- הוסף לסימניות
- #101
חצי הגיעו דרך הרכבת...שבוע טוב,
אומנם אתם צודקים שהחברה לא משהו...
אבל מנתונים שפירסמה המשטרה, הגיעו לכותל כמעט מליון איש...
ו85 אחוז הגיעו בתחבורה ציבורית....
חצי הגיעו דרך הרכבת...שבוע טוב,
אומנם אתם צודקים שהחברה לא משהו...
אבל מנתונים שפירסמה המשטרה, הגיעו לכותל כמעט מליון איש...
ו85 אחוז הגיעו בתחבורה ציבורית....
אגב: מענין לשמוע מה דעתכם על המחכים בתחנה שעוצרים וחוסמים אוטובוס מלא, ולא נותנים לו לעבור עד שישלחו אוטובוס ריק לתחנה.
דעתי משתנה אם כשאני על האוטובוס וחוסמים אותו, או כשאני מחכה שעות לאוטובוס ואני חוסם אוטובוס חולף![]()
מסקנת הדברים - 'משק בית חרדי מוציא על נפש מתוקננת (הכוונה פר נפש ולא פר משק בית) כמחצית ממשק בית יהודי שאינו חרדי'
ממילא גם תשלומי המע"מ נמוכים יותר..
ציטוט מויקפדיה "תכונה נוספת של המע"מ היא שמדובר במס שהשפעתו רבה במיוחד על אוכלוסיות חלשות, שכן אחוז גבוה במיוחד מההכנסה הפנויה של אוכלוסיות אלו מופנה לצריכה (ולא לחיסכון). אף שלעיקרון זה יש מתנגדים רבים אשר מזכירים שעשירים מוציאים יותר, ולכן בסופו של דבר משלמים יותר מיסי צריכה, יעילות של המס היא בכך שהוא מכניס את כלל האוכלוסייה תחת נטל הממשלה."
ככל הידוע, החרדים נחשבים מבחינה כלכלית כאוכלוסיה חלשה,
גם מבחינת הנתונים של הלמ"ס צריך לדעת איך לפרק את כל הנתונים שם כדי לדעת באמת מה הנתונים לגבי המע"מ מעיון שיש דברים שיש עליהם מע"מ דיפרנציאלי...
נתון חשוב - הנתונים הם לפי "נפש מתוקננת", שבעצם זה אומר שלוקחים קבוצה שלפי זה בודקים
הקבוצה היא של אנשים בגילאי - 50-64,
לדעתי בציבור החרדי הגילאים הללו לא משקפים כלום כשרוב הציבור החרדי היא מתחת לגילאים האלו...
תוך כדי כתיבת הדברים מצאתי את שחיפשתי
(לא רק על זה הסתמכתי אבל בינתיים זה חלק חשוב)
קונטרס שחיבר הרב שלמה בניזרי עפ"י נתונים מוסמכים ממשרדי הממשלה השונים
לגבי כל הנושא של השתתפות החרדים בנטל הכלכלה במדינה...
מנסה שוב להסביר, למרות שאתה סותר את עצמך בתוך המשפט הזההחרדים נחשבים אוכלוסיה חלשה, ולכן השפעת המע"מ עליהם היא השפעה רבה משום שאחוז גבוה מההכנסה יוצא עבור צריכה.
יופי, מה באת לומר בזה?
אין פה שום דבר שקשור לטענה שלך שהם משלמים מע"מ בהיקף דומה לכלל האוכלוסיה
ממש לא נכון, להיפך,האוכלוסיה בציבור החרדי הם בגיל נמוך, בתוכם הרבה ילדים, לשיטתך שזה משפיע על המחקר - זה אומר שהנתונים בפועל גרועים יותר כי יש יותר הוצאות ופחות הכנסות..
(לדוגמא סעיף חינוך.. אף אחד לא מוציא שקל על 'חינוך' בגיל 55, ברור שזו הוצאה בגין חינוך הילדים)
אם ניקח לדוגמה את סעיף "חינוך ותרבות " (שאגב זה מאד בעייתי לחבר ביניהם, מכיון שעל חינוך החרדים משקיעים יותר מאשר על תרבות והחילונים להיפך...)
אנחנו גם מקפידים לשלם מיסים כדי לממן את זה
הציבור החרדי צורך פחות?
לחם הוא לא אוכל?
גבינה הוא לא אוכל?
חלב הוא לא שותה?
אין שום הבדל מבחינת צריכה,
והציבור החרדי צורך ומשלם מע"מ הרבה יותר מחלקו באוכלוסיה .
אם ניקח לדוגמה את סעיף "חינוך ותרבות " (שאגב זה מאד בעייתי לחבר ביניהם, מכיון שעל חינוך החרדים משקיעים יותר מאשר על תרבות והחילונים להיפך...)
ההוצאות על חינוך בציבור החרדי פר נפש (ולא למשק בית) הוא הרבה יותר גדול מאשר בציבור הכללי בגילאי 0-20 למשל, ויכול להיות שזה היה הופך את התמונה
אם היית יכול לעבוד בשחור כשאתה יודע בוודאות שלעולם לא יעלו עליך האם היית משלם מס הכנסה? הרי ברור שאתה לא עושה את זה מצדקות אלא כי אתה פשוט מפחד להתפס... אתה אכן משלם מס למדינה רק בגלל שאתה מעוניין לסייע לה לממן את כל הדברים שהזכרת??.? אני מקווה שאתה לא חושב שכן ועובד על עצמך?אגב, מע"מ ושאר מיני מיסים אני משלם בלי סוף... לא בצריכה אלא כעוסק, למרות שיכולתי לנהוג 'מנהג בעלי בתים חשובים פה' ולמצוא לכסף הזה שימושים יותר פרקטיים...![]()
השאלה היא יחסית למה שאנחנו מקבלים מהמדינה, חינוך, תרבות, פנאי, תקשורת וכל שאר התקציבים השמנים.אפשר להגיד הרבה דברים על זכותנו לחיות כאן כאזרחים. אבל חלקנו בתשלומי המס הוא פחות משל משפחה ממוצעת בציבור הכללי. מכל הסיבות הטובות.
.
השאלה היא יחסית למה שאנחנו מקבלים מהמדינה, חינוך, תרבות, פנאי, תקשורת וכל שאר התקציבים השמנים.
האם החילוני שמשלם מס הכנסה יותר מהחרדי, בסופו של יום מקבל את זה חזרה מהמדינה בכפל כפליים, הרבה יותר באופן יחסי מהחרדי שמשלם פחות אבל מקבל הרבה הרבה פחות
הטענות הללו כבר לא קשורות להיותינו חרדים אלא יותר לשאלה האם המדינה אמורה לספק את אותו השירות לעניים כמו לעשירים. וכן לשאלה מה דינו של אדם חילוני או חרדי שבחר לא לעבוד קשה מכל סיבה שהיא ולהשאר עני האם מגיע לו לקבל תקציב שווה או לא. זה נושא ארוך ואכן יש בו צדדים לכאן ולכאן ובארה"ב למשל כמו הדוגמא שהבאת שהיא מדינה קפיטליסטית למהדרין אכן מתנהגים אחרת מכאן בנושא הזה.1. אפשר לעשות בדיקה הפוכה - נניח שהיינו חיים במדינה אחרת. כמה היה עולה לנו חינוך יהודי ובריאות? בתכל'ס, המשפחה החרדית הממוצעת מקבלת חינוך ובריאות בסיסיים חינם לכל ילדיה. זה כבר יותר ממה שרוב מוחלט של המשפחות משלמות למדינה בחודש. (אפשר לבדוק אצל משפחות אמריקאיות, כמה עולה להן חינוך + ביטוח בריאות להורים ולכל הילדים).
2. תקציבי התרבות בישראל הם מזעריים. תקציב התרבות של מדינת ישראל כולה הוא כמיליארד ש"ח, פחות מתקציב הכוללים השנתי. גם הספורט ממומן ברובו מהכנסות עצמיות.
3. כאמא לחמישה ילדים, אני מקבלת מהמדינה הטבות בלי שום השוואה למיסים שאני משלמת. זה פשוט וברור לי. לא רואה סיבה להתווכח עם עובדות. כל עוד הכל חוקי, זו המציאות ואין לי בעיה איתה.
כמו שנגנית פסנתר אמנית שמרוויחה 6000 בחודש, משלמת פחות מיסים ממתכנת שמרוויח 22,000, ולא חשה צורך להתווכח איתו ('אבל כשקניתי פסנתר שילמתי מע"מ!') או להרגיש נחותה.
כל עוד מותר במדינת ישראל להיות נגני פסנתר, אנחנו ממשיכים להיות, ואכן - במובן הכלכלי הישיר, אנחנו תורמים למדינה פחות כסף מהמתכנתים.
עדיין זכותה של נגנית פסנתר לקבל תחבורה ציבורית, אינה פחותה מזכותו של המתכנת.
כלומר - שאלת התח"צ בכלל לא קשורה ל'איזה מגזר משלם יותר מיסים'.
המשפחה החרדית הממוצעת מקבלת חינוך ובריאות בסיסיים חינם לכל ילדיה
רק אני משלמת מחיר מלא על חינוך הילדים שלי ? תלמודי התורה מתוקצבים ברמת עליבות שכזו.. בתי הספר לבנות מתוקצבים ב-75 אחוז ...
נא לדייק,2. תקציבי התרבות בישראל הם מזעריים. תקציב התרבות של מדינת ישראל כולה הוא כמיליארד ש"ח, פחות מתקציב הכוללים השנתי. גם הספורט ממומן ברובו מהכנסות עצמיות.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים