לתשומת לב "המשקיעים":
15% שרכשו דירה ב-80-20 החליטו לוותר על הדירה ולשלם קנס - אנחנו לפני קצה הקרחון

אריאל רוזנברג, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון: ״המבצעים היו בשיאם לפני שנתיים-שלוש עד שבנק ישראל התערב. עוד שנתיים נראה אם אנשים ישלימו 80-90 אחוז שהם צריכים לקראת המסירה. יש מגזרים שזה יותר בולט, כמו למשל במגזר החרדי, או באזורים מסוימים.
אני לא חושב ש15% המשקיעים מהציבור החרדי החליטו לוותר על הדירה שלהם.
רוב אלו שויתרו לעניות דעתי הם לא חרדים, כי משקיע חילוני שחשב שיוכל לעשות אקזיט ולא הצליח אין לו הרבה אפשרויות
אבל משקיע חרדי יכול להעזר בגמחים משפחה ועוד שלל קומבינות שאנשים עושים
כך נראה לי אבל מאוד יכול להיות שאני טועה וחרדים רבים וויתרו על הדירה והפסידו וזה חבל.
כי מי שלוקח יעוץ מקצועי בהרבה פעמים יכול להסתדר.
 
אני לא חושב ש15% המשקיעים מהציבור החרדי החליטו לוותר על הדירה שלהם.
רוב אלו שויתרו לעניות דעתי הם לא חרדים, כי משקיע חילוני שחשב שיוכל לעשות אקזיט ולא הצליח אין לו הרבה אפשרויות
אבל משקיע חרדי יכול להעזר בגמחים משפחה ועוד שלל קומבינות שאנשים עושים
כך נראה לי אבל מאוד יכול להיות שאני טועה וחרדים רבים וויתרו על הדירה והפסידו וזה חבל.
כי מי שלוקח יעוץ מקצועי בהרבה פעמים יכול להסתדר.
לא חושב כך,
גם חרדים לא תמיד יכולים להסתדר, [דירות יקרות ועוד]
וגם לא תמיד משתלם וכלכלי להסתדר, ולהשלים את העסקה.
ולפעמים יועץ מקצועי יגיד לך לחתוך הפסדים.

לדוג' מי שקנה ב10/90 דירה ב3,000,000, הדירה נמכרת כיום בפועל באזור 2,750,000,
יתכן ועדיף להפסיד את מה ששילם, עם כל הצער והכאב, הכרוך.
מאשר להוסיף עוד 2,700,000 מגמחי''ם ולהיקרע במשכנתא.
בשביל להציל 50,000, לא תמיד שווה לאבד שפיות, ולשלם ע''ז עוד ריביות גבהות.
 
לא חושב כך,
גם חרדים לא תמיד יכולים להסתדר, [דירות יקרות ועוד]
וגם לא תמיד משתלם וכלכלי להסתדר, ולהשלים את העסקה.
ולפעמים יועץ מקצועי יגיד לך לחתוך הפסדים.

לדוג' מי שקנה ב10/90 דירה ב3,000,000, הדירה נמכרת כיום בפועל באזור 2,750,000,
יתכן ועדיף להפסיד את מה ששילם, עם כל הצער והכאב, הכרוך.
מאשר להוסיף עוד 2,700,000 מגמחי''ם ולהיקרע במשכנתא.
בשביל להציל 50,000, לא תמיד שווה לאבד שפיות, ולשלם ע''ז עוד ריביות גבהות.
מסכים לגמרי.
רק שאני לא חושב ש 15% מהציבור החרדי נפלו בכאלו עיסקאות....
יש מעטים שנפלו כידוע...
וחלקם הסתדרו וחלקם לא
אבל זה לא מגיע לאחוזים כאלו.
אבל יכול להיות שאני טועה ויש הרבה יותר חרדים תמימים ממה שאני חושב.
 
אבל משקיע חרדי יכול להעזר בגמחים משפחה ועוד שלל קומבינות שאנשים עושים
לא מזמן פנה אלי אחד מחברי פרוג שאמור לקבל מפתח בקרוב ואין לו אפשרות לעמוד בתשלומים...
לא היה לי כ"כ איך לעזור לו...
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי תל אביב, ברור שאם המחירים יירדו ל30000 למטר אז הפריפריה הקרובה (פ"ת רמת גן בת ים וכו) יצטרכו ליישר קו ולהוריד ל20 וגבעתיים וראשון ל18
כי הרי רוכש פוטנציאלי ממוצע יעדיף לשלם עוד קצת ולהיות קרוב יותר לת"א ובשביל לשכנע אותו לקנות תצטרך להתאים את עצמך בהתאם למיקומךהגיאוגרפי

זה לא מדוייק החשבון, יש בת"א מקומות שמוכרים ב-60 עד 90 אלף למטר
וגם אם ירדו ב-10 אלף זה לא קשור למעגל של המרכז (פ"ת, רמת גן, בת ים) כי שם המחירים 30-40 אלף למטר.
 
נערך לאחרונה ב:
ויש רבים שיכולים להגיע לדירה בלי מאמץ גדול ומיוחד, רק לגייס הון עצמי ומשכנתא כמו כולם.
יש "רבים" שבלי מאמץ גדול ומיוחד יכולים לגייס 700 אלף שקל כהון עצמי ראשוני
וגם לקחת משכנתא של 9000 ל-30 שנה?!

קשה לי להאמין שמספרם של אלו שעושים את זה בקלות ללא מאמץ
רב כל כך
כשהשכר החציוני במשק לא גבוה כל כך ביחס לסכם ההחזר עבור משכנתא של יותר ממליון....
 

אין סיבה הגיונית לזה שיש פחות ופחות רכישות של דירות, מלבד זה שאנשים יושבים וממתינים לראות אם תמשיך מגמת הירידה בשוק.
נתוני המכירות שפורסמו על ידי משרד האוצר בשבוע שעבר הפתיעו לרעה את ענף הנדל"ן למגורים. אפילו הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, שסיפקו את הקדימון לכך וחלקן הציגו נתוני מכירה עגומים של כ־30 דירות בלבד במהלך רבעון, לא הצליחו למחוק את ההפתעה מהחולשה ומהמשבר במכירות. אומנם הנתונים שפורסמו כעת הם של חודש אוקטובר, עוד בטרם בנק ישראל הוריד את הריבית, אך הציפייה בשוק להורדת ריבית כבר נכחה, וההערכות היו כי לאור המצב שינוי חיובי במכירות כבר יורגש באוקטובר. בפועל, המכירות צנחו, ובשוק הדירות החדשות ביתר שאת. הרף הנמוך ממילא של מכירות בחודשים האחרונים נחצה שוב כלפי מטה.
בחודש אוקטובר הסתכמו מכירות הקבלנים ב־1,917 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. מדובר ברמה הנמוכה מאז חודש אוקטובר 2023, ובהשוואה לחודש הקודם מדובר בירידה של 29%. כאשר מנטרלים את דירות מבצעי מחיר למשתכן ודומיהם, מספר הדירות שנמכרו נותר על 1,038 דירות בלבד, ובדירות השוק החופשי מדובר בירידה של 42% בהשוואה לספטמבר ושל 40% לעומת אוקטובר 2024.

גם בראייה של השנים האחרונות מדובר בנתונים חלשים במיוחד. למעשה, למעט אוקטובר ונובמבר 2023, שמטעמים ברורים המכירות בהם צנחו, מאז שנת 2021 מעולם לא ירדו מכירות היזמים מתחת ל־2,000 דירות בחודש. בשנת 2021, שנחשבה לשנה חזקה במכירות, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־4,800 דירות - יותר מכפול מהמכירות כעת. אפילו בשנת 2023, שנחשבה לחלשה במיוחד, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־2,290 דירות, כ־16% יותר מנתוני חודש אוקטובר האחרון. שנת 2024, לעומת זאת, היתה חזקה יותר, ונמכרו בה כ־3,800 דירות בממוצע חודשי, בעיקר על רקע מבצעי המימון שהעניקו היזמים בנדיבות. 2025, כך מסתמן כעת, תהיה קרובה יותר בנתוניה לשנת 2023, שהיא בהיבטים רבים מהשנים הקשות שידעה המדינה.
גם בעסקאות יד שנייה התאפיין חודש אוקטובר ברמה נמוכה מאוד של עסקאות ונמכרו בו 2,601 דירות. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה במספר העסקאות בפלח שוק זה הקיפה את כל האזורים, למעט אזור טבריה שרשם עלייה של 17%.

1. האם אפשר להחזיר את הרוכשים?
שוק הנדל"ן הישראלי שבוי בקונספציות, ובהתאם להן הוא מתנהל כבר כשני עשורים. היזמים ואנשי המקצוע בענף ידעו תמיד להסביר את המתרחש בו בכל רגע נתון, ובדרך כלל הם גם צדקו. ההנחה הבסיסית היתה ונותרה שהשוק צריך לפחות 60 אלף יחידות דיור בשנה כדי לענות על הביקושים. אם יוצאות בשנה מסוימת פחות יחידות דיור אל השוק, או אם יש ירידה במכירות, ההנחה המתבקשת היתה שהביקוש לא נעלם: אנשים צריכים ויצטרכו מקום לגור בו, ולכן מדובר בביקושים כבושים שיתפרצו בהמשך. כמה בהמשך? תלוי בסיטואציה.
ב־2014, למשל, במשך כחצי שנה השוק קפא בשל הציפייה לחוק מע"מ אפס, וכשהחוק נגנז בתחילת 2015 הרוכשים התנפלו על הדירות והמחירים קפצו. כך קרה גם בתקופת הקורונה: בשנת 2020, עם פרוץ המגפה, נוצר קיפאון שנמשך כשלושה חודשים, אך הריבית הנמוכה החזירה את הרוכשים אל השוק, והיקף הרכישות, ואיתו גם המחירים, זינקו. אלא שכעת תנאי המאקרו אינם תומכים בזינוק של השוק: הריבית עדיין גבוהה, וכך גם המחירים. בשנתיים האחרונות, לאור הטראומה שעברנו, עלו גם הערכות אחרות - טריגרים נוספים שעשויים להחזיר את הציבור למשרדי המכירות - אך גם הן לא עזרו. בשנת 2024, שנחשבה לחזקה יחסית, הביקושים היו מלאכותיים ונבעו בעיקר מהטבות המימון של היזמים. היטיב לתאר זאת אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלים של ארי מגורים לשיווק נדל"ן: "אני מודה, גם אני הייתי בטוח שאחרי סיום המערכה המוצלחת מול איראן יקרה משהו למכירות, ואז כשזה לא קרה חיכינו שהחטופים יחזרו - והם כבר כאן - ואין התפוצצות ואין נהירה, גם לא אחרי הורדת הריבית".
אז האם אפשר להחזיר את הרוכשים למשרדי המכירות? ריאלית, מחירי הדירות וגובה ההחזר על המשכנתאות נותרו גבוהים עד בלתי אפשריים לרבים מהזוגות הצעירים, כך שהפעם, בניגוד לעבר, לא מדובר בהכרח בישיבה על הגדר אלא בחוסר יכולת כלכלית אמיתי. אם לפני חמש שנים, ברבעון הרביעי של 2020, ההחזר החודשי עמד על 6,500 שקל, ההון העצמי שנדרש היה לגייס עמד על 783 אלף שקל, ומחיר דירת 4 חדרים ממוצעת היה כ־2.05 מיליון שקל - כיום מחיר דירה ממוצעת עומד על כ־2.7 מיליון שקל, ההחזר החודשי זינק לכ־11 אלף שקל בחודש, וההון העצמי שהזוגות נדרשים לגייס עלה ל־1.4 מיליון שקל בממוצע.

נתונים שפרסמה הלמ"ס לפני כשבועיים העידו כי 77% מהציבור אינם יכולים לעמוד ברכישת דירה בישראל, זאת לעומת כ־65% לפני כשנתיים וחצי. לצד זאת, שווה להתעכב גם על נתוני השכירות, שעולים בהתמדה הן מבחינת הביקוש לשכירות והן מבחינת המחירים, מה שמעיד על חוסר יכולת לרכוש, וככל הנראה גם על אלמנט פסיכולוגי מסוים, בשל המצב הרעוע במדינה, המקשה על הציבור לקבל החלטות מחייבות לטווח הארוך. במצב הנוכחי, ההערכה היא שללא ירידות מחירים אמיתיות - כלומר, לא מבצעים ותחפושות בדמות דחיית תשלומים - לא נראה חזרה אמיתית של הציבור לרכוש דירות. ההערכה היא גם כי הימשכות הקיפאון עשויה להוביל לכך שחלק מהחברות אכן ייאלצו להוריד מחירים, גם אם זהו הדבר האחרון שהן רוצות לעשות.
2. האם היזמים יעמדו בתזרם מזומנים נמוך?
תזרים המזומנים (התמורה הכספית ממכירת דירות) של הקבלנים בחודש אוקטובר, לפני קיזוז התשומות, עמד על 3.9 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 32% לעומת החודש הקודם. בפועל, הירידה היתה מתונה יותר והתזרים עמד על כ־6 מיליארד שקל, הודות לתשלומים נדחים שהתקבלו כעת על עסקאות שבוצעו בעבר במכירה "על הנייר". אלא שבניכוי תשומות עמד תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים בחודש אוקטובר על 410 מיליון שקל בלבד, וקשה לראות כיצד השוק, שניזון מההכנסות של מכירת הדירות, ימשיך להתנהל כך.

יחד עם חודש ספטמבר, שבו התזרים בפועל היה דומה לזה של אוקטובר, בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2025 עמד התזרים על כ־800 מיליון שקל לעומת כ־2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הטבות המימון גם יצרו אנומליה בין התזרים הפוטנציאלי לבין התזרים בפועל, בשל דחיית התשלומים למועדים מאוחרים יותר ולא באופן ליניארי כפי שהיה בעבר. האנומליה בולטת במיוחד בתקופות שקדמו להגבלה של בנק ישראל על הטבות הקבלנים. במרץ 2024 (הנחיית בנק ישראל התקבלה באפריל 2024) עמד תזרים המזומנים הפוטנציאלי על 9.1 מיליארד שקל - פי שלושה מהתזרים הנוכחי - והתזרים בפועל היה 3.7 מיליארד שקל. התזרים בפועל היה אז כשליש מהתזרים הפוטנציאלי, וכעת, לאחר ההנחיות של בנק ישראל, הוא עלה אל מתחת לחצי, כך שניתן לראות כי ההנחיות אכן השפיעו על הפעילות.

אייל בלכר כהן, מנכ"ל קבוצת יסודות המעניקה מימון ליזמים, אומר כי צריך לחלק את השוק בין יזמים שכבר נמצאים בתוך פרויקט לבין יזמים שטרם החלו בפרויקט. לגבי יזמים שכבר החלו בפרויקט הוא אומר כי אין הרבה מה לעשות על מנת למכור את הדירות מלבד עוד מבצעי שיווק. "יש יזמים שמעדיפים להמתין ולא להוריד מחירים או לעשות מבצעים, ואני בדרך כלל מקבל את זה. מי שנמצא בליווי, בהנחה שאין לו בעיות בביצוע, ימשיך לבצע. אבל אנחנו כן רואים פרויקטים שהרווחיות שלהם נשחקת בגלל העלויות והימשכות פרקי הזמן עד לתחילת הביצוע. יש לי כיום כמה מקרים כאלה. מבחינתנו, אם זה יזם טוב שצריך כסף לפרויקט - אנחנו נזרים לו את החמצן הזה ולא ניתן לו לעצור את ההתקדמות בגלל היעדר תזרים".
בנוגע ליזמים שטרם החלו בפרויקט, בין אם מדובר בהתחדשות עירונית ובין אם בבנייה חדשה, אומר בלכר כהן כי "אני רואה יזמים שמעכבים תחילת ביצוע ולא רוצים להוציא היתר ולקחת ליווי. זה קורה הרבה גם בהתחדשות עירונית - כי הם חוששים שלא יצליחו למכור את הדירות". לצד זאת הוא אומר כי יש לא מעט פרויקטים שמבקשים מימון ולא מקבלים אותו. "אני לא אתן ליזם להתחיל פרויקט ולסכן את עצמו בכך שהוא לא יעמוד בהחזר ההלוואה. אני רואה פרויקט עד שניים בשבוע שאני לא מאשר כי הרווחיות שלהם נמוכה מדי. יש המון פרויקטים כאלה בהתחדשות עירונית שעמדו בעבר על 19%-18% רווחיות, והיום בקושי מגרדים את ה־15%, וזה לא עובר את התנאים שלנו".
האם נראה קריסה של חברות? במידה שנתוני המכירות לא ישתפרו, ייתכן מאוד שנראה גם קריסה של חברות ומכירה של פרויקטים, בעיקר בחברות שנמצאות בשלבים הראשונים של מכירת הדירות ולא יעמדו בהחזרי ההלוואה. על רקע זה עולה השאלה מדוע היזמים לא מורידים מחירים כבר כעת. התשובה היא שהיזמים חוששים מתרחיש של כדור שלג שעלול להיווצר עקב הורדת מחירים. הורדה כזו תפגע במאזנים של החברות, ולצד זאת לציבור הרוכשים יש נטייה "לרדוף אחרי השוק": זה קורה כשהמחירים עולים במהירות, והחשש הוא כי תרחיש דומה יתרחש גם כשהמחירים יירדו - שהרוכשים ימתינו לעוד ועוד ירידות. על רקע אותה קונספציה, היזמים המתינו עד כה לאותו טריגר שיחזיר את הרוכשים, וניסו לקנות זמן באמצעות הטבות המימון, אך כעת נראה כי גם הם, בחלקם, הגיעו לדרך שהמוצא היחיד ממנה יהיה הורדת מחירים.
3. מה קרה למכירות באזור הדרום?
בשנתיים האחרונות המכירות בפריפריה הפכו לשם דבר של הצלחה, זאת לעומת מכירת הדירות במרכז שהפכה עבור חלק מהחברות ל"קללה" ולנטל על החברה. חברות שבנו באזורי הפריפריה, ובמיוחד בדרום, נהגו להתהדר בכך שמכירות אלה הן הלחם והחמאה שלהן ושל הענף כולו, היות שמדובר בדירות זולות יחסית שבהשוואה לאזורים במרכז הארץ קל יותר למכור. בחודשים מרץ–מאי 2025 היתה זו העיר אופקים שהובילה את המכירות מבין כל הערים בישראל, עם מכירה של 523 דירות. בחודשים יוני–אוגוסט המגמה נמשכה, ולמרות ירידה במכירות ל־501 דירות אופקים נותרה במרכז המכירות. העיר השכנה, נתיבות, זכתה לאותו התואר במרץ–מאי 2023, כאשר הובילה את נתוני מכירת הדירות החדשות מבין כל ערי ישראל עם מכירה של 443 דירות. מדובר בנתון שמעיד בעיקר על כשל שוק ביתר הערים, אך כעת מסתמן כי גם ערי הדרום כבר אינן חסינות.

באזור באר שבע, הכולל את הערים הללו, נמכרו 153 דירות בלבד בחודש אוקטובר - ירידה חדה של 53% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, זאת בהמשך לירידה בשיעור דומה בחודש הקודם. בניתוח של תקופה ארוכה יותר, מאז תחילת השנה, נתיבות - ממובילות המכירות - היא העיר שבה נרשמה ירידה מתונה בלבד של 2%, ונמכרו בה 970 דירות בתקופה זו. אך בבאר שבע נמכרו 361 דירות חדשות מאז תחילת השנה (לעומת 844 דירות בתקופה המקבילה ב־2024), ובאשקלון נמכרו 430 דירות - ירידה של 44% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לגבי אשקלון, באוצר ציינו כי יש בעיר מלאי של 2,000 דירות חדשות שטרם נמכרו, ובקצב המכירות הנוכחי יידרשו ארבע שנים למכירתן - גם מבלי להביא בחשבון גידול נוסף בהיצע הדירות החדשות בעיר. באר שבע סובלת כבר זמן רב מבריחה של רוכשים פוטנציאליים על רקע הטבות המס שמקבלים תושבי הערים נתיבות, אופקים ושדרות, והנתונים של החודש האחרון ממחישים זאת היטב.
נקודה מעניינת נוספת נוגעת למכירות בנתיבות ואופקים, שתי ערים שהובילו במכירות. לפי האוצר, בשתי הערים הללו שיעורי הטבות המימון הם מהגבוהים בארץ - 47% ו־64% בהתאמה. כלומר, לא יהיה זה מופרך לטעון שחלק מה"פלא" הזה מיוחס להטבות המימון שהסוו ירידת מחיר, ולא בהכרח לביקושים אמיתיים.
לפי אסרף, ההשוואה לנתוני המכירות הגבוהים אינה נכונה, וצריך להסתכל על הערים הללו בפרופורציה. "בדרום מכרנו בקצב מטורף. אופקים הגיעה למקום הראשון במכירת דירות - דבר שלא ראינו קודם לכן. היו פרויקטים שמכרתי בהם 30 דירות בחודש, וזה קצב לא הגיוני. עכשיו אני מוכר באותו פרויקט 10 דירות בחודש, שזו לכאורה ירידה חדה, אבל זה עדיין קצב גבוה ומספק". לדברי בלכר כהן, צריך לעשות הבחנה גם בתוך הערים בין שכונות לחרדים לבין שכונות רגילות. לדבריו, עיקר הירידה היא בשכונות הרגילות, בעוד בשכונות החרדיות המכירות נמשכות.
 
גם מי שהשלים את הרכישה
עדיין צריך לעמוד בתשלומים
ידוע לי על בניין חרדי חדש בפרפריה הוותיקה שהתאכלס לפני שנה + ששליש ! מהדיירים
קבלו מכתבי התראה על פיגור בתשלומי המשכנתא
הברוך הוא לא רק בדירות להשקעה ממונפות זה גם בדיור למגורים שחצה את גבול הסיבולת
אני מציע לכל החברים כאן לפני שמתלהבים מכתבה זו או אחרת
פשוט לדבר עם גבאי אחת מקופות הצדקה הגדולות כל אחד בעירו ולשמוע מכלי ראשון כמה התופעה הזו רווחת
שערי גילגולים ננעלים יש גבול כמה כסף הציבור יכול לגלגל
 
ניתוח

קונספציית הנדל"ן נסדקת, וההחזר החודשי של הרוכשים הוכפל תוך חמש שנים​

נתוני חודש אוקטובר הצביעו על שפל במכירת דירות חדשות; ההנחה המקובלת כי הביקוש יתעורר מבלי להוריד מחיר נתקלת במציאות אחרת; גם אחרי הורדת הריבית המימון יקר, וההחזר החודשי מזנק; המסקנה: הקוסמטיקה של הטבות לרוכשים כבר לא משכנעת אותם והם ימתינו לירידות מחיר נוספות​

דותן לוי
06:00, 14.12.25
נתוני המכירות שפורסמו על ידי משרד האוצר בשבוע שעבר הפתיעו לרעה את ענף הנדל"ן למגורים. אפילו הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, שסיפקו את הקדימון לכך וחלקן הציגו נתוני מכירה עגומים של כ־30 דירות בלבד במהלך רבעון, לא הצליחו למחוק את ההפתעה מהחולשה ומהמשבר במכירות. אומנם הנתונים שפורסמו כעת הם של חודש אוקטובר, עוד בטרם בנק ישראל הוריד את הריבית, אך הציפייה בשוק להורדת ריבית כבר נכחה, וההערכות היו כי לאור המצב שינוי חיובי במכירות כבר יורגש באוקטובר. בפועל, המכירות צנחו, ובשוק הדירות החדשות ביתר שאת. הרף הנמוך ממילא של מכירות בחודשים האחרונים נחצה שוב כלפי מטה.

בחודש אוקטובר הסתכמו מכירות הקבלנים ב־1,917 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. מדובר ברמה הנמוכה מאז חודש אוקטובר 2023, ובהשוואה לחודש הקודם מדובר בירידה של 29%. כאשר מנטרלים את דירות מבצעי מחיר למשתכן ודומיהם, מספר הדירות שנמכרו נותר על 1,038 דירות בלבד, ובדירות השוק החופשי מדובר בירידה של 42% בהשוואה לספטמבר ושל 40% לעומת אוקטובר 2024.



אינפו הצניחות במכירת הדירות בכל הקטגוריות בשוק הדיור



גם בראייה של השנים האחרונות מדובר בנתונים חלשים במיוחד. למעשה, למעט אוקטובר ונובמבר 2023, שמטעמים ברורים המכירות בהם צנחו, מאז שנת 2021 מעולם לא ירדו מכירות היזמים מתחת ל־2,000 דירות בחודש. בשנת 2021, שנחשבה לשנה חזקה במכירות, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־4,800 דירות - יותר מכפול מהמכירות כעת. אפילו בשנת 2023, שנחשבה לחלשה במיוחד, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־2,290 דירות, כ־16% יותר מנתוני חודש אוקטובר האחרון. שנת 2024, לעומת זאת, היתה חזקה יותר, ונמכרו בה כ־3,800 דירות בממוצע חודשי, בעיקר על רקע מבצעי המימון שהעניקו היזמים בנדיבות. 2025, כך מסתמן כעת, תהיה קרובה יותר בנתוניה לשנת 2023, שהיא בהיבטים רבים מהשנים הקשות שידעה המדינה.

גם בעסקאות יד שנייה התאפיין חודש אוקטובר ברמה נמוכה מאוד של עסקאות ונמכרו בו 2,601 דירות. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה במספר העסקאות בפלח שוק זה הקיפה את כל האזורים, למעט אזור טבריה שרשם עלייה של 17%.


1. האם אפשר להחזיר את הרוכשים?

שוק הנדל"ן הישראלי שבוי בקונספציות, ובהתאם להן הוא מתנהל כבר כשני עשורים. היזמים ואנשי המקצוע בענף ידעו תמיד להסביר את המתרחש בו בכל רגע נתון, ובדרך כלל הם גם צדקו. ההנחה הבסיסית היתה ונותרה שהשוק צריך לפחות 60 אלף יחידות דיור בשנה כדי לענות על הביקושים. אם יוצאות בשנה מסוימת פחות יחידות דיור אל השוק, או אם יש ירידה במכירות, ההנחה המתבקשת היתה שהביקוש לא נעלם: אנשים צריכים ויצטרכו מקום לגור בו, ולכן מדובר בביקושים כבושים שיתפרצו בהמשך. כמה בהמשך? תלוי בסיטואציה.

ב־2014, למשל, במשך כחצי שנה השוק קפא בשל הציפייה לחוק מע"מ אפס, וכשהחוק נגנז בתחילת 2015 הרוכשים התנפלו על הדירות והמחירים קפצו. כך קרה גם בתקופת הקורונה: בשנת 2020, עם פרוץ המגפה, נוצר קיפאון שנמשך כשלושה חודשים, אך הריבית הנמוכה החזירה את הרוכשים אל השוק, והיקף הרכישות, ואיתו גם המחירים, זינקו. אלא שכעת תנאי המאקרו אינם תומכים בזינוק של השוק: הריבית עדיין גבוהה, וכך גם המחירים. בשנתיים האחרונות, לאור הטראומה שעברנו, עלו גם הערכות אחרות - טריגרים נוספים שעשויים להחזיר את הציבור למשרדי המכירות - אך גם הן לא עזרו. בשנת 2024, שנחשבה לחזקה יחסית, הביקושים היו מלאכותיים ונבעו בעיקר מהטבות המימון של היזמים. היטיב לתאר זאת אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלים של ארי מגורים לשיווק נדל"ן: "אני מודה, גם אני הייתי בטוח שאחרי סיום המערכה המוצלחת מול איראן יקרה משהו למכירות, ואז כשזה לא קרה חיכינו שהחטופים יחזרו - והם כבר כאן - ואין התפוצצות ואין נהירה, גם לא אחרי הורדת הריבית".

אז האם אפשר להחזיר את הרוכשים למשרדי המכירות? ריאלית, מחירי הדירות וגובה ההחזר על המשכנתאות נותרו גבוהים עד בלתי אפשריים לרבים מהזוגות הצעירים, כך שהפעם, בניגוד לעבר, לא מדובר בהכרח בישיבה על הגדר אלא בחוסר יכולת כלכלית אמיתי. אם לפני חמש שנים, ברבעון הרביעי של 2020, ההחזר החודשי עמד על 6,500 שקל, ההון העצמי שנדרש היה לגייס עמד על 783 אלף שקל, ומחיר דירת 4 חדרים ממוצעת היה כ־2.05 מיליון שקל - כיום מחיר דירה ממוצעת עומד על כ־2.7 מיליון שקל, ההחזר החודשי זינק לכ־11 אלף שקל בחודש, וההון העצמי שהזוגות נדרשים לגייס עלה ל־1.4 מיליון שקל בממוצע.

נתונים שפרסמה הלמ"ס לפני כשבועיים העידו כי 77% מהציבור אינם יכולים לעמוד ברכישת דירה בישראל, זאת לעומת כ־65% לפני כשנתיים וחצי. לצד זאת, שווה להתעכב גם על נתוני השכירות, שעולים בהתמדה הן מבחינת הביקוש לשכירות והן מבחינת המחירים, מה שמעיד על חוסר יכולת לרכוש, וככל הנראה גם על אלמנט פסיכולוגי מסוים, בשל המצב הרעוע במדינה, המקשה על הציבור לקבל החלטות מחייבות לטווח הארוך. במצב הנוכחי, ההערכה היא שללא ירידות מחירים אמיתיות - כלומר, לא מבצעים ותחפושות בדמות דחיית תשלומים - לא נראה חזרה אמיתית של הציבור לרכוש דירות. ההערכה היא גם כי הימשכות הקיפאון עשויה להוביל לכך שחלק מהחברות אכן ייאלצו להוריד מחירים, גם אם זהו הדבר האחרון שהן רוצות לעשות.

2. האם היזמים יעמדו בתזרם מזומנים נמוך?

תזרים המזומנים (התמורה הכספית ממכירת דירות) של הקבלנים בחודש אוקטובר, לפני קיזוז התשומות, עמד על 3.9 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 32% לעומת החודש הקודם. בפועל, הירידה היתה מתונה יותר והתזרים עמד על כ־6 מיליארד שקל, הודות לתשלומים נדחים שהתקבלו כעת על עסקאות שבוצעו בעבר במכירה "על הנייר". אלא שבניכוי תשומות עמד תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים בחודש אוקטובר על 410 מיליון שקל בלבד, וקשה לראות כיצד השוק, שניזון מההכנסות של מכירת הדירות, ימשיך להתנהל כך.

היזמים לא מורידים מחירים כבר כעת מחשש לתרחיש של כדור שלג. לציבור הרוכשים יש נטייה "לרדוף אחרי השוק", והיזמים סבורים כי גם כשהמחירים יירדו הרוכשים ימתינו לעוד ועוד ירידות לפני שירכשו
יחד עם חודש ספטמבר, שבו התזרים בפועל היה דומה לזה של אוקטובר, בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2025 עמד התזרים על כ־800 מיליון שקל לעומת כ־2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הטבות המימון גם יצרו אנומליה בין התזרים הפוטנציאלי לבין התזרים בפועל, בשל דחיית התשלומים למועדים מאוחרים יותר ולא באופן ליניארי כפי שהיה בעבר. האנומליה בולטת במיוחד בתקופות שקדמו להגבלה של בנק ישראל על הטבות הקבלנים. במרץ 2024 (הנחיית בנק ישראל התקבלה באפריל 2024) עמד תזרים המזומנים הפוטנציאלי על 9.1 מיליארד שקל - פי שלושה מהתזרים הנוכחי - והתזרים בפועל היה 3.7 מיליארד שקל. התזרים בפועל היה אז כשליש מהתזרים הפוטנציאלי, וכעת, לאחר ההנחיות של בנק ישראל, הוא עלה אל מתחת לחצי, כך שניתן לראות כי ההנחיות אכן השפיעו על הפעילות.

אייל בלכר כהן, מנכ"ל קבוצת יסודות המעניקה מימון ליזמים, אומר כי צריך לחלק את השוק בין יזמים שכבר נמצאים בתוך פרויקט לבין יזמים שטרם החלו בפרויקט. לגבי יזמים שכבר החלו בפרויקט הוא אומר כי אין הרבה מה לעשות על מנת למכור את הדירות מלבד עוד מבצעי שיווק. "יש יזמים שמעדיפים להמתין ולא להוריד מחירים או לעשות מבצעים, ואני בדרך כלל מקבל את זה. מי שנמצא בליווי, בהנחה שאין לו בעיות בביצוע, ימשיך לבצע. אבל אנחנו כן רואים פרויקטים שהרווחיות שלהם נשחקת בגלל העלויות והימשכות פרקי הזמן עד לתחילת הביצוע. יש לי כיום כמה מקרים כאלה. מבחינתנו, אם זה יזם טוב שצריך כסף לפרויקט - אנחנו נזרים לו את החמצן הזה ולא ניתן לו לעצור את ההתקדמות בגלל היעדר תזרים".

בנוגע ליזמים שטרם החלו בפרויקט, בין אם מדובר בהתחדשות עירונית ובין אם בבנייה חדשה, אומר בלכר כהן כי "אני רואה יזמים שמעכבים תחילת ביצוע ולא רוצים להוציא היתר ולקחת ליווי. זה קורה הרבה גם בהתחדשות עירונית - כי הם חוששים שלא יצליחו למכור את הדירות". לצד זאת הוא אומר כי יש לא מעט פרויקטים שמבקשים מימון ולא מקבלים אותו. "אני לא אתן ליזם להתחיל פרויקט ולסכן את עצמו בכך שהוא לא יעמוד בהחזר ההלוואה. אני רואה פרויקט עד שניים בשבוע שאני לא מאשר כי הרווחיות שלהם נמוכה מדי. יש המון פרויקטים כאלה בהתחדשות עירונית שעמדו בעבר על 19%-18% רווחיות, והיום בקושי מגרדים את ה־15%, וזה לא עובר את התנאים שלנו".

האם נראה קריסה של חברות? במידה שנתוני המכירות לא ישתפרו, ייתכן מאוד שנראה גם קריסה של חברות ומכירה של פרויקטים, בעיקר בחברות שנמצאות בשלבים הראשונים של מכירת הדירות ולא יעמדו בהחזרי ההלוואה. על רקע זה עולה השאלה מדוע היזמים לא מורידים מחירים כבר כעת. התשובה היא שהיזמים חוששים מתרחיש של כדור שלג שעלול להיווצר עקב הורדת מחירים. הורדה כזו תפגע במאזנים של החברות, ולצד זאת לציבור הרוכשים יש נטייה "לרדוף אחרי השוק": זה קורה כשהמחירים עולים במהירות, והחשש הוא כי תרחיש דומה יתרחש גם כשהמחירים יירדו - שהרוכשים ימתינו לעוד ועוד ירידות. על רקע אותה קונספציה, היזמים המתינו עד כה לאותו טריגר שיחזיר את הרוכשים, וניסו לקנות זמן באמצעות הטבות המימון, אך כעת נראה כי גם הם, בחלקם, הגיעו לדרך שהמוצא היחיד ממנה יהיה הורדת מחירים.

3. מה קרה למכירות באזור הדרום?

בשנתיים האחרונות המכירות בפריפריה הפכו לשם דבר של הצלחה, זאת לעומת מכירת הדירות במרכז שהפכה עבור חלק מהחברות ל"קללה" ולנטל על החברה. חברות שבנו באזורי הפריפריה, ובמיוחד בדרום, נהגו להתהדר בכך שמכירות אלה הן הלחם והחמאה שלהן ושל הענף כולו, היות שמדובר בדירות זולות יחסית שבהשוואה לאזורים במרכז הארץ קל יותר למכור. בחודשים מרץ–מאי 2025 היתה זו העיר אופקים שהובילה את המכירות מבין כל הערים בישראל, עם מכירה של 523 דירות. בחודשים יוני–אוגוסט המגמה נמשכה, ולמרות ירידה במכירות ל־501 דירות אופקים נותרה במרכז המכירות. העיר השכנה, נתיבות, זכתה לאותו התואר במרץ–מאי 2023, כאשר הובילה את נתוני מכירת הדירות החדשות מבין כל ערי ישראל עם מכירה של 443 דירות. מדובר בנתון שמעיד בעיקר על כשל שוק ביתר הערים, אך כעת מסתמן כי גם ערי הדרום כבר אינן חסינות.

באזור באר שבע, הכולל את הערים הללו, נמכרו 153 דירות בלבד בחודש אוקטובר - ירידה חדה של 53% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, זאת בהמשך לירידה בשיעור דומה בחודש הקודם. בניתוח של תקופה ארוכה יותר, מאז תחילת השנה, נתיבות - ממובילות המכירות - היא העיר שבה נרשמה ירידה מתונה בלבד של 2%, ונמכרו בה 970 דירות בתקופה זו. אך בבאר שבע נמכרו 361 דירות חדשות מאז תחילת השנה (לעומת 844 דירות בתקופה המקבילה ב־2024), ובאשקלון נמכרו 430 דירות - ירידה של 44% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לגבי אשקלון, באוצר ציינו כי יש בעיר מלאי של 2,000 דירות חדשות שטרם נמכרו, ובקצב המכירות הנוכחי יידרשו ארבע שנים למכירתן - גם מבלי להביא בחשבון גידול נוסף בהיצע הדירות החדשות בעיר. באר שבע סובלת כבר זמן רב מבריחה של רוכשים פוטנציאליים על רקע הטבות המס שמקבלים תושבי הערים נתיבות, אופקים ושדרות, והנתונים של החודש האחרון ממחישים זאת היטב.

נקודה מעניינת נוספת נוגעת למכירות בנתיבות ואופקים, שתי ערים שהובילו במכירות. לפי האוצר, בשתי הערים הללו שיעורי הטבות המימון הם מהגבוהים בארץ - 47% ו־64% בהתאמה. כלומר, לא יהיה זה מופרך לטעון שחלק מה"פלא" הזה מיוחס להטבות המימון שהסוו ירידת מחיר, ולא בהכרח לביקושים אמיתיים.

לפי אסרף, ההשוואה לנתוני המכירות הגבוהים אינה נכונה, וצריך להסתכל על הערים הללו בפרופורציה. "בדרום מכרנו בקצב מטורף. אופקים הגיעה למקום הראשון במכירת דירות - דבר שלא ראינו קודם לכן. היו פרויקטים שמכרתי בהם 30 דירות בחודש, וזה קצב לא הגיוני. עכשיו אני מוכר באותו פרויקט 10 דירות בחודש, שזו לכאורה ירידה חדה, אבל זה עדיין קצב גבוה ומספק". לדברי בלכר כהן, צריך לעשות הבחנה גם בתוך הערים בין שכונות לחרדים לבין שכונות רגילות. לדבריו, עיקר הירידה היא בשכונות הרגילות, בעוד בשכונות החרדיות המכירות נמשכות.


 
מודעות בכוללים.
מי שצריך דירות זה בעיקר אברכים צעירים ובתוך האברכים יש ביניהם אמון מלא וחבר'ה עם הרבה מרץ...
מהעיתון שבוע טוב בביתר (אולי מישהו לקח את הרעיון מכאן)
1765713615029.png
 
בחודש אוקטובר הסתכמו מכירות הקבלנים ב־1,917 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. מדובר ברמה הנמוכה מאז חודש אוקטובר 2023, ובהשוואה לחודש הקודם מדובר בירידה של 29%. כאשר מנטרלים את דירות מבצעי מחיר למשתכן ודומיהם, מספר הדירות שנמכרו נותר על 1,038 דירות בלבד, ובדירות השוק החופשי מדובר בירידה של 42% בהשוואה לספטמבר ושל 40% לעומת אוקטובר 2024.
גם בראייה של השנים האחרונות מדובר בנתונים חלשים במיוחד. למעשה, למעט אוקטובר ונובמבר 2023, שמטעמים ברורים המכירות בהם צנחו, מאז שנת 2021 מעולם לא ירדו מכירות היזמים מתחת ל־2,000 דירות בחודש. בשנת 2021, שנחשבה לשנה חזקה במכירות, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־4,800 דירות - יותר מכפול מהמכירות כעת. אפילו בשנת 2023, שנחשבה לחלשה במיוחד, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־2,290 דירות, כ־16% יותר מנתוני חודש אוקטובר האחרון. שנת 2024, לעומת זאת, היתה חזקה יותר, ונמכרו בה כ־3,800 דירות בממוצע חודשי, בעיקר על רקע מבצעי המימון שהעניקו היזמים בנדיבות. 2025, כך מסתמן כעת, תהיה קרובה יותר בנתוניה לשנת 2023, שהיא בהיבטים רבים מהשנים הקשות שידעה המדינה.
משהו לא הגיוני בחודש אוקטובר האחרון.
אם הצניחה במכירת דירות היא תהליך בגלל הריבית המלחמה ועלויות המימון הגבוהות
איך יכול להיות שחוץ מאוקטובר האחרון הנתונים לא היו כאלו חדים????
כנראה שבאוקטובר היה משהו מיוחד.
ההשוואה בכתבה של אוקטובר האחרון רק לאוקטובר ונובמבר 2023 שבהם התחילה המלחמה היא ממש מעניינת.
הקשר היחיד ביניהם הוא תחילת המלחמה וסיומה.
ככל הנראה....
גם ההתחלה וגם הסיום הם חוסר ודאות בכל תחום וסביר שאנשים לא יקנו דירות בכאלו חודשים.
באוקטובר האחרון שבו הסתיימה המלחמה חציו הראשון היה מו"מ האם תהיה הפסקת אש.
וחציו השני היה ביקור טראמפ החזרת החטופים וכל האופוריה שנלוותה אליהם.

בקיצור אי אפשר לבנות שום דבר על החודש הזה
נמתין לנתונים של נובמבר.
 
ניתוח

קונספציית הנדל"ן נסדקת, וההחזר החודשי של הרוכשים הוכפל תוך חמש שנים​

נתוני חודש אוקטובר הצביעו על שפל במכירת דירות חדשות; ההנחה המקובלת כי הביקוש יתעורר מבלי להוריד מחיר נתקלת במציאות אחרת; גם אחרי הורדת הריבית המימון יקר, וההחזר החודשי מזנק; המסקנה: הקוסמטיקה של הטבות לרוכשים כבר לא משכנעת אותם והם ימתינו לירידות מחיר נוספות​

דותן לוי
06:00, 14.12.25
נתוני המכירות שפורסמו על ידי משרד האוצר בשבוע שעבר הפתיעו לרעה את ענף הנדל"ן למגורים. אפילו הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, שסיפקו את הקדימון לכך וחלקן הציגו נתוני מכירה עגומים של כ־30 דירות בלבד במהלך רבעון, לא הצליחו למחוק את ההפתעה מהחולשה ומהמשבר במכירות. אומנם הנתונים שפורסמו כעת הם של חודש אוקטובר, עוד בטרם בנק ישראל הוריד את הריבית, אך הציפייה בשוק להורדת ריבית כבר נכחה, וההערכות היו כי לאור המצב שינוי חיובי במכירות כבר יורגש באוקטובר. בפועל, המכירות צנחו, ובשוק הדירות החדשות ביתר שאת. הרף הנמוך ממילא של מכירות בחודשים האחרונים נחצה שוב כלפי מטה.

בחודש אוקטובר הסתכמו מכירות הקבלנים ב־1,917 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. מדובר ברמה הנמוכה מאז חודש אוקטובר 2023, ובהשוואה לחודש הקודם מדובר בירידה של 29%. כאשר מנטרלים את דירות מבצעי מחיר למשתכן ודומיהם, מספר הדירות שנמכרו נותר על 1,038 דירות בלבד, ובדירות השוק החופשי מדובר בירידה של 42% בהשוואה לספטמבר ושל 40% לעומת אוקטובר 2024.



אינפו הצניחות במכירת הדירות בכל הקטגוריות בשוק הדיור



גם בראייה של השנים האחרונות מדובר בנתונים חלשים במיוחד. למעשה, למעט אוקטובר ונובמבר 2023, שמטעמים ברורים המכירות בהם צנחו, מאז שנת 2021 מעולם לא ירדו מכירות היזמים מתחת ל־2,000 דירות בחודש. בשנת 2021, שנחשבה לשנה חזקה במכירות, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־4,800 דירות - יותר מכפול מהמכירות כעת. אפילו בשנת 2023, שנחשבה לחלשה במיוחד, נמכרו בממוצע מדי חודש כ־2,290 דירות, כ־16% יותר מנתוני חודש אוקטובר האחרון. שנת 2024, לעומת זאת, היתה חזקה יותר, ונמכרו בה כ־3,800 דירות בממוצע חודשי, בעיקר על רקע מבצעי המימון שהעניקו היזמים בנדיבות. 2025, כך מסתמן כעת, תהיה קרובה יותר בנתוניה לשנת 2023, שהיא בהיבטים רבים מהשנים הקשות שידעה המדינה.

גם בעסקאות יד שנייה התאפיין חודש אוקטובר ברמה נמוכה מאוד של עסקאות ונמכרו בו 2,601 דירות. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה במספר העסקאות בפלח שוק זה הקיפה את כל האזורים, למעט אזור טבריה שרשם עלייה של 17%.


1. האם אפשר להחזיר את הרוכשים?

שוק הנדל"ן הישראלי שבוי בקונספציות, ובהתאם להן הוא מתנהל כבר כשני עשורים. היזמים ואנשי המקצוע בענף ידעו תמיד להסביר את המתרחש בו בכל רגע נתון, ובדרך כלל הם גם צדקו. ההנחה הבסיסית היתה ונותרה שהשוק צריך לפחות 60 אלף יחידות דיור בשנה כדי לענות על הביקושים. אם יוצאות בשנה מסוימת פחות יחידות דיור אל השוק, או אם יש ירידה במכירות, ההנחה המתבקשת היתה שהביקוש לא נעלם: אנשים צריכים ויצטרכו מקום לגור בו, ולכן מדובר בביקושים כבושים שיתפרצו בהמשך. כמה בהמשך? תלוי בסיטואציה.

ב־2014, למשל, במשך כחצי שנה השוק קפא בשל הציפייה לחוק מע"מ אפס, וכשהחוק נגנז בתחילת 2015 הרוכשים התנפלו על הדירות והמחירים קפצו. כך קרה גם בתקופת הקורונה: בשנת 2020, עם פרוץ המגפה, נוצר קיפאון שנמשך כשלושה חודשים, אך הריבית הנמוכה החזירה את הרוכשים אל השוק, והיקף הרכישות, ואיתו גם המחירים, זינקו. אלא שכעת תנאי המאקרו אינם תומכים בזינוק של השוק: הריבית עדיין גבוהה, וכך גם המחירים. בשנתיים האחרונות, לאור הטראומה שעברנו, עלו גם הערכות אחרות - טריגרים נוספים שעשויים להחזיר את הציבור למשרדי המכירות - אך גם הן לא עזרו. בשנת 2024, שנחשבה לחזקה יחסית, הביקושים היו מלאכותיים ונבעו בעיקר מהטבות המימון של היזמים. היטיב לתאר זאת אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלים של ארי מגורים לשיווק נדל"ן: "אני מודה, גם אני הייתי בטוח שאחרי סיום המערכה המוצלחת מול איראן יקרה משהו למכירות, ואז כשזה לא קרה חיכינו שהחטופים יחזרו - והם כבר כאן - ואין התפוצצות ואין נהירה, גם לא אחרי הורדת הריבית".

אז האם אפשר להחזיר את הרוכשים למשרדי המכירות? ריאלית, מחירי הדירות וגובה ההחזר על המשכנתאות נותרו גבוהים עד בלתי אפשריים לרבים מהזוגות הצעירים, כך שהפעם, בניגוד לעבר, לא מדובר בהכרח בישיבה על הגדר אלא בחוסר יכולת כלכלית אמיתי. אם לפני חמש שנים, ברבעון הרביעי של 2020, ההחזר החודשי עמד על 6,500 שקל, ההון העצמי שנדרש היה לגייס עמד על 783 אלף שקל, ומחיר דירת 4 חדרים ממוצעת היה כ־2.05 מיליון שקל - כיום מחיר דירה ממוצעת עומד על כ־2.7 מיליון שקל, ההחזר החודשי זינק לכ־11 אלף שקל בחודש, וההון העצמי שהזוגות נדרשים לגייס עלה ל־1.4 מיליון שקל בממוצע.

נתונים שפרסמה הלמ"ס לפני כשבועיים העידו כי 77% מהציבור אינם יכולים לעמוד ברכישת דירה בישראל, זאת לעומת כ־65% לפני כשנתיים וחצי. לצד זאת, שווה להתעכב גם על נתוני השכירות, שעולים בהתמדה הן מבחינת הביקוש לשכירות והן מבחינת המחירים, מה שמעיד על חוסר יכולת לרכוש, וככל הנראה גם על אלמנט פסיכולוגי מסוים, בשל המצב הרעוע במדינה, המקשה על הציבור לקבל החלטות מחייבות לטווח הארוך. במצב הנוכחי, ההערכה היא שללא ירידות מחירים אמיתיות - כלומר, לא מבצעים ותחפושות בדמות דחיית תשלומים - לא נראה חזרה אמיתית של הציבור לרכוש דירות. ההערכה היא גם כי הימשכות הקיפאון עשויה להוביל לכך שחלק מהחברות אכן ייאלצו להוריד מחירים, גם אם זהו הדבר האחרון שהן רוצות לעשות.

2. האם היזמים יעמדו בתזרם מזומנים נמוך?

תזרים המזומנים (התמורה הכספית ממכירת דירות) של הקבלנים בחודש אוקטובר, לפני קיזוז התשומות, עמד על 3.9 מיליארד שקל - ירידה ריאלית של 32% לעומת החודש הקודם. בפועל, הירידה היתה מתונה יותר והתזרים עמד על כ־6 מיליארד שקל, הודות לתשלומים נדחים שהתקבלו כעת על עסקאות שבוצעו בעבר במכירה "על הנייר". אלא שבניכוי תשומות עמד תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים בחודש אוקטובר על 410 מיליון שקל בלבד, וקשה לראות כיצד השוק, שניזון מההכנסות של מכירת הדירות, ימשיך להתנהל כך.


יחד עם חודש ספטמבר, שבו התזרים בפועל היה דומה לזה של אוקטובר, בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2025 עמד התזרים על כ־800 מיליון שקל לעומת כ־2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הטבות המימון גם יצרו אנומליה בין התזרים הפוטנציאלי לבין התזרים בפועל, בשל דחיית התשלומים למועדים מאוחרים יותר ולא באופן ליניארי כפי שהיה בעבר. האנומליה בולטת במיוחד בתקופות שקדמו להגבלה של בנק ישראל על הטבות הקבלנים. במרץ 2024 (הנחיית בנק ישראל התקבלה באפריל 2024) עמד תזרים המזומנים הפוטנציאלי על 9.1 מיליארד שקל - פי שלושה מהתזרים הנוכחי - והתזרים בפועל היה 3.7 מיליארד שקל. התזרים בפועל היה אז כשליש מהתזרים הפוטנציאלי, וכעת, לאחר ההנחיות של בנק ישראל, הוא עלה אל מתחת לחצי, כך שניתן לראות כי ההנחיות אכן השפיעו על הפעילות.

אייל בלכר כהן, מנכ"ל קבוצת יסודות המעניקה מימון ליזמים, אומר כי צריך לחלק את השוק בין יזמים שכבר נמצאים בתוך פרויקט לבין יזמים שטרם החלו בפרויקט. לגבי יזמים שכבר החלו בפרויקט הוא אומר כי אין הרבה מה לעשות על מנת למכור את הדירות מלבד עוד מבצעי שיווק. "יש יזמים שמעדיפים להמתין ולא להוריד מחירים או לעשות מבצעים, ואני בדרך כלל מקבל את זה. מי שנמצא בליווי, בהנחה שאין לו בעיות בביצוע, ימשיך לבצע. אבל אנחנו כן רואים פרויקטים שהרווחיות שלהם נשחקת בגלל העלויות והימשכות פרקי הזמן עד לתחילת הביצוע. יש לי כיום כמה מקרים כאלה. מבחינתנו, אם זה יזם טוב שצריך כסף לפרויקט - אנחנו נזרים לו את החמצן הזה ולא ניתן לו לעצור את ההתקדמות בגלל היעדר תזרים".

בנוגע ליזמים שטרם החלו בפרויקט, בין אם מדובר בהתחדשות עירונית ובין אם בבנייה חדשה, אומר בלכר כהן כי "אני רואה יזמים שמעכבים תחילת ביצוע ולא רוצים להוציא היתר ולקחת ליווי. זה קורה הרבה גם בהתחדשות עירונית - כי הם חוששים שלא יצליחו למכור את הדירות". לצד זאת הוא אומר כי יש לא מעט פרויקטים שמבקשים מימון ולא מקבלים אותו. "אני לא אתן ליזם להתחיל פרויקט ולסכן את עצמו בכך שהוא לא יעמוד בהחזר ההלוואה. אני רואה פרויקט עד שניים בשבוע שאני לא מאשר כי הרווחיות שלהם נמוכה מדי. יש המון פרויקטים כאלה בהתחדשות עירונית שעמדו בעבר על 19%-18% רווחיות, והיום בקושי מגרדים את ה־15%, וזה לא עובר את התנאים שלנו".

האם נראה קריסה של חברות? במידה שנתוני המכירות לא ישתפרו, ייתכן מאוד שנראה גם קריסה של חברות ומכירה של פרויקטים, בעיקר בחברות שנמצאות בשלבים הראשונים של מכירת הדירות ולא יעמדו בהחזרי ההלוואה. על רקע זה עולה השאלה מדוע היזמים לא מורידים מחירים כבר כעת. התשובה היא שהיזמים חוששים מתרחיש של כדור שלג שעלול להיווצר עקב הורדת מחירים. הורדה כזו תפגע במאזנים של החברות, ולצד זאת לציבור הרוכשים יש נטייה "לרדוף אחרי השוק": זה קורה כשהמחירים עולים במהירות, והחשש הוא כי תרחיש דומה יתרחש גם כשהמחירים יירדו - שהרוכשים ימתינו לעוד ועוד ירידות. על רקע אותה קונספציה, היזמים המתינו עד כה לאותו טריגר שיחזיר את הרוכשים, וניסו לקנות זמן באמצעות הטבות המימון, אך כעת נראה כי גם הם, בחלקם, הגיעו לדרך שהמוצא היחיד ממנה יהיה הורדת מחירים.

3. מה קרה למכירות באזור הדרום?

בשנתיים האחרונות המכירות בפריפריה הפכו לשם דבר של הצלחה, זאת לעומת מכירת הדירות במרכז שהפכה עבור חלק מהחברות ל"קללה" ולנטל על החברה. חברות שבנו באזורי הפריפריה, ובמיוחד בדרום, נהגו להתהדר בכך שמכירות אלה הן הלחם והחמאה שלהן ושל הענף כולו, היות שמדובר בדירות זולות יחסית שבהשוואה לאזורים במרכז הארץ קל יותר למכור. בחודשים מרץ–מאי 2025 היתה זו העיר אופקים שהובילה את המכירות מבין כל הערים בישראל, עם מכירה של 523 דירות. בחודשים יוני–אוגוסט המגמה נמשכה, ולמרות ירידה במכירות ל־501 דירות אופקים נותרה במרכז המכירות. העיר השכנה, נתיבות, זכתה לאותו התואר במרץ–מאי 2023, כאשר הובילה את נתוני מכירת הדירות החדשות מבין כל ערי ישראל עם מכירה של 443 דירות. מדובר בנתון שמעיד בעיקר על כשל שוק ביתר הערים, אך כעת מסתמן כי גם ערי הדרום כבר אינן חסינות.

באזור באר שבע, הכולל את הערים הללו, נמכרו 153 דירות בלבד בחודש אוקטובר - ירידה חדה של 53% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, זאת בהמשך לירידה בשיעור דומה בחודש הקודם. בניתוח של תקופה ארוכה יותר, מאז תחילת השנה, נתיבות - ממובילות המכירות - היא העיר שבה נרשמה ירידה מתונה בלבד של 2%, ונמכרו בה 970 דירות בתקופה זו. אך בבאר שבע נמכרו 361 דירות חדשות מאז תחילת השנה (לעומת 844 דירות בתקופה המקבילה ב־2024), ובאשקלון נמכרו 430 דירות - ירידה של 44% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לגבי אשקלון, באוצר ציינו כי יש בעיר מלאי של 2,000 דירות חדשות שטרם נמכרו, ובקצב המכירות הנוכחי יידרשו ארבע שנים למכירתן - גם מבלי להביא בחשבון גידול נוסף בהיצע הדירות החדשות בעיר. באר שבע סובלת כבר זמן רב מבריחה של רוכשים פוטנציאליים על רקע הטבות המס שמקבלים תושבי הערים נתיבות, אופקים ושדרות, והנתונים של החודש האחרון ממחישים זאת היטב.

נקודה מעניינת נוספת נוגעת למכירות בנתיבות ואופקים, שתי ערים שהובילו במכירות. לפי האוצר, בשתי הערים הללו שיעורי הטבות המימון הם מהגבוהים בארץ - 47% ו־64% בהתאמה. כלומר, לא יהיה זה מופרך לטעון שחלק מה"פלא" הזה מיוחס להטבות המימון שהסוו ירידת מחיר, ולא בהכרח לביקושים אמיתיים.

לפי אסרף, ההשוואה לנתוני המכירות הגבוהים אינה נכונה, וצריך להסתכל על הערים הללו בפרופורציה. "בדרום מכרנו בקצב מטורף. אופקים הגיעה למקום הראשון במכירת דירות - דבר שלא ראינו קודם לכן. היו פרויקטים שמכרתי בהם 30 דירות בחודש, וזה קצב לא הגיוני. עכשיו אני מוכר באותו פרויקט 10 דירות בחודש, שזו לכאורה ירידה חדה, אבל זה עדיין קצב גבוה ומספק". לדברי בלכר כהן, צריך לעשות הבחנה גם בתוך הערים בין שכונות לחרדים לבין שכונות רגילות. לדבריו, עיקר הירידה היא בשכונות הרגילות, בעוד בשכונות החרדיות המכירות נמשכות.
עיקר הירידה היא בשכונות הרגילות, בעוד בשכונות החרדיות המכירות נמשכות
כמו תמיד, לוקח זמן...
 
עיקר הירידה היא בשכונות הרגילות, בעוד בשכונות החרדיות המכירות נמשכות
האופציות של הקונה החילוני הרבה יותר מגוונות מהקונה החרדי, שצריך שכונה חרדית עיר חרדית מוסדות מתאימים ועוד ועוד.
וזה טבעי לחלוטין שיש פער ביניהם בירידת המכירות
 
האופציות של הקונה החילוני הרבה יותר מגוונות מהקונה החרדי, שצריך שכונה חרדית עיר חרדית מוסדות מתאימים ועוד ועוד.
וזה טבעי לחלוטין שיש פער ביניהם בירידת המכירות
מצד שני לחרדים יש הכנסות יותר נמוכות.
 
מה שאומר שכל אתר יש לו "נתונים" אחרים על המצב בשוק...

[

מס' הדירות הלא מכורות ירד אחרי תקופה ארוכה. זו העיר שזינקה לצמרת טבלת המכירות

באוקטובר חלה לראשונה שחיקה של 0.4% בהיצע הדירות החדשות, לאחר כשנה וחצי שבה זינק בכ-27%. נתוני המכירות עדיין נמוכים, בעיקר בשוק היד השנייה. וזו העיר המבוקשת שזינקה למקום השני בטבלת מכירת הדירות החדשות, שאותה תל אביב-יפו ממשיכה להוביל


בנייה חדשה (שאטרסטוק)
בנייה חדשה (שאטרסטוק)
לאחר כשנה וחצי רצופה של עלייה, בחודש אוקטובר חלה לראשונה ירידה במספר הדירות הלא מכורות, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המתפרסמים היום (א'). מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף חודש אוקטובר עומד על 83,577, לעומת 83,921 בספטמבר. מדובר בהתמתנות קלה של 0.4% בנתון, שבשנים האחרונות שובר שיא חדש כמעט מדי חודש. הפעם האחרונה שבה נרשמה ירידה בהיצע הדירות הלא מכורות, היתה שנה וחצי קודם לכן, באפריל 24' אז עמד מספר הדירות הלא מכורות על 65,876 דירות לעומת 67,015 במרץ.
מאז, חל זינוק של קרוב ל-27% במספר הדירות הלא מכורות, ועל אף הירידה המינורית, גם כיום מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה הנו גבוה מאד. כך ביחס לתקופה המקבילה אשתקד מדובר על גידול של 19.5%. מספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה תימכרנה) עמד בחודש אוקטובר על 29.2 חודשים. על פי הנתונים 31.8% מהדירות שנותרו למכירה מצויות במחוז תל אביב (26,570 דירות) ו-24.8% – במחוז המרכז (20,750 דירות).

52983_tumb_750Xauto.jpg


בערים הגדולות המונות יותר מ-100 אלף תושבים, מובילה תל אביב-יפו עם כ-10,690 דירות שנותרו למכירה ואחריה ירושלים עם כ-8,320 דירות שנותרו למכירה, בת ים (4,527), נתניה (3,729) ואשדוד (3,443). הערים המובילות במספר הדירות החדשות שנותרו למכירה, ושאינן נמנות על הערים הגדולות, הן לוד (2,780), באר יעקב (2,340), רעננה (1,560), אופקים (1,500), קריית גת (1,440), קריית אונו (1,380), רמת השרון (1,180), קריית ביאליק (1,150) ואור יהודה (1,030).
ירידה של יותר מ-17% בשנה
על פי נתוני הלמ"ס, בחודש אוקטובר האחרון נמכרו 4,654 דירות. מדובר בירידה של 35.7% לעומת החודש הקודם, וירידה של 17.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי חודש אוקטובר התאפיין במיעוט ימי עבודה לאור העובדה כי חלו בו השנה החגים: יום כיפור וסוכות.
מתוך סך הדירות שנמכרו, 1,913 דירות הן דירות חדשות מתוכן 45.8% הן בסבסוד ממשלתי – ירידה של 30% לעומת החודש הקודם, וירידה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 2,741 מהדירות שנמכרו הן דירות יד שנייה, ירידה של 39% לעומת החודש הקודם וירידה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בשלושת החודשים האחרונים, אוגוסט-אוקטובר 2025, נמכרו כ-19,870 דירות, ירידה של 9.8% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (מאי-יולי 2025), וזאת אף על פי שבמהלך חודש יוני התחולל ממבצע "עם כלביא" שבמהלכו המשק פעל באופן חלקי ביותר. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט-אוקטובר 2024) נצפתה ירידה של 12.1%.


52984_tumb_750Xauto.jpg

סך הדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים עומד על 7,990, שהן 40.2% מכלל הדירות שנמכרו. מתוך כלל הדירות החדשות 35.6% מהדירות שנמכרו הן בסבסוד ממשלתי. בדירות החדשות שנמכרו נרשמה עלייה של 7.4% לעומת שלושת החודשים הקודמים (מאי-יולי 2025). בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט-אוקטובר 2024) נרשמה ירידה של 16.7%.
11,880 דירות שנמכרו במהלך שלושת החודשים האחרונים הן דירות יד שנייה. בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים נרשמה ירידה של 18.6%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט-אוקטובר 2024) נרשמה ירידה של 8.7%.
ת"א מובילה בחדשות, חיפה ביד שניה
בפילוח גיאוגרפי, עולה כי מחוז המרכז מוביל עם 24.3% מסך הדירות שנמכרו בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר 2025. במחוז זה נמכרו 27.5% מהדירות החדשות (2,196) ו-22.12% מסך מדירות היד שנייה (2,629). אחריו נמצא מחוז הדרום עם 21.3% מסך הדירות שנמכרו: 22% מהדירות החדשות (1,759) ו-20.85% מסך הדירות יד שנייה (2,478). במחוז תל אביב נרשמו 15.7% מתוך כלל העסקאות, בהן 16.7% מהדירות החדשות (1,341) ו-15.1% מדירות היד השנייה (1,788).
יש לציין כי ביחס לשלושת החודשים הקודמים בכל המחוזות נרשמה ירידה במספר הדירות יד שנייה שנמכרו, הבולטות שבהן של 25.7% הינה במחוז ירושלים, 19.7% במחוז המכרז ו-17% במחוזות תל אביב, הדרום וחיפה. כמו כן, בכל הקשור לדירות חדשות נרשמה ירידה במחוז הדרום של 14.4% ובמחוז ירושלים של 4.9%. בשאר המחוזות נרשמה עלייה במכירת דירות חדשות, בולטות שבהן היא במחוז חיפה שם נרשמה עלייה של 64% ובמחוז הצפון שם נרשמה עלייה של 27.1%.
פילוח הנתונים לפי יישוב מעלה כי תל אביב מובילה את טבלת המכירות של הדירות החדשות עם 561 דירות שנמכרו במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2025, עלייה של 23.3% לעומת שלושת החודשים הקודמים. אחריה נתניה עם 433 דירות - עלייה של 45.8% ביחס לשלושת החודשים הקודמים. חיפה רשמה גם היא זינוק חד, עם 432 דירות - עלייה של 102.8%. ירושלים עם 417 דירות (עלייה של 11.8%) וסוגרת את החמישייה הראשונה – אופקים – עם 402 דירות (ירידה של 25%).
חיפה מובילה את טבלת המכירות של דירות יד שנייה עם 792 עסקאות (ירידה של 12.7% לעומת שלושת החודשים הקודמים). אחריה בחמישייה הראשונה ניתן למצוא את ירושלים עם 714 עסקאות (ירידה של 27.1%), באר שבע עם 608 עסקאות (ירידה של 17.7%), תל אביב עם 553 עסקאות (ירידה של 18%) אשקלון עם 405 עסקאות (ירידה של 12.3%).]
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה