התחברתי מאדדד לדברים!!
יכול להיות שפשוט אני זאת שצריכה לעשות את השינוי...
אולי אין טעם ללכת לרב ש"ינזוף" בו (כביכול) על שהוא "נוזף" בי, ופשוט לקחת את זה בתור מקפצה לעליה...
האמת, שזה דורש ממני הרבה אומץ פנימי, כי עד עכשיו הייתי בגישה שהוא מגזים, ודורש יותר מידי,
וטועה בדרך שלו...
אבל בזכותכן אני מפנימה, שהכל בחירה שלי.
והאמת, שדי ברור לי שברגע שאני אומר לו - שהכיוון שלי הוא לעלות, ואני רוצה להשתפר בXYZ,
אפילו לא ברמה המעשית (ללכת מחר לקצר את הפאה) אלא ברמת החשיבה וההערכה (לא לזלזל באחותו שיותר צנועה ממני, אלא לפחות לרצות להיות יותר)
הוא ישנה גם את צורת ההערות שלו.
אני משתפת אותכן בכך, כי היו פה כמה שליחות טובות שעזרו לי להגיע למסקנות.
אחרי חשיבה מעמיקה שעשיתי עם עצמי, הגעתי למסקנה, שהבעיה היא - היחס
שלי לנושא.
כי הוא אף פעם לא מגיב כך לשום נושא אחר.
זה שאני משדרת זלזול וחוסר רצון וחוסר נכונות,
גורם לו לנסות לפחות לגרום לתוצאות כלשהן, באיזשהי דרך...
אז זהו, אני חושבת שכרגע אפילו לא אפנה לרב, אני פשוט אודיע לו שאני משנה גישה והתייחסות לנושאי ההלכה והרוחניות-
ואני בטוחה (לפי איך שאני מכירה אותו

) שהוא גם ישנה גישה....
ורק חשוב לי להוסיף,
@למען דעת יוצאים גם דברים טובים מאשכולות כאלו ודומיהם!! למה לרוץ למהר למחוק???