו "
כלומר זה דבר נוכח ומעסיק אצלכם במשפחה....
לכן לדעתי רוב הבעיה היא בגישה בבית ופחות מה בכתה.....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #28
וכי בגלל שזכה לאיי קיו גבוה מן הממוצע (וכמה מתנות נוספות) נגזר עליו להיות חריג? הלוא יש לו תכונות נוספות, למה שלא הן תכתבנה את עתידו?
למה "נגזר"? יש לזה גם צדדים חיוביים. כדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה :)
כמובן צריך לראות גם את האתגרים ולהתמודד איתם, אבל לא הייתי קוראת לזה גזירה.
העתיד יכול להיות מוכתב על ידי החוזקות או על ידי החולשות. לילד חכם יש סיכוי טוב מאד שעתידו יקבע לפי החוזקות שלו, וזו לא גזירה אלא פריווילגיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לעתי יכול להיות שהילד משתומם על שאלות מטופשות כי בבית יש איזו הערכה לשכל וכשרון
יכול להיות שהרב'ה מינה אותו ל'סגן' כמו שאמרו כאן בשביל התעסוקה ולא רק בגלל איזה גאונות מופלאה
והגישה בבית ישר מתרגמת את זה לפועל יוצא של כשרון
האמת זה עלה לי כי ראיתי שאת בתור אמא - גם על עצמך את מייצגת את עצמך בהגדרה כ" @160 איי קיו "
כלומר זה דבר נוכח ומעסיק אצלכם במשפחה....
לכן לדעתי רוב הבעיה היא בגישה בית ופחות מה בכתה.....

להיות יותר חכם מהממוצא,

זאת חויה שמי שחווה לא מרגיש אותה...,

גם אם הוא לא תלמיד חנון אלא מחונן תת השיגי (יש גם כאלו)

מרגישים את זה בהמון תחומים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
להיות יותר חכם מהממוצא,

זאת חויה שמי שחווה לא מרגיש אותה...,

גם אם הוא לא תלמיד חנון אלא מחונן תת השיגי (יש גם כאלו)

מרגישים את זה בהמון תחומים...
ממוצע, זה א'.
ב, אני מכירה היטב מה זה להיות חכם מעבר לממוצע, ועדיין יש הרבה ענין גם בגישה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@מתכנתת:) יש בדברייך הגיון רב. חייבת לציין שמאחורי שם המשתמש שלי מסתתר פרק בחיי, אילו הייתי נרשמת היום לאתר מסתבר שהוא היה שונה לחלוטין...
כדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה :)
חצי הכוס עולה על גדותיה... תודה על התזכורת.
זאת חויה שמי שחווה לא מרגיש אותה...,
לא ממש הבנתי. כמה כיף לבקש הסבר למתקשים!
בלת"ק
כנראה שחוננת בילד עם @160 איי קיו ואפילו עם 180;)
אין מצב. ובע"ה לא מתכננים לבדוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בלתק . הרבה לא עושה את זה כדי לקבל עזרה לעצמו- זה אני בטוחה שאתם יודעים.
ילדים כאלו צריכים אתגרים. דברים שיהיה להם מה להשקיע בהם. אם בשבילו לדג: לפתור דף חשבון לוקח 50 שניות. אז אח"כ הוא משועמם ושיעמום מביא לידי... ולא רק זה אלא הוא לא מרגיש שום ריגוש בלימוד/בהצלחה של מילוי שאלות דפים. כי הוא בעצם לא משקיע בזה כלום. והריגוש מאוד חשוב בשביל המשך החיים שימשיך ללמוד . ולכן, התפקיד של הרבה- וזה מדהים בעיני מדובר על איש מקצוע ממש חכם!! התפקיד לעזור לחבר שקצת מתקשה. עצם זה שהחבר יבין ויצליח יגרום לריגוש אצל הבן שלכם.-הנה אני שווה .

ולגבי הקטע החברתי -לא אמור ליצור שום בעיה.
שיהיה הרבה נחת ועוד תראו את שמו מתנוסס שהתואר לפני השם הרה"ג ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני חושבת שילד שבורך בכשרונות מעל הממוצע באופן קיצוני, צריך "חינוך מיוחד" לא פחות מילד שנמצא נמוך מהממוצע באופן קיצוני.

חושבת שזה מקרה קלאסי להתיעץ עם דמות חינוכית מהשורה הראשונה. לצערי מכירה מקרים של אובדן דרך מתסכול של שעמום ועוד כמה תופעות לוואי.

היום יש אבחונים למחוננים, לא כדי לקבל את האישור ולא בשביל מחמאות, אלא כי הם זכאים לשעות פרטניות!!
ילד כזה זקוק לאתגרים!!
יש מצב שהרבה מקשיי התנהגות (טענת היפראקטיביות) מגיעים בשל חוסר גירוי למח!
ולצערי, עזרה לחברים זה לא גירוי למח, זו תעסוקה מאד מתסכלת לילד ברוב המקרים! (בפרט שהוא מזלזל ב'שאלות טפשיות')

אפשרות אחת היא כמו שהציעו כאן- פרוייקטים פרטיים
ואפשרות שניה- מכירה משפחה עם כמה ילדים כאלו, שאחר הצהרים היו לומדים עם אבא שלהם. לא מגיעים לחיידר.
אז אם לא אבא- דמות חינוכית אחרת.

אולי זה ישמע צורם- אבל אם היה ילד חנ"מ ח"ו לא היו משקיעים באבחון, בהשגת שעות פרטניות, בתשלום למורים פרטיים?? ילד כזה זקוק להרבה תפילות שיצמח לתלמיד חכם ולא ימצא מקומות אחרים לספק את הצורך של המח.

הרבה הרבה נחת וסיעתא שדמיא בע"ה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא ממש הבנתי. כמה כיף לבקש הסבר למתקשים!
טעות ניסוח שלי,

התכוונתי שהחויה היומיומית בין ילדים פחות חכמים היא לא כיפית,

או בהמשך החיים לעבוד לצד קולגות או מנהלים שיש להם עשירית מהתפיסה שלי,

אבל במבחן התוצאה של תפקיד נהולי או תיפקודים אחרים שלא בהכרח קשורים לאי קיו

הם במקום יותר גבוה

זה עלול לתסכל את שתי הצדדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
שיהיה הרבה נחת ועוד תראו את שמו מתנוסס שהתואר לפני השם הרה"ג ...
אמן ואמן! הרבה נחת לכולנו בע"ה, הרבה נחת להקב"ה מכולנו.
חייבת לציין שהחזון הוא לאו דווקא הרה"ג, כי אם יהודי ירא שמים.
(ואולי הדברים מתכתבים עם ההסתפקות האם המבט הנכון לחינוכו הוא כעל ילד, או כעל בעל יכולות מיוחדות וכו'...)
@nech4 תגובה שוודאי אקרא שוב בעיון רב יותר. יש מה להרהר בדברים. יישר כח.
(חייבת לציין שהוא לא מזלזל בשאלות טפשיות, הוא משתומם מהן...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מאד מאד תלוי באופי של הילד. אבל יש גם הביטים סביבתיים שונים.
אני אישית חושב שהכיתה זו טריטוריה של המלמד, ואפשר כמובן לבקש ממנו, אבל לפעמים במכלול, הוא היחידי שיודע מה נכון.
ולפעמים אם זה נכון לכיתה, זה נכון גם לילד.
כמובן שאני לא שולל שאי אפשר לבקש מהמלמד שזו דעתכם/רצונכם האישי, עם זאת להבין מה הניע את דווקא את המלמד של השנה לעשות את המהלך, יתכן שיש פה חסרים בתמונה.
חשוב גם להבין את עצמכם, מאיפה נובע הרצון שלכם שהילד לא יבלוט, (זה מובן, וגם כתבתם פה, אבל יתכן שישנם דברים נסתרים..)

יש לציין כאן את תפילתה של חנה אמו של שמואל הנביא "ונתתה לאמתך זרע אנשים"
הגמ' בברכות דנה, מה הפירוש של זרע אנשים:

"ונתתה לאמתך זרע אנשים, מאי זרע אנשים?
אמר רב: גברא בגוברין;
ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון - שאול ודוד;
ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון - משה ואהרן, שנאמר: (תהלים צ"ט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו;
ורבנן אמרי: זרע אנשים - זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טפש".
עד כאן.
כמובן שזו המשאלה הראשונית, אבל לאחר שהילד נולד והוברר כחכם יתכן וצריך לנהוג איתו ככזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בלתק . הרבה לא עושה את זה כדי לקבל עזרה לעצמו- זה אני בטוחה שאתם יודעים.
ילדים כאלו צריכים אתגרים. דברים שיהיה להם מה להשקיע בהם. אם בשבילו לדג: לפתור דף חשבון לוקח 50 שניות. אז אח"כ הוא משועמם ושיעמום מביא לידי... ולא רק זה אלא הוא לא מרגיש שום ריגוש בלימוד/בהצלחה של מילוי שאלות דפים. כי הוא בעצם לא משקיע בזה כלום. והריגוש מאוד חשוב בשביל המשך החיים שימשיך ללמוד . ולכן, התפקיד של הרבה- וזה מדהים בעיני מדובר על איש מקצוע ממש חכם!! התפקיד לעזור לחבר שקצת מתקשה. עצם זה שהחבר יבין ויצליח יגרום לריגוש אצל הבן שלכם.-הנה אני שווה .

ולגבי הקטע החברתי -לא אמור ליצור שום בעיה.
שיהיה הרבה נחת ועוד תראו את שמו מתנוסס שהתואר לפני השם הרה"ג ...
עונה לך ולעוד אנשים שכתבו דברים דומים. חשוב לשים לב להבדל בין עצם זה שמתאגרים את הילד ומעסיקים אותו, שזה דבר חיובי ונצרך, לבין השאלה איך עושים את זה.
ילד לא אמור להיות "סגן מלמד". הוא תלמיד, הוא שייך לצד מסוים של המתרס והוא צריך להישאר בו. הוא יכול להיות תלמיד מצטיין, תלמיד חכם, תלמיד שלומד דברים מיוחדים ואפילו תלמיד שיש לו תפקידים מיוחדים, כל עוד אלו תפקידים של תלמידים ולא של מורים.
ילדים אחרים לא אוהבים ילדים שחוצים את הקווים והם בצד של המורים. הם לא מתייחסים אליהם כחלק מהחברה, לא נותנים להם להשתלב בה, והם יכולים גם למרר להם את החיים באופן פאסיבי או אקטיבי. את המושג "ילד כאפות" מכירים?
גם עזרה למתקשים היא נושא רגיש. אם זה לא יותר מדי וגם לא מדי רשמי, זה יכול להיות מועיל לכל הצדדים. אם זה יותר מדי זה כבר חציית הקוים בין תלמיד למורה. ילדים נוטרים טינה למי שחכם מהם וגורם להם להרגיש פחות מוכשרים.
חוץ מזה, ילד חכם לא תמיד יודע להסביר למתקשים, וזה יכול ליצור תסכולים משני הצדדים. ידיעת החומר ותפיסה מהירה זה דבר אחד, יכולת להבין מה הנקודה שהשני לא הבין ולהסביר בדיוק אותה זו מיומנות נפרדת שלא תמיד יש לילדים גם כשהם חכמים במיוחד. [ולא רק ילדים. אני מכירה פרופסורים מבריקים שהם מרצים גרועים...]
אני לא חושבת שמישהו פה התכוון שהמלמד צריך עזרה בעבודה. אבל הוא צריך דרך להיפטר מהקושי שמציב תלמיד חכם שמשתעמם מהר, והדרך שהוא מצא היא דרך קלה לעשות את זה שלא דורשת ממנו הרבה יחסית לדרכים אחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני לא חושבת שמישהו פה התכוון שהמלמד צריך עזרה בעבודה. אבל הוא צריך דרך להיפטר מהקושי שמציב תלמיד חכם שמשתעמם מהר, והדרך שהוא מצא היא דרך קלה לעשות את זה שלא דורשת ממנו הרבה יחסית לדרכים אחרות.
כך מרגיש לי... מסתדר לי עם חלקי הפאזל הפזורים. הצדיק שלי יודע לאתגר ומנגד- יש לו כושר הסבר מדהים. ב"ה.
אגב, מעולם לא חשבתי על כך כעל כישרון נוסף, ראיתי בזה חלק מהחבילה... כעת אדע להודות שוב לה' יתברך.
כלומר, בהחלט יש סיכוי שזהו פתרון דפולטיבי...
מעבר לכך, אני מזהה הערצה אצל המלמד. מניע נוסף, ככל הנראה. וכי יש לנו שליטה על כך?
ושלא יובן אחרת מדברי, המלמד עושה רושם של אדם נפלא שאוהב מאוד את תלמידיו. בנ"א, אחרי הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
כך מרגיש לי... מסתדר לי עם חלקי הפאזל הפזורים. הצדיק שלי יודע לאתגר ומנגד- יש לו כושר הסבר מדהים. ב"ה.
אגב, מעולם לא חשבתי על כך כעל כישרון נוסף, ראיתי בזה חלק מהחבילה... כעת אדע להודות שוב לה' יתברך.
כלומר, בהחלט יש סיכוי שזהו פתרון דפולטיבי...
מעבר לכך, אני מזהה הערצה אצל המלמד. מניע נוסף, ככל הנראה. וכי יש לנו שליטה על כך?
ושלא יובן אחרת מדברי, המלמד עושה רושם של אדם נפלא שאוהב מאוד את תלמידיו. בנ"א, אחרי הכל.
סיכוי לא רע שמסגור שונה של אותם תפקידים יפתור את הבעיה, בלי להוסיף יותר מדי עבודה לאף אחד.
אבל זה בתנאי שהמלמד יבין את הדקויות. אם הוא לא יבין מה הבעיה שאתם רואים בגישה ומה ההבדל בין ניסוח א' לניסוח ב', הוא לא יצליח למסגר אחרת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה