אתם רציניים?!! תענו בכנות...

[שב נא הסופר]

יש כמה שנותנים פה לייקים ושותקים כמו דגים. חבר'ה, נגמר אדר.
קדימה, תתחילו לדבר..

 

[יאן]

בכללי אני לא אוהבת שמאכילים בכפית.

יש משהו שמעצבן אותי כל יום ואין לי עם מי לחלוק. תאלצו להיות המאזינים.

יש לנו במעלית פתק עם מסר שמישהו דואג להחליף כל יום. זה הולך בערך כך:
רבי זבולון זייגער זיע"א היה נוהג לחשב כמה זמן לקחה לו כל ארוחה וכנגד זה אמר תהילים בתענית דיבור.
למטה מגיע ריבוע מודגש:
נשתדל גם אנחנו לא לבזבז זמן מיותר ונקדיש כל רגע לעבודת השם.

סיפור באמת מחזק אבל המסר המודגש אחר כך מרגיש לא כפית אלא זונדה. וזה מציק.

תודה שהקשבתם

 

[הפקות כתיבה]

תודה שהקשבתם

בבקשה

 

[RACHELIZ]

ורק מקודם הדבקתי במעלית שלנו את זה:

לשכנים היקרים
שבמרץ קודחים
מתקנים או מחדשים
ואת הבית מרעננים

אך אויה
בשעה שאינה ראויה
עת הילדים הקטנים נמים
ומקול (כל) רעש פוחדים

נשמח לקידוח
בזמן יותר נינוח

תודה
השכנים

 

[RACHELIZ]

הייתי מעדיפה מסרים כלשהם או תובנות יפות או לימוד חדש בתחומים שמעניינים אותי, או משהו בדומה.

מסרים חינוכיים/רוחניים - זה נשמע כבד. מסרים בספר מאוורר לא אמורים להיות כבדים או ישירים, והם אמורים להתקשר באופן טבעי לסיפור, ובכמות הגיונית.

אבל ספר, שאחרי כמה שעות קריאה אני מרגישה שלא נתן לי כלום בשום תחום - לא תובנות חדשות, לא ידע, לא חיבור רגשי מרומם - מרגיש לי שממה, ובשביל מה קראתי בכלל.
ואולי זה ההבדל בין 'ספר בדיוני חלול' לבין 'ספר בדיוני משובח'.

ביקשת תגובה אז חושבת כנ"ל..

 

[שב נא הסופר]

...

 

[RACHELIZ]

בקהילה היקרה הזאת נושאים מתחלפים בתוך האשכולות עצמם ואח"כ אתה שובר את הראש מה הקשר של הכותרת לדיון...

 

[גוגלית]

סיפור באמת מחזק אבל המסר המודגש אחר כך מרגיש לא כפית אלא זונדה. וזה מציק.

פעם האכילו בכפית כי לא סמכו על האינטליגנציה של הקורא.
היום פשוט לא סומכים על כך שהוא יקדיש זמן ללעוס, אז עברו לזונדה.

ולנושא של האשכול,
ספר קריאה עם מוסר השכל זה כמו עוגה מקמח מלא.
מותר ליהנות בלי לשים משתיקול למצפון.

 

[הלל שלם]

לפחות בחווייתי האישית, ספר שכתוב רהוט, שעלילתו תפורה במקצועיות ותוססת במידה, אבל הוא לא 'אומר' משהו - משאיר אותי עם טעם של 'שערות סבתא' (ימבמבמב"ם בלישנא דירושלמי) בפה.

בכנות, לא בוער לי לקרוא מסר 'יהודי' במוצהר. שתהיה איזו אמירה חברתית, איזו תובנה, הלך רוח, מבטא נפש, סתם קריאת תיגר. אבל בלי ערך מוסף של תזונה - אני לעיתים מרגיש בצאתי מן הספר ריק יותר מאשר נכנסתי אליו.

 

[בערל דוב 915]

עד עכשיו 73 צפיות
וכמעט כולם מפחדים לענות?!
לא רציניים..

בסוף הצלחת להוציא כאן תגובות
עם פלפל, ומלח, וקמח מלא

 

[כנפיים]

פעם האכילו בכפית כי לא סמכו על האינטליגנציה של הקורא.
היום פשוט לא סומכים על כך שהוא יקדיש זמן ללעוס, אז עברו לזונדה.

לא, זה לא זה.
הם רוצים להיות בטוחים בכל מאת האחוזים שזיכו אותך.
ואם לא הבנת?
או לא הקשת מהסיפור למוסר השכל?
או לא הגעת לידי מעשה?
או..?
הם את שלהם עשו.
הקאת?
זה כבר עסק שלך.
(בלי לזלזל בזכויותיהם של מזכי הרבים. אבל יש דרכים.)

 

[מוישה]

איזה סיפור מתח הייתם מעדיפים לקרוא:
הכולל בתוכנו מסרים חינוכיים/רוחניים וכדומה, ואינו איזה סיפור בדיוני חלול.
או דוקא סיפור בדיוני משובח, אפילו אם אין בתוכנו מסרים חינוכיים/רוחניים.

קדימה, אקשן...


נ.ב. אין כוונתי כאן דוקא לסיפורים שנכתבו לאחרונה כאן בפורום. אלא בכלל, למגוון הספרים הנמכרים כיום בשוק.

ביקשת מאוד, אנסה לענות.
ההנחה הראשונה שנרצה לקרוא סיפור מתח לא רלוונטית עבורי, בפרט אם מדובר בסיפור בדיוני. כן אוהב סיפורים רגילים אבל עם תוכן רוחני, משהו שיחבר, לאו דווקא דתי.

 

[שב נא הסופר]

אני רואה..
רק יצאתי לכמה שעות מהכיתה, כולם ברחו.
לאיפה נעלמו?

 

[פסיק]

אם המסר כתוב בצורה נכונה ברור שנעדיף עלילה עם מסרים. וכמוש"כ קודמי שזה חוסך צורך בהשקטת המצפון.

אבל, בטח תודו שלא כל אחד שיודע למתוח, לבדיין, לדמיין, לפברק ולהמציא, יודע למַסר.
איני סובל את אלו ההורסים את חווית הקריאה עם מסריהם הנוקבים והבלתי נסבלים.

לכן תלוי באמת בצורת ההגשה של המסר.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

ספר קריאה עם מוסר השכל זה כמו עוגה מקמח מלא

העוגה שהתחפשה?
אם כבר עוגה אז עוגה ואם בריאות אז קמח מלא

 

[palm]

הכולל בתוכנו מסרים חינוכיים/רוחניים וכדומה, ואינו איזה סיפור בדיוני חלול.
או דוקא סיפור בדיוני משובח, אפילו אם אין בתוכנו מסרים חינוכיים/רוחניים.

הסקאלה הרבה יותר רחבה מ-או\או
יש מקום להרבה "או"אים
הסיפור חייב להיות טוב מאד
מתחשב ומעריך את הקורא והאינטליגנציה האנושית שלו
חייבת להיות לפחות דמות אחת איכותית שבולטת ומוערכת לאורך סיפור
אגב, דמות איכותית זה לא תמיד רב-
זה יכול להיות למשל, גם איש פשוט או מסכן שעובד על מידותיו
תכלס, מי שמחפש מסר יכול למצוא אותו גם בספר מוסר וגם בכיפה אדומה

 

[גוגלית]

אם כבר עוגה אז עוגה ואם בריאות אז קמח מלא

זו הגרסה הזונדאית למה שהתכוונתי : )

 

[עט להשקיע]

כשאני קורא ספר ומגיע למסות ודרשות, אני פשוט בודק את האורך ומרפרף אם אין משהו פיקנטי..
אבל לעומת זאת סיפור ללא כל מסר, כמה שיהיה יותר חלול, פחות אתחבר אליו.
לדוגמא: מהסדרה של גרשונוביץ על אלו שיש להם פיצול אישיות חמור, לא נהנתי כלל,
אבל מהסדרה פתח מילוט, חוץ מהמסות בחלק ג נהנתי מהרוב..

האמת היא שמכל דבר כתוב אפשר להוציא מסר, ואם הגישה הכללית של הכותב אינה טהורה, המסרים בספר יהיו מושחתים במידה כזו או אחרת..
של תאוות רציחה, גניבה או כיו"ב ..
[זה מזכיר לי שהייתי בהרצאה למורים, ואמרו שצריך למצוא מסר חינוכי בכל דבר, ואחד המורים לא הבין למה לא מספיק ללמד את החומר היבש עד לקליטתו..]