שאלה דקדוקית | כללי פיסוק- אחת ולתמיד.

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות הערות רבות שקיבלו משתפי היצירות בפורום על הפיסוק הלקוי, לדוג' כאן (דווקא אני לא קיבלתי הערות, אבל גם די חוששת בגלל זה להעלות יצירות) -
מי יכול להרים את הכפפה ולתת לכותבים כללי ברזל* מקצועיים של :
"איך לפסק נכון את הטקסט שלי"?
מי שמעלה לכאן חומר כתוב בנושא ממקורות אחרים ברשת, נא להדביק טקסט, ולא לשלוח לקישור.

קדימה!! פסיקים, נקודות, סימני קריאה ושאלה, מקפים, מרכאות, ציטוטים, סלאשים, נקודותיים, גרשיים, (ועוד סימנים רבים שאין לי שמץ מה עושים איתם).- הבה נצא לדרך.

אשמח אם ינעצו את האשכול, לתועלת הציבור.

*
וגם התייחסות למקומות בהם יש גמישות בפיסוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ברם, במטותא מכם מהדירי ספרי-קודש, אל-נא תצמדו לכללי האקדמיה בעריכת ספרים אלו, טרם התיעצות עם מומחים לנושא ספציפי זה בשאלה האם אין זה עלול להקשות על הלומדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין עניין לעשות העתק-הדבק מחומר אין סופי ברשת.
חפשו ותמצאו המון חומר מחכים ומעשיר בעניין.
(ביקשתם לא להפנות ע"י קישור - אז לא הפניתי. סומך עליכם)

אבל כדי לרכוש את העניין הזה כראוי - ראוי לקרוא המון חומר מקצועי, מפוסק כשורה, ולשים לב היטב היכן ממוקמים הפסיקים, הנקודות ושאר הצ'יפסים. עם הזמן כבר תבינו לבד מתי להוסיף כל אחד מהם.
כמו כן, אחרי כתיבת מאמר/טור וכדומה, נתתי עצה כאן בס"ד.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אבל כדי לרכוש את העניין הזה כראוי - ראוי לקרוא המון חומר מקצועי, מפוסק כשורה
ולשים לב היטב...
עם הזמן כבר תבינו לבד מתי להוסיף כל אחד מהם.
לא לכולנו יש את היכולת האינטלקטואלית לכך. יש המעדיפים לראות כללים ברורים.
מה גם שבחומר הנקרא בודאי תימצאנה סתירות, כך שהיכולת להסיק מסקנות ברורות נמנעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
באתר האקדמיה יש את הכללים הבסיסיים.
אם יש ביקוש. נעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בבקשה:
 

קבצים מצורפים

  • כללי הפיסוק _ האקדמיה ללשון העברית.pdf
    KB 268.8 · צפיות: 143
  • הוסף לסימניות
  • #7
היי! @בית היין
ביקשתי לא קישורים.
למעשה רציתי שיהיה לנו פה בפורום תחנה של עזרה ראשונה בה יהיו מלוקטים כל הכללים לעריכה עצמאית וראשונית. ולא נצטרך לשוטט לצורך כך ברחבי הרשת. לדעתי מתבקש כאן!

באתר האקדמיה יש את הכללים הבסיסיים.

באתרים לא מצאתי דברים ברורים.
חשבתי אולי הגאונים בפורום יערכו משוואה פשוטה יותר ממה שהצליחו ה"גאונים" באקדמיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חשבתי אולי הגאונים בפורום יערכו משוואה פשוטה יותר ממה שהצליחו ה"גאונים" באקדמיה.
שימו בבקשה את האצבע - ממה להתחיל?
אפשר לשאול, ובעזרת הבורא - נגיב ונענה (אם הזמן ירשה, כמובן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
פסיקים - במשפט ארוך מידי/לפי איך שזה נשמע/לפני המילה כלומר או לדוגמה.
נקודות - בסיום משפט.
סימני אלה - בשאלה.
סימני שאלה וקריאה - בתמיהה או בשאלה חזקה מאוד, לדוגמה: איך הוא עשה את זה?!
מרכאות - בציטוטים מהמקורות/בציטוטים רגילים/בלשון סגי נהור, לדוגמה: מה "החכם" הזה חשב לעצמו?
ציטוטים - מהמקורות/בשיח
סלאשים - בכמה אפשרויות, כמו: רוצה לאכול חביתה/פסטה/נקניקיות?
נקודותיים - בפרוט/בדגמה/אחרי כלומר
קניתי כמה דברים: לחם, גבינה, חלב/לדוגמה:/כלומר:
גרשיים - בראשי תיבות, לדוגמה: ז"א, ר"ח, ר"ת, אדמו"ר
גרש אחד - בקיצור של מילה, לדוגמה: רח', אוני'
שלוש נקודות - רוצים לתת לקורא לדמיין.....
סימן קריאה - בקריאה! היי!יש!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מתי מגיע סימן הקריאה כאשר יש מרכאות?
האם כך:
"אתה כותב מזעזע?"
או כך:
"אתה כותב כתיבה מבחילה ומחרידה"!

ונקודה מתי באה?
כך:
"לא".
או:
"כך."
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עוד שאלה ברשותכם:
איך מנהלים דו-שיח בכתיבה כשהכתיבה היא תיאור מבחוץ על דו שיח..
האם מספיק רק מרכאות לדוג' "היכן היית בשעה האחרונה"
-"הלכתי לדוג דגים בנהר"
או לחילופין צריך לתאר בפירוש את הדו שיח לדוג' -כך מוישי.. -החזיר לו יוסף בתגובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בעזהי"ת

הקדמה לקובץ של בית היין - הגדרת מושגים: משפט פשוט בנוי מנושא, נשוא ומושא. לפעמים יש פסוקיות מכל מיני סוגים: זמן, מקום, סיבה, לְוַאי ועוד.
"נפלתי" - זה משפט תקין. הוא כולל נושא נסתר (אני) ונשוא (נפלתי). בד"כ הפועל במשפט הוא הנשוא (למעט משפט שֵׁמָנִי, כמו "ה' הוא האלקים" שיש בו השוואה בין שני שמות ובד"כ השני הוא הנשוא).
"אכלתי גבינה" - גבינה היא המושא.
"אכלתי ביפו" - כאן אין מושא למשפט, ו"ביפו" היא פסוקית מקום.
"אכלתי גבינה, ביצה, פלפל ומלפפון". ברשימה יבואו פסיקים אחר כל פרט מלבד הפרט הלפני-אחרון, בגלל ו' החיבור. לחילופין אפשר לכתוב "אכלתי גבינה וביצה, פלפל ומלפפון." (רק אם יש סיבה מיוחדת לכתוב כך, כגון שגבינה וביצה הן זוג מוכר).

"אכלתי גבינה שתוקפה פג" - "שתוקפה פג" היא פסוקית לואי. כל מילים העונות על השאלה "איזה?" וגם מכילות נשוא הן פסוקית לואי. איזו גבינה אכלתי? גבינה שתוקפה פג. במשפט "אכלתי גבינה לבנה" המילה "לבנה" לא נקראת פסוקית כי היא קצרה מדי, דהיינו אין לה נשוא.

"אכלתי בנינוה, העיר הגדולה" - פסוקית תמורה. איך מזהים אותה? כשאפשר לדחוף לפניה את המילה "שהוא/שהיא". ובינה לבין המשפט חייב לבוא פסיק, בתנאים המבוארים בקובץ.

מעתיק ממט"ח:
אם לפניכם נשוא אחד (פֹעַל), המשפט הוא פשוט.
אם לפניכם שני נשואים ויותר, המשפט הוא מאוחה (מחובר) או מורכב.
דוגמות:

  • לא יצאנו לטיול בגלל הגשם. > נשוא אחד > משפט פשוט
  • ירד גשם, ולא יצאנו לטיול. > שני נשואים > משפט מאוחה (מחובר)
  • לא יצאנו לטיול כי ירד גשם. > שני נשואים > משפט מורכב


מתי מגיע סימן הקריאה כאשר יש מרכאות?
האם כך:
"אתה כותב מזעזע?"
או כך:
"אתה כותב כתיבה מבחילה ומחרידה"!

ונקודה מתי באה?
כך:
"לא".
או:
"כך."
נקודה לאחר המרכאות, וסימני שאלה וקריאה לפני המרכאות ולאחריהם ולא כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נקודה לאחר המרכאות, וסימני שאלה וקריאה לפני המרכאות ולאחריהם ולא כלום.

מרבית הוצאות הספרים המפורסמות בישראל לא נוהגות כך, אלא מניחות את הנקודה לפני המרכאות.

והנה מהאקדמיה ללשון:

בהבאת דיבור ישיר בין מירכאות מצטרפות שתי מערכות פיסוק: הפיסוק של הטקסט המצוטט והפיסוק של הכותב. ראוי להימנע מגיבוב של סימנים רצופים, ועל כן יש לוותר לפעמים על סימן פיסוק השייך לאחת המערכות. הנה שתי שיטות הנוהגות בעניין זה:

שיטה א
סימן הפיסוק יבוא לפני המירכאות. למשל:
(1) והוא אמר: "אין דבר. זה בסדר."
(2) הוא פרס זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(3) "האם יכול אלוהים," שאל, "לברוא סלע שיהיה כבד כל כך עד שלא יוכל להרים אותו?"
(4) "מצוין," אמר, "אם כך אין מה לדאוג."
(5) "אני מסכימה," אמרה. "מתי ניסע?"
[הנקודה מציינת שהציטוט מורכב משני משפטים נפרדים.]
(6) "פרנסה טובה?"
"מכובדת."

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף המשפט הראשי, יבוא סימן הפיסוק המתאים מחוץ למירכאות. למשל:
(7) איפה נאמר "אבן מקיר תזעק"?

שיטה ב
כשהציטוט מובא בסוף משפט תבוא הנקודה אחרי המירכאות. למשל:
(8) והוא אמר: "אין דבר, זה בסדר".

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות, ולא תבוא נקודה אחרי המירכאות. למשל:
(9) הוא פרס זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(10) אני שואלת את השומר: "לאן אני צריכה ללכת?"

כך גם בהבאת ציטוטים בלא משפט ראשי:
(11) "פרנסה טובה?"
"מכובדת".

כשהציטוט מובא בראש המשפט יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(12) "מסכן אבא", אמרה לי בצאתנו משער החצר.

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות, ולא יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(13) "לְמה אפשר לצפות?" נד בראשו.

כשהציטוט מפוצל, עשוי הפסיק לתרום לגיוון ההנגנה או לגיוון המשמעות, ועל כן הכותב חופשי לסדר את סימני הפיסוק על פי הגיונו. למשל:
(14) "בסדר", אמר, "עלה. כל העולם כבר ער".
[הפסיק מציין הפסקה בין הציטוט למשפט הראשי.]
(15) "בסדר," אמר, "עלה. כל העולם כבר ער".
[הפסיק מציין הפסקה ברצף הדיבור בתוך הציטוט.]




.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בעקבות הערות רבות שקיבלו משתפי היצירות בפורום על הפיסוק הלקוי, לדוג' כאן (דווקא אני לא קיבלתי הערות, אבל גם די חוששת בגלל זה להעלות יצירות)
תודה על הפוסט
ואנא, אל תחששי מלהעלות בגלל זה, מקסימום יתקנו אותך, יתאים לך תקבלי, לא אז לא, חבל לא להעלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
למעט משפט שֵׁמָנִי, כמו "ה' הוא האלקים" שיש בו השוואה בין שני שמות ובד"כ השני הוא הנשוא
בל נשכח שכאן הכל תארים. אין לו "גוף" ולא דמות הגוף (וזו לכאורה הסיבה לשינוי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אבל גם די חוששת בגלל זה להעלות יצירות)
גם אני קיבלתי בהתחלה הערות בנושא, ודוקא בגללן צמחתי!
מטבעי איננני טיפוס מעיר ומבקר, אבל כאן אני משתדל לחשוב מה כדאי להעיר ומה כדאי לשפר כדי שאחרים יעברו את התהליך שאני עברתי.
אם בכל זאת זה מפריע למישהו, שפשוט יכתוב בהתחלה את המילה /שיתוף/ ולא /ביקורת/ ויקבל מחמאות ברווח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
סופרים טובים וגדולים מאוד לא ידעו לפסק כמו שצריך.
בשביל זה יש עורכים...;)
צריך לדעת את הבסיס, דקדוקי עניות תשאירו להם.
והכללים של האקדמיה זה בסיס מצוין, אפשר גם להזמין מהם את החוברת "כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד" בדואר למהדרין, יקח לזה את הזמן שיקח אבל בסוף יגיע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה