חֶקֶר בַּזֶּמֶר // 2

[ישיר]

אז לקראת שבת בואו ונדבר על עוד זֶמֶר. אגב, בהחלט ייתכן וסביר שכבר נחקרו הדברים וכתובים הם בספרים, אך בכל זאת אני מעלה ממה שעלה בחכתי.

יום זה לישראל / האריז"ל

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל, אוֹרָה וְשִׂמְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

צִוִּיתָ פִּקּוּדִים, בְּמַעֲמַד סִינַי. שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים, לִשְׁמוֹר בְּכָל שָׁנַי.
לַעֲרוֹךְ לְפָנַי, מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת, לְאֻמָּה שְׁבוּרָה. לִנְפָשׁוֹת נִכְאָבוֹת, נְשָׁמָה יְתֵרָה.
לְנֶפֶשׁ מְצֵרָה, יָסִיר אֲנָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

קִדַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ, אוֹתוֹ מִכָּל יָמִים. בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ, מְלֶאכֶת עוֹלָמִים.
בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים, הַשְׁקֵט וּבִטְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

לְאִסּוּר מְלָאכָה, צִוִּיתָנוּ נוֹרָא. אֶזְכֶּה הוֹד מְלוּכָה, אִם שַׁבָּת אֶשְׁמוֹרָה.
אַקְרִיב שַׁי לַמּוֹרָא, מִנְחַת מֶרְקָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

וְשִׁיר אֶעֱרוֹךְ לָךְ, בְּרוֹן וּבִנְעִימָה. מוּל תִּפְאֶרֶת גָּדְלָךְ, נַפְשִׁי לְךָ כָּמַהּ.
לִסְגֻלָּה תְמִימָה, קַיֵּם הַבְטָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

רְצֵה תְפִלָּתִי, כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן. וְיוֹם מְנוּחָתִי, בְּרִנָּה וּבְשָׂשׂוֹן.
חָבִיב כְּבַת אִישׁוֹן, בְּרֹב הַצְלָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

יִשְׁעֲךָ קִוִּינוּ, יָהּ אַדִּיר אַדִּירִים. בֶּן דָּוִד מַלְכֵּנוּ, שְׁלַח נָא לָעִבְרִים.
וְיִקָּרֵא לַדּוֹרִים, רֶוַח וַהֲנָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

אָנָּא עֶלְיוֹן נוֹרָא, הַבִּיטָה עֲנֵנוּ. פְּדֵנוּ בִּמְהֵרָה, חָנֵּנוּ חָנֵּנוּ.
שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ, בְּאוֹר וּבְשִׂמְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

חַדֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ, זָכְרָה נֶחֱרֶבֶת. טוּבְךָ מוֹשִׁיעֵנוּ, תְּנָה לַנֶּעֱצֶבֶת.
בְּשַׁבָּת יוֹשֶׁבֶת, בִּזְמִיר וְשִׁבְחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

זְכוֹר קָדוֹשׁ לָנוּ, בִּזְכוּת יִקְרַת הַיּוֹם. שְׁמוֹר נָא אוֹתָנוּ, בְּיוֹם זֶה וּבְכָל יוֹם.
דּוֹדִי צַח וְאָיוֹם, תָּבִיא רְוָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:

קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה, לְיִשְׂרָאֵל הַשְׁמִיעָה, בְּבֹא חִזָּיוֹן תְּשׁוּעָה, צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה,
אוֹר שִׁמְשִׁי הוֹפִיעָה, תָּמִיד הַזְרִיחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:
_
הפעם נוותר על החידה וניגש ישר לעניינים.
הפיוט מוכר בכל העדות והוא בנוי היטב: המבנה, הבתים, החריזה. פיוט נפלא מכל בחינה.

אבל בכל זאת כנראה יש לנו כאן מוקש קטן.
האקרוסטיכון של הפיוט מדוייק: יצחק לוריא חזק. מתחיל בפזמון ועובר דרך כל הבתים. אך מה נעשה, אם תבדקו בסידורים ומהדורות שונות, תגלו בחלק מהם שהבית האחרון של הפיוט, נעדר. לא מופיע כלל!
טוב, אולי שגיאה או השמטה (הבחור הזעצער היה עייף...) אבל כרגיל זה כבר אומר דרשני וחשדני.

אז בואו ונראה איך ניתן להוכיח שכפי הנראה הבית האחרון אינו מקורי!
א. חריזה:

בכל השיר ישנה חריזה כפולה: צִוִּיתָ פִּקּוּדִים, בְּמַעֲמַד סִינַי. שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים, לִשְׁמוֹר בְּכָל שָׁנַי.
ואילו בבית הזה, הכל בחרוז אחד: קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה, לְיִשְׂרָאֵל הַשְׁמִיעָה, בְּבֹא חִזָּיוֹן תְּשׁוּעָה, צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה​

ב. הטעמה:

בכל הבתים ההטעמה בחלק הראשון שבמקטע האחרון היא בסוף (מלרע): וַאֲרוּחָ^ה, אֲנָחָ^ה, וּבִטְחָ^ה - וכן בכל הבתים ללא יוצא מן הכלל.
ואילו כאן ההטעמה היא בהתחלה (מלעיל): הַזְרִ^יחָה (ציווי)​

ג. והאמת שאם נכנסים להטעמות ומשקל כבר לא צריך להאריך כי פשוט כל הבית הזה אינו מתאים במשקלו לכלל הפיוט. אגב, מסיבה זו ממש הנוסחה המקובלת אצל האשכנזים בבית החמישי, שגורסת "ושיר אערוך לך בניגון בנעימה" כנראה אינה מדוייקת, אלא צריך לגרוס כנ"ל "ברון ובנעימה", לפי משקל השיר.

מסקנה ברורה למדיי: הבית האחרון אינו מהנוסח המקורי.
הקושיה: אם כן לאן נעלם הבית אחרון? וכי ה'חזק' נולד חסר קו"ף?!
התרוץ: מטעם נסתר למדיי, החליט רבנו להצמיד את הקו"ף לזי"ן, והרי היא מופיעה לצידה בבית האחרון באמת:

זְכוֹר קָדוֹשׁ לָנוּ, בִּזְכוּת יִקְרַת הַיּוֹם. שְׁמוֹר נָא אוֹתָנוּ, בְּיוֹם זֶה וּבְכָל יוֹם.
דּוֹדִי צַח וְאָיוֹם, תָּבִיא רְוָחָה, שַׁבָּת מְנוּחָה:​

ובאה רווחה, ונסו יגון ואנחה...

 

[ישיר]

* תוקנה טעות מילולית קלה *

 

[ישיר]

העירו לי (בפרטי) על כך שלכאורה בכל מבנה השיר אין הקפדה על מלעיל/מלרע, ואם כן מה הטעם לתת חשיבות למקום אחד. תשובתי היא:

זה אכן ברור שמבנה הפיוט נכתב ללא הקפדה על מלעיל/מלרע. נכון. אבל בכל זאת כאשר בחלק אחד ישנה אין חריגה בכל הבתים כולם וההטעמה היא אחידה, חוץ מבית אחד, שהבית הזה חריג מבחינות נוספות, אכן יש מקום לראות זאת כחיזוק לכך שהוא שלא נכתב על ידי המשורר ('מגלגלין עליו את הכול'...).​

 

[משה מנחם]

יום זה לישראל / האריז"ל

האקרוסטיכון של הפיוט כפי שהוא בידינו כיום הוא "יצחק לוריא חזק", ולכן היו שייחסוהו בטעות לאר"י, אולם השיר בהופעתו הראשונה, עוד לפני הולדת האר"י, היה חתום באקרוסטיכון יצחק ל. רק לאחר מכן הוסיפו את הבתים שישלימו את ה-ל' ללוריא.

http://old.piyut.org.il/textual/381.html

 

[משה מנחם]

וְיִקָּרֵא לַדּוֹרִים

??
אצלי כתוב וְיִקְרָא לִדְרוֹרִים

 

[ישיר]

http://old.piyut.org.il/textual/381.html

יישר כוח, אכן לפי הכתוב שם הפיוט אינו מיוחס לאר"י. ובכל אופן גם זה מעיד על מורכבות היווצרותו של הפיוט.

??
אצלי כתוב וְיִקְרָא לִדְרוֹרִים

גם זה הבדל בנוסחים. זה הנוסח המקובל אצלנו. באתר "פיוט" הנוסח הוא הנוסח המושר כיום אצל האשכנזים, וכבר הערתי על נקודה אחת שנראית לא מדוייקת ("בניגון").
אגב, מבחינת התוכן הנוסח שהבאתי "ויקרא לדורים" נשמע נכון יותר. אכן, מבחינת המשקל הנוסח שהבאת לכאורה יותר מסתדר, אם כי אם נגרוס "וְיִקְרָא לַדּוֹרִים" נרוויח גם את המשקל וגם את התוכן.

 

[משה מנחם]

מה זה דורים?

 

[ישיר]

מה זה דורים?

ריבוי של 'דור'. כמו דורות, רק בזכר (לא נהוג להשתמש בצורה הזו, אך כמובן במליצת השירה זה אפשרי בהחלט).

 

[אשר שרבר]

השבוע נתקלתי בבית נוסף לפיוט צמאה נפשי (לא זוכר שנתקלתי בו בעבר)
יש למישהו מושג מהו מה מקורו? מתי הולחם או נעלם?

עוד דבר שמסקרן אותי בפיוט יום זה לישראל שהבאתם באשכול זה כמדומני יש עוד בתים בנוסחאות אחרים, מה מקורם? הולחמו אחר כך? נעלמו מתישהו?

 

[א יודעלע]

.

 

[א יודעלע]

השבוע נתקלתי בבית נוסף לפיוט צמאה נפשי (לא זוכר שנתקלתי בו בעבר)
יש למישהו מושג מהו מה מקורו? מתי הולחם או נעלם?

זה מה שמצאתי אצל 'גוגל הדור'


רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע הוסיף


אָזְלַת יָדֵינוּ. וְתָשׁ כּוֹחֵינוּ. וּבַת קוֹל תְּנַחֲמֵינוּ. עוֹד אֲבִיכֶם חָי:


לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:
השיר של פיטסבורג הולך בשירת שני בתים יחד וכפתרון לאי הזוגיות במספר הבתים שרים בית אחד פעמיים, אך זו אינה תשובה לסיבה בגינה הוסיף רמ"ש בית.
כמו"כ זכור לי שיש גם בית אחר שג"כ אינו מצוי היום, אך אותו לא השיגה ידי.

 

[אשר שרבר]

@א יודעלע אני מדבר על זה
הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ
חָלָק דַּמּוֹ דְּרוֹשׁ
שְׁפוֹךְ אַף עַל רֹאשׁ
הַשָׂעִיר הֶחָי
הוא גם לא חלק מהאקרוסטיכון, אני ראיתי שמביאים אותו אחרון בסוגריים, ועכשיו בויקיטקסט אני רואה אותה כבית אחד לפני הסוף.

 

[א יודעלע]

ר' @אשר שרבר שליט"א תודה על הערת תשומת הלב לנושא המעניין!
מחיפוש נוסף ברשת מתברר שישנם שני בתים שבחילוקי נוסחאות בין אשכנז לספרד, וכדלהלן:
הֲלֹא חֶלְקְך מֵרֹאשׁ חָלָק דָּמוֹ דְרֹשׁ
וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחָי
שמצוי רק בנוסח אשכנז
וגם:
אוּלַי עֵת בָּאָה לְהָשִׁיב נְשׂוּא חֲטָאָה
אֶל בֵּיתְךָ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי
שקיים רק בנוסח הספרדי הקדום, שם הוא מחליף באקרוסטיכון את הבית המוכר של אקוד על אפי.
השערה בלתי מבוססת שלי: הבית המקורי הוא הספרדי אוּלַי עֵת בָּאָה וכו' הוא אבד ולא הגיע לקהילות אשכנז, שם היו שכתבו עזרא בא' והוסיפו את אקוד על אפי, והיו שכתבו עזרה בה' אולי מחוסר ידיעה שזהו שם, והוסיפו את הבית של הלא חלקך מראש.
כיוון נוסף אפשרי: אולי עת באה וגם אקוד על אפי הם מקוריים מהאבן עזרא, והאות האחרונה נכפלה , ואם כן רק הבית של הלא חלקך נוסף משום מה, אולי בעת הגזירות. כפי שלכאורה משדר גם הקטע שהבאתי מר' מאיר שפירא זצ"ל
אגב דבר מעניין יש גם בזמירות האר"י בליל שבת 'אזמר בשבחין' שמהאקרוסטיכון יוצאות המילים 'אני יצחק לוריא בן שש', ויש שמוסיפים בשל כך את המילים למבצע על ריפתא וכו' שככל הנראה אינם מהאריז"ל.

 

[ישיר]

@א יודעלע אני מדבר על זה
הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ
חָלָק דַּמּוֹ דְּרוֹשׁ
שְׁפוֹךְ אַף עַל רֹאשׁ
הַשָׂעִיר הֶחָי
הוא גם לא חלק מהאקרוסטיכון, אני ראיתי שמביאים אותו אחרון בסוגריים, ועכשיו בויקיטקסט אני רואה אותה כבית אחד לפני הסוף.

לא חקרתי על זה הרבה, אבל ממה ששמעתי בעבר מדובר בבית/בתים שהושמטו בעקבות הצנזורה, מסיבות מובנות (השעיר החי - עשיו=אדום=הנצרות).

עוד דבר שמסקרן אותי בפיוט יום זה לישראל שהבאתם באשכול זה כמדומני יש עוד בתים בנוסחאות אחרים, מה מקורם? הולחמו אחר כך? נעלמו מתישהו?

כפי שהפנו כאן לפני כן, באתר פיוט טוענים שהפיוט אינו מיוחס לאר"י, והאקרוסטיכון הבסיסי היה יצחק ל בלבד. והבתים הנוספים הוספו (אולי בטעות מתוך רצון להשלים את האקרוסטיכון, או שמא לכבודו של האר"י). אם כן ייתכן שהיו תוספות שונות במשך הזמנים שכן הרבה בתים כאן אינם מהמקור.

 

[אשר שרבר]

@א יודעלע @ישיר
מעניין, יישר כוח