דרוש מידע עישון לנער מתבגר

[רונה 51]

ביתד נאמן היה סקר ליפני בערך שבועיים
שבארץ 20 30% מתחילים לעשן ליפני גיל 18

 

[ישראל מיכאל]

אני מרגישה שלא נכון לי כעת להלחם בתופעה אלא להתחבר לצורך הזה שלו ולנסות לצמצם נזקים.

כל הכבוד!!!!!!!!!!

פחות פוליטיקלי קורקט...
תלחמי בזה!!
עכשיו כשזה "רק" 3-4 לשבוע, עוד אפשר להגמל מזה.
אח"כ זה יהפוך ל3-4 ביום ועוד היד נטויה.
מותר לך כאמא להגיד לו שאת לא מרשה לו לעשן.
נער שמתחיל לעשן בדור הזה כשיש מודעות כל כך גדולה לנזקים של העישון, זה חוסר אחריות ובהחלט עובר על "ונשמרתם..".
את יכולה להסביר לו את הנזקים הבריאותיים, ושרוב הבחורות לא רוצות מישהו מעשן, וזה מסריח ומה שאת רוצה.
פשוט תורידי אותו מזה.

אני כאחד שחי בחורי ישיבות ומתייחסים אלי כאל בחור,
יכול לומר לך שאין סיכוי שהורה ירוויח מכזה צעד,
היה לי חבר בישיבה שעישן 7 שנים ללא ידיעת הוריו!!!
וגם אם בעישון ההורה ינצח אבל הילד יבין טוב מאוד מה קורה כשהוא משתף את ההורים בהתמודדויות וכד' והפעם הבאה שהוא יעשה את זה תהיה ב..........
אגב, בחור שלא מצליח בישיבה ועובר קשיים אם הוא לא מספר להוריו יש סיכויים טובים שהם לא ידעו מזה גם למשך שנים,
ולמותר לציין מה ההשלכות של בחור צעיר שמתמודד (או לא..) מול קשיים ללא שום תמיכה חיצונית מבוגרת.........

 

[מרגלית חן]

התגובות מעשירות ומעוררות מחשבה.
דומני שהמסקנה המתבקשת היא - להיות ערניים כהורים- לא לנצח בקרב ולהפסיד במלחמה.
תודה רבה לכל מי שטרח והגיב ולכל התגובות העתידיות

 

[אסתר יעקובזון]

לדעתי בשלב זה שהוא עדיין לא מכור את יכולה להסביר לו עד כמה הסיגריה מזיקה לגוף, לתת לו לקרוא ספר טוב בנושא או לחילופין לעשות לו איזשהו מבצע אם הוא לא מעשן שבוע תביאו לו...
וכל זה כמובן בגלל שהבחור עוד לא מכור לסיגריות.
בהצלחה!

 

[nhfk]

מסכימה עם כל מילה פה באשכול,
הדור השתנה והעולם היום פרוץ במיוחד, (לא רק בנושא הסיגריות חלה ירידת הדורות...)
ואם בגלל מלחמות בסיגריות - לדוגמה - הנוער יפסיק לשתף את הוריו,
ההפסד יהיה גם במישורים חמורים הרבה יותר.

 

[מרחבית]

לא רק בנושא הסיגריות חלה ירידת הדורות...)

הערת אגב: גם פעם עשנו. רק שאז עוד לא היו מודעים לנזקים הבריאותיים שהעישון גורם.

 

[אדם לעמל יולד]

אתרום את חלקי: אם העישון לא יושב על משהו פנימי אלא על לחץ חברתי או הרגשה של 'להיות בברנז'ה' אז אם יש לבן שלכם מודעות עצמית הוא יגיע במוקדם או במאוחר להבנה הסיגריה לא היא זו שתעזור לו. בתפילה שיעזור. בהצלחה.
עה"ח אחד שהתחיל בגיל 16 והפסיק אחרי 3 שנים...

 

[נוי]

מתכווצת נורא בשבילך.
זה לא פשוט.
את אמא חכמה.
ערוץ ישיר עם ילד שווה הכל.
ועצם העניין לא לעשות מזה נושא מרגיע הרבה יותר את הדחף.
לא יודעת אם הייתי מצליחה להגיב ככה לילדים שלי.
הרבה הרבה נחת דקדושא מהבחור.

 

[אדם לעמל יולד]

לדעתי הענייה, מה הבעיה בעישון חוץ מהעניין הבריאותי? ( לא שאני מזלזל, קרוב משפחה שלי מדרגה ראשונה נפטר מעישון...) ברור שזה דבר חשוב אבל לחשוב שהעולם נחרב בגלל זה עד כדי לעשות על זה מלחמה עם הילד? נראה לי קצת מוגזם. חסר בחורים ואברכים מוצלחים ביותר שמעשנים? איפה זה פוגע בתדמית? אולי אצל מי שעישון זה מודרניזציה אבל חוץ מזה מה עוד הבעיה?
סיבת עריכה: טעות מקלדת

 

[אימפריה]

כל הבעיה בסיגריות זה שלא רואים את התוצאות ההרסניות שלהן כאן ועכשיו, לכו תסבירו לנער שבעוד 30, 40 שנה הוא יסבול מהעישון, מה זה מעניין אותו מה יקרה בעתיד??? עכשיו הוא נהנה מהעישון! זה מרגיע אותו! עושה לו טוב!

 

[חושב מחדש]

מה זה מעניין אותו מה יקרה בעתיד???

אם היינו חושבים על העתיד האמיתי שלנו, לא היינו עוברים אפילו לא עבירה אחת.

 

[אימפריה]

ומאותה סיבה שאנו ממשיכים לחטוא ל"ע המעשנים ממשיכים לעשן...
זה חוסר יכולת לראות לטווח הרחוק, ולכן המעשנים ברובם (המוחלט) הם גברים, כי אשה בטבעה יותר צופה את התוצאות לטווח הרחוק...

 

[חושב מחדש]

כי אשה בטבעה יותר צופה את התוצאות לטווח הרחוק...

אשה פחות עוברת עברות מאשר גבר?

מה שנשים פחות מעשנים - כי זה מעשה גברי... זאת הסיבה לעניות דעתי.

 

[ישראל מיכאל]

י אשה בטבעה יותר צופה את התוצאות לטווח הרחוק...

או שבטבעה יותר לפחד מכל....

 

[טחינה גולמית]

לא מתאפקת להעלות לפה שוב והלוואי שמישהו יפיק מזה תועלת....

הקרון שהפך לקטר

"הלוויתו של הרב ר' יצחק דוד לוינסקי זכרונו לברכה, הרב ר' יצחק דוד לוינסקי זכרונו לברכה, תצא בשעה אחת מביתו רחוב נחמיה 11 (תרגעו, זה שם בדוי) לבית החיים סגולה בפתח תקוה... הלוויתו של..."

קולות הרמקולים המבשרים על הפיכתו של ידידי איציק לוינסקי מחבר בהווה לחבר-עבר, ועל יציאתו מכלל שליט"א לכלל ז"ל, הדהדו באזני. הידידות ביננו התחילה כבר בישיבה קטנה, וכעת אבדתי חבר.

הלויה היתה אירוע לא פשוט, אלמנה טרייה ושמונה יתומים קטנים שהגדול שבהם בן 16, זה אולי דבר שקוראים עליו הרבה לצערינו, אבל לא כל יום נפגשים עם זה מול העיניים.

בחזור מהלוויה הלכתי יחד עם חבר נוסף של שנינו, והעלינו זכרונות ביחד. כשלפתע החבר פונה אלי בגילוי לב: "אתה יודע מנחם, תחושה קצת מוזרה הייתה לי בהלוויה הזאת. פשוט לא הצלחתי לרחם עליו, כאלו תחושה של 'מגיע לו' או 'הוא עשה את זה לעצמו', בדיוק כמו שאמרתי לך אז כשהוא היה תקוע בשידוכים... פשוט לא הצלחתי לבכות. רק כששמעתי את הקדיש של היתומים נקרע לי הלב. מה הם אשמים בשטויות של אבא שלהם, אבל עד אז... אני יודע שזה נשמע נורא, מנחם מה אתה אומר, הגזמתי?"

שתקתי.

ידעתי בדיוק למה הוא מתכוין. איציק היה מעשן כבד, "קטר" בלע"ז.

הסיגריה הראשונה הייתה בישיבה קטנה, ההתמכרות הרצינית התחילה בשיעור ג' בישיבה גדולה, וכך עד יום מותו, בו נפטר איציק ממחלה קשה, שלדעת הרופאים היה לה קשר ישיר לעישון של איציק. איציק היה מסוג האנשים שכ"כ סבלו מהעישון עד שהסיפור שלו כבר לא הצליח להשפיע על אף אחד. "טוב, זה מקרה נדיר וקיצוני" הגיבו אנשים כשספרתי להם על איציק.

זה התחיל בתקופת השידוכים. הצעות רבות ירדו בגלל בנות שהשכילו להבין שפשוט לא כדאי להפגש עם בחור שמעשן. וגם הצעות שכבר הגיעו לכלל פגישה ירדו מן הפרק מהר מאד. איציק אפילו לא ניסה להסתיר את היותו מעשן, וריח העישון נדף ממנו תמיד.

אחר תקופת שידוכים ארוכה, יחסית לבחור עם כישורים כמו שלו, זכה סוף סוף איציק להנשא. כשאיציק ורעיתו קנו דירה הם לקחו על עצמם משכנתא גדולה ואחרי שני ילדים שנולדו, הוצאות הבית גדלו, והיכולת לעמוד בהחזרת המשכנתא הייתה קצת קשה. וכאן התחיל מעגל קסמים נורא. ככל שאיציק נלחץ יותר מחובותיו- הוא היה צריך יותר סיגריות. יותר סיגריות= יותר הוצאות, יותר הוצאות= יותר חובות= יותר לחץ= יותר סיגריות, וחוזר חלילה, חס וחלילה. פעם אפילו ניסינו לחשב ביחד כמה כסף הוא היה חוסך אם היה מפסיק לעשן, אבל שום דבר לא הצליח להזיז אותו.

איכשהו, עם הרבה הלוואות מחברים ומגמ"חים, איציק שרד את הבעיה הכלכלית שלו.

אבל יום אחד איציק לא מרגיש טוב... לא נלאה אתכם בכל הפרטים, רק בראשי פרקים: רופא, בדיקות, תוצאות, תדהמה.

אם הסיפור היה נכתב ע"י סופר מפורסם, אז כאן היה מגיע איזה עשיר מופלג, שנזכר שכשהוא היה בכיתה ג' איציק עשה לו טובה, ופתאום הוא שמע את עצמו אומר "הגיע הזמן לפרוע את החוב ולהכיר טובה", ואז הוא כתב המחאה עם סכום מפולפל אשר הספיקה לממן לאיציק רופא פרטי והליכה למכון גמילה.

אבל מה לעשות שסיפור חייו של איציק, או יותר נכון סיפור מותו, לא נכתב ע"י סופר, ולכן העשיר הזה לא הגיע (או שאיציק לא עשה לו טובה, או שהעשיר לא נזכר בה, או שהוא פשוט לא שמע את עצמו אומר...) ולכן ההמשך הוא: כמה חודשים, החמרה במצב, עוד כמה חודשים, עוד החמרה, ועוד אחת, עד הרמקולים שהזכרנו מקודם. איציק לא הפסיק את העישון, אז העישון הפסיק את איציק.

אבל כמו שאמרתי קודם, הסיפור ההזוי של איציק הוא מדי קיצוני כדי לשכנע מישהו להפסיק לעשן. בפרט שלמעשנים יש תמיד מה לענות. תדבר חמש דקות עם מעשן על עישון ותקבל שיעור באמונה ("מי שנגזר עליו להיות חולה יהיה חולה ומי שלא לא"), בהשקפה ("מה זאת אומרת 'משרד הבריאות קובע', הם קובעים משהו?"), ובלוגיקה ("גם פלאפון ומקרוגל זה מסוכן, אז מה נפסיק להשתמש?") מתובל בסיפורי צדיקים ("גם רב פלוני היה מעשן, אתה יודע איזה גאון הוא היה?") ובחוש הומור ("טוב, אתה צודק, אבל צריך גם לעזור לחברה קדישא להתפרנס"). חוש הומור לא בריא.

מה שכן יכול לתפוס זה החלק שלי בסיפור.

כבר הזכרתי שאיציק התחיל לעשן כשהיה בישיבה קטנה.

אז זה הסוד הקטן שלי: את הסיגריה הראשונה אני נתתי לו.

♦♦♦♦♦♦


זה היה סמוך לפורים. ערב אחד כשהלכתי עם איציק, הוצאתי סיגריה והדלקתי למול עיניו של איציק. הצעתי לו שיקח גם הוא סיגריה, והוא סרב. אני לא זוכר איך ולמה, אבל בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותו שייקח "שאכטה". כמובן שאיציק לא הצליח להנות, אבל הסברתי לו כמו מקצוען איך מעשנים כמו ש(לא) צריך, ולמחרת הוא כבר התחיל להנות. שלא תחשבו שהיה לי איזה ותק, גם אני עצמי עשנתי את סיגריית הבכורה שלי בדיוק חודש קודם באירוסין של אחי.

מאז התלמיד עלה על רבו, ובתהליך איטי הפך איציק למעשן כבד, ואני הסתפקתי בסיגריה פה ושם. אני מאותם שמוכיחים את הבדיחה הלא-מצחיקה: "קל מאוד להיגמל מעישון, כבר עשיתי את זה חמש פעמים..."

לכן הסיפור של איציק הציק לי, כי בסופו של דבר השאכטה הזאת שחטה אותו.

בשבועות הראשונים אחר פטירתו הרגשתי נורא. הרגשתי סוג של שותף לרצח. לא הצלחתי להתרכז בשום דבר, הייתי עצבני, וכל סביבתי סבלה ממני. ואם מישהו בטעות שאל אותי אם יש לי אש, עניתי לו בעצבים "לא, אבל תקשיב אדוני, פשוט תקפוץ מהגג, זו דרך יותר מהירה".

אחר התיעצות עם מורי ורבי, מרביץ תורה חשוב מאוד, החלטתי לקבל שתי קבלות: אחת- להפסיק לעשן, אבל הפעם באמת להפסיק. ולאחר מכן- לפרסם את סיפורו של איציק ואת סיפורי האישי שמאחוריו. מפני כבוד המשפחה שיניתי כמה פרטים (שמו הבדוי של איציק הוא בכלל חיים).

אז תחשבו עלי, ותחשבו על מי שנתן לי את הסיגריה באירוסין של אחי, גם הוא היה בסה"כ קרון ברכבת הזו, שגרר אחריו עוד קרון, ומהר מאוד עוד קרון, ובסופו של דבר כל הקרונות בדרך הם סוג של אשמים, כי בסוף היה קרון שהפך ל"קטר".

וזה המסר שאני רוצה להעביר בסיפור הזה: כל מעשן, נותן לגיטימציה לעוד מעשן, לעוד בחור צעיר שיראה אותו ויגיד "הנה גם הוא", לעוד חבר מביא חבר, לעוד מעגל שמי יודע איפה הוא יגמר, לעוד סבל מיותר בעם ישראל, אז פשוט אל תתחברו לרכבת המוות הזאת, ואם התחברתם תמהרו להתנתק.

אם אדם אחד בעקבות הסיפור הזה יחליט לעולם לא לגעת בסיגריות- והיה זה שכרי.


ויהיו הדברים לעילוי נשמת יצחק דוד בן אהרון (שם בדוי)

 

[שוקי פרוגר]

מצטרף למחמאות.
אבל כן הייתי מנסה לגרום לו שלא יעלה את מס' הסיגריות, (לבקש ממנו לרשום כל פעם שהתאפק מלעשן ולפצות במשהו גדול אחרי תקופה).
בנוגע לסיגריה חשמלית לדעתי לא כדאי, מאחר ואת זה הרבה יותר קשה להפסיק כי היא מתקבלת כדבר לא מזיק, משא"כ בסיגריות שאין כמעט מקום שאפשר היום לעשן בנחת, וגם הסביבה (הבוגרת) די דוחה מעשנים.

 

[ישראל מיכאל]

(לבקש ממנו לרשום כל פעם שהתאפק מלעשן ולפצות במשהו גדול אחרי תקופה).

מצטרף לכל מילה,
אבל לתת לו להרגיש שהוא המתגבר והוא הגבר בסיפור, וכשיגיע לספר שכבר יומיים התאפק ולא לקח שאכטה או שיצא עם חברים ולא עשה סיגריה להעריך אותו על העוצמה וההתמודדות,
(זה לא חייב להיות מעושה, אתם יכולים לחשוב שניה ולהבין שאין שום הבדל בין ההערכה שמגיעה לו על זה שמתגבר לעשן סיגריה אחת פחות אפי' שבאמת בא לו, לבין ההערכה שמגיעה לכם על זה שאת לא דורשים ממנו בברוטליות להפסיק לעשן אפי' שבאמת בא לכם...).
אשריכם שזכיתם לחנך גם עם שכל ולא רק עם רגש!!!!

 

[אדם לעמל יולד]

אשריכם שזכיתם לחנך גם עם שכל ולא רק עם רגש!!!!

עוצמתי!!! אהבתי

 

[כוכב103]

תבדקי איתו אם יש מצב להפסיק עם זה
לא ברמה של אילוץ והפעלת לחץ אלא במחשבה שקולה ובוגרת.
אני לא יודעת מה דינה של סיגריה אלקטרונית.

אבל אם זו מציאות סגורה- שמעתי מחברה חכמה:
אני יודעת שלהפסיק את העישון של הבן שלי אין לי אפשרות
מה שאני לא מוכנה בשום אופן זה שהוא יצטרך כסף לסיגריות ולא יהיה לו.
והדרך מכאן לחיפוש עבודות קטנות בשביל לכסות את ההוצאה- קצרה מאוד.
היא התנתה איתו שהיא מביאה לו את הכסף לסיגריות בתנאי שהוא מבטיח שלא קונה יותר ממה שהיא מביאה לו.

 

[אדם לעמל יולד]

מה שאני לא מוכנה בשום אופן זה שהוא יצטרך כסף לסיגריות ולא יהיה לו

כמה שזה נכון!!! חבר שלי נכנס לחובות של למעלה מ 10.000 שקל . אף אחד לא היה מוכן להלוות לו בשביל שיצליח לסגור את החובות.