האם יש ספר של רותי קפלר העתיד לצאת בקרוב ?

[משה גל]

לכן לא כתבתי "חסיד וליטאי" אלא "פונביזע'ר וברסלבע'ר"...
אולי הברסלבע'ר בכלל לא חסיד?

 

[יבר]

המג"ש שלי בישיבה נהג לומר בקול רועם שהרעיד את הכתלים:
היום החסידים לא חסידים
הליטאים לא ליטאים

החסידים מפחדים מהרבי, ולא הולכים למקווה
הליטאים הולכים לטישים, ולפעמים גם למקווה...

למה אנחנו הורסים פה את האשכול למה.
@יבר למחוק את כל התגובות האחרונות?

אין לי שום בעיה לפתוח אשכול בענין חסידים, ליטאים ברסלב והמסתעף
יש לי הרבה מה לומר בנידון.
אבל לא נראה לי שהעיתוי מתאים.
כרגע , יש דברים מהותיים וגורליים יותר לעסוק בהם.

אגב , בן משפחתי (למרות הליטאיות....) עכשיו בטיסה חזרה מאומן.
קורה במשפחות הכי טובות........

 

[I can do it]

זה, במקרה, מבוסס על נתוני אמת.
בחודש טבת תשע"ד היינו חמישה ימים בלי חשמל, עם תינוקת בת ארבעה חודשים, בקור של אפס מעלות. סכנת נפשות כפשוטה. שבת שלמה היינו איתה כך, בלי שום חימום. (תפתחו רגע את הפריזר, תכניסו את הראש) הרחובות סביב הבית שלנו היו חסומים ומלאים שלג עוד שבועיים אחר כך.
ובאותם ימים, באחד העיתונים הנחשבים, אחד המדורים הנחשבים כתב בסתמיות משהו כמו 'ירושלמים, די להתלונן, הבנו שהיה לכם שלג, אבל זהו, נגמר...'

הייתי אז בהלם להבין ולשמוע מעוד חברות ירושלמיות, שבשאר הארץ בכלל לא קולטים מה הולך אצלנו. המצור על חלק מהשכונות היה הזוי ומסוכן ממש, אנשים נפטרו מסיבוכים והחמרה של מצבים רפואיים קיימים, אבל ברחבי הארץ הכל המשיך כרגיל.
מניחה שרוב הלא-ירושלמיים בכלל לא זוכרים את האירוע ההוא. קראו עליו כתבה וחצי בעיתון, והמשיכו הלאה.
אז נכון שזה לא דומה לרעידת אדמה, בכל הפרמטרים. אבל העקרון- אותו עקרון. תושבים בעיר אחת נמצאים במצור/אסון/קריסה, ובערים אחרות - הולכים שאננים לקניות ועסוקים.
כך גם בעוטף עזה, שסופגים ירי ועפיפוני תבערה ונזקים.
וכך במקרים נוספים.
(ועל דרך האנלוגיה, גם בתופעות ציבוריות כואבות, שאף אחד לא אשם בהן, אבל אנשים סובלים מהן, ולכל היתר אין מושג בעניין).

ושוב אני חוזרת על מה שכתבתי את והשכנות החמודות שלך הייתם מזועזעות הבנתם את רמת הסכנה הקושי וכו' מה ששורי לא ממש מבינה היא לקחה את זה כקטע מגניב של הרפתקה ומתי שנמאס לה -במקרה ביום מותה של השכנה היא אמרה לבעלה: אוקי חפר קלטנו היה מענין היה אקשן יצאנו קצת מהשיגרה אפשר לעבור הלאה מה שממש לא נשמע ממך שככה הרגשתם בזמן השלג....

 

[I can do it]

מתקנת רק משהו אחד....
מתכוונת קצת מעבר לשורי
ציפיתי מהשכנות לבכות, להזדעזע קצת מעבר ללא להסכים להכנס לדירה....
יכול להיות אחת שלא מחצינה רגשות אבל שכמה.. ספק...
חיכיתי לשכנה שתעשה דרמה וסצנה התאכזבתי....

 

[robi]

זה, במקרה, מבוסס על נתוני אמת.

המישור הרגשי מובן מאוד, הוא גם טומן מסר חשוב.
אבל מבחינה מעשית, רעידת אדמה חזקה בירושלים, סביר שתכה גם באזור המרכז.

ושוב אני חוזרת על מה שכתבתי את והשכנות החמודות שלך הייתם מזועזעות הבנתם את רמת הסכנה הקושי וכו'

לפי התחזיות של פיקוד העורף, ברעידת אדמה - לא עלינו - ינזקו בעיקר בתים ישנים. שכונות חדשות כמעט שלא ירגישו (ניתוק חשמל, אם לא קר מאוד הוא לא כל כך נורא).

ציפיתי מהשכנות לבכות, להזדעזע קצת מעבר ללא להסכים להכנס לדירה....

היא הייתה ממש זקנה וכמעט לא יוצאת מהבית, לא כל כך הכירו..

 

[I can do it]

לפי התחזיות של פיקוד העורף, ברעידת אדמה - לא עלינו - ינזקו בעיקר בתים ישנים. שכונות חדשות כמעט שלא ירגישו (ניתוק חשמל, אם לא קר מאוד הוא לא כל כך נורא).

וגשר שקורס... ואוכל אין.... כנראה שזה קצת מעבר...

היא הייתה ממש זקנה וכמעט לא יוצאת מהבית, לא כל כך הכירו..

נשמע שכן הכירו
שהשכנה אמרה לה שהיא יכולה להכנס לבשל אצלה,
בלי קשר
את הקטעים של איידי ומוישה מאד אהבתי
כי היא הציגה את שתיהם כ"כ צודקים וכ"כ לא....
אבל ת'אמת חיכיתי לאפיק חדש...

 

[מריומה~]

ושוב אני חוזרת על מה שכתבתי את והשכנות החמודות שלך הייתם מזועזעות הבנתם את רמת הסכנה הקושי וכו' מה ששורי לא ממש מבינה היא לקחה את זה כקטע מגניב של הרפתקה ומתי שנמאס לה -במקרה ביום מותה של השכנה היא אמרה לבעלה: אוקי חפר קלטנו היה מענין היה אקשן יצאנו קצת מהשיגרה אפשר לעבור הלאה מה שממש לא נשמע ממך שככה הרגשתם בזמן השלג....

אם תקראי שוב תראי שכן יש הרבה זעזוע והרבה סבל. אבל לדעתי הוא לא מתעכב ברמת הסיפורת וזה קצת חבל.
שורי הסופוומנית והכל יכולה, מידי מנהלת את המצב והרגשות שלה די בשליטה...
לפחות שהשכנות והאזור שם יגיבו בהיסטריה. שרואת החשבון הזו תצא קצת מהמשבצת שלה המתוכננת היטב.

 

[אהבת עולם]

דרך אגב, יש איזה ספר שמסביר את סיפורי המעשיות? זה מרגיש לי כמו משל, משל חשוב ועמוק ונהדר, רק שאין לי מושג מה הנמשל... ואני אשמח לדעת. תודה!

סיפורי מעשיות הם לא משלים , הם הסיפור בעצמו,
ופירוש אחד יהרוס את כל היופי.

שווה לקרוא לבד (אני אוהבת את מעשה מאבידת בת מלך )
ואחר כך אפשר לשמוע על זה בהקשר לתורות אחרות של רבי נחמן, וההבנה שלהם הולכת ומעמיקה, אין לזה סוף.

 

[Natan Galant]

אם תקראי שוב תראי שכן יש הרבה זעזוע והרבה סבל. אבל לדעתי הוא לא מתעכב ברמת הסיפורת וזה קצת חבל.
שורי הסופוומנית והכל יכולה, מידי מנהלת את המצב והרגשות שלה די בשליטה...
לפחות שהשכנות והאזור שם יגיבו בהיסטריה. שרואת החשבון הזו תצא קצת מהמשבצת שלה המתוכננת היטב.

רואי חשבון תמיד מתוכננים.
השמועה אומרת שכאשר רואה חשבון ניגש לכתוב ספר מתח, הוא בונה מראש סכמה קלילה ומתכנן (שנתיים מראש!) מה יהיה בכל פרק, לא פחות.
בררר.


לגבי הסבל שלא ממש מופיע בספר המדובר. לא יודע, אולי זאת הייחודיות של הספר בתוך ים הכאב הספרותי שנשפך עלינו בחנויות הספרים החרדיות בשנים האחרונות.
ים של אסונות, דמעות ייאוש, דמע, בכי, יללות, טרגדיות, שברים, אלמנות ויתומים. רוצים קצת משהו אחר.

סיפורי מעשיות הם לא משלים , הם הסיפור בעצמו,
ופירוש אחד יהרוס את כל היופי.

שווה לקרוא לבד (אני אוהבת את מעשה מאבידת בת מלך )
ואחר כך אפשר לשמוע על זה בהקשר לתורות אחרות של רבי נחמן, וההבנה שלהם הולכת ומעמיקה, אין לזה סוף.

מעשה מחכם ותם, וכן - פירושים רק מקלקלים.
יודעי דבר טוענים שהמקור האידישאי עוד יותר טוב.

 

[ברבצ]

דרך אגב, יש איזה ספר שמסביר את סיפורי המעשיות? זה מרגיש לי כמו משל, משל חשוב ועמוק ונהדר, רק שאין לי מושג מה הנמשל... ואני אשמח לדעת. תודה![/QUOTE]

יש ספר של עיונים בסיפורי רבי נחמן מברסלב שכתבה הרבנית יהודית קוק ע"ה

 

[עוגיות]

שאלה חשובה

בספר כתוב שבן זוג של האבל חייב באבלות
האם באמת בן זוג של הצריך להתאבל חייב באבלות או בשבעה?
אשמח לדעת את המקור ואת ההלכה המדויקת.

 

[עוגיות]

אהבתי מאד את הספר בלי "הסוף השמח" בלי "ואז התחבקו ונפלו אחד על צוארי השני"
או "ואז קרה הנס: יענקל התעוררר! " - זה משדר אותנטיות ואמון .

 

[סא איור]

קראתי השבת. עונג צרוף! תודה @רותי קפלר
חבל שהוא נגמר בסוף.
היתי רוצה להמשיך להיות בחויה הזאת.
ספר גאוני.

 

[Ruti Kepler]

שאלה חשובה

בספר כתוב שבן זוג של האבל חייב באבלות
האם באמת בן זוג של הצריך להתאבל חייב באבלות או בשבעה?
אשמח לדעת את המקור ואת ההלכה המדויקת.

המקור הראשוני הוא במסכת מועד קטן כ:.
המקור להלכה הוא שולחן ערוך יורה דעה, שע"ד סעיף ו':
כל מי שמתאבל עליו מתאבל עמו אם מת לו מת. ודוקא בעודו בפניו; אבל שלא בפניו אין צריך לנהוג אבילות.

המנהג היום שונה מאד מקהילה לקהילה. יש גם הרבה פרטים שמשתנים בין קהילה אחת לאחרת - בקשר לאורך ה'אבלות עמו', מהותה, ודינה שלא בפני האבל.
יש כאלו שממש לא מקפידים, ויש (כמו אצלנו) שבשלושת הימים הראשונים נוהגים מקצת אבלות, הקרובים לא הולכים לשמחות, וכו'.

 

[לא אני]

בעניני סיפורי ר' נחמן -
יש ספר מקסים של חיה הרצברג, היא מתייחסת בו לרבות מן המעשיות בהרחבה כחלק מפרקי הספר.
מומלץ מאד, לכל אלו שנשארו מסוקרנים לגבי סודותיו של יוחאי והמסיבה הרחוקה שרק הם ונועה לא מוזמנים אליה.
הספר מסביר בצורה ברורה ויפה את עיקרי השיטה.
סכנת הבעל הטס לאומן לר"ה תש"פ? קיימת, אולם די רחוקה ממן העניין.

 

[Natan Galant]

סכנת הבעל הטס לאומן לר"ה תש"פ? קיימת, אולם די רחוקה ממן העניין.

נהניתי, תודה.

 

[מרים שוורץ]

זהו קראתי את הספר סוף סוף אחרי האשכול הארוך הזה ששכנע אותי וממש נהניתי תודה @רותי קפלר תמשיכי להוציא עוד הרבה ספרים בינתיים בחצי שנה האחרונה התחלתי לקרוא את הספרים שלך (יש לך יותר משלוש? אם כן מה?!) והיה שווה!

 

[banana]

קניתי, קראתי בלילה לבן אחד
צריך עיון חוזר
הכל מדהים וטוב אהבתי.
הסוף של מוישה ואיידי טוב סגור ברור

אבל הסוף של יענקל ושורי הרגיש לי פתאום קאט והסיפור נגמר
הרי ידענו כל הזמן שיענקל שומע הכל אז עכשיו גם גיטה יודעת זה לא דביק אבל בעצם
לא מחדש לנו כקוראים

לא הבנתי פתאום את הזכרונות של פריידי ואמא שלה מבטיחה לשורי שעוד נדבר על זה

והעיקר מה עם שורי וחזקי עזבו את האירוסים ו...
המשפט האחרון על הגשר והציפורים שיכולות פשוט לעוף
הסצנה האחרונה של הספר מבחינת שורי לא סגרה לי ולא הרגיש לי סוף

אבל זה באמת בקטנה מענין אותי אם זה מלכתכילה

 

[סגנון-7]

@רותי קפלר תודה על הספר, נהניתי מאד!
גם אותי זה סחב לילה ומצאתי את עצמי בסופו צופה בזריחה...

מפריע לי שזה לא יכול להיות סיפור אמיתי
לא אכפת לי לקרוא סיפור מומצא, אבל שכן יוכל להתרחש במציאות.
כמה פעמים במהלך הקריאה התגנבה למוחי מחשבה ילדותית: כנראה יענקל התעורר וסיפר את שעבר עליו, אחרת איך הסופרת ידעה לתאר כ"כ יפה את חייו כצמח?

(בדומה לספר "לא חיפשתם אותי" שכל הזמן חשבתי: איך אפשר לספר על שלמה ונחמי כאשר הם הובלו למותם בלי ידיעה של אף אחד)

 

[קריה נאמנה]

ושוב אני חוזרת על מה שכתבתי את והשכנות החמודות שלך הייתם מזועזעות הבנתם את רמת הסכנה הקושי וכו' מה ששורי לא ממש מבינה היא לקחה את זה כקטע מגניב של הרפתקה ומתי שנמאס לה -במקרה ביום מותה של השכנה היא אמרה לבעלה: אוקי חפר קלטנו היה מענין היה אקשן יצאנו קצת מהשיגרה אפשר לעבור הלאה מה שממש לא נשמע ממך שככה הרגשתם בזמן השלג....

אכן, לענ"ד שורי ממש לא מבינה, והיא מזלזלת בתפקידה. (כנ"ל גם ראש הישיבה האחראי על הבחורים)
העובדה שלקח לה כ"כ הרבה זמן להתקשר, ושלא בדקו בית בית, כולל כניסה לדירות שאין בהן מענה, למרות שקבלו הוראה לבדוק מה מצב הדיירים, היא עמידה על דם.
עם כל הכבוד לקדושתם של הבחורים החסידיים השמורים, מדובר במצב של פיקוח נפש.
הם לא חייבים להכנס לבתים, אבל בהחלט יכולים לעבור בנין בנין, לעמוד בפתח של אחת הדירות, ולהעביר את ההוראה לנשים.