דרוש מידע הורים 'אובדים' בחופש הגדול

[mend]

ושוב, אני לא מבינה מה פשר נסיונות הדחיקה לקיר האלו.

"למה כולכן, כל המורות, לא מוכנות להיות מטפלות במעון?
זה סימן שלמטפלות במעון מגיע שלושה חודשים חופש!!!"

(הקשר הלוגי בין משפט למשפט, הוא בדיוק כמו הקשר הלוגי של 'אתן לא רוצות להיות מורות, סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש').

אם מישהו לא רוצה לעבוד במשהו, זה אומר שלכל עובדי ה'משהו' מגיעים שלושה חודשי חופש בתשלום? כאילו, מה הקשר?

כמה שזה נכון...

מטורף שזה כך בעולם המתוקן שאנו חיים היום...

ומעניין מה היו עושות המורות לו כל בעלי החנויות והמכולות למינהם היו סוגרים את החנות כי יש חודשיים חופש, והם עובדים כ"כ קשה ואף מורה לא רוצה להחליף איתם עבודה...

 

[mend]

....
עוד לטענות שעלו פה,לי היו מורות שחופשי ענו לטלפונים באמצע השיעור, מתארת לעצמי שהמצב לא נהיה יותר טוב.
הטענות מגוחכות

וגם לי היו מורות שהרימו טלפונים באמצע השיעור,
ולעומת זאת, מכירה מקרוב נשים שעובדות במוקדי שרות למינהם שאפילו לשירותים אין מצב לצאת באמצע המשמרת.... (ומה עם חייבת לצאת להקיא??? תרימי עוד 2 שיחות ואז.... -תגובת האחמשי"ת).
אז איפה הצדק?
זהו, שאין...

וזה שלמורים יש גב חזק מאד מאחוריהם שזה הסתדרות המורים,
לא מבטל את השחיקה ואת הקושי של המקצועות האחרים

 

[MPשלוש]

כי ההתמחות שלה הייתה במקצוע ספציפי בראיית חשבון, ובכל ירושלים היו בדיוק שני סמינרים עם התמחות מתאימה. (לנושאים אחרים היו מורות אחרות).
כך שגם אם הייתה רוצה, לא היו יותר מ-4 שעות הוראה בתחום הזה בכל האזור.

אבל גם לו היו קבוצות בשפע, כחול על שפת הים, עדיין היא הייתה רוצה לעבוד במקביל בראיית חשבון לפחות חצי שבוע, כדי לשמור על המקצוע. מורות שלא עובדות בפועל במקצועות החשבונאות, הרבה פעמים חסר להן ידע. הכיף הוא במקביל גם לעבוד וגם ללמד, כך את מכירה את כל החידושים ויכולה ללמד טוב יותר.

ובכל מקרה, גם בתרחיש הזה, בו היו צצות יש-מאין קבוצות ללימודי ראיית חשבון והיו מציעים לה ללמד אותן, היא לא הייתה יכולה להסתדר עם המשרד.
אין הרבה משרדים שאפשר לעבוד בהם רק חצי שבוע, וללמד בחצי השני. עם יום אחד שיוצאים בו מוקדם, אפשר עוד להסתדר. יותר מזה- נדיר.

אני מעולם החשבונאות, ועובדת גם כמורה 4 פעמים בשבוע. זה ליהטוט מטורף, אבל אני נהנית ואוהבת ומתחייה מאד מההוראה.
שעות ההוראה הרצופות שלי הן ארוכות יותר משעה וחצי. (5 שעות אקדמאיות כשבאמצע רבע שעה הפסקה שגם בה אני הרבה פעמים נשארת בכיתה)
זה בשעות אחר הצהריים, כי בדיוק כמו שרותי כתבה אף מעסיק לא יחזיק אותי אם אעלם מהמשרד. והילדים אז בבית, ואין טלפון ואין מיילים ואין נמנומים.....
יש כמה סיבות למה אני לא רק בהוראה, חלק נמנו על ידי קודמותי, וחלק זה שיקולים מקצועיים וכלכליים שלי.
למה אני לא רק בהוראה? כי אני לא מעוניינת לחנך. אני מעוניינת ללמד. ואגב, בכיתות הסמינר בהן אני מלמדת אין הטבות, אני נחשבת מרצה. עבדתי? יופי. לא עבדתי? אין ימי חופש / מחלה וכו'.

ואני לא רואה את עבודת ההוראה כעבודה השוחקת בעולם. אני נשחקת לא פחות בדד ליינים במשרד.
(ואני בת של מורה מחנכת בתיכון, אז גם איך זה נראה אצלה אל תמכרו לי)

בקיצור, מורות יקרות, תשתדלנה לא לצאת נלעגות, זה לא גורם לנו לכבד אתכן. אלא להיפך, להרגיש שמעולם לא יצאתן מחממת מערכת החינוך, מגיל הגן ועד עולם, ואינכן מכירות את העולם שבחוץ.
(סליחה על ההכללה, אבל זו התחושה)

אנו בסך הכל מחפשות פתרונות יעילים וחינוכיים לבנותינו המשוטטות.
ממני, שכותבת עם ילדה על הידיים, ומנסה להשלים שעות מהבית... (אל תדאגי, זמן פרוג הוא לא זמן עבודה, ממילא לא מצליחה להתרכז בנוסח החוק) אחרי שהשלמתי שעות בלילה מ-12 ועד 5.

 

[מריונטה]

"למה כולכן, כל המורות, לא מוכנות להיות מטפלות במעון?
זה סימן שלמטפלות במעון מגיע שלושה חודשים חופש!!!"

(הקשר הלוגי בין משפט למשפט, הוא בדיוק כמו הקשר הלוגי של 'אתן לא רוצות להיות מורות, סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש').

דווקא זה בדיוק הקשר הלוגי
מורה רוצה להיות מורה כי היא התמקצעה במקצוע הזה.
ללמד ראיית חשבון בסמינר לא מתחיל להיות דומה ואפילו לא במקצת למורה שמלמדת בתיכון או ביסודי
מורה בסמינר שמלמדת מקצוע - שעות ההוראה שלה קצובות. והמשכורת שלה בהתאם!!!!!!!
מהיכרות אישית עם השטח
כל אחת רוצה להיות מתוגמלת ממקום עבודתה כפי עבודתה.
ככה זה, אני לא משכנעת למה למורות מגיע דווקא החודשיים חופש ומלכתחילה לא התיימרתי לענות על שאלה כבדה זו.
אלא שכמו שחן המקום על יושביו חן מקום העבודה על עובדיו!
א"א לא תזנח משרד של רואי חשבון לטובת ההוראה - כי... ולמרות שיהיה לה חופש.
דט'ס איט
לא סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש, אדרבא, תגישו עצומה
בעונג
אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות
חבל, חבל לחיות כך, אהובנה את עבודתכן כעובדות משרד, קבלנה את משכורתכן ביושר על כל שעת עבודה
ורק, איזכור שכולן תסכמנה איתו
מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים
חופשה מהנה!!

 

[bonbon]

דווקא זה בדיוק הקשר הלוגי
מורה רוצה להיות מורה כי היא התמקצעה במקצוע הזה.
ללמד ראיית חשבון בסמינר לא מתחיל להיות דומה ואפילו לא במקצת למורה שמלמדת בתיכון או ביסודי
מורה בסמינר שמלמדת מקצוע - שעות ההוראה שלה קצובות. והמשכורת שלה בהתאם!!!!!!!
מהיכרות אישית עם השטח
כל אחת רוצה להיות מתוגמלת ממקום עבודתה כפי עבודתה.
ככה זה, לא משכנעת למה למורות מגיע דווקא החודשיים חופש ומלכתחילה לא התיימרתי לענות על שאלה כבדה זו.
אלא שכמו שחן המקום על יושביו חן מקום העבודה על עובדיו!
א"א לא תזנח משרד של רואי חשבון לטובת ההוראה - כי... ולמרות שיהיה לה חופש.
דט'ס איט
לא סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש, אדרבא, תגישו עצומה
בעונג
אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות
חבל, חבל לחיות כך, אהובנה את עבודתכן כעובדות משרד, קבלנה את משכורתכן ביושר על כל שעת עבודה
ורק, איזכור שכולן תסכמנה איתו
מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים
חופשה מהנה!!

שוב, ברור שמורות ח י י ב ו ת את החופש!
אז איזה פתרון את מציעה ל2 הורים עובדים ו4 ילדים חופשים?
שלא שפר עליהם מזלם- אמא שלהם לא מורה. ואפילו התעקשה שלא להוציא תעודת הוראה?

 

[בלון]

אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות

אף אחד לא חושב את זה, במקרה המורות הן אלו שחושבות שכולן חוץ מהן מנמנמות, מפטפטות, אוכלות ובאופן כללי מכייפות בעבודה.

מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים

אלו שנוהרות הן לא אלו שעוזבות תקן ומשרה מבוססת, אלא אלו שקצה נפשן במילויי מקום בלי משכורת נורמלית, והן גם אותן אלו שאין להן את ההטבות שיש למורות, כי אין להן תקן ומשרה.

לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?

יכולה לספר לי איפה הן מונחות כך?

 

[חנון]

@רותי קפלר זכיתי שנעשתה מלאכתי בידי אחרים!
גם אני התקוממתי מהכתבה והבהרת את דעתי הרבה יותר טוב ממני!!!

היה מדהים אתמול איך שבסעודה שלישית אצל אמא שלי אחותי מורה מקצועית כמובן רצתה שניפגש באיזה פארק ואנחנו שעובדות כרגיל כולל אחה"צ זה לא בוער בכלל...

 

[mend]

@רותי קפלר זכיתי שנעשתה מלאכתי בידי אחרים!
גם אני התקוממתי מהכתבה והבהרת את דעתי הרבה יותר טוב ממני!!!

היה מדהים אתמול איך שבסעודה שלישית אצל אמא שלי אחותי מורה מקצועית כמובן רצתה שניפגש באיזה פארק ואנחנו שעובדות כרגיל כולל אחה"צ זה לא בוער בכלל...

כנ"ל

נסיתי להסביר לאחותי עד כמה מבחינתי זה מיותר ותקוע לצאת בערב כדי להפגש כל המשפחה בחופש...
עד שבסוף סכמנו שאני אתקשר אליה ככה בחודש שבט, ונראה אם היא באמת רוצה לצאת להפגש עם כל הילדים....

מדהים עד כמה לפעמים עובדות ההוראה לא קולטות שיש פה עולם אחר לגמרי, ממש יקום מקביל...
חלק מהמדינה קם לעוד יום של חופש, וחלק אחר לא רק שעובד כרגיל, עובד הרבה יותר קשה, כי צריך למצוא סידור לילדים, וגם תעסוקה להם (כי לא מספיק רק ביביסיטר או אבא, צריך שיהיה להם גם איך להעביר את הזמן), ולנחם אותם כשהם רואים שכל העולם בחופש ורק אמא שלהם בעבודה, וכשחוזרים מהעבודה לצאת איתם החוצה (בשבילם ובשביל האבא שהיה איתם מהבוקר)...

והעובדות הוראה שרוצות לעשות מפגש כל המשפחה, "ומה הבעיה לסוע שעתיים לפארק בבאר שבע?"....

 

[אימא של]

צריכים ללכת קצת אחורה (הרבה אחורה) מי באמת קבע שיהיה חופש הגדול חודשיים? אם תנברו בהסטוריה תבינו שהגורמים לקביעה זו כבר מזמן לא רלווניים. אם זה בעבר ברחוק רחוק הבטיחו לאיכרים שבקיץ לא יהיו לימודים והילדים יוכלו לעזור בקטיף/קציר ועם זה בהמשך שעקב החום הכבד לא היו הילדים יכולים להתרכז... היום הילדים שלנו לא עוזרים בקטיף ואין כתת לימוד שאינה ממוזגת...
אז כמו שהרבה חוקים וכללים השתנו עם הזמן בהתאם לחיים היום (כמו גיל פנסיה שעולה) כך גם את צריך לתקן.
ועוד שאלה קטנה מעניין איך זה שהשחיקה אינה מנת חלקם של הרעבעס והמלמדים בתלמודי תורה ?!
איך הם מסתדרים "רק" עם 3 שבועות חופש...

 

[mend]

ועוד שאלה קטנה מעניין איך זה שהשחיקה אינה מנת חלקם של הרעבעס והמלמדים בתלמודי תורה ?!
איך הם מסתדרים "רק" עם 3 שבועות חופש...

והמטפלות? ומורות החינוך מיוחד?

 

[ארבע]

אני לא בטוחה שהם מסתדרים עם חופש קצר.
בעלי מלמד, וזקוק לכל רגע של חופש, ולחלוטין לא היתה מזיקה לו חופשה ארוכה יותר.
אה, וגם עליו הבית מתנפל כשהוא שב מהעבודה.

 

[חנון]

בתי הספר שלא לוקחים מהמדינה יש להם חופש קצר בקיץ מתשעה באב עד ר"ח אלול
אבל יש להם חופש 5 שבועות בתשרי ובניסן: משבוע אחרי פורים עד ר"ח אייר ושבוע לפני ר"ה עד ר"ח חשון
מה עדיף?
ענין של הרגל

יתכן שזה עדיף?
אולי אם לכל המורות היה חופש כזה הן היו יכולות להתכונן בנחת לחגים והיו פחות נשחקות?
בחופשים שהזכרתי יש קיטנות לגנים, לאמהות יש שקט
אולי תארגנו עצומה דבר ראשון להתאמת החופש לפי הלוח העברי?

 

[מנגנת]

סליחה שאני מקפיצה שוב את האשכול החוזר-על-עצמו הזה
לא הייתי כאן בימים האחרונים. יש לי משהו קטן לחדד.
אני כן רואה חידוש בעצומה הזו כפי שניסחו אותה.
לא מרגישה צורך עכשיו לבקש קיצור נוסף של החופש הגדול.
המסגרות שנוספו בשנים האחרונות נפלאות, ובעיני הגענו לשלב שבו בעית הסידור לילדים הצטמצמה למימדים סבירים. לי מציק משהו אחר.
אני כן מרגישה צורך בחופש שלי איתם.
משום מה, חופש עם הילדים בבית לא מאיים עלי בכלל. להיפך, הוא אחת התשוקות הבלתי מושגות שלי.
(בשונה מכמה וכמה מורות וגננות, שציטוטיהן מופיעים באשכול זה, המורטות את שערות ראשן מה עושים עם הילדים בחופש הארוך הזה.... אבל זה ממש במאמר מוסגר)
וסוף סוף, מישהו הצליח לנסח את המצוקה הזאת.
חברים, אנחנו בני אדם, ואנחנו גם רוצים להיות בחופש עם הילדים שלנו.
לא המון. שבועיים, חופשה בתשלום.
העזנו להעלות זאת על דל שפתינו!
רוצים לשבת עם הילדים ולשחק בחול, בלי "קוצים".
להעסיק אותם בבית, ושהם יעסיקו אותנו.
לחיות כמה ימים במין ניקוי ראש קטן כזה, חד שנתי, ולהכיר מחדש את עצמנו ואת הילדים.

במצב הקיים, זה לא קורה.
אנשים מסתכלים קדימה, והם לא רואים שנת עבודה לפניהם. הם רואים X שנות עבודה שבסיומן הם יצאו לפנסיה. עד אז הכל רצף אחד של ימי עבודה שבשביל לעצור אותם צריך לספור כמה ימים חייבים לקחת, לבדוק האם ישנה צבירה/אפשרות לחל"ת, לקבל אישור מדוד וקצוב ולנקות שולחן לפני היציאה. זה לעולם לא ישווה להרגשת הלגיטימציה של חופשה שנתית בתשלום.

לדעתי, הרעיון אפילו מתבקש. המשק יסתדר עם זה מצוין.
מימון ממשלתי אינו מופרך כלל.
התרגלנו לתנאים קשים בשוק העבודה. (@אהרן ש. קרא לזה "שוק העבדים") זה לא חייב להיות כך.
אף אחד לא ימות אם חייהם של העובדים יהיו מעט נעימים והגיוניים יותר.
זה למען העובדים וגם למען הילדים. שמעבר ל"סידור בחופש", הם צריכים גם הורים.

אז לסיכום הבקשה שלי היא:
אל תקצרו את החופש עוד. אל תוסיפו מימון לקייטנות ואל תעסיקו מדריכות לעבודות חופש.
תנו לי לשבת קצת עם הילד שלי.
אני רוצה את החופש בשבילו,בשבילי,בשבילנו כמשפחה.

 

[Ruti Kepler]

לדעתי, הרעיון אפילו מתבקש. המשק יסתדר עם זה מצוין.
מימון ממשלתי אינו מופרך כלל.
התרגלנו לתנאים קשים בשוק העבודה. (@אהרן ש. קרא לזה "שוק העבדים") זה לא חייב להיות כך.
אף אחד לא ימות אם חייהם של העובדים יהיו מעט נעימים והגיוניים יותר.
זה למען העובדים וגם למען הילדים. שמעבר ל"סידור בחופש", הם צריכים גם הורים.

מסכימה עם כל מה שכתבת, חוץ משאלת המימון.

חוקי העבודה בישראל הם גם כך מוגזמים, לטובת העובד. (ובמיוחד העובדת).
עלות השכר למעסיקים היא כ-40% על הברוטו, בממוצע.
המעסיקים מרגישים קורסים תחת הנטל. לא מדברת על המגזר הציבורי, אלא על בעלי עסקים וחברות קטנות, או עמותות שעמלות לגייס כל שקל, וכל העסקת עובד היא מבצע רציני בשבילם, ומורגשת היטב בכיס.

אי אפשר להפיל על המעסיקים עוד עול.

ועל הממשלה? הרי אין כאן אוצר עלום שקוראים לו 'ממשלה'. אלו הכספים שלנו. גובים אותם מאיתנו.
אין לי שום עניין לשלם כל החיים יותר ביטוח לאומי, למשל, כדי לממן חופשות לכל ההורים בכל הדורות. מוטב לי לממן עכשיו את החופשות עם הילדים שלי.

מה שכן - אולי אפשר שהחוק יחייב מתן חל"ת לשבוע נוסף על ימי החופשה הקיימים לעובד. סוג של ימי בחירה לכל עובד, עם התנייה שהם שבוע רצוף.

(אם תהיה הגבלה לכאלו שיש להם ילדים, זה יפחית עוד יותר את הרצון של המעסיקים להעסיק הורים לילדים. לכן לענ"ד לא מומלצת הגבלה כזו).

 

[מנגנת]

מסכימה עם כל מה שכתבת, חוץ משאלת המימון.

חוקי העבודה בישראל הם גם כך מוגזמים, לטובת העובד. (ובמיוחד העובדת).
עלות השכר למעסיקים היא כ-40% על הברוטו, בממוצע.
המעסיקים מרגישים קורסים תחת הנטל. לא מדברת על המגזר הציבורי, אלא על בעלי עסקים וחברות קטנות, או עמותות שעמלות לגייס כל שקל, וכל העסקת עובד היא מבצע רציני בשבילם, ומורגשת היטב בכיס.

אי אפשר להפיל על המעסיקים עוד עול.

ועל הממשלה? הרי אין כאן אוצר עלום שקוראים לו 'ממשלה'. אלו הכספים שלנו. גובים אותם מאיתנו.
אין לי שום עניין לשלם כל החיים יותר ביטוח לאומי, למשל, כדי לממן חופשות לכל ההורים בכל הדורות. מוטב לי לממן עכשיו את החופשות עם הילדים שלי.

מה שכן - אולי אפשר שהחוק יחייב מתן חל"ת לשבוע נוסף על ימי החופשה הקיימים לעובד. סוג של ימי בחירה לכל עובד, עם התנייה שהם שבוע רצוף.

(אם תהיה הגבלה לכאלו שיש להם ילדים, זה יפחית עוד יותר את הרצון של המעסיקים להעסיק הורים לילדים. לכן לענ"ד לא מומלצת הגבלה כזו).

המעסיקים לא צריכים לשאת בנטל הזה.
לחלוטין לא.
אבל הממשלה- למה לא?
נכון שזה הכסף שלנו, במקור. אבל היום הכסף שלנו מממן בקלות 9 שבועות לכל עובדי מערכת החינוך. (להזכיר את ההסתדרות?) וזו רק דוגמא אחת. הכסף שלנו הולך להרבה יותר מאלף ואחת מקומות, שהקשר הישיר שלהם אליך אינו קיים.
אני מציעה דבר שאת תהני ממנו ישירות. ההשלכה של זה על הגביה של מיסים וביטוח לאומי היא הרבה פחות ישירה.
מישהי כתבה כאן בהגיון, שמהלך כזה יגרום לעליה בצריכה ובכך יכניס למדינה בעקיפין חלק מהנטל. זה בהחלט יתכן. ויש אפשרויות נוספות. לא כל הטבה שהמדינה מממנת, יוצאת לך מהכיס השני.

וחוץ מזה, לא מוטב לי לממן היום את החופשות שלי. כי אנחנו אנשים, וחוץ מכסף משפיעים עלינו עוד דברים. וכשמערכת היחסים של עם המעסיקים היא כזו שאת מרגישה צורך להתקמץ על ימי ההעדרות- כבר שווה לך לשלם קצת יותר ביטוח לאומי כל החיים, אבל לחיות אותם, בלי עיניים בגב.

 

[Ruti Kepler]

וחוץ מזה, לא מוטב לי לממן היום את החופשות שלי. כי אנחנו אנשים, וחוץ מכסף משפיעים עלינו עוד דברים. וכשמערכת היחסים של עם המעסיקים היא כזו שאת מרגישה צורך להתקמץ על ימי ההעדרות- כבר שווה לך לשלם קצת יותר ביטוח לאומי כל החיים, אבל לחיות אותם, בלי עיניים בגב.

נכון מאד מאד!
ולכן הצעתי את שבוע הבחירה. כך לא ניאלץ לקמץ. שבוע רצוף של חופש לבחירת העובד, מחוץ לחגי ישראל.

לגבי הממשלה - עדיין התנגדותי בעינה עומדת. זו דעה כלכלית-ימנית-על גבול הקפיטליסטית, וברור לי שאחרים יחשבו אחרת.

 

[מנגנת]

לגבי הממשלה - עדיין התנגדותי בעינה עומדת. זו דעה כלכלית-ימנית-על גבול הקפיטליסטית, וברור לי שאחרים יחשבו אחרת.

לא תסכימי איתי, שחכם יותר להתנהל בהתאם למדיניות הכלכלית הנוכחית במדינתנו, ולא בהתאם לדעה הכלכלית הפרטית של כל אחת מאיתנו, נכונה ככל שתהיה?

 

[Ruti Kepler]

לא תסכימי איתי, שחכם יותר להתנהל בהתאם למדיניות הכלכלית הנוכחית במדינתנו, ולא בהתאם לדעה הכלכלית הפרטית של כל אחת מאיתנו, נכונה ככל שתהיה?

להתנהל? בינתיים אנחנו לא מתנהלים, רק מביעים דעות...

(ואגב, בגדול, ביבי נתניהו מוביל קו של ימין-כלכלי. הורדת מס החברות מ-36% ל-24% ובעתיד לעוד פחות, היא רק דוגמה אחת לכך).

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

יש הבדל אחד שטרם דברו עליו:
בעבודת ההוראה, הגננות במידה ויש שחיקה מי שסובלות הן 30+ תלמידות/ים
בעבודת אחרות רגילות, מי שסובל זה לקוחות מבוגרים/העובדת/הצוות/החשבון בנק של המשרד וכדומה
כמו כן בכדי לא לאבד סבלנות מול 30 וכמה נפשות שכל אחת מהן היא עולם מלא, יש לאפשר התרעננות משמעותית.
האחריות הרובצת על מורה היא כבדה מאד. ויש שלב שכדאי מאד לתלמידים/ות שהמורה שלה תצא לחופשה. משתלם לכל הצדדים.
מה שכן, בשנים האחרונות בית ספר של החופש הגדול וכדומה, אכן מסייעים מאד בענין החופשה הבלתי פרופורציונלית לישראל.
גם המשכורות פה בארץ לא מאפשרות למשפחה לצאת לחופש להר החרמון נניח... כפי המקובל בשאר ארצות העולם.
אכן יש פריבילגיה בחופשות לצוותות ההוראה, והמטרה היא לאפשר להן מנוחה וחזרה בכוחות כדי לחנך את ילדינו.
(ועוד לא דברנו על ערמות המבחנים של סוף שנה, כתיבת תעודות מייגעת, מסיבות סיום ועוד)
בית הספר דואג לקיטנות בחופש. נכון שההורים משלמים. אבל עדין האחריות והארגון על בית הספר.
אז כמה שבועות חופש נותרו לילדות? גם הן צריכות חופש.
שוב, לדעתי יש בעיה שהחופשה לא מותאמת למדינה.

 

[כוכב103]

מנגנת העלית נקודה ממש חשובה ויפה
ואני חושבת שעל זה צריך ללכת
אנחנו- קרי הציבור הנשים החרדי
צריכים ליצור מצב ששבועיים בבין הזמנים הכל סגור.
ימי שבתון מוכרזים קודש לבית.

זו תהיה חופשה אמיתית לא גנובה, לא חופשה בחצי משרה (רק טלפונים ומיילים ודברים ממש דחופים...) פשוט חופשה שלא עובדים בה.
כולם.