זיכרון נכון - לא נכון - שיתוף

  • הוסף לסימניות
  • #1
ראיתי את הדבר הזה ברשת ולא ידעתי מה לחשוב -
זה דבר נכון - חכם - מותר - גאוני
או לא -

ורק בגלל שמאוד מאוד קל להכין גל עד כזה לאדם אהוב ויקר חשבתי אם זה נכון או לא.
מדובר בחולצה של אדם קרוב שנפטר - יוצרים בקלי קלות כרית ומניחים במקום מכובד בבית -
כפי שרואים בתמונה הם מוסיפים גם כמה מילים - מילים של זיכרון והנצחה.

בארה"ב כמו בארה"ב יש חברות שעוסקות בזה..
שולחים להם את החולצות עם מילות הזיכרון - לכל השאר הם כבר דואגים בעצמם.

זכרון (1).jpg
זכרון (3).jpg
זכרון (2).jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם תדברי נטו הלכה לא נראה לי שיש בעיה.
לגבי כל השאר -איך זה מרגיש. הסובבים וכו זה כבר ממש אינדבדואלי במיוחד שאין בזה את המנהג שלא להלביש את בגדי המת בשעת מיתתו.



אני אישית היה קשה לי לעשות מוטציה כזו לחולצות..:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ואולי יש מצב שזו בכלל צוואתו של הנפטר ?
אולי !
כי על אחת החולצות כתוב כך :
"זו לא חולצה ללבישה - בכל פעם שאתה מחזיק אותה תדע שאני הייתי שם - באהבה אבא"
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אם תדברי נטו הלכה לא נראה לי שיש בעיה.
לגבי כל השאר -איך זה מרגיש. הסובבים וכו זה כבר ממש אינדבדואלי במיוחד שאין בזה את המנהג שלא להלביש את בגדי המת בשעת מיתתו.



אני אישית היה קשה לי לעשות מוטציה כזו לחולצות..:(
דווקא כשראיתי את תמונת הנפטר ליד הכרית חשבתי לעצמי למה בעצם לא ?
מה זה אחרת מכל פינת הנצחה בבית באופן אינטימי לאדם קרוב ויקר ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
א - אוהבת את המוטציה שעשו לחולצה. חולמת לעשות אחת כזו מסריג.
ב - אם מרגיש לי מוזר זה כי הצורות בהן אנו כיהודים מאמינים זוכרים נפטרים.
הם כל שונות.
יותר זיכרון הרוח, הנפש.
אנו לא זקוקים לסימבול חיצוני כדי לזכור.
התורה נתנה לנו כל כך הרבה דרכים לזיכרון הנפטרים, ובאופן קבוע. שזה מרגיש קצת מעליב.
אשרינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
דווקא כשראיתי את תמונת הנפטר ליד הכרית חשבתי לעצמי למה בעצם לא ?
מה זה אחרת מכל פינת הנצחה בבית באופן אינטימי לאדם קרוב ויקר ?
המחשבה נכונה ברעיון, זה לא נכון או לא נכון.
כל אחד איך שמרגיש לו להנציח אדם קרוב אהוב.
הפיכת חולצה לכרית לי לא מסתדר בראש בכלל ועוד בתור הנצחה וגם לא בתור זכרון.
דרך היהדות כמו שכתבה בית היין ע"י דברים רוחניים ורק לשם הזכרון לא תופס בכלל.
אין ענין בזכרון וסמנטיקה לשמה.

אם החולצה הזו היתה סמלית בתוספת משמעות לכרית בעבור הבנאדם על מידות תרומיות והנהגות יפות הראויות לציון זה היה יותר משכנע:D

מרגישה שעשיתי ניתוח לתמונה כמעט כמו נתיחת המת...:mad:
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
סתם אהבתי את הרעיון. מותר לי לעשות כזו כרית בלי כל הקונוטציות שעלו פה?
יכול להיות ממש חמוד לחדר של הבנות בצבעים מתאימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
א - אוהבת את המוטציה שעשו לחולצה. חולמת לעשות אחת כזו מסריג.
ב - אם מרגיש לי מוזר זה כי הצורות בהן אנו כיהודים מאמינים זוכרים נפטרים.
הם כל שונות.
יותר זיכרון הרוח, הנפש.
אנו לא זקוקים לסימבול חיצוני כדי לזכור.
התורה נתנה לנו כל כך הרבה דרכים לזיכרון הנפטרים, ובאופן קבוע. שזה מרגיש קצת מעליב.
אשרינו.
המחשבה נכונה ברעיון, זה לא נכון או לא נכון.
כל אחד איך שמרגיש לו להנציח אדם קרוב אהוב.
הפיגת חולצה לכרית לי לא מסתדר בראש בכלל ועוד בתור הנצחה וגם לא בתור זכרון.
דרך היהדות כמו שכתבה בית היין ע"י דברים רוחניים ורק לשם הזכרון לא תופס בכלל.
אין ענין בזכרון וסמנטיקה לשמה.

אם החולצה הזו היתה סמלית בתוספת משמעות לכרית בעבור הבנאדם על מידות תרומיות והנהגות יפות הראויות לציון זה היה יותר משכנע:D

מרגישה שעשיתי ניתוח לתמונה כמעט כמו נתיחת המת...:mad:
תגובות שנעים לקרוא.

לא שאני מסנגרת על השיטה -
זה מעניין אותי אם יש הבדל מבתים של יהודים מאוד חשובים שבהם הכיסא של סבא קדוש לנצח -
אסור להזיז בטח אסור לשבת..
מה יש בכיסא שאין בחולצה ? תוספת העץ עושה את ההבדל ?
כאילו זה יותר זיכרון "שלנו" כי זה כיסא "ושלהם" זה חולצה משובצת ?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם לי נראה לא מתאים כיהודים לזכור ככה אנשים
במיוחד אנחנו עכשיו 'מתאבלים'( לא ממש כי הוא לא קרוב משפחה אבל חבר קרוב מאד מאד כמו אח) על מישהו קרוב שנפטר ,לא הייתי מעיזה להכין כזו כרית .זו הרגשה.
הזכרון יותר נצחי .לזכור את התכונות / השאיפות של אותו אדם ולא את בגדיו .
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תגובות שנעים לקרוא.

לא שאני מסנגרת על השיטה -
זה מעניין אותי אם יש הבדל מבתים של יהודים מאוד חשובים שבהם הכיסא של סבא קדוש לנצח -
אסור להזיז בטח אסור לשבת..
מה יש בכיסא שאין בחולצה ? תוספת העץ עושה את ההבדל ?
כאילו זה יותר זיכרון "שלנו" כי זה כיסא "ושלהם" זה חולצה משובצת ?!
יש הבדל פשוט ביותר.
על הכסא לא השקיעו זמן. מחשבה. כח או מזומן!
וזה ההבדל המהותי.
ניצול משאב לא למטרה ערכית אין לה ערך ואין לה מקום בכלל ביהדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שמעתי השבוע שיחה מהרבנית ימימה על חנה ושבעת בניה-אחרי שהרגו את בניה והיא מתה יצאה בת קול ואמרה עליה-"אם הבנים שמחה"
והסבירה ששמחה מגיעה רק ביחד עם עשיה נכונה ואמיתית
גם אם יש מוות.
המוות הוא לא חידלון למי שמאמין בהישארות הנפש.
החיים הם לא מטרה ואין בהם ערך למי שלא חי נכון לפי התורה והאמת.
והתורה לא מקדשת את החיים יותר מהערך של האמת.
בעולם הנכרי שאמונתם לא מאמינה בהישארות הנפש יש אכן צורך עז להנציח כל דבר שקשור למציאות של האדם שהלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כיסא,זה ענין של כבוד, מקום מכובד - שהצטווינו לקיים.

ואצלנו מעריכים את הבנ"א בגדלותו הרוחנית,
אחרי מותו של קרוב אלינו - לא משנה עם עבד / למד/ היה עסקן / ראש ישיבה
בכל מצב הסיפורים שאנו מכבדים אתו זה המידות, החסד, המצוות והמעשים הטובים,
למרות שיש גם המצד דברים גשמיים אך הם לא העיקר...

לא מכירה - אבל לא נראה לי שאצל אלו שלא שומרים תו"מ אין יראה מכסאו של אבא שנפטר..
משום שזה לא היה בלקסיקון להם לכבד את מקום האב.

זה סתם רעיון חמוד ממש אך לא נראה לי עם קשר לנפטר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אין ספק שהכרית זה בהחלט יציאה לא שגרתית.
יש בה אפקט של שימוש בחפץ אישי והפיכתו למיצב.
במיוחד שבעל החפץ מת וכל מה שקשור למוות זה מפחידדדד
משהו שלוקח את הקישקע ומערבב חזק.
לא רואים בכל יום.
אם אין מסר משמעותי אז גם כל מה שציינת זה חסר תוחלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כיסא,זה ענין של כבוד, מקום מכובד - שהצטווינו לקיים.

ואצלנו מעריכים את הבנ"א בגדלותו הרוחנית,
אחרי מותו של קרוב אלינו - לא משנה עם עבד / למד/ היה עסקן / ראש ישיבה
בכל מצב הסיפורים שאנו מכבדים אתו זה המידות, החסד, המצוות והמעשים הטובים,
למרות שיש גם המצד דברים גשמיים אך הם לא העיקר...

לא מכירה - אבל לא נראה לי שאצל אלו שלא שומרים תו"מ אין יראה מכסאו של אבא שנפטר..
משום שזה לא היה בלקסיקון להם לכבד את מקום האב.

זה סתם רעיון חמוד ממש אך לא נראה לי עם קשר לנפטר...
זה ברור שצריך להפריד -
היצירה כיצירה חמודה מאוד ואפשר להכין אותה מכל חולצה בלוייה של אדם שיאריך לו הבורא יתברך את ימיו ושנותיו.
למרות שהחולצה היא משובצת [גיוואלד :eek:] והיא שייכת לאיזשהוא גוי שנפטר באמריקה -
ואולי בגלל כמה המילים שמוסיפים לחולצת הכרית הזאת - מילים מהלב כזה -
חשבתי שאולי זה כן דבר ראוי - אבל רק שיתפתי ואולי זה לא.

מעניין לבדוק לפי עדות בעם ישראל אם קיים מושג של הנצחה בדרך אחרת - בדרך שאנחנו לא מכירים או מורגלים לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש הבדל פשוט ביותר.
על הכסא לא השקיעו זמן. מחשבה. כח או מזומן!
אז זה המדד לדעתך @*גלומה
מהיום כל הנצחה שמשקיעים בה - זמן - מחשבה - כח - מזומן - ואני מוסיפה חוט תפירה -
היא פסולה ?
לא, זה לא נראה לי מדד טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כן יש הרבה שמנציחים חפצים שהשתמשו
אבל שיש בהם קדושה - יש בהם רוחניות מעבר לחומרניות.

כמו בגד של אדמו"ר, סטנדר של הרב וכד'

לי אישית החולצה העלתה בי צמרמורת
זה פשוט לא מתאים לאופי היהודי- כי אין בזה שום כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אז זה המדד לדעתך @*גלומה
מהיום כל הנצחה שמשקיעים בה - זמן - מחשבה - כח - מזומן - ואני מוסיפה חוט תפירה -
היא פסולה ?
לא, זה לא נראה לי מדד טוב.
באמת הפשוטה העולם הזה פרוזדור וכל דבר הכי קטן. כל משאב צריך להיות מכוון לעולם הבא ואם לא אין לו ערך
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@אות לי
כשהבאת את הדוגמא לכסא נזכרתי בסיפור טרי טרי.

-
הרב סורוצקין כידוע היה מקורב לרב שטיינמן זצוק"ל שעודד אותו בפתיחת הכוללים, הישיבות וכו'.
ותמך בו גם בצד הכספי של כל הפעילות. העביר אליו כספים שעברו דרכו מתורמים שנתנו אמון ברב שטיינמן שיעביר אותם למקום ראוי.
-
בשבוע שעבר כבו המאורות. לכל העולם.
לכלל ולפרט.
וכל אחד מוצא את עצמו בחלק היתמות שלו.
לאחד ביעוץ, לאחד בברכות, וכו' וכו'.
ולרב סורוצקין גם בצד הכלכלי.
-
הגיע הרב סורוצקין לר' חיים קנייבסקי.
לתנות את צערו, אבלו, יתמותו.
מה אתם רוצים שאל אותו ר' חיים.
את הסטנדר!!!! של הרב!!!!
בבקשה, רק תביאו לי אחר.
-
בכמה נמכר הסטנדר? (מי מגלה??:eek::eek:)
-
לא החולצה המשובצת היא המשמעותית כאן.
אלא מה עומד מאחוריהם. (עייני ערך הסטנדר)

להבדיל אצל גוי, זה כבוד. כי זה מה שיש להם למכור.:(
איך כתבתי בהודעתי הקודמת, ליהודי זה מעליב.
-
כל יהודי, ולא משנה גוון חולצתו,יש כל כך הרבה מה למכור.
כל כך הרבה לזכור ממנו, ללמוד ממעשיו שלהשאר במשבצת החולצתית זה קטן עליו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה