עזרה הספר הצוואה

[michal23]

הספר הזה לא חדש, לפחות משנה שעברה כי אז קנינו אותו.

מוזר. מאמינה לך.
כי בעיתון כתבו ופירסמו שהוא הוציא ספר חדש, ולא נתקלתי בו לפני כן.

 

[Natan Galant]

מה הטעם לקרוא מהר?
עדיף להתרגל לקרוא לאט, כך נהנים מהספר יותר זמן.

ואם כבר ספרים טובים, יצא לי לקרוא את 'המתעתע' של אבנר גולד. יותר טוב משזכרתי... איזו כתיבה עילאית.

 

[michal23]

מה הטעם לקרוא מהר?
עדיף להתרגל לקרוא לאט, כך נהנים מהספר יותר זמן.

ואם כבר ספרים טובים, יצא לי לקרוא את 'המתעתע' של אבנר גולד. יותר טוב משזכרתי... איזו כתיבה עילאית.

זהו שתולעי ספרים לא קוראים מהר כדי להספיק ולהגיד "סיימנו"- זה לא זה.
מי שהוא תולעת ספרים הוא קורא מהר כי הוא כבר הבין את הקטע וזה לא סותר ולא גורע מההנאה שלי מהספר.
ואני שואלת: אם אתה מבין מהר, מה הטעם לקרוא לאט? מה הטעם למרוח את הספר??
הבנת? אתה כבר רוצה לראות את ההמשך...
מי שהקצב שלו בקריאה איטי אני מבינה.
אבל אני לא חושבת שבן אדם שבטבעי שלו מבין מהר וקורא מהר, צריך להתרגל לקרוא לאט כדי ליהנות מהספר יותר זמן... נהנית?? קרא ספר אחר בסגנון שאתה אוהב או תחזור על הספר שקראת שוב..
אין טעם להאט קצב של קריאה ולמשוך כשכבר הבנת את הפואנטה.

 

[michal23]

ואם כבר ספרים טובים, יצא לי לקרוא את 'המתעתע' של אבנר גולד. יותר טוב משזכרתי... איזו כתיבה עילאית.

הספרים של אבנר גולד- מהממים!! איזו כתיבה משובחת ותיאורים כ"כ חיים.
קראתי את הספר הנ"ל על שבתאי צבי ולפניו על האינקוויזיציה ואנוסי ספרד- ממש נהניתי מכל רגע!

 

[SC]

זהו שתולעי ספרים לא קוראים מהר כדי להספיק ולהגיד "סיימנו"- זה לא זה.
מי שהוא תולעת ספרים הוא קורא מהר כי הוא כבר הבין את הקטע וזה לא סותר ולא גורע מההנאה שלי מהספר.
ואני שואלת: אם אתה מבין מהר, מה הטעם לקרוא לאט? מה הטעם למרוח את הספר??
הבנת? אתה כבר רוצה לראות את ההמשך...
מי שהקצב שלו בקריאה איטי אני מבינה.
אבל אני לא חושבת שבן אדם שבטבעי שלו מבין מהר וקורא מהר, צריך להתרגל לקרוא לאט כדי ליהנות מהספר יותר זמן... נהנית?? קרא ספר אחר בסגנון שאתה אוהב או תחזור על הספר שקראת שוב..
אין טעם להאט קצב של קריאה ולמשוך כשכבר הבנת את הפואנטה.

בתור אחת שבעבר הייתה קוראת מהר וכיום הרבה יותר לאט, אני חושבת שהקריאה היא גם חוויה מעבר להבנה של פואנטה או תהליך שמתואר בספר.
אני יכולה להעיד על עצמי שכשאני קוראת ספר איכותי שכתוב טוב, אני אקרא לאט כי אני רוצה 'לטעום' את המילים, לגלגל אותן על לשוני וליהנות מהן עד הסוף; לגלות טעם נוסף בתיאור מעולה או בסצנה מיוחדת. גם כשאני קוראת ספר בפעם המאה, וגם כשאני קוראת ספר חדש ואיכותי.

אז אולי זו רק אני, אבל כן, עבורי יש עניין גם לקרוא לאט וליהנות מהספר הקיים עד תומו לפני שאני עוברת לספר הבא

 

[michal23]

בתור אחת שבעבר הייתה קוראת מהר וכיום הרבה יותר לאט, אני חושבת שהקריאה היא גם חוויה מעבר להבנה של פואנטה או תהליך שמתואר בספר.
אני יכולה להעיד על עצמי שכשאני קוראת ספר איכותי שכתוב טוב, אני אקרא לאט כי אני רוצה 'לטעום' את המילים, לגלגל אותן על לשוני וליהנות מהן עד הסוף; לגלות טעם נוסף בתיאור מעולה או בסצנה מיוחדת. גם כשאני קוראת ספר בפעם המאה, וגם כשאני קוראת ספר חדש ואיכותי.

אז אולי זו רק אני, אבל כן, עבורי יש עניין גם לקרוא לאט וליהנות מהספר הקיים עד תומו לפני שאני עוברת לספר הבא

גם אני לא קוראת במהירות שיא. זה ברור!
וקטעים שהם מאוד מרגשים או נקודות שיא מאוד מותחות אני קוראת לאט כדי ליהנות ולחוות את הרגע וגם אחרי שעברתי את העמוד הזה אני חוזרת להציץ בו קצת כדי ליהנות שוב..

 

[michal23]

התכוונתי שקטעים שגרתיים כמו "חוי הניחה את הכלים בכיור וכו'" אני קוראת ועוברת כי זה נקלט כבר.
בנקודות שיא, מותחות, מרגשות, אני עוצרת, קוראת לפחות 800 פעם ואפילו בוכה לפעמים.. אני טיפוס רגשן..

 

[SC]

גם אני לא קוראת במהירות שיא. זה ברור!
וקטעים שהם מאוד מרגשים או נקודות שיא מאוד מותחות אני קוראת לאט כדי ליהנות ולחוות את הרגע וגם אחרי שעברתי את העמוד הזה אני חוזרת להציץ בו קצת כדי ליהנות שוב..

זהו, שכיום אני מוצאת את עצמי מתעכבת לא רק בנקודות מותחות ומרגשות מידי בסיפור, אלא גם בקטעים רגילים ופשוטים, לא מיוחדים מידי, אבל כן כתובים ביד אמן, בשפה יפה או שמסתירים כמה רבדים נוספים, עמוקים קצת יותר.

זה ביטוי לעוס למדי (אם אני כבר בעולם הדימויים של המאכלים), אבל יש עמודים וספרים שממש אוכל להרגיש את טעם המילים. וגם משפטים שלא מושכים ודוחפים את העלילה, אלא רק מוסיפים לה נופך מיוחד, יאיטו את קצב הקריאה שלי ויגרמו לי לקרוא אותם פעם ופעמיים.

התכוונתי שקטעים שגרתיים כמו "חוי הניחה את הכלים בכיור וכו'" אני קוראת ועוברת כי זה נקלט כבר.
בנקודות שיא, מותחות, מרגשות, אני עוצרת, קוראת לפחות 800 פעם ואפילו בוכה לפעמים.. אני טיפוס רגשן..

עריכה: כמובן שאני לא מתכוונת למשפטים טריוויאליים לחלוטין, ואין טעם לקדש את הקריאה האיטית בדיוק כשם שאין מטרה נעלית בקריאה במהירות של אוטוסטרדה

 

[michal23]

זהו, שכיום אני מוצאת את עצמי מתעכבת לא רק בנקודות מותחות ומרגשות מידי בסיפור, אלא גם בקטעים רגילים ופשוטים, לא מיוחדים מידי, אבל כן כתובים ביד אמן, בשפה יפה או שמסתירים כמה רבדים נוספים, עמוקים קצת יותר.

זה ביטוי לעוס למדי (אם אני כבר בעולם הדימויים של המאכלים), אבל יש עמודים וספרים שממש אוכל להרגיש את טעם המילים. וגם משפטים שלא מושכים ודוחפים את העלילה, אלא רק מוסיפים לה נופך מיוחד, יאיטו את קצב הקריאה שלי ויגרמו לי לקרוא אותם פעם ופעמיים.

בקטעים פשוטים שכתובים ביד אמן ומתארים סגנונות ריחות וכו' אני יכולה להתעכב שעות!!
צודקת בכל מילה! כך בדיוק גם אני..
ומחילה אם זה לא מה שהובן לעיל.
היטבת להגדיר!
זה פשוט אני!!

 

[אלישר]

ואם כבר ספרים טובים,

את קורמו חיבר זכריה הופמן.

אם כבר-
מי הוא באמת זכריה הופמן?

צ.שפיגלמן=חיים אליאב= פ.חובב / דבורה רוזן / מאיר ברעם= וולך / אבנר גולד / ...

(ואגב דבורה רוזן זה בן).

 

[TAMI G.]

חיים אליאב הוא משה גרילק

 

[זהבוש]

אם כבר-
מי הוא באמת זכריה הופמן?

צ.שפיגלמן=חיים אליאב= פ.חובב / דבורה רוזן / מאיר ברעם= וולך / אבנר גולד / ...

(ואגב דבורה רוזן זה בן).

איזה ידע ... איזה חשיפות..

 

[michal23]

חיים אליאב הוא משה גרילק

הרב משה גרילק

 

[michal23]

אם כבר-
מי הוא באמת זכריה הופמן?

זה בטוח לא השם האמיתי שלו?

 

[אלישר]

זה בטוח לא השם האמיתי שלו?

חושבת שזה אמיתי כמו געציל בדיחי.

 

[michal23]

חושבת שזה אמיתי כמו געציל בדיחי.

גם לי נראה שזה שמו אמיתי.
מה גם שזה לא נראה איזה שם "מפוצץ" שסופר בחר לעצמו.

 

[ayys]

אם כבר-
מי הוא באמת זכריה הופמן?

ככל שזכור לי הוא לא סופר במובן הרגיל, אלא משהו 'מקומי' שהוא כתב בשביל פסח.
מה שכן המקור אם אני לא טועה היה באנגלית.

 

[michal23]

ככל שזכור לי הוא לא סופר במובן הרגיל, אלא משהו 'מקומי' שהוא כתב בשביל פסח.
מה שכן המקור אם אני לא טועה היה באנגלית.

מי שהוא לא סופר במובן הרגיל לא יכול לכתוב ספר בכזו רמה!!
לי נראה שהוא פשוט סופר נחבא אל הכלים ולא כ"כ מוכר.

 

[תמר טל]

ככל שזכור לי הוא לא סופר במובן הרגיל, אלא משהו 'מקומי' שהוא כתב בשביל פסח.
מה שכן המקור אם אני לא טועה היה באנגלית.

אכן הספר מתורגם מאנגלית.

 

[דיו וקסת]

צ.שפיגלמן=חיים אליאב= פ.חובב

שלושה אנשים שונים, בוודאות.