פערים בנושאים רוחניים בן בני זוג

[moishy]

צודקת ...
אך יש כאן הרבה תגובות שזה תקין שהבעל דורש ואישה תלך לפיו וזהו!
אני חושבת שזה מסוכן במיוחד שזה מפריע לה כבר עכשיו
כי זה יכול להתפוצץ שזה כבר היה הר געש ואז זה כבר הרבה יותר קשה לתקן.
לכן חשוב לסייג זאת!

זה לא נכון וזה לא תקין, וכבר ידועים דברי הרב דסלר שכתב:

וכך אני אומר תמיד לזוג בעת שמחת כלולותיהם: - "היזהרו, יקרים, שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה, כאשר תרגישו בעצמכם בשעה זו; ודעו, כי אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה, הנה כבר אושרכם מכם והלאה.

 

[מרחבית]

את מרגישה במצוקה וקצת 'חנוקה'. וכך גם בעלך. מהמקום הזה - פערים רק הולכים וגדלים. כל אחד 'מתכווץ' יותר ומתקצן יותר.
אולי טיפה להרפות מהנושאים האלה - רק באופן זמני ולחזק את הקשר באלף דרכים אחרות. להעניק על בסיס קבוע, לגלות הבנה והרבה הערכה ומסירות ועוד. אם תצליחו להגיע לקשר עמוק ובריא להבנה ומסירות בדברים אחרים - פתאום הכל ייראה לכם אחרת, וכבר יהיה קל ונעים לוותר.

 

[אמא שלו!!!!!]

אני חושבת שזה באמת מאד קשה. ומי שאין לה את הנסיון הזה של 'רק סנטימטר אחד' באמת לא יכולה להבין מה זה.

ברור שהנושא כואב וזה היצה"ר של הדור וכו'... אבל לעשות מזה שום דבר, ומה הבעיה?!

מי שאין לה את הנסיון הזה - שתשמח.

 

[מיסיס איקס]

קשה לך ההבדל? השוני?
קשה לך לשנות הנהגות בהן את רגילה?
קשה לך צורת התגובה שלו?
קשה לך ההשוואה?
ומי זה אני, האם הרגלים יוצרים את האני שלנו?

אלו מעט מהשאלות שעולות לי בקריאת השאלה.
-
כדאי שתגדירי מה נקודת הקושי.
יהיה יותר קל להתמקד.

תודה שאת ממקדת אותי...
קודם כל- מפוצץ אותי ההשוואה למשפחה שלו. אני אחרת מהם. נקודה. והוא ידע את זה.
וקשה לי מאד, התגובות שלו, הצורת הערות שלו, הסימונים כל הזמן למטפחת - שאסדר אותה - ולחצאית - שאמשוך אותה...
אני מרגישה כאילו הוא מנסה לחנך אותי.
וכמה פעמים שאמרתי לו: אני לא הבת שלך, אתה לא אמור להעיר לי,
הוא טען: אין כזה דבר, את אישתי ואת חייבת לשמוע לי בנושאי ההלכות.
הנה, ונזכרתי בדוגמה פחות טעונה: בליל הסדר, היה לי קשה עם השיעור של הכזית מרור וכו',
אצלינו בבית פחות מקפידים על זה, והוא ממש הכריח אותי לאכול הכל ותוך 4 ד'...
וגם בנושאים של ברכות ושל זמני אכילה וכל אלו, אף פעם לא הקפדתי על זה ממש,
ומבחינתי - המצוות והעבירות שלי הן ענין שלי, אבל בנושאים האלו, הוא משגע אותי לפעמים.

עכשיו, חשוב לי לציין, זה נשמע כמו סיפור מ"לילה ולא דומיה",
הוא בעל מקסים!! בכל!! מבין, ומקשיב ותומך, ומוכן להתאמץ ולעשות בשבילי דברים...
הוא לא שתלטן בכלל ולא כופה את דעתו בשום נושא, רק בנושאים רוחניים.

איך שאני מנתחת את זה, הוא בא מבית צדיק מאד (עם הדגשה, לא "חניוק" אלא בית שהלכה זה הכל ומקפידים על קוצו של יו"ד ברמה הכי מוקפדתתת)
וזה מאד חשוב לו, כי מבחינתו זה צורת הבית וככה הוא אמור להתנהל
ובנושאים האלו הוא מאבד את הרכות והסבלנות שלו ונהיה תקיף...

 

[moishy]

הרבה ממה שכבר כתבו כאן נכון מאוד. אבקש לעורר נקודה שמלבד פותחת האשכול לא נגעו בה.
פותחת האשכול כותבת שלדעתה היא מתלבשת בצניעות אבל בעלה סבור שלא כל כך...
על זה נאמר עשה לך רב והסתלק מן הספק. לבני זוג צריך להיות רב שיכריע בכל ספק וויכוח כאשר לא מגיעים לעמק השווה. זה דבר לצערנו בארץ הקודש חסר מאוד אבל בחו"ל הוא דרך חיים.

 

[RACHELIB]

אני מאד מבינה את הקושי, ובאמת לא יודעת מה לייעץ.
רק דבר אחד אני יודעת: בענייני דת, כל מי שהוא טיפה מעליך- הוא חניוק, ומי שטיפה מתחתיך- הוא מודרני...
אף זוג לא נמצא בעמק השווה, כי לאחד יש החמרות פה ומצד שני הקלות שם, ואצל השני זה בדיוק הפוך.
עצתי: בנוסף לייעוץ מקצועי, כדאי לפתוח איתו את הנושא ולהסביר את הקושי הרב שלך, לצד הרצון הגדול של לבוא לקראת. אבל זה לא יכול להיות חד צדדי. וכמו שכתבו כאן למעלה: יש דברים שהם לא הלכתיים שאפשר להתגמש איתם, כמו טיול לחו"ל וכדו'. ברגע שכל צד יוותר קצת אבל גם יקבל את מה שרוצה- ההרגשה תהיה טובה יותר, ורק כך אפשר להתקדם הלאה.
בהצלחה רבה!!!!

 

[רחשי הלב]

תודה שאת ממקדת אותי...
קודם כל- מפוצץ אותי ההשוואה למשפחה שלו. אני אחרת מהם. נקודה. והוא ידע את זה.
וקשה לי מאד, התגובות שלו, הצורת הערות שלו, הסימונים כל הזמן למטפחת - שאסדר אותה - ולחצאית - שאמשוך אותה...
אני מרגישה כאילו הוא מנסה לחנך אותי.
וכמה פעמים שאמרתי לו: אני לא הבת שלך, אתה לא אמור להעיר לי,
הוא טען: אין כזה דבר, את אישתי ואת חייבת לשמוע לי בנושאי ההלכות.
הנה, ונזכרתי בדוגמה פחות טעונה: בליל הסדר, היה לי קשה עם השיעור של הכזית מרור וכו',
אצלינו בבית פחות מקפידים על זה, והוא ממש הכריח אותי לאכול הכל ותוך 4 ד'...
וגם בנושאים של ברכות ושל זמני אכילה וכל אלו, אף פעם לא הקפדתי על זה ממש,
ומבחינתי - המצוות והעבירות שלי הן ענין שלי, אבל בנושאים האלו, הוא משגע אותי לפעמים.

עכשיו, חשוב לי לציין, זה נשמע כמו סיפור מ"לילה ולא דומיה",
הוא בעל מקסים!! בכל!! מבין, ומקשיב ותומך, ומוכן להתאמץ ולעשות בשבילי דברים...
הוא לא שטלתן בכלל ולא כופה את דעתו בשום נושא, רק בנושאים רוחניים.

איך שאני מנתחת את זה, הוא בא מבית צדיק מאד (עם הדגשה, לא "חניוק" אלא בית שהלכה זה הכל ומקפידים על קוצו של יו"ד ברמה הכי מוקפדתתת)
וזה מאד חשוב לו, ובנושאים האלו הוא מאבד את הרכות והסבלנות שלו ונהיה תקיף...

כואב. אם הייתי יכול לדבר איתו, הייתי אומר לו דברים נחרצים ששמעתי ממו"ר הגרי"ג על מצב מעין זה. אך מכיון שלא מומלץ להסביר לאישה במה בעלה צריך להשתפר ("אפילו בפרוג אמרו שאני צודקת!"....) לא אומר זאת כאן.

 

[moishy]

תודה שאת ממקדת אותי...
קודם כל- מפוצץ אותי ההשוואה למשפחה שלו. אני אחרת מהם. נקודה. והוא ידע את זה.
וקשה לי מאד, התגובות שלו, הצורת הערות שלו, הסימונים כל הזמן למטפחת - שאסדר אותה - ולחצאית - שאמשוך אותה...
אני מרגישה כאילו הוא מנסה לחנך אותי.
וכמה פעמים שאמרתי לו: אני לא הבת שלך, אתה לא אמור להעיר לי,
הוא טען: אין כזה דבר, את אישתי ואת חייבת לשמוע לי בנושאי ההלכות.
הנה, ונזכרתי בדוגמה פחות טעונה: בליל הסדר, היה לי קשה עם השיעור של הכזית מרור וכו',
אצלינו בבית פחות מקפידים על זה, והוא ממש הכריח אותי לאכול הכל ותוך 4 ד'...
וגם בנושאים של ברכות ושל זמני אכילה וכל אלו, אף פעם לא הקפדתי על זה ממש,
ומבחינתי - המצוות והעבירות שלי הן ענין שלי, אבל בנושאים האלו, הוא משגע אותי לפעמים.

עכשיו, חשוב לי לציין, זה נשמע כמו סיפור מ"לילה ולא דומיה",
הוא בעל מקסים!! בכל!! מבין, ומקשיב ותומך, ומוכן להתאמץ ולעשות בשבילי דברים...
הוא לא שתלטן בכלל ולא כופה את דעתו בשום נושא, רק בנושאים רוחניים.

איך שאני מנתחת את זה, הוא בא מבית צדיק מאד (עם הדגשה, לא "חניוק" אלא בית שהלכה זה הכל ומקפידים על קוצו של יו"ד ברמה הכי מוקפדתתת)
וזה מאד חשוב לו, ובנושאים האלו הוא מאבד את הרכות והסבלנות שלו ונהיה תקיף...

מקסים. ברור ובפרספקטיבה נכונה.
מה שיועל לכם, כמו לזוגות רבים אחרים הוא לימוד תקשורת זוגית. ספרי הרב שמחה כהן (אם תצליחו להתחבר לסגנון) הם בדיוק מה שאתם צריכים. אם תוכלו ללכת לייעוץ אצל אחד מתלמידיו, מה טוב...

 

[דריבלית]

תודה שאת ממקדת אותי...
קודם כל- מפוצץ אותי ההשוואה למשפחה שלו. אני אחרת מהם. נקודה. והוא ידע את זה.
וקשה לי מאד, התגובות שלו, הצורת הערות שלו, הסימונים כל הזמן למטפחת - שאסדר אותה - ולחצאית - שאמשוך אותה...
אני מרגישה כאילו הוא מנסה לחנך אותי.
וכמה פעמים שאמרתי לו: אני לא הבת שלך, אתה לא אמור להעיר לי,
הוא טען: אין כזה דבר, את אישתי ואת חייבת לשמוע לי בנושאי ההלכות.
הנה, ונזכרתי בדוגמה פחות טעונה: בליל הסדר, היה לי קשה עם השיעור של הכזית מרור וכו',
אצלינו בבית פחות מקפידים על זה, והוא ממש הכריח אותי לאכול הכל ותוך 4 ד'...
וגם בנושאים של ברכות ושל זמני אכילה וכל אלו, אף פעם לא הקפדתי על זה ממש,
ומבחינתי - המצוות והעבירות שלי הן ענין שלי, אבל בנושאים האלו, הוא משגע אותי לפעמים.

עכשיו, חשוב לי לציין, זה נשמע כמו סיפור מ"לילה ולא דומיה",
הוא בעל מקסים!! בכל!! מבין, ומקשיב ותומך, ומוכן להתאמץ ולעשות בשבילי דברים...
הוא לא שתלטן בכלל ולא כופה את דעתו בשום נושא, רק בנושאים רוחניים.

איך שאני מנתחת את זה, הוא בא מבית צדיק מאד (עם הדגשה, לא "חניוק" אלא בית שהלכה זה הכל ומקפידים על קוצו של יו"ד ברמה הכי מוקפדתתת)
וזה מאד חשוב לו, ובנושאים האלו הוא מאבד את הרכות והסבלנות שלו ונהיה תקיף...

אני לא רואה את זה מענין של ביקורת
אלא ענין שמה שהילדים יראו ואיך הבית יתנהל
זה באמת קצת מעצבן שמשהו מעיר על המטפחת או על החצאית
הוא דואג לך ודואג לרוחניות שלכם כזוג - כמשפחה
ואם את חייה איתו את צריכה להקשיב לו ולקבל דעתו
וברור שאם זה תקיף תשבו תדברו על זה

מה שמשקיעים עכשיו רואים בעזה אצל הילדים
חזקי ואמצי
שתעלו רק למעלה ותחיו חיים מאושרים

 

[לצו]

אני חושבת שזה באמת מאד קשה. ומי שאין לה את הנסיון הזה של 'רק סנטימטר אחד' באמת לא יכולה להבין מה זה.

ברור שהנושא כואב וזה היצה"ר של הדור וכו'... אבל לעשות מזה שום דבר, ומה הבעיה?!

מי שאין לה את הנסיון הזה - שתשמח.

אני חוזרת ואומרת שדיברתי על עניין הצניעות שזה היצר הרע של הדור , כן ונא לא להתכחש.

 

[שרית ו]

תודה שאת ממקדת אותי...
קודם כל- מפוצץ אותי ההשוואה למשפחה שלו. אני אחרת מהם. נקודה. והוא ידע את זה.
וקשה לי מאד, התגובות שלו, הצורת הערות שלו, הסימונים כל הזמן למטפחת - שאסדר אותה - ולחצאית - שאמשוך אותה...
אני מרגישה כאילו הוא מנסה לחנך אותי.
וכמה פעמים שאמרתי לו: אני לא הבת שלך, אתה לא אמור להעיר לי,
הוא טען: אין כזה דבר, את אישתי ואת חייבת לשמוע לי בנושאי ההלכות.
הנה, ונזכרתי בדוגמה פחות טעונה: בליל הסדר, היה לי קשה עם השיעור של הכזית מרור וכו',
אצלינו בבית פחות מקפידים על זה, והוא ממש הכריח אותי לאכול הכל ותוך 4 ד'...
וגם בנושאים של ברכות ושל זמני אכילה וכל אלו, אף פעם לא הקפדתי על זה ממש,
ומבחינתי - המצוות והעבירות שלי הן ענין שלי, אבל בנושאים האלו, הוא משגע אותי לפעמים.

עכשיו, חשוב לי לציין, זה נשמע כמו סיפור מ"לילה ולא דומיה",
הוא בעל מקסים!! בכל!! מבין, ומקשיב ותומך, ומוכן להתאמץ ולעשות בשבילי דברים...
הוא לא שתלטן בכלל ולא כופה את דעתו בשום נושא, רק בנושאים רוחניים.

איך שאני מנתחת את זה, הוא בא מבית צדיק מאד (עם הדגשה, לא "חניוק" אלא בית שהלכה זה הכל ומקפידים על קוצו של יו"ד ברמה הכי מוקפדתתת)
וזה מאד חשוב לו, ובנושאים האלו הוא מאבד את הרכות והסבלנות שלו ונהיה תקיף...

נראה שבאמת אכפת לו אבל הוא לא יודע איך להעביר לך את זה,
יש לי אחות שגם נשואה למישהו שמגיע מבית יותר מקפיד,
והיא מקבלת הכל בשמחה, לא נראה לי שהיא יותר טובה ממך,
כנראה שבעלה הצליח להעביר לה בצורה פחות בולטת.

אולי זה הזמן לפתוח הכל ולדבר פתוח,
אנחנו צריכות גם לדעת שלרב הבעלים לא מפענחים נכון את הפרצופים שלנו או ה"דווקא",
שיחה רגועה ונעימה תספרי לו כל הרגשות שלך,
על איך היית רוצה שיפנה אליך,
מה ממש חשוב לך ואת רוצה שישאל רב בשביל זה.

יש מצב רציני שהוא יהיה ממש מופתע כי בכלל לא חשב שככה את מרגישה.

 

[מיסיס איקס]

קודם כל @לצו זה בכלל לא רק הצניעות,
תקראי קצת לפני שאת מגיבה...
וחוצמזה, אין לך זכות לדבר ככה, אם את לא יודעת את הנסיונות והקשיים של השני:
"עד שתגיע למקומו" - למקומו באמת אף פעם לא תגיע...
הנושא המתסכל פה,
שבעלי אדם חכם!! ומבין!! ועם הבנה בנפש האדם!! והוא מבין אותי לגמרי!! ואני יכולה לדבר איתו על הכל!!!
בנושאים האלו - הוא אטוםםםם.
אמרתי לו כמה וכמה פעמים שלא זה הדרך - הוא אמר: בנושאים האלו, חשוב התוצאה , אם זה הדרך היחידה להשיג את התוצאה- אז זה מה שאני אעשה.
אם אני משיג שאת מכסה את הראש, ורק בצורה תקיפה זה מצליח - אין לי ברירה.
אמרתי לו גם, שלפעמים אני עושה את זה רק בשבילו, כדי כביכול "להעיף" אותו ממני, ולא לש"ש באמת,
הוא אמר: אין ברירה. מה שחשוב פה זה התוצאה.
כשהוא מעיר לי על נושאים אישיים, (לדוג' שאני צריכה לברך נפשות כי יעבור לי הזמן, שאני צריכה לשתות עוד מים, כי אין לי שיעור) אני אומרת לו: זה המצוות והעברות שלי. זה לא ענינך.
הוא אומר: אין כזה דבר לא ענייני. זה הרמה הרוחנית של הבית ואת חייבת להקפיד.

 

[מלי רקפת]

איך שאני יודעת לאישה אסור שיראו לה את השיער, ואם את הולכת עם מטפחת מעל האוזניים אז רואים את השיער או לא, זה שאלות שאת אמורה לשאול את עצמך,
ואגב על הקטע שאף אחד בסביבתך לא הולך ככה... זה לא נשמע לך מוזר?? מה את ככה הולכת אחרי העדר, את יכולה קצת לשנות (וזה לא אמור להיות משהו מכוער...) למשל לקצר את הפאה, יש היום פאות חמודות מאוד וקצרות יותר וממש ממש באופנה.. ואם זה לא מוצא חן בעיני משהו אז יום , יומיים, שלושה......... וזהו מ-ת-ר-ג-ל-י-ם-!!!!
ואני לא מבני ברק ואני לא התחתנתי עכשיו ויש לי כבר בית עם כמה ילדים. בלע"
הנושא הזה מאוד כואב לי כי זה היצר הרע של הדור שלנו ,
מקווה שהובנתי.

מפריע לי שאת מנסה לשכנע אותה שבעצם מה הבעיה לשנות
כשהיא צנועה היא הרבה יותר יפה והיא תתרגל ברגע...
אני חושבת שבנושאי צניעות בעיקר קשה לקבל ממישהו שלא עמד בנסיון שלך מעולם ולכן קשה לקבל הערות מגברים.
אם על נושא זה עיקר ההערות אני ממליצה שתסבירי לו בשיחה רגועה מה זה בשבילך פאה שאת אוהבת לדוג' ואת מבינה שזה חשוב לו ותשמחי לבוא לקראתו רק שבשבילך זה שינוי ענק שלוקח זמן.
אם זה לא ממש ענין הלכתי אפשר לשאול רב

(זה מזכיר לי את ההרצאות מהסמינר שהרב שעמד על הבמה צעק מה זה משנה ס"מ לכאן ס"מ לשם!!! מה כ"כ חשוב מראה חיצוני!!!
חשבתי אם תבוא רבנית לישיבה ותגיד בחורים יקרים! עיתונים, ספרי קריאה ודיבורי הבל, תזכרו שכל רגע של ביטול תורה.....!)

 

[שרי 1]

לדעתי, ההערות שלו רק משניאות עליך את הצניעות וההלכות שהוא רוצה כ"כ שיהיו לך..
אני הייתי הולכת להתייעץ, חבל, את אומרת שהוא בעל טוב ומבין.

 

[מרחבית]

אמרתי לו כמה וכמה פעמים שלא זה הדרך - הוא אמר: בנושאים האלו, חשוב התוצאה , אם זה הדרך היחידה להשיג את התוצאה- אז זה מה שאני אעשה.

אולי כדאי ושייך לומר לו שכמו כל דבר בהלכה ששואלים רב, אולי גם את זה כדאי לשאול? כי ההנחה הזו שלו, שהוא כל-כך בטוח בה, אולי יש לו בזה טעות הלכתית?

 

[progitm]

קודם כל @לצו זה בכלל לא רק הצניעות,
תקראי קצת לפני שאת מגיבה...
וחוצמזה, אין לך זכות לדבר ככה, אם את לא יודעת את הנסיונות והקשיים של השני:
"עד שתגיע למקומו" - למקומו באמת אף פעם לא תגיע...
הנושא המתסכל פה,
שבעלי אדם חכם!! ומבין!! ועם הבנה בנפש האדם!! והוא מבין אותי לגמרי!! ואני יכולה לדבר איתו על הכל!!!
בנושאים האלו - הוא אטוםםםם.
אמרתי לו כמה וכמה פעמים שלא זה הדרך - הוא אמר: בנושאים האלו, חשוב התוצאה , אם זה הדרך היחידה להשיג את התוצאה- אז זה מה שאני אעשה.
אם אני משיג שאת מכסה את הראש, ורק בצורה תקיפה זה מצליח - אין לי ברירה.
אמרתי לו גם, שלפעמים אני עושה את זה רק בשבילו, כדי כביכול "להעיף" אותו ממני, ולא לש"ש באמת,
הוא אמר: אין ברירה. מה שחשוב פה זה התוצאה.
כשהוא מעיר לי על נושאים אישיים, (לדוג' שאני צריכה לברך נפשות כי יעבור לי הזמן, שאני צריכה לשתות עוד מים, כי אין לי שיעור) אני אומרת לו: זה המצוות והעברות שלי. זה לא ענינך.
הוא אומר: אין כזה דבר לא ענייני. זה הרמה הרוחנית של הבית ואת חייבת להקפיד.

ב"ה שבעלך מבין אותך ואתם יכולים לדבר ...
אבל אם בנשוא הזה הוא אטום תמצאו פתרון להבהיר גם את הצד שלך שהרי יודע שהמטרה לא מקדשת את האמצעים ותגידי לו שזה גורם לך להציג רק בפניו וזה גורם לך לכאב וכעס בלב, וזה מחיר שלא בטוח שהצר שווה בנזק המלך!
זה חייב שאלת רב לא התוכן אלא האם באמת כך הוא צריך לעשות וזה אחריותו - גם במחיר שהוא משלם עליו.
או יעוץ על נשוא זה ספציפי אצל אדם מוסכם על שניכם.

 

[מיסיס איקס]

י, ההערות שלו רק משניאות עליך את הצניעות וההלכות שהוא רוצה כ"כ שיהיו לך..
אני הייתי הולכת להתייעץ, חבל, את אומרת שהוא בעל טוב ומבין.

ממש כך!!!!!!
עם מה??? עם מי???
בעלי ליטאי (במלוא מובן המילה) שלמד באחת הישיבות הטובות,
וכדי שהוא יקבל ממישהו זה צריך להיות לפחות ברמה של הרב גנץ או משהו בסגנון.

 

[מיסיס איקס]

ב"ה שבעלך מבין אותך ואתם יכולים לדבר ...
אבל אם בנשוא הזה הוא אטום תמצאו פתרון להבהיר גם את הצד שלך שהרי יודע שהמטרה לא מקדשת את האמצעים ותגידי לו שזה גורם לך להציג רק בפניו וזה גורם לך לכאב וכעס בלב, וזה מחיר שלא בטוח שהצר שווה בנזק המלך!
זה חייב שאלת רב לא התוכן אלא האם באמת כך הוא צריך לעשות וזה אחריותו - גם במחיר שהוא משלם עליו.
או יעוץ על נשוא זה ספציפי אצל אדם מוסכם על שניכם.

איזה רב???
ואיך פונים אליו????

 

[progitm]

ממש כך!!!!!!
עם מה??? עם מי???
בעלי ליטאי (במלוא מובן המילה) שלמד באחת הישיבות הטובות,
וכדי שהוא יקבל ממישהו זה צריך להיות לפחות ברמה של הרב גנץ או משהו בסגנון.

למה שבאמת לא תבואי אפילו את לבד לרב גנץ ותשאלי אותו ...
יש גם את הרב פינקל מגבעת שאול בירושלים שמחולל פלאים בשלום בית וליטאי ומקובל

 

[מרחבית]

הנושא כאן הוא לא הצניעות. אם רוצים לדבר על צניעות - אפשר לפתוח אשכול נוסף. הנושא כאן הוא אחר לגמרי - התנהלות נכונה של בני זוג.