עזרה התחקיר המזעזע, פרק א' וב' על חיסוני הצהבת

[ש. צ. וינמן]

אשמח לדעת איזו בדיקה זו.

חלבון המעטפת של נגיף ה־HBV

בדיקות המעבדה - מתוך ויקירפואה

• HBsAg - בדיקת אנטיגן השטח של נגיף הפטיטיס B מעידה על מצב נישאות
• anti-HBs - בדיקת נוגדנים נגד אנטיגן השטח מעידה על חיסון
• anti-HBc - בדיקת נוגדני IgG כנגד נגיף אנטיגן הליבה מעידה על חשיפה בעבר
• Anti HBc-IgM - בדיקת נוגדני IgM כנגד אנטיגן הליבה מעידה על הדבקה חריפה
• HbeAg - אנטיגן הליבה חיובי בזן הבר ובד"כ יותר פעיל בהשואה להעדרו במוטנט
• anti-HBe - בדיקת הנוגדן ל- HBeAg שלילית בזן בר וחיובית במוטנט
• HBV DNA ב-PCR מדד לפעילות נגיפית איכותי/כמותי בנסיוב

משמעותן הקלינית של הסרולוגיות

 

[אהבת עולם]

זו מחלה ששומרי מצוות לא אמורים להדבק בה, אלא אם חלילה קיבלו מנת דם נגועה.

אני לא מבינה את ההקשר לשומרי תורה ומצוות.
קודם כל , גם שומרי מצוות נישאים במהלך החיים , וככל הנראה לא בודקים נשאות.
וחוץ מזה - הם גם מצחצחים שיניים, שותים מכוס של מישהו אחר , או נוגעים במקרה בחפץ מזוהם בפצעון בעור.

בדיקת נשאות של האם זה מעולה בשביל לחסוך את ההידבקות דרך תעלת הלידה, אבל איך זה עוזר כשילד נכנס למסגרת?
(ההמלצה היא שני חיסונים לפני כניסה למסגרת, אפשר גם בגיל חודש וחודשיים)

אגב: מכירה אישית משפחות שומרי מצוות שהן נשאיות. וכן , חיות בקדושה. וודאי.

 

[אהבת עולם]

תכלס לאיזה גיל מומלץ לדחות את החיסון הזה? הרי מקבלים ממנו 3 מנות נראה לי . מתי להתחיל?

מומלץ לתת לפחות שתי מנות לפני כניסה למסגרת,
אם את בודקת נשאות והיא שלילית - אין שום בעיה לתת בגיל חודש וחודשיים , או בכל שלב לפני הכניסה למסגרת.

 

[אהבת עולם]

רגישות קיצונית לאלרגנים שונים עד לרמה מסכנת חיים, לא מצאתי.

זה נמצא בכל חיסון, קוראים לזה תגובה אנפילקטית מסכנת חיים.
וזה , אגב, סיכון שקיים בכל תרופה וגם בכל מזון כמעט.

השאלה עד כמה ניתן לזייף.
לספר על בחירה אקראית שמתבררת כמפולחת להפליא.

השאלה הנכונה היא מה האינטרס של החוקרים לזייף.
החוקרים שעורכים את המחקרים הם חוקרים שונים ממכונים שונים בכל העולם.
אז אם היית טוענת שבגלל המימון הם ניסו להשיג תוצאה ולעגל קצת , זה הגיוני, זו נטייה אנושית
אבל ממש לזייף ולשקר - זה כבר לטעון שכולם שקרנים (למרות שהם חוקרים שונים מהעולם ואין להם שום אינטרס משותף)
זה כבר לחשוב שאין ביקורת במכוני המחקר, ושכל חוקר יכול לזייף מה שבא לו ולפרסם את זה בעיתון מדעי רציני.

המציאות הוכיחה שמעט מאד זיופים שהיו התגלו כשניסו לשחזר את התוצאות.
אפשר תמיד לנחש שהכל מזויף ,אבל זה קצת פתטי להאמין בזה.

לגבי מאגרי מידע:
א. זה רק אמצעי עזר אחרי שחיסון נחקר
ב. יש אלפי מאגרים כאלו ברחבי העולם, לא רק בארה"ב,
בישראל למשל , אפשר לדווח דרך האחיות , באוסטרליה יש מנגנון דיווח אינטרנטי שכל אזרח יכול לדווח
בקיצור , אפשר לשער שלפחות בחלק מהמדינות בעולם המאגרים האלו אמינים.

 

[אהבת עולם]

אם התינוק הוא נשא, מה הקשר לזה שהוא יכול להדבק?

אם האמא נשאית היא יכולה להדביק אותו במעבר בתעלת הלידה, ויש צורך לחסן מיד.
(מחסנים פעמיים גם בחיסון סביל במקרה כזה)
אם לא, מירב הסיכויים הם שהוא לא יידבק בתינוקיה, אפשר לדחות ללפני כניסה למסגרת.

 

[מרחבית]

צריכים לברר שגם האבא של התינוק איננו נשא.
עוד כמה נתונים שכדאי לקחת בחשבון לפני ההחלטה על דחיית החיסון:
ציטוטים:
שיעור המעבר למחלה כרונית תלוי בגיל החולה, כשבמקרים של הדבקה סביב הלידה המחלה הכרונית עלולה להופיע ב-90% מהמקרים, בגיל שנה עד 5 שנים 20-50% מהמקרים ועד כ-5% במבוגרים. רק מעטים מחולים אלה יחלימו בעצמם מהזיהום.
הסיבוכים העיקריים של המחלה הכרונית מופיעים לאחר שנים ארוכות, לעיתים אפילו 20-30 שנים, והם שחמת הכבד וסרטן הכבד. כרבע עד שליש מהחולים יפתחו שחמת.

עיקר ההדבקה הוא דרך חשיפה ישירה של דם או ריריות לווירוס. אלה יכולים להתרחש במספר דרכים, שרלוונטיות לקבוצות גיל שונות:

• שימוש משותף בכלי היגיינה של חולה: מברשת שיניים, סכין גילוח וכד'.
• הדבקה מאם לילוד: שיעור ההדבקה לאם נשאית הוא סביב 90%. הנקה ככל הנראה אינה מעלה סיכון להדבקה.
• הדבקה מאב לילוד: בכ-65% מהמקרים בהם האב נשא והאם אינה נשאית של הווירוס, ככל הנראה בשל מגע קרוב וחשיפה לנוזלי גוף.
• בתינוקות וילדים קטנים תיתכן הדבקה במגע עם חפץ מזוהם כלשהו שבא במגע עם איזורים פצועים (אפילו פצעים קטנים) של העור או הריריות.
• שימוש במחטים נגועות: נהוג לחשוב בקבוצה זו בעיקר על על מזריקי הסמים, אך גם ציוד לקעקועים, פירסינג או דיקור שלא חוטא כהלכה יכול להיות מקור להדבקה.

החיסון בגיל מוקדם חשוב בשל הסיכון הגבוה לפתח מחלה כרונית ובגלל האפשרות לחשיפות לא צפויות.


לשמירה על היגיינה ומניעת חשיפה לצורות ההדבקה השונות כמובן שיש חשיבות, אך אלה בלבד לא מספיקים כנגד הווירוס שמסוגל לשרוד זמן רב על חפצים שונים מחוץ לגוף האדם, ולהדביק אנשים (ועל אחת כמה וכמה ילדים) שלא חושדים בחפץ תמים.

 

[מנוחהלה]

זה נמצא בכל חיסון, קוראים לזה תגובה אנפילקטית מסכנת חיים.
וזה , אגב, סיכון שקיים בכל תרופה וגם בכל מזון כמעט.

לא תגובה לחיסון.
תינוק שעד לרגע החיסון אכל אלרגנים שונים (שומשום, ביצים, בוטנים, לקטוז ועוד כמה)
ומאז קבלת החיסון מגיב בצורה קשה מאוד כמעט לכול אלרגן שהוא.
לא מצאתי את זה ואשמח שתעזרי לי למצוא.

 

[אהבת עולם]

צריכים לברר שגם האבא של התינוק איננו נשא.

בשביל חיסון ביום הלידה, אני חושבת שמספיק נשאות של האם .
תינוק עד גיל חודש חודשיים ככל הנראה לא נוגע בכלום, ואמורים לחטא את הבקבוק והמוצץ שלו (או לפחות לא להשתמש בהם ) הוא לא אמור ליפול ולהפצע, ולא לגעת במחטים .

 

[אהבת עולם]

תינוק שעד לרגע החיסון אכל אלרגנים שונים (שומשום, ביצים, בוטנים, לקטוז ועוד כמה)
ומאז קבלת החיסון מגיב בצורה קשה מאוד כמעט לכול אלרגן שהוא.
לא מצאתי את זה ואשמח שתעזרי לי למצוא.

לא מצאת , מהסיבה שלא נמצא קשר בשום מחקר.
אם זה נחקר ואני טועה - אני אשמח לקישור
ואם לא, אז אין קשר ידוע.

ספוילר: אלרגיה יכולה גם להופיע פתאום אצל אדם שלא היה אלרגי, בכל גיל.
לפעמים זה גם קורה אחרי חיסון (הגיוני, יש הרבה) ולפעמים גם לא

 

[מרחבית]

תינוק עד גיל חודש חודשיים ככל הנראה לא נוגע בכלום,

נוגעים בו. ויש סביבו חפצים וצעצועים. הוא לא סטרילי. והנגיף הזה נשאר כמדומני 7 ימים על חפצים!
השאלה עד כמה משמעותית דחיית החיסון, והאם כדאי בגלל זה לקחת את הסיכון, כי אם קורת הדבקה סביב הלידה - זה תשעים אחוז הופעה של המחלה הכרונית! זו כנראה הסיבה שמחסנים כל-כך מוקדם.

אין לי תשובה. רק מעמידה את השאלה.

 

[עילום]

בישראל למשל , אפשר לדווח דרך האחיות

הצחקתם אותנו

 

[מנוחהלה]

לא מצאת , מהסיבה שלא נמצא קשר בשום מחקר.
אם זה נחקר ואני טועה - אני אשמח לקישור
ואם לא, אז אין קשר ידוע.

השאלה אם מישהו בכלל טרח לחקור את זה.

ספוילר: אלרגיה יכולה גם להופיע פתאום אצל אדם שלא היה אלרגי, בכל גיל.
לפעמים זה גם קורה אחרי חיסון (הגיוני, יש הרבה) ולפעמים גם לא

תסכימי איתי שתינוק שעד לחיסון אכל הכול כרגיל , אחרי החיסון היה כמה ימים עם חום גבוה ומאז פיתח רגישות גבוהה לכמעט כול אלרגן אפשרי, קשה להגיד שזה לא מהחיסון?
באותה מידה ניתן לומר גם שילד שחלה בדלקת ריאות כתוצאה מחצבת, זה מקרי לחלוטין.

השאלה היא את מה בוחרים לחקור ועל מה ממשיכים לומר מקרי

 

[אהבת עולם]

השאלה עד כמה משמעותית דחיית החיסון, והאם כדאי בגלל זה לקחת את הסיכון,

אם תשאלי אימונולוג, הוא יגיד לך שאין סיבה.
הגוף של הילד מתמודד עם אלפי חיידקים ומחוללי מחלה בכל שניה.
אישית , אני לא אוהבת לדקור סתם , ועוד ביום הראשון (זה ביחד עם הויטמין K או זריקה נפרדת?)

ומלבד זאת , זה נשמע לי סיכון סביר.

 

[מרחבית]

@אהבת עולם באיזו דרך אפשר לאסוף נתונים על תופעות לוואי אחרי שהחיסון יצא לדרך?
עם כל ההתנגדות לחיסונים, הרוב המכריע מחסנים. כך שאין קבוצת ביקורת. כל תופעה שמתגלה אצל ילד לאחר החיסון - אפשר לשייך לחיסון, ואפשר לא לשייך. מי קובע? מי יודע? מי מחליט על מה לדווח כי זה מהחיסון, ועל מה לא לדווח כי זה לא מהחיסון?

 

[אהבת עולם]

השאלה אם מישהו בכלל טרח לחקור את זה.

לא חקרו כל דבר, וודאי .
אם היה אוסף מצטבר של מקרים כאלו , אני מניחה שהיו חוקרים .

תסכימי איתי שתינוק שעד לחיסון אכל הכול כרגיל , אחרי החיסון היה כמה ימים עם חום גבוה ומאז פיתח רגישות גבוהה לכמעט כול אלרגן אפשרי, קשה להגיד שזה לא מהחיסון?

לא מסכימה, את נופלת בכשל בסיסי של חשיבה, שנקרא : מציאת סדר באקראי
קל הרבה יותר להגיד (וסביר הרבה יותר סטטיסטית )שאין שום קשר.

באותה מידה ניתן לומר גם שילד שחלה בדלקת ריאות כתוצאה מחצבת, זה מקרי לחלוטין.

וודאי שזה הרבה פעמים מקרי.
רק בגלל שחקרו את זה וגילו שזה קורה הרבה יותר פעמים עם חצבת , הסיקו שיש קשר (או שמצאו קשר רפואי , לא יודעת מה היה קודם )

תקשיבי, הטעות שלך כל כך קלאסית , לכי תלמדי עליה קצת לפני שנמשיך.

בגלל קשרים כאלו אנשים בטוחים שרפלקסולוגיה עובדת,
שדיקור סיני זה עובד מנסיון,
שחיסונים גורמים לאוטיזם,
שחוצנים גורמים למחלות,
שסוכר גורם להיפראקטיביות,
שכשרואים מספר 13 המזל גרוע,
שכשילד חולה שעלת טס בשמי הארץ הוא נרפא,
שטקס פגאני מרפא,
ואני יכולה להמשיך עד אינסוף...

פשוט תחליפי את הנושא והנשוא במשפט שלך , ואני אצטט לך אלפים כמוהו:
תסכימי איתי שאדם שעד לאותו היום היה חולה אסטמה ולא הצליח לנשום (וראו את זה בבדיקות)
ומהיום שהלך למרפא מהאי הבודד ששחרר לו את החסימות, היו לו כמה ימים של בחילות (זה הניקוי של הרעלים ) ואחרי כמה ימים , כלום ! הגוף ריפא את עצמו!
הוא הרגיש הרבה יותר טוב! וגם בצילום ריאות זה השתפר!
(תגגלי אנשים שנרפאו מסרטן או ריפו את עצמם ותגלי אלפי שיטות כאלו שמוכרות לאלפים ..)


דברים קורים כל היום בעולם , ורובינו נוטים לקשר בין הרבה דברים להרבה דברים .
ברוב הפעמים הקשרים שלנו שגויים .

 

[אהבת עולם]

@אהבת עולם באיזו דרך אפשר לאסוף נתונים על תופעות לוואי אחרי שהחיסון יצא לדרך?
עם כל ההתנגדות לחיסונים, הרוב המכריע מחסנים. כך שאין קבוצת ביקורת. כל תופעה שמתגלה אצל ילד לאחר החיסון - אפשר לשייך לחיסון, ואפשר לא לשייך. מי קובע? מי יודע? מי מחליט על מה לדווח כי זה מהחיסון, ועל מה לא לדווח כי זה לא מהחיסון?

פה נכנסת לתמונה אינטואיציה של הורים , אם יש יותר מהורה אחד שמדווח על מחלה סמוכה לחיסון,
זה אמור להדליק נורה אדומה ולגרום לבדיקה יותר מעמיקה,
בדיקה ראשונית כזו יכולה להיות בדיקה במאגרים - האם דווחו עוד פניות כאלו ? האם בשיעור ניכר?

קבוצת ביקורת אמורה להיות לפני כן, אחר כך זה לא מחקר, אבל כן מעקב.

 

[מנוחהלה]

דברים קורים כל היום בעולם , ורובינו נוטים לקשר בין הרבה דברים להרבה דברים .
ברוב הפעמים הקשרים שלנו שגויים .

ורק אם גוף רפואי מוכר (ולא משנה עד כמה הוא מוטה)
טוען שהקשרים האלו נכונים, רק אז הם אכן הופכים להגיוניים.

מזכיר לי את אותה משפחה שיקריתם נהרגה בפיגוע. ביטו"ל סרב לשלם להם את הקצבה היות והם התנגדו לנתיחה שאחרי המוות. ומי יודע אולי היא בדיוק אכלה צ'יפס ונחנקה? או שקבלה פתאום דום לב?

בדיקה ראשונית כזו יכולה להיות בדיקה במאגרים - האם דווחו עוד פניות כאלו ? האם בשיעור ניכר?

האם יש מאגר אחד מסודר אליו מדווחים כולם? או שמישהו אמור לנסות 'לדוג' את התלונות?

קבוצת ביקורת אמורה להיות לפני כן

ואיך אפשר לדעת שהילד הנחמד שמקבל הרגע את החיסון הוא לא חלק מהמחקר?
(חצי מדינה קיבלה חיסון אחד וחצי מדינה חיסון אחר.
זה קיים בעוד חיסונים? או שיש כאן קבוצת ביקורת נהדרת?)

 

[סימפטי]

קיבלתי במייל, משתפת:
ישראל 2019:
האם מתחילה התארגנות שקטה של רופאים קונוונציונליים שמתחילים להשמיע את קולם כנגד הבריונות של משרד הבריאות והנסיונות שלו להשתיק רופאים ישראלים שמעזים להטיל ספק בבטיחות או ביעילות החיסונים או במידע שמשרד הבריאות עצמו מפיץ לציבור?




קבוצת רופאים ישראלים שקוראים לעצמם: "רופאים למען בריאות טובה - 5269" שעובדים במערכת הבריאות, חתומים על מסמך שמנפץ לרסיסים את התעמולה של משרד הבריאות בנושא חיסונים.

החוברת נפתחת בשני ציטוטים של רופאים מהקבוצה:

"הפכנו לתועמלנים של חברות החיסונים והתרופות..." פרופ' ש.

“...כעובדים בכירים במשרד הבריאות, אנו נמנעים לומר
את מה שאנו חושבים בנושא החיסונים, מחשש לאבד
את הרישיון שלנו... לחברות התרופות יש כח אדיר במערכת הבריאות...“ פרופ' ב.

בסוף המסמך מופיעה הסיומת הבאה:

"אנחנו “רופאים למען בריאת טובה – 5269”, קבוצה של רופאים קונבנציונליים ממערכת הבריאות, בוחרים להשמיע את קולנו בתוך השיח הער בנושא חיסונים בצורה שלא תפגע בנו ובעיסוק שלנו.
אנו מאמינים ברפואה וברופאים, ושמחים שבחרנו לעסוק במקצוע חשוב זה, אך יש תופעות שמטרידות אותנו וסוגיות שאנו חושבים שחייבות לעלות לדיון ציבורי נטול פניות.
אחת הסוגיות היא – בטיחות החיסונים.
בחוברת שלפניכם יש מידע שחשוב לכל הורה בישראל לקרוא, לא כל שכן לכל עובד/ת במערכת הבריאות.
החוברת מספקת מידע בנושא מבדקי הבטיחות של חיסוני השגרה הניתנים כיום בישראל והיא בעצם הפרק הראשון מתוך הספר. “צבים כל הדרך למטה– עובדות ומיתוסים”
אנו מקווים שבזמן הקרוב נמצא את הדרך להופיע בפני הציבור בפנים גלויות."

לדברי ניב דור-כהן, מי שהביא לראשונה ידיעה זו, בבדיקה שערך הוא מצא כי מדובר בקבוצה של כ-7 רופאים ישראלים, חלק מהם בכירים מאד במערכת הבריאות, שהחליטו לומר את הדברים הללו, בינתיים תוך כדי הסתרת שמם מפחד משרד הבריאות שמנסה בכל כוחו להשתיק רופאים שמעזים להטיל ספק בבטיחות או ביעילות החיסונים או במידע הנמסר לציבור ולציבור העוסקים במלאכת הרפואה.

לדברי ניב דור-כהן את המידע הוא קיבל ממקור אמין אותו הוא מכיר ושאותו הוא לא יכול לחשוף בשלב זה.

כמו כן, מדווח ניב דור-כהן שהפצת החוברת החלה במקביל גם בתוך מערכת הבריאות עצמה, כלומר בפקולטות לרפואה, בקופות חולים ובבתי חולים.

אנו מצדיעים לרופאים האמיצים הללו ומקווים שעוד רופאים וחוקרים מהאקדמיה יצטרפו אליהם על מנת לשמור על טוהר המדע וחופש הבעת הדעה והבחירה הרפואית.

לצפיה בחוברת, לחצו על הקישור הבא:

https://www.scribd.com/document/400651489/רופאים-למען-בריאות-טובה-5269?fbclid=IwAR0ffC3e2YWopnY3zEJGRFsYcerwhP9eYJ4wTClNlwFgPEjgth0b2jaDtm4


את הקישור לא הצלחתי לפתוח. ואני ממש מסוקרנת. (אולי מישהו יוריד לי?)

הנה הסיכום

 

[מרחבית]

פה נכנסת לתמונה אינטואיציה של הורים , אם יש יותר מהורה אחד שמדווח על מחלה סמוכה לחיסון,
זה אמור להדליק נורה אדומה ולגרום לבדיקה יותר מעמיקה,
בדיקה ראשונית כזו יכולה להיות בדיקה במאגרים - האם דווחו עוד פניות כאלו ? האם בשיעור ניכר?

קבוצת ביקורת אמורה להיות לפני כן, אחר כך זה לא מחקר, אבל כן מעקב.

כאן בדיוק טמונה הבעיה. מי מחליט אם להכניס למאגרים? הרופא, כל רופא. ולפי מה הוא יחליט? - לפי דעתו וידיעותיו האישיות. או לפעמים לפי החשק או אי החשק שלו. הרי מדובר באלפי רופאים, ואפילו אחיות, כמו שכתבת. איפה כאן האובייקטיביות המדעית?

לא מדברת על דברים כמו עליית חום פתאומית אחרי חיסון. אבל אם אמא תחשוב, לדוגמא, שקשיי השפה של בנה הם מהחיסון, כי לפני כן לא היו, והרופא יחשוב שזה שטויות, כי ככה נראה לו, וכי לא ראה במאגרים וכו' - אז זה לא יירשם! זה לא יופיע באף מאגר! וגם הרופא הבא לא יראה את זה במאגרים.
ואם לאמא אין את החשד, או האיטואיציה? אם אמא לא מעלה בדעתה שקושי התפתחותי למשל יכול להיות קשור לחיסון? אזי היא לא תדווח!

יפה מאוד לדבר על סטיסטיקות מדעיות. אבל במקרה הזה, כשאין קבוצת ביקורת, ואין דיווח מסודר ועקבי, ומדובר בכן אינטואיציה או לא אינטואיציה, בהתרשמותו הלגמרי סובייקטיבית של כל רופא, הרי הסטיטסטיקה המכובדת יושבת על כרעי תרנגולת, והיא לא שווה כמעט כלום!

 

[למדן וידען]

@סימפטי זה הוקלד בשנות ה90 או במכונת תקתוק?
מאיזה ארכיון משכו את בליל הטקסט הזה? הטקסט ממש חי, חלק גדל כ"כ.. אנחנו אמורים לזכור אותו כשהוא עוד היה קטן?