דרוש מידע הורים 'אובדים' בחופש הגדול

ושוב, אני לא מבינה מה פשר נסיונות הדחיקה לקיר האלו.

"למה כולכן, כל המורות, לא מוכנות להיות מטפלות במעון?
זה סימן שלמטפלות במעון מגיע שלושה חודשים חופש!!!"

(הקשר הלוגי בין משפט למשפט, הוא בדיוק כמו הקשר הלוגי של 'אתן לא רוצות להיות מורות, סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש').

אם מישהו לא רוצה לעבוד במשהו, זה אומר שלכל עובדי ה'משהו' מגיעים שלושה חודשי חופש בתשלום? כאילו, מה הקשר?
כמה שזה נכון...

מטורף שזה כך בעולם המתוקן שאנו חיים היום...

ומעניין מה היו עושות המורות לו כל בעלי החנויות והמכולות למינהם היו סוגרים את החנות כי יש חודשיים חופש, והם עובדים כ"כ קשה ואף מורה לא רוצה להחליף איתם עבודה...
 
....
עוד לטענות שעלו פה,לי היו מורות שחופשי ענו לטלפונים באמצע השיעור, מתארת לעצמי שהמצב לא נהיה יותר טוב.
הטענות מגוחכות

וגם לי היו מורות שהרימו טלפונים באמצע השיעור,
ולעומת זאת, מכירה מקרוב נשים שעובדות במוקדי שרות למינהם שאפילו לשירותים אין מצב לצאת באמצע המשמרת.... (ומה עם חייבת לצאת להקיא??? תרימי עוד 2 שיחות ואז.... -תגובת האחמשי"ת).
אז איפה הצדק?
זהו, שאין...

וזה שלמורים יש גב חזק מאד מאחוריהם שזה הסתדרות המורים,
לא מבטל את השחיקה ואת הקושי של המקצועות האחרים
 
כי ההתמחות שלה הייתה במקצוע ספציפי בראיית חשבון, ובכל ירושלים היו בדיוק שני סמינרים עם התמחות מתאימה. (לנושאים אחרים היו מורות אחרות).
כך שגם אם הייתה רוצה, לא היו יותר מ-4 שעות הוראה בתחום הזה בכל האזור.

אבל גם לו היו קבוצות בשפע, כחול על שפת הים, עדיין היא הייתה רוצה לעבוד במקביל בראיית חשבון לפחות חצי שבוע, כדי לשמור על המקצוע. מורות שלא עובדות בפועל במקצועות החשבונאות, הרבה פעמים חסר להן ידע. הכיף הוא במקביל גם לעבוד וגם ללמד, כך את מכירה את כל החידושים ויכולה ללמד טוב יותר.

ובכל מקרה, גם בתרחיש הזה, בו היו צצות יש-מאין קבוצות ללימודי ראיית חשבון והיו מציעים לה ללמד אותן, היא לא הייתה יכולה להסתדר עם המשרד.
אין הרבה משרדים שאפשר לעבוד בהם רק חצי שבוע, וללמד בחצי השני. עם יום אחד שיוצאים בו מוקדם, אפשר עוד להסתדר. יותר מזה- נדיר.

אני מעולם החשבונאות, ועובדת גם כמורה 4 פעמים בשבוע. זה ליהטוט מטורף, אבל אני נהנית ואוהבת ומתחייה מאד מההוראה.
שעות ההוראה הרצופות שלי הן ארוכות יותר משעה וחצי. (5 שעות אקדמאיות כשבאמצע רבע שעה הפסקה שגם בה אני הרבה פעמים נשארת בכיתה)
זה בשעות אחר הצהריים, כי בדיוק כמו שרותי כתבה אף מעסיק לא יחזיק אותי אם אעלם מהמשרד. והילדים אז בבית, ואין טלפון ואין מיילים ואין נמנומים.....
יש כמה סיבות למה אני לא רק בהוראה, חלק נמנו על ידי קודמותי, וחלק זה שיקולים מקצועיים וכלכליים שלי.
למה אני לא רק בהוראה? כי אני לא מעוניינת לחנך. אני מעוניינת ללמד. ואגב, בכיתות הסמינר בהן אני מלמדת אין הטבות, אני נחשבת מרצה. עבדתי? יופי. לא עבדתי? אין ימי חופש / מחלה וכו'.

ואני לא רואה את עבודת ההוראה כעבודה השוחקת בעולם. אני נשחקת לא פחות בדד ליינים במשרד.
(ואני בת של מורה מחנכת בתיכון, אז גם איך זה נראה אצלה אל תמכרו לי)

בקיצור, מורות יקרות, תשתדלנה לא לצאת נלעגות, זה לא גורם לנו לכבד אתכן. אלא להיפך, להרגיש שמעולם לא יצאתן מחממת מערכת החינוך, מגיל הגן ועד עולם, ואינכן מכירות את העולם שבחוץ.
(סליחה על ההכללה, אבל זו התחושה)

אנו בסך הכל מחפשות פתרונות יעילים וחינוכיים לבנותינו המשוטטות.
ממני, שכותבת עם ילדה על הידיים, ומנסה להשלים שעות מהבית... (אל תדאגי, זמן פרוג הוא לא זמן עבודה, ממילא לא מצליחה להתרכז בנוסח החוק) אחרי שהשלמתי שעות בלילה מ-12 ועד 5.
 
"למה כולכן, כל המורות, לא מוכנות להיות מטפלות במעון?
זה סימן שלמטפלות במעון מגיע שלושה חודשים חופש!!!"

(הקשר הלוגי בין משפט למשפט, הוא בדיוק כמו הקשר הלוגי של 'אתן לא רוצות להיות מורות, סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש').
דווקא זה בדיוק הקשר הלוגי
מורה רוצה להיות מורה כי היא התמקצעה במקצוע הזה.
ללמד ראיית חשבון בסמינר לא מתחיל להיות דומה ואפילו לא במקצת למורה שמלמדת בתיכון או ביסודי
מורה בסמינר שמלמדת מקצוע - שעות ההוראה שלה קצובות. והמשכורת שלה בהתאם!!!!!!!
מהיכרות אישית עם השטח
כל אחת רוצה להיות מתוגמלת ממקום עבודתה כפי עבודתה.
ככה זה, אני לא משכנעת למה למורות מגיע דווקא החודשיים חופש ומלכתחילה לא התיימרתי לענות על שאלה כבדה זו.
אלא שכמו שחן המקום על יושביו חן מקום העבודה על עובדיו!
א"א לא תזנח משרד של רואי חשבון לטובת ההוראה - כי... ולמרות שיהיה לה חופש.
דט'ס איט
לא סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש, אדרבא, תגישו עצומה
בעונג
אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות
חבל, חבל לחיות כך, אהובנה את עבודתכן כעובדות משרד, קבלנה את משכורתכן ביושר על כל שעת עבודה
ורק, איזכור שכולן תסכמנה איתו
מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים
חופשה מהנה!!
 
דווקא זה בדיוק הקשר הלוגי
מורה רוצה להיות מורה כי היא התמקצעה במקצוע הזה.
ללמד ראיית חשבון בסמינר לא מתחיל להיות דומה ואפילו לא במקצת למורה שמלמדת בתיכון או ביסודי
מורה בסמינר שמלמדת מקצוע - שעות ההוראה שלה קצובות. והמשכורת שלה בהתאם!!!!!!!
מהיכרות אישית עם השטח
כל אחת רוצה להיות מתוגמלת ממקום עבודתה כפי עבודתה.
ככה זה, לא משכנעת למה למורות מגיע דווקא החודשיים חופש ומלכתחילה לא התיימרתי לענות על שאלה כבדה זו.
אלא שכמו שחן המקום על יושביו חן מקום העבודה על עובדיו!
א"א לא תזנח משרד של רואי חשבון לטובת ההוראה - כי... ולמרות שיהיה לה חופש.
דט'ס איט
לא סימן שלמורות מגיע חודשיים חופש, אדרבא, תגישו עצומה
בעונג
אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות
חבל, חבל לחיות כך, אהובנה את עבודתכן כעובדות משרד, קבלנה את משכורתכן ביושר על כל שעת עבודה
ורק, איזכור שכולן תסכמנה איתו
מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים
חופשה מהנה!!

שוב, ברור שמורות ח י י ב ו ת את החופש!
אז איזה פתרון את מציעה ל2 הורים עובדים ו4 ילדים חופשים?
שלא שפר עליהם מזלם- אמא שלהם לא מורה. ואפילו התעקשה שלא להוציא תעודת הוראה?
 
אולי אם אני אחתום עליה אבל מכאן ללכת ולחשוב שמורה מתענגת על כל יום בעבודה ונופשת מתעודות לתעודות - טעות
אף אחד לא חושב את זה, במקרה המורות הן אלו שחושבות שכולן חוץ מהן מנמנמות, מפטפטות, אוכלות ובאופן כללי מכייפות בעבודה.
מהיכן הנהירה חזקה יותר?
מכיוון עובדות בתי הספר למשרדים או מכיוון המשרדים לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
את התשובה כולכן יודעות - כנראה שבכל אופן היה להן שווה לזנוח את החודשיים חופש לטובת רווחים אחרים
אלו שנוהרות הן לא אלו שעוזבות תקן ומשרה מבוססת, אלא אלו שקצה נפשן במילויי מקום בלי משכורת נורמלית, והן גם אותן אלו שאין להן את ההטבות שיש למורות, כי אין להן תקן ומשרה.
לשעות ההוראה המונחות כאבן שאין לה הופכין?
יכולה לספר לי איפה הן מונחות כך?
 
@רותי קפלר זכיתי שנעשתה מלאכתי בידי אחרים!
גם אני התקוממתי מהכתבה והבהרת את דעתי הרבה יותר טוב ממני!!!

היה מדהים אתמול איך שבסעודה שלישית אצל אמא שלי אחותי מורה מקצועית כמובן רצתה שניפגש באיזה פארק ואנחנו שעובדות כרגיל כולל אחה"צ זה לא בוער בכלל...
 
@רותי קפלר זכיתי שנעשתה מלאכתי בידי אחרים!
גם אני התקוממתי מהכתבה והבהרת את דעתי הרבה יותר טוב ממני!!!

היה מדהים אתמול איך שבסעודה שלישית אצל אמא שלי אחותי מורה מקצועית כמובן רצתה שניפגש באיזה פארק ואנחנו שעובדות כרגיל כולל אחה"צ זה לא בוער בכלל...
כנ"ל

נסיתי להסביר לאחותי עד כמה מבחינתי זה מיותר ותקוע לצאת בערב כדי להפגש כל המשפחה בחופש...
עד שבסוף סכמנו שאני אתקשר אליה ככה בחודש שבט, ונראה אם היא באמת רוצה לצאת להפגש עם כל הילדים....

מדהים עד כמה לפעמים עובדות ההוראה לא קולטות שיש פה עולם אחר לגמרי, ממש יקום מקביל...
חלק מהמדינה קם לעוד יום של חופש, וחלק אחר לא רק שעובד כרגיל, עובד הרבה יותר קשה, כי צריך למצוא סידור לילדים, וגם תעסוקה להם (כי לא מספיק רק ביביסיטר או אבא, צריך שיהיה להם גם איך להעביר את הזמן), ולנחם אותם כשהם רואים שכל העולם בחופש ורק אמא שלהם בעבודה, וכשחוזרים מהעבודה לצאת איתם החוצה (בשבילם ובשביל האבא שהיה איתם מהבוקר)...

והעובדות הוראה שרוצות לעשות מפגש כל המשפחה, "ומה הבעיה לסוע שעתיים לפארק בבאר שבע?"....
 
צריכים ללכת קצת אחורה (הרבה אחורה) מי באמת קבע שיהיה חופש הגדול חודשיים? אם תנברו בהסטוריה תבינו שהגורמים לקביעה זו כבר מזמן לא רלווניים. אם זה בעבר ברחוק רחוק הבטיחו לאיכרים שבקיץ לא יהיו לימודים והילדים יוכלו לעזור בקטיף/קציר ועם זה בהמשך שעקב החום הכבד לא היו הילדים יכולים להתרכז... היום הילדים שלנו לא עוזרים בקטיף ואין כתת לימוד שאינה ממוזגת...
אז כמו שהרבה חוקים וכללים השתנו עם הזמן בהתאם לחיים היום (כמו גיל פנסיה שעולה) כך גם את צריך לתקן.
ועוד שאלה קטנה מעניין איך זה שהשחיקה אינה מנת חלקם של הרעבעס והמלמדים בתלמודי תורה ?!
איך הם מסתדרים "רק" עם 3 שבועות חופש...
 
ועוד שאלה קטנה מעניין איך זה שהשחיקה אינה מנת חלקם של הרעבעס והמלמדים בתלמודי תורה ?!
איך הם מסתדרים "רק" עם 3 שבועות חופש...
והמטפלות? ומורות החינוך מיוחד?
 
אני לא בטוחה שהם מסתדרים עם חופש קצר.
בעלי מלמד, וזקוק לכל רגע של חופש, ולחלוטין לא היתה מזיקה לו חופשה ארוכה יותר.
אה, וגם עליו הבית מתנפל כשהוא שב מהעבודה.
 
בתי הספר שלא לוקחים מהמדינה יש להם חופש קצר בקיץ מתשעה באב עד ר"ח אלול
אבל יש להם חופש 5 שבועות בתשרי ובניסן: משבוע אחרי פורים עד ר"ח אייר ושבוע לפני ר"ה עד ר"ח חשון
מה עדיף?
ענין של הרגל
יתכן שזה עדיף?
אולי אם לכל המורות היה חופש כזה הן היו יכולות להתכונן בנחת לחגים והיו פחות נשחקות?
בחופשים שהזכרתי יש קיטנות לגנים, לאמהות יש שקט
אולי תארגנו עצומה דבר ראשון להתאמת החופש לפי הלוח העברי?
 
נערך לאחרונה ב:
סליחה שאני מקפיצה שוב את האשכול החוזר-על-עצמו הזה
לא הייתי כאן בימים האחרונים. יש לי משהו קטן לחדד.
אני כן רואה חידוש בעצומה הזו כפי שניסחו אותה.
לא מרגישה צורך עכשיו לבקש קיצור נוסף של החופש הגדול.
המסגרות שנוספו בשנים האחרונות נפלאות, ובעיני הגענו לשלב שבו בעית הסידור לילדים הצטמצמה למימדים סבירים. לי מציק משהו אחר.
אני כן מרגישה צורך בחופש שלי איתם.
משום מה, חופש עם הילדים בבית לא מאיים עלי בכלל. להיפך, הוא אחת התשוקות הבלתי מושגות שלי.
(בשונה מכמה וכמה מורות וגננות, שציטוטיהן מופיעים באשכול זה, המורטות את שערות ראשן מה עושים עם הילדים בחופש הארוך הזה.... אבל זה ממש במאמר מוסגר)
וסוף סוף, מישהו הצליח לנסח את המצוקה הזאת.
חברים, אנחנו בני אדם, ואנחנו גם רוצים להיות בחופש עם הילדים שלנו.
לא המון. שבועיים, חופשה בתשלום.
העזנו להעלות זאת על דל שפתינו!
רוצים לשבת עם הילדים ולשחק בחול, בלי "קוצים".
להעסיק אותם בבית, ושהם יעסיקו אותנו.
לחיות כמה ימים במין ניקוי ראש קטן כזה, חד שנתי, ולהכיר מחדש את עצמנו ואת הילדים.

במצב הקיים, זה לא קורה.
אנשים מסתכלים קדימה, והם לא רואים שנת עבודה לפניהם. הם רואים X שנות עבודה שבסיומן הם יצאו לפנסיה. עד אז הכל רצף אחד של ימי עבודה שבשביל לעצור אותם צריך לספור כמה ימים חייבים לקחת, לבדוק האם ישנה צבירה/אפשרות לחל"ת, לקבל אישור מדוד וקצוב ולנקות שולחן לפני היציאה. זה לעולם לא ישווה להרגשת הלגיטימציה של חופשה שנתית בתשלום.

לדעתי, הרעיון אפילו מתבקש. המשק יסתדר עם זה מצוין.
מימון ממשלתי אינו מופרך כלל.
התרגלנו לתנאים קשים בשוק העבודה. (@אהרן ש. קרא לזה "שוק העבדים") זה לא חייב להיות כך.
אף אחד לא ימות אם חייהם של העובדים יהיו מעט נעימים והגיוניים יותר.
זה למען העובדים וגם למען הילדים. שמעבר ל"סידור בחופש", הם צריכים גם הורים.

אז לסיכום הבקשה שלי היא:
אל תקצרו את החופש עוד. אל תוסיפו מימון לקייטנות ואל תעסיקו מדריכות לעבודות חופש.
תנו לי לשבת קצת עם הילד שלי.
אני רוצה את החופש בשבילו,בשבילי,בשבילנו כמשפחה.
 
לדעתי, הרעיון אפילו מתבקש. המשק יסתדר עם זה מצוין.
מימון ממשלתי אינו מופרך כלל.
התרגלנו לתנאים קשים בשוק העבודה. (@אהרן ש. קרא לזה "שוק העבדים") זה לא חייב להיות כך.
אף אחד לא ימות אם חייהם של העובדים יהיו מעט נעימים והגיוניים יותר.
זה למען העובדים וגם למען הילדים. שמעבר ל"סידור בחופש", הם צריכים גם הורים.

מסכימה עם כל מה שכתבת, חוץ משאלת המימון.

חוקי העבודה בישראל הם גם כך מוגזמים, לטובת העובד. (ובמיוחד העובדת).
עלות השכר למעסיקים היא כ-40% על הברוטו, בממוצע.
המעסיקים מרגישים קורסים תחת הנטל. לא מדברת על המגזר הציבורי, אלא על בעלי עסקים וחברות קטנות, או עמותות שעמלות לגייס כל שקל, וכל העסקת עובד היא מבצע רציני בשבילם, ומורגשת היטב בכיס.

אי אפשר להפיל על המעסיקים עוד עול.

ועל הממשלה? הרי אין כאן אוצר עלום שקוראים לו 'ממשלה'. אלו הכספים שלנו. גובים אותם מאיתנו.
אין לי שום עניין לשלם כל החיים יותר ביטוח לאומי, למשל, כדי לממן חופשות לכל ההורים בכל הדורות. מוטב לי לממן עכשיו את החופשות עם הילדים שלי.

מה שכן - אולי אפשר שהחוק יחייב מתן חל"ת לשבוע נוסף על ימי החופשה הקיימים לעובד. סוג של ימי בחירה לכל עובד, עם התנייה שהם שבוע רצוף.

(אם תהיה הגבלה לכאלו שיש להם ילדים, זה יפחית עוד יותר את הרצון של המעסיקים להעסיק הורים לילדים. לכן לענ"ד לא מומלצת הגבלה כזו).
 
מסכימה עם כל מה שכתבת, חוץ משאלת המימון.

חוקי העבודה בישראל הם גם כך מוגזמים, לטובת העובד. (ובמיוחד העובדת).
עלות השכר למעסיקים היא כ-40% על הברוטו, בממוצע.
המעסיקים מרגישים קורסים תחת הנטל. לא מדברת על המגזר הציבורי, אלא על בעלי עסקים וחברות קטנות, או עמותות שעמלות לגייס כל שקל, וכל העסקת עובד היא מבצע רציני בשבילם, ומורגשת היטב בכיס.

אי אפשר להפיל על המעסיקים עוד עול.

ועל הממשלה? הרי אין כאן אוצר עלום שקוראים לו 'ממשלה'. אלו הכספים שלנו. גובים אותם מאיתנו.
אין לי שום עניין לשלם כל החיים יותר ביטוח לאומי, למשל, כדי לממן חופשות לכל ההורים בכל הדורות. מוטב לי לממן עכשיו את החופשות עם הילדים שלי.

מה שכן - אולי אפשר שהחוק יחייב מתן חל"ת לשבוע נוסף על ימי החופשה הקיימים לעובד. סוג של ימי בחירה לכל עובד, עם התנייה שהם שבוע רצוף.

(אם תהיה הגבלה לכאלו שיש להם ילדים, זה יפחית עוד יותר את הרצון של המעסיקים להעסיק הורים לילדים. לכן לענ"ד לא מומלצת הגבלה כזו).

המעסיקים לא צריכים לשאת בנטל הזה.
לחלוטין לא.
אבל הממשלה- למה לא?
נכון שזה הכסף שלנו, במקור. אבל היום הכסף שלנו מממן בקלות 9 שבועות לכל עובדי מערכת החינוך. (להזכיר את ההסתדרות?) וזו רק דוגמא אחת. הכסף שלנו הולך להרבה יותר מאלף ואחת מקומות, שהקשר הישיר שלהם אליך אינו קיים.
אני מציעה דבר שאת תהני ממנו ישירות. ההשלכה של זה על הגביה של מיסים וביטוח לאומי היא הרבה פחות ישירה.
מישהי כתבה כאן בהגיון, שמהלך כזה יגרום לעליה בצריכה ובכך יכניס למדינה בעקיפין חלק מהנטל. זה בהחלט יתכן. ויש אפשרויות נוספות. לא כל הטבה שהמדינה מממנת, יוצאת לך מהכיס השני.

וחוץ מזה, לא מוטב לי לממן היום את החופשות שלי. כי אנחנו אנשים, וחוץ מכסף משפיעים עלינו עוד דברים. וכשמערכת היחסים של עם המעסיקים היא כזו שאת מרגישה צורך להתקמץ על ימי ההעדרות- כבר שווה לך לשלם קצת יותר ביטוח לאומי כל החיים, אבל לחיות אותם, בלי עיניים בגב.
 
וחוץ מזה, לא מוטב לי לממן היום את החופשות שלי. כי אנחנו אנשים, וחוץ מכסף משפיעים עלינו עוד דברים. וכשמערכת היחסים של עם המעסיקים היא כזו שאת מרגישה צורך להתקמץ על ימי ההעדרות- כבר שווה לך לשלם קצת יותר ביטוח לאומי כל החיים, אבל לחיות אותם, בלי עיניים בגב.

נכון מאד מאד!
ולכן הצעתי את שבוע הבחירה. כך לא ניאלץ לקמץ. שבוע רצוף של חופש לבחירת העובד, מחוץ לחגי ישראל.

לגבי הממשלה - עדיין התנגדותי בעינה עומדת. זו דעה כלכלית-ימנית-על גבול הקפיטליסטית, וברור לי שאחרים יחשבו אחרת.
 
לגבי הממשלה - עדיין התנגדותי בעינה עומדת. זו דעה כלכלית-ימנית-על גבול הקפיטליסטית, וברור לי שאחרים יחשבו אחרת.

לא תסכימי איתי, שחכם יותר להתנהל בהתאם למדיניות הכלכלית הנוכחית במדינתנו, ולא בהתאם לדעה הכלכלית הפרטית של כל אחת מאיתנו, נכונה ככל שתהיה?
 
לא תסכימי איתי, שחכם יותר להתנהל בהתאם למדיניות הכלכלית הנוכחית במדינתנו, ולא בהתאם לדעה הכלכלית הפרטית של כל אחת מאיתנו, נכונה ככל שתהיה?

להתנהל? בינתיים אנחנו לא מתנהלים, רק מביעים דעות...

(ואגב, בגדול, ביבי נתניהו מוביל קו של ימין-כלכלי. הורדת מס החברות מ-36% ל-24% ובעתיד לעוד פחות, היא רק דוגמה אחת לכך).
 
יש הבדל אחד שטרם דברו עליו:
בעבודת ההוראה, הגננות במידה ויש שחיקה מי שסובלות הן 30+ תלמידות/ים
בעבודת אחרות רגילות, מי שסובל זה לקוחות מבוגרים/העובדת/הצוות/החשבון בנק של המשרד וכדומה
כמו כן בכדי לא לאבד סבלנות מול 30 וכמה נפשות שכל אחת מהן היא עולם מלא, יש לאפשר התרעננות משמעותית.
האחריות הרובצת על מורה היא כבדה מאד. ויש שלב שכדאי מאד לתלמידים/ות שהמורה שלה תצא לחופשה. משתלם לכל הצדדים.
מה שכן, בשנים האחרונות בית ספר של החופש הגדול וכדומה, אכן מסייעים מאד בענין החופשה הבלתי פרופורציונלית לישראל.
גם המשכורות פה בארץ לא מאפשרות למשפחה לצאת לחופש להר החרמון נניח... כפי המקובל בשאר ארצות העולם.
אכן יש פריבילגיה בחופשות לצוותות ההוראה, והמטרה היא לאפשר להן מנוחה וחזרה בכוחות כדי לחנך את ילדינו.
(ועוד לא דברנו על ערמות המבחנים של סוף שנה, כתיבת תעודות מייגעת, מסיבות סיום ועוד)
בית הספר דואג לקיטנות בחופש. נכון שההורים משלמים. אבל עדין האחריות והארגון על בית הספר.
אז כמה שבועות חופש נותרו לילדות? גם הן צריכות חופש.
שוב, לדעתי יש בעיה שהחופשה לא מותאמת למדינה.
 
מנגנת העלית נקודה ממש חשובה ויפה
ואני חושבת שעל זה צריך ללכת
אנחנו- קרי הציבור הנשים החרדי
צריכים ליצור מצב ששבועיים בבין הזמנים הכל סגור.
ימי שבתון מוכרזים קודש לבית.

זו תהיה חופשה אמיתית לא גנובה, לא חופשה בחצי משרה (רק טלפונים ומיילים ודברים ממש דחופים...) פשוט חופשה שלא עובדים בה.
כולם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.
13 ביוני 2025

מבצע עם כלביא

משרד העבודה מפרסם: שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים

בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף היום (13.6.25), ולאחר הערכת מצב עם שר העבודה יואב בן צור, מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, אנו מפרסמים תשובות לשאלות עובדים:


1. איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?

על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה.

מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.

ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בקישור הזה במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים.

כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.


2. אני עובד חיוני- האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?

מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית


3. מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?

חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על :

שוטר; חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה;

אם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.


4. אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני- האם אני מחויבת להגיע לעבודה?

בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.


5. אני מוגדר כעובד חיוני- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


6. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


7. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?

ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים.

"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;


8. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?

רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו.


9. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני זכאי לתשלום שכר?

ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה –כולל חופשה שנתית או מחלה יחול האמור להלן:

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

אנו מצויים בעת לחימה ולאחריה תאוסדר הזכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד.


10. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים?

הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי:

הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד;

בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד.


11. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני יכולה לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיוזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


12. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה?

הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות.


13. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי סגור על פי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


14. על פי הנחיות פיקוד העורף-מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?

מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.


15. האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?

יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום.

יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד.


16. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו- כיצד המעסיק צריך לפעול?

על המעסיק לסכם מול עובדיו את הסדר ההיעדרות, בין היתר:

הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת.

הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בכפוף לקבלת הסכמת העובד המפורשת.

מעבר לעבודה חלקית או גמישה לרבות צמצום היקף משרה ובלבד שהתקבלה הסכמת העובד. שינוי חד צדדי ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה – יש לשים לב כי קיימות קבוצות מוגנות מכוח חוק עבודת נשים –

ככל שבכל זאת המעסיק שוקל לסיים העסקת העובד, יש לקיים הליך פיטורים כדין ובשל נימוקים מוצדקים.

עובד שלא הסכים לחל"ת או ליתרת חופשה שלילית, אומנם אין הוראת חוק המחייבת תשלום שכר במצב זה, אך ייתכן והעובד יהיה זכאי לשכר עבור ימי עבודה שבהן העמיד את עצמו לרשות העבודה אך המעסיק סגר את העסק- לעניין זה על העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.


17. אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף- האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?

בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה. אין באמור כדי לגרוע מזכאות העובד להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה.


18. אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית בשל מסגרת יומית סגורה. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה ?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מעניק הגנה מפיטורים לגבי הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

האמור אינו חל על אפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. בהסכמים קיבוציים שהסדירו את חובת תשלום שכר בשל היעדרות מהעבודה עקב מצבי חירום קודמים, לא קבעו חובת תשלום שכר לאפוטרופוס שאינו ההורה של הילד.


19. האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר- זכאי לקבל משכורת?

על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה.

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:

ההורה הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית

שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשגיח על הילד.

במקרה שמקום העבודה של העובד או בן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין.

העובד לא נקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.


20. האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?

חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה מפיטורים בשל ציות להוראות פיקוד העורף המגבילות פעילות במקום העבודה או לצורך השגחה על ילדים עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

העובד רשאי לבדוק זכאותו להיעדר מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).


21. מקום העבודה שלי פועל כרגיל -אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?

אם העובד לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. במקרה שהוראות פיקוד העורף מאפשרות לו להגיע לעבודה, אך הוא לא יכול בשל מוגבלותו, פיטורין יכולים להיחשב לאפליה פסולה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה