אסור למסור ד"שים!! למה אנשים לא מבינים את זה??

[שרשרת]

כל האשכול כאן שווה בשביל תגובה אחת כזאת.

בכל נושא של בין אדם לחברו שיעלה פה אפשר לתת דוגמה איך כן לנהוג מהרב גניחובסקי.

 

[גיטי ל.]

זה כזה לא נכון!! יש לי דוד מתחזק כזה, והוא כל הזמן מדבר על החטטנות של החרדים. שם כל אחד עסוק בעינייניו ולא מעניינן אותו מכלום (לטוב ולרע)

טוב שאמרת לטוב ולמוטב
כי הטוב גדול מאד
ואם לא ה"חטטנות החרדית" הרבה דברים טובים לא היו קורים
בציבורים האחרים קוראים לזה אדישות!!!!!!
ושלא תחשבו שאין שם רכילות. בלי להוציא לעז. לא נגמר להם היצר הרע בנושא.

הנושא הזה שעלה חשוב מאד, כי כשאני פוגשת מישהי, כ"כ לא נעים לי לומר לה אל תספרי שראית אותי, אבל אני מתגברת אומרת את זה כי אם לא, איך תדע להיזהר?
וכשאני מבקשת, עונים לי ברור!! מה נראה לך שנדווח? למי? ולי ברור שרק בגלל הבקשה שלי לא ידווחו.
וכאן מעל הפורום אני מבקשת, כשאתם פוגשים אותי, אל תתביישו
תגידו לי בפה מלא, אל תספרי
כי אם לא, אני ממש אשמח לומר לאחיך/אחותך/חמותך ששמחתי לראות אותך ותמיד כייף לנו לדבר יחד

 

[ארישוק]

הג"ר אברהם גניחובסקי זצ"ל הגיע לבקר חולה במחלקה לתשושי נפש. ו...פגש שם ראש ישיבה חשוב שהיה ניכר כי הוא מטופל שם....
הגאון זצ"ל התעשת מיד, ניגש אליו בהליכה מהירה ולחוצה, והתחנן בפניו "במטותא, אני מתחנן לפניך, אל תספר לאף אחד שהייתי כאן..."

גאון במידות!

 

[רחשי הלב]

גאון במידות!

סליחה על הסטיה מנושא האשכול, אבל העלתי את נושא גאונותו במידות, הנה עוד סיפור:
היה לו חברותא קבוע שהיה בא ללמוד איתו מדי שבת אחה"צ. שבת אחת טעה החברותא ולחץ על הפעמון...
לא היתה כל תגובה.
אחרי דקות ארוכות שהוא ממשיך ונוקש על הדלת פותח הגאון זצ"ל את דלת ביתו כשהוא לבוש בפיג'מה ועיניו חצי עצומות: "תסלח לי... אתה מחכה כבר הרבה זמן? ישנתי עמוק...."

 

[ותשועה ברוב יועץ]

אני שמחה שהדיון עלה
כי נכוויתי בגדול, לאו דווקא במפגש אקראי ברחוב, אלא בעיסקה שרציתי לעשות ולא יצאה לפועל
אבל מישהו שעל הדרך שמע על זה סיפר הלאה, הוא לא ידע שלא יצא לפועל, גם לא התעניין יותר מידי, רק העביר הלאה כדי להראות שהוא יודע.....
קיבלתי דרישות שלום. הייתי בהלם. מאיפה העולם יודע? מי סיפר? וזה בכלל לא היה נכון!!!!!
לא הצלחנו לבצע את העיסקה וכבר קיבלתי איחולים על סיומה!!!
אז אנא, אנשים שימרו על פיכם
מה שלא חייב לצאת תשאירו פנימה!!!!
אין שום מצווה להיות זה שמדווח ראשון
גם אם תפספסו, והציבור יוודע לדברים לא דרככם, זה רק יוסיף לכם מניות, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא!!!!

 

[Tweenset]

כי אם לא, אני ממש אשמח לומר לאחיך/אחותך/חמותך ששמחתי לראות אותך ותמיד כייף לנו לדבר יחד

בשביל זה בדיוק נפתח האשכול..

 

[חלוש]

כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי עָלֶיךָ, כָּךְ עָשָׂה לְךָ פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁעָשָׂה לְךָ, אוֹ רוֹצֶּה לַעְשׂוֹת לְךָ.

קשה לבוא ולומר אחרת מכל כך הרבה אנשים, תגובות ולייקים,
אבל בציטוט שהביאו אני לא רואה שום סימוך לעניין. הכל מדבר על דברים שנעשו בין אנשים, ולא כמו שמתואר באשכול דכאן.
אשמח שיביאו פה ציטוט אחר שמתאים לסיטואציה של פותחת האשכול.

מעבר לזה, כל כך ברור פה לכולם שלהיות בתל אביב זה משהו גרוע?
לספר על מישהו שפגשתי במרפאה זו רכלנות, בלשון העם לפחות, לספר שראיתי את חברה שלך בחו"ל - אולי כן אולי לא, בת"א, חיפה או רמת גן - צריך לחשוב מחדש לאור כל מה שכתבתם פה, ומה לגבי ראיתי בגאולה, במכולת, בחתונה של זלמנוביץ או בשבעה של אברמוביץ?
אולי לא מעיד על רמה גבוהה במיוחד, אבל להגדיר כאסור?

אני לא טיפוס שמדבר על אנשים, וגם לא מזדעזעת שמדברים עלי כגון דא,
לדעתי, הכל עניין של רגישות בכל סיטואציה בפני עצמה, ואם לי ת"א נראה ממש בסדר, אשמח שידונוני לכך זכות.

 

[קופירייטה]

חפץ חייים הלכות רכילות:

כלל א' סעיף ב':
"אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים מִזֶּה לָזֶה וְהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי עָלֶיךָ, כָּךְ עָשָׂה לְךָ פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁעָשָׂה לְךָ, אוֹ רוֹצֶּה לַעְשׂוֹת לְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר אֵין גְּנוּת עַל מִי שֶׁמְסַפֵּר, אַף לְפִי דִּבְרֵי הָ רוֹכֵל, וְאִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה מַכְחִישׁ, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָ אֱמֶת וְהַצֶּדֶקּ אִתּוֹ, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוֵּן בְּאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת וְהַדִּבּוּרִים כַּוָּנָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הָכֵי רָכִיל נִקָּרָא"


כלל ח' סעיף ה'

"וְחַיָּב אָדָם לְהַסְתִּיר הַסוֹד, אֲשֶׁר יְגַלֶּה לוֹ חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ סֵתֶר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּגִלּוּי הַסוֹד הַהוּא עִנְיַן רְכִילוּת, כִּי יֵשׁ בְּגִלּוּי הַסוֹד נֵזֶק לִבְעָלָיו וְסִבָּה לְהָפֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ, גַּם בָּזֶה הוּא יוֹצֵא מִדֶּרֶךְ הַצְּנִיעוּת, וְהוּא מַעֲבִיר עַל דַּעַת בַּעַל הַסּוֹד."

כל זה עדיין לא אומר שאסור להעביר ד"ש ממי שפגשת אותו.
מה שכתוב שנקרא בגדר רכילות זה להעביר משהו שמישהו סיפר לך בסוד, או אפילו לא בסוד, אבל סביר להניח שאותו מישהו לא רוצה שיידעו על מה שסיפר.
אם פגשת מישהו והוא התעלם ומיהר להסתתר, או אפילו אם פגשת עובדת בשעות העבודה מחוץ למשרד או אם בבית חולים יש בזה מקום לחשוש לרכילות.
אבל אם פגשת אותו סתם ברחוב? בחנות? בעיר אחרת?
לא כתוב שאסור,
כן כתוב שראוי להתרגל שלא לספר.
אבל זה לא חובה הלכתית.

 

[דיסק שרוט]

"מילה בסלע, משתוקא בִּתְרֵין" (מגילה יח ע"א)
כמה כעסים, מריבות, עלבונות, הפסדים, נזקים, אי נעימיות, בעיות בשלום בית, וכו' היו נמנעים אילו היינו שמים מחסום לפינו ולא מדברים לפני מחשבה מעמיקה האם יש תועלת לדברים או חלילה נזק לא פעם לאחר התאפקות מתברר לנו איזה נס שלא דיברנו "החיים והמוות ל"ע ביד הלשון" "חכמים הזהרו בדבריכם"
תודה על העלת הנושא

 

[Tweenset]

גרמתם לי לפתוח חפץ חיים, ונתקלתי בהלכה מעניינת "האומר לחברו איזה דבר, אסו לו לספר אחר כך לאחרים אלא אם כן נתן לו רשות על זה, ודווקא אם הוא דבר דלית ביה לישנא בישא" (כלל ט' סעיף ו')

 

[Tweenset]

כל זה עדיין לא אומר שאסור להעביר ד"ש ממי שפגשת אותו.
מה שכתוב שנקרא בגדר רכילות זה להעביר משהו שמישהו סיפר לך בסוד, או אפילו לא בסוד, אבל סביר להניח שאותו מישהו לא רוצה שיידעו על מה שסיפר.
אם פגשת מישהו והוא התעלם ומיהר להסתתר, או אפילו אם פגשת עובדת בשעות העבודה מחוץ למשרד או אם בבית חולים יש בזה מקום לחשוש לרכילות.
אבל אם פגשת אותו סתם ברחוב? בחנות? בעיר אחרת?
לא כתוב שאסור,
כן כתוב שראוי להתרגל שלא לספר.
אבל זה לא חובה הלכתית.

יש לזה חלק לפני זה "המרגל בחברו עובר על לא תלך רכיל בעמך".

 

[אסתי H]

חחח. במוצאי שבת נסענו לירושלים, בן השנתיים הודיע את זה לחמותי, היא שלחה מייל לסבא רבה, הסבא רבה פירסם בפייסבוק, דודה דברה עם אימי בסקייפ, אימי מתקשרת אלי "למה אתם נוסעים לירושלים"...

 

[Tweenset]

בואו נחשוב רגע,
איסור רכילות זה כביכול מישהו מספר משהו בתמימות שאין בו דבר רע, אבל עלול לגרום לשני לשנוא את נשוא - העלילה. או לעורר עליו כעס/טינה וכדו'.
ואם נניח 2 אחיות סיכמו לצאת לאיזשהו מקום, בסופו של דבר אחת היה צריכה באופן דחוף להגיע לשם ולעניין אישי שלא רצתה לשתף את אחותה, ולכן הלכה לשם לבדה - מישהו שיראה אותה שם ויספר לאחות בתמימות "את יודעת, ראיתי את אחותך כאן וכאן" יגרום לכעס/תרעומת או אפילו טינה כלשהו על האחות שהלכה בלי להודיע לה - איך היא הלכה לבד?

ויש המון המון דוגמאות. לכאורה מי שסיפר "ד"ש מאחיך, ראיתי אותו עכשיו במכולת" לא עבר על רכילות. לא נגרם מזה שום צער וכדו'.
אבל אם אותו אח ביקש ממנו קודם לקנות לו משהו אם יעבור במכולת, והאח השני מסיבותיו לא קנה לו, ועשה את עצמו כאילו עוד לא היה שם (כי נניח תכנן לעשות זאת מאוחר יותר או שמאד מיהר למקום אחר וידע שלא יוכל לקפוץ לאחיו לתת לו מה שביקש) ברגע שידע שאחיו היה ולא קנה לו - תתעורר בליבו תרעומת ונמצא אותו מספר מקלקל ועובד על לאו "לא תלך רכיל בעמך"
ולכן, פשוט לא לספר על אנשים דברים שלא ביקשו ממכם לספר. לעולם לא תדעו מה קבור מאחורה ואיזה נזק זה יגרום.
יוצא מן הכלל אם אותו אח/אחות וכדו' אמרו במפורש שאפשר למסור ד"ש לאחות. כלומר, ברירת המחדל זה שהם אישרו במפורש לספר
ולא שהם ביקשו לא לספר.. אז לא מספרים.

 

[שרלוט]

עוזבים את בני ברק, ומנסים להיפטר מתרבות החיטוט האינסופית של העיר הזו.

ברגע שאנשים רגילים למציאות חיים הכוללת:
זהותון
מי זה פון
אז למה אתם מצפים?
( סוג של תרבות 'להיכנס לקישקע של השני' מכל כיוון ונקודת תצפית)

 

[דודסטו]

או לבקש שלא יספרו שפגשו אותך

לפעמים בקשה זו מעוררת שאלות או לפחות מחשבות לא נעימות

 

[חצי הכוס המלאה]

טשטשתי פרטים...

כלומר, זה לא היה בתל אביב אלא באילת...
למה היית באילת

סתםםםםםםםםםםםםםם
רק דוגמא לקיצוניות מצויה...

 

[רחלי טל]

כלומר, זה לא היה בתל אביב אלא באילת...
למה היית באילת

סתםםםםםםםםםםםםםם
רק דוגמא לקיצוניות מצויה...

האשכול הזה עורר אותי לעוד נקודה - לא להיות שיפוטיים כלפי אחרים, ואם במקרה שומעים דיווח על מישהו או משהו שלא נראה- לא לשפוט ובטח לא להציק למי שדיווחו עליו.
מזכיר לי שהיינו פעם בכינר בשבת, ובמוצ"ש הסיעו אותנו זוג נחמד מעירנו ששהו גם הם בכינר. תוך כדי נסיעה הסתבר להם שאנחנו שכנים בבנין של אח שלו. כל הדרך הם התחננו אלינו "בבקשה, אל תספרו שפגשתם אותנו, ואם כן- תספרו שזה היה במירון".

 

[מלאך טוב]

היא שלחה מייל לסבא רבה,

 

[bbh200]

ההורים שלי לימדו אותנו תמיד שאין להתעסק בענייני השני ושזה לא אמור לעניין אותנו כלל (כשהיה עובר אמבולנס במושב בו גרנו דבר נדיר ביותר ב"ה, אימי אסרה עלינו לגשת לחלון והושיבה אותנו לומר תהילים)
אחרי החתונה גיסתי סיפרה לי משהו ובקשה ממני לא לספר לאף אחד ע"כ, הייתי המומה וכמעט נפגעתי מכך שהיא חושבת שאלך לספר למישהו מה אמרה לי, עד שהבנתי איך זה הולך במקומות מסוימים, רואים משהו מתחילים לחפור מכל הכיוונים, דברים בין בני זוג, אחים, הורים , חברים ומי לא
ממש ניתוחי מתים....

 

[רותי המניק]

כמו כן גם נותני שרות אמורים לשמור על חסיון.

אני משתדלת מאד לא לספר על לקוחות שהיו אצלי
אף פעם אי אפשר לדעת חשבונות של מי ומה..

אפילו אם זה תהיה חברה של גיסתי בעבודה
או שכנה של אחות של דודה שלי