כללי הלקוחות האלו מה יהיה איתם?

[מנהל מדיה]

הם פשוט אנשים מושחתים. לא חסרים כאלה אגב

 

[אפקטכתיב]

הוא נשמע אחד שהדבר שהכי יזיז לו זה שתפברקי מכתב מעורך דין בעניין
יש לזה הרבה אשכולות איך ומה לעשות

אפשר קישורים?

 

[גיוון]

פנה אלי לקוח בערב חג הפסח שאעשה לו מודעה
עיצבתי לו מודעה והיו מרוצים
כתבתי לו שאני לא מעבירה מודעה גמורה עד שאני לא מקבלת תשלום,
הבן אדם היה ממש לחוץ והשתכנעתי והעברתי לו
אחרי פסח פניתי אליו שישלם והתחיל להפנות אותי לכל מיני טלפונים שאחראים על התשלום
היום ,כשפניתי אליו שוב הוא טען שמעולם לא נעשה שימוש במודעה ולכן הוא לא מתכוון לשלם לי
ומבחינתו שאלך לדין תורה
כתבתי לו שאני מוכנה לעשות שוב שינויים העיקר שיהיו מרוצים,אבל הוא לא מוכן לשלם אף שקל
מה הייתם עושים?

לי היה סיפור שונה
לקוח הזמין אצלי קונטרס וביקש הצעת מחיר ונתתי (למזלי אני מקפיד לתת רק במייל)
אח"כ שאל האם אני עושה גם כריכה ושערים עניתי שאם הוא יבקש אני יודע לעשות גם את זה.
והוא ביקש שאעשה את זה.

באמצע העבודה שאל בכמה כסף זה כבר אוחז עניתי לו (הכל במייל) אמרלי להמשיך בעבודה
ואחרי שסיימתי ונתתי לו פירוט התחיל לעשות פוזות שהוא היה בטוח שהמחיר שנתתי לו לעימוד כבר כולל גם כריכה ושערים ולא עזר שום דבר שאמרתי לו שזה שני מקצועות שונים ושיש מעמדים שלא יודעים להכין כריכות ושערים.
מה גם התעצבן על המחיר שלקחתי על תיקונים.

והתחיל לעשות לי מניפולציות שזה כסף של הקדש וכו' וכו' כידוע וכמוכר.

אמרתי לו שאני את שלי אמרתי ואם הוא רוצה להוסיף עוד משהו שיוסיף את זה בבי"ד, אז הוא כתב לי שהוא ייתייעץ עם רב פלוני ששנינו מכירים.
למחרת התקשרתי לרב ההוא, וספרתי לו את כל הסיפור הרב ביקש שאשלח לו את כל התכתובות מייל.
ואחרי כמה ימים חייב את הלקוח לשלם הכל!

מה הלקח?
שאם בטוחים בצדקתנו, אין להירתע מללכת לדין תורה!

 

[מנהל מדיה]

לי היה סיפור שונה
לקוח הזמין אצלי קונטרס וביקש הצעת מחיר ונתתי (למזלי אני מקפיד לתת רק במייל)
אח"כ שאל האם אני עושה גם כריכה ושערים עניתי שאם הוא יבקש אני יודע לעשות גם את זה.
והוא ביקש שאעשה את זה.

באמצע העבודה שאל בכמה כסף זה כבר אוחז עניתי לו (הכל במייל) אמרלי להמשיך בעבודה
ואחרי שסיימתי ונתתי לו פירוט התחיל לעשות פוזות שהוא היה בטוח שהמחיר שנתתי לו לעימוד כבר כולל גם כריכה ושערים ולא עזר שום דבר שאמרתי לו שזה שני מקצועות שונים ושיש מעמדים שלא יודעים להכין כריכות ושערים.
מה גם התעצבן על המחיר שלקחתי על תיקונים.

והתחיל לעשות לי מניפולציות שזה כסף של הקדש וכו' וכו' כידוע וכמוכר.

אמרתי לו שאני את שלי אמרתי ואם הוא רוצה להוסיף עוד משהו שיוסיף את זה בבי"ד, אז הוא כתב לי שהוא ייתייעץ עם רב פלוני ששנינו מכירים.
למחרת התקשרתי לרב ההוא, וספרתי לו את כל הסיפור הרב ביקש שאשלח לו את כל התכתובות מייל.
ואחרי כמה ימים חייב את הלקוח לשלם הכל!

מה הלקח?
שאם בטוחים בצדקתנו, אין להירתע מללכת לדין תורה!

אני הייתי כנ''ל בדין תורה אצל אחד מגדולי הדיינים במרכז. מגדולי גדולי הדיינים ללא ספק אשלח בפרטי יותר פרטים אם אתבקש
והוא הודיע לי בכאב שלמרות שאני ישר ונאמן
לא תמיד אפשר להוציא כסף כשעומד מולך מושחת מוכשר וכפי שפירטתי למעלה

 

[אברהם]

חלומות נעימים. נעקצתי מעבריינים חרדים רק החודש! בלמעלה מארבעים אלף ש"ח!

אין דין ואין דיין

הלכתי לדין תורה
בטח שהלכתי
הדיין אומר שהוא מבין מעולה מי משקר כאן
ובכל אופן מכיון שלא הדגשתי בחוזה
לחוצפת הלקוח
שזו לא פרזנטציה (!!! לאן אפשר להגיע)
והתשלום הראשון לא היה צק ביטחון (!!!פושע)
אז ה משמים יעזור לי...

לא אמרתי שבטוח שזה יעזור
מכיר את ה"חרדים" האלה, גם לי אחד מהם חייב 4000 ש"ח
אבל יש גם כאלה שבטוחים שהצדק איתם אך אם מוכיחים להם שההלכה והחוק לא לטובתם הם מתעשתים ומשלמים - נתקלתי בכמה כאלה. בלי תביעות ובלי איומים. רק שלחתי את נוסח החוק או פסק הלכה (כל אחד מה שמתאים לו) והם שילמו וביקשו סליחה.

 

[אברהם]

אני הייתי כנ''ל בדין תורה אצל אחד מגדולי הדיינים במרכז. מגדולי גדולי הדיינים ללא ספק אשלח בפרטי יותר פרטים אם אתבקש
והוא הודיע לי בכאב שלמרות שאני ישר ונאמן
לא תמיד אפשר להוציא כסף כשעומד מולך מושחת מוכשר וכפי שפירטתי למעלה

במקרה שהובא בתחילת האשכול, ברור שאפשר להוציא כסף בדין תורה, ואם הוא לא יסכים אז בית דין ישלחו לתבוע בבית משפט. זו הלכה פשוטה בשו"ע , אין כאן מה להתפלפל יותר מדי.

 

[דאבל אימפקט]

אני הכי אוהבת את אלה שנהיים צדיקי הדור ובקיאים בהלכה כשמדובר בלהשתמט מתשלום.
מציעה קודם כל לקנות את הספר של המודיע "חכם על גדולים" (להשיג ביפה נוף) שבו מבורר ענייני חוזה מההיבט ההלכתי, למקרים כאלה בדיוק.
@מנהל מדיה , תודה על השיתוף בפרטי המקרה- חשוב שנדע להכניס סעיפים כאלה בחוזה. לפעמים החוזה נראה מקיף ומנופח אבל מבחינה הלכתית אין בו ממש ובגלל זה יוצאים בידיים ריקות, וחבל.

 

[הקיפוד המיקרוביוטי]

אני הכי אוהבת את אלה שנהיים צדיקי הדור ובקיאים בהלכה כשמדובר בלהשתמט מתשלום.
מציעה קודם כל לקנות את הספר של המודיע "חכם על גדולים" (להשיג ביפה נוף) שבו מבורר ענייני חוזה מההיבט ההלכתי, למקרים כאלה בדיוק.
@מנהל מדיה , תודה על השיתוף בפרטי המקרה- חשוב שנדע להכניס סעיפים כאלה בחוזה. לפעמים החוזה נראה מקיף ומנופח אבל מבחינה הלכתית אין בו ממש ובגלל זה יוצאים בידיים ריקות, וחבל.

מישהו סיפר לי שאחד המעמדים בפורום תג פעם עימד למישהו ספר שלם על איסור הלנת שכר שכיר, ועד היום הוא טרם קיבל את הכסף...

 

[ספרים מ]

מקרה שאירע לי בערב פסח האי שתא.

יהודי מתקשר ומבקש שלט לאירוע מסויים.
שאל כמה יעלה, השבתי.
תכין.
הכנתי.
מתקשקשים פה ושם, תיקונים, לך ושוב וכו'.
אחרי פסח היה יום האירוע - תיקונים אחרונים
הוא שואל להיכן להדפיס?
אמרתי לו איפה שהוא רוצה, ואם הוא רוצה אברר עבורו.
ביררתי, כך וכך המחיר.
אמר שיחשוב. בירר עוד קצת, כנראה מצא יותר זול וכו', ולפתע מחליט שבכלל לא בא לו להדפיס.
כפי הנראה מישהו הציע לו מחיר של הדפסת שלט עם עיצוב כמעט במחיר שביקשתי ממנו רק על העיצוב.

בכל מצב, אמרתי לו שידפיס מה שרוצה והיכן שרוצה, אך את הכסף שעבדתי - מגיע לי.
אמר שחשב שהעבודה וההדפסה ביחד יצאו כך וכך, וא"כ אינו מוכן.

אמרתי לו שאני גרפיקאי, ולא בית דפוס.
ביקשת עבודה - קיבלת, ותשלם בבקשה...
שאל אם יש לי הקלטות....
הבנתי אם מה יש לי עסק, ואמרתי לו שמבחינתי - שלא ישלם, ויסתדר עם הרבש"ע למעלה אחרי מאה ועשרים.
ומבחינתי - סיימתי עם הנושא.
היום, כנראה המצפון עבד לו קצת
הוא שאל את הרב שלו, הרב ביקש לשמוע גם אותי, שמע והחליט שכיון שאין הוכחה שאכן המחיר שנתתי לא כולל הדפסה, למרות שמסתבר שאני צודק, הוא לא יכול לחייב אותו לשלם.
מה שכן, הוא ביקש ממנו שיפצה אותי בחלק מהסכום....

נו, שיהיה
התייאשתי גם ככה כבר מהתשלום.

 

[מלפפון]

אני למדתי:. מתחילים עבודה רק אחרי מקדמה.
לקוח מהשבוע האחרון ביקש ממני מודעה.
אוקי, שלחתי לו שאלון בריף, וביקשתי שימלא, ובמקביל ישלח את אישור העברץ המקדמה.
הוא מילא את הבריף, וכתב במקביל שאני יכולה להתחיל עם המודעה.
כתבתי שבשמחה אתחיל, אבל למען הסדר הטוב- שישלח לי אישור העברה.
ואז אני מקבלת טלפון. הוא רוצה בעצם לדעת מה בדיוק כולל השרות.
הסברתי.
טוב, אז הוא רוצה לחשוב על זה...
פתאום כשזה הגיע לכיס שלו, הוא לא ממש שש להתחיל.וחשבתי לי איזה נס שלא נכנעתי והתחלתי לו. כתבתי לו שיהיה בטוח באופן מוחלט- בשמחה אתן לו שרות מקצועי.

והיו מלא סוגי לקוחות כאלו שאם לא הייתי מבקשת בתחילה מקדמה, לא הייתי רואה מהם כסף עד היום.
אלו שיורדים בשלב המקדמה, הם אלו שהייתי עובדת להם חינם.
מודה להשם בכל פעם שיורדים כאלו לקוחות.

 

[ניסים פנירי]

אח..., לקוחות לקוחות. אהובים כל כך, ולפעמים מעצבנים עוד הרבה יותר מכך.

אתם לא תאמינו למה שאני אספר לכם, אבל המעשה היה ויש תיעוד של רובו במייל ובהקלטות, ומעשה שהיה כך היה:

שבועיים וחצי לפני חתונתי מתקשר אלי רב חשוב ומבקש טובה עצומה. אני יודע שאתה ערב חתונה וכו' וכו', אבל יש כולל שנתקע בלי מעמד, אף אחד לא מוכן לקחת את העבודה בכזה דד ליין לוחץ, ועוד שבוע יש להם הכנסת ספר תורה עם נדיב שמגיע מחו"ל וחייבים להוציא ספר עם החבורות של כל האברכים לאותו אירוע מכונן.
הימים ימי ערב פורים, מלבד זה גם ערב חתונתי, עוד לא קניתי אפילו חליפה..., אני עדיין מתלבט בין שתי עניבות, אבל הצדיק מנגן לי על המצפון שזה יהיה לך זכות עצומה, וזה בטוח ילווה אותך לכל החיים והנדיב הזה הוא זה שמחזיק את הכולל כל השנה, ואין מצב שאתה עושה לי את זה וכן הלאה והלאה.

סוף דבר כפי שאתם מתארים לעצמכם, לקחתי את העבודה ואת אשר נגזר עלי(ה), אבל מכיון שידעתי מראש מה נכלל בקטגוריה המטרידה 'חבורות של אברכים', התניתי תנאי ברור עם הצדיק הנ"ל. אם אתם רוצים שאקח את העבודה, קחו דף ועט ותרשמו:

1. אני כעת בדרך מאשדוד לירושלים, השעה 9 בערב, עד שאני מגיע בערך עוד שעה, אתם אמורים לחכות לי בבית הורי. 'אתם' - פירושו ראש הכולל, בנו האחראי על לא יודע מה, ואחד האברכים שנבחר להיות מתאם הפעולות בשטח.
2. אנחנו יושבים ביחד ואני מראה לכם דוגמאות מדוגמאות שונות, ועד שאתם ואני לא מחליטים על עיצוב מוסכם, אתם לא יוצאים החוצה.
3. סיכמנו על עיצוב? אין שינויים אחר כך, לא מעניין אותי מה ומי ומו.
4. אין תיקונים.
5. החומר לחלק הראשון של הספר (הוא היה מחולק לשלושה חלקים, שהיו צריכים לקבל עיצוב שונה כל אחד...) יוגש אליי הערב, והחלק השני והשלישי עד מחר בשעה הזו.
6. המחיר כך וכך.
7. ותדעו שאני עושה לפנים משורת הדין שאני בכלל לוקח את העבודה הזאת, כי נראה לי שאני הולך לסבול לא קצת בשבילה.

כנראה מצבם היה ממש נואש אם הם הסכימו לרשום את כל זה ועוד להסכים, אבל זה בדיוק מה שקרה. הגעתי כעבור שעה הביתה, הם חיכו לי שם שלושה אנשים, ישבנו סביב המחשב (אוי כמה שאני שונא את זה...) הדפסתי, הוצאתי להם חצי ספריה מהמקום. בחרנו פונט, גודל, עיטורים, מסגרות ושאר ירקות, ולאחר שעתיים וחצי שילחתים לשלום.

באותו לילה, למותר לציין, לא ישנתי, עבדתי נואשות על קידוד המסמך כולו, שהיה מורכב מאיזה חמישים קבצים שנשלחו מחמישים מחשבי אברכים שונים, כך שניתן לתאר כמה הוא היה מסודר..., בבוקר סיימתי, והתחלתי לעמד.

לפי המוסכם לא הייתי אמור לשלוח דוגמה לאישור כיון שישבנו ביחד על הדוגמא, אבל לפנים משורת הדין שלחתי איזה 15 עמודים ראשונים לאישור. הם אישרו מיד, ואני המשכתי בעבודתי.

בערב הגיע החומר הנוסף, וגם עליו עבדתי קשות, כשברקע אני מקבל התראות ג'ימייל חוזרות ונשנות: נו מה קורה? התקדמת? יש חדש? אנחנו חייבים להדפיס את זה ה-י-ו-ם!, וכן על זה הדרך.

כעבור עוד יום של עבודה, שלחו לי את החלק השלישי, ואז צירפו הודעה במייל וזה לשונה: בסוף האירוע נדחה לאחרי פורים ברוך ה', אז אתה יכול להתחתן בשקט..., תתחתן, תחגוג שבע ברכות, אחרי זה תמשיך, חבל שתילחץ עכשיו סתם.
ו-כמובן: תודה רבה על החלק השני, נראה מדהים, עבודה מצויינת, כל הכבוד, והמון מזל טוב!

אני שמחתי. נטשתי את המחשב לשבועיים, התחתנתי, חגגתי שבע ברכות, ו....אז קרה הדבר הבא:

יומיים אחרי השבע ברכות, אני פותח את המייל ורואה את ההודעה הבאה שכותב לי האברך מתאם הפעולות: "הרב ....... [ראש הכולל] בסוף לא אהב את העבודה. אני ממש מתנצל אבל אין לי קשר והשפעה בנושא. כמובן מה שמגיע לך על מה שעשית עד כה ישולם לך במלואו, נא לפנות למספר פלאפון פלוני להסדר התשלום".

כמובן שחמתי בערה בי, אבל אמרתי שוין, לא רוצים לא צריך, אם הם משלמים על מה שעשיתי מה איכפת לי?

הרמתי צלצול לראש הכולל (אגב, הקונטרס עסק בדיני חושן משפט. אמנם לא דיני הלנת שכר שכיר, אבל הלכות דיינים וכו'), סיפרתי לו מי אני ואת פירוט התשלום שמגיע לי. ואז החצוף אומר לי את המשפט הבא:

"אני לא מבין למה אתה חושב שמגיע לך תשלום על מה שעשית. מאד מקובל בתחום הזה שעושים דוגמה ללקוח, ואם הוא לא אוהב לא משלמים כלום. ככה זה עובד אצל כולם, מצטער אבל אני לא משלם". עכת"ד.

אנכי הקטן נאלמתי דומיה פשוטו כמשמעו. פשוט שתקתי למשך דקה ארוכה. בסוף מצאתי את עצמי בוהה במסך שחור.

עכשיו שערו בעצמכם:
* סיכמנו כבר [והוא היה שם] על דוגמא, וסיכמנו שאין שינויים > הצדיק פתאום נזכר שהוא לא אהב.
* הוא אישר את הדוגמה ששלחתי לו במייל > מה קרה פתאום?
* עימדתי כבר קרוב ל 300 עמודים > הראש כולל החליט שזה רק 'דוגמה'.
* הייתי חתן שבועיים לפני חתונה, השתמשו בי שימוש ציני בגלל צורך שעה שהתעורר > זרקו אותי לקרשים כשהתברר שבסוף האירוע נדחה לזמן בלתי ידוע.

לימים שחתי לאשתי שזה המתנה הכי גדולה שיכלתי לקבל לחתונה: לדעת שאי אפשר לסמוך על אף אחד בעולם בענייני כספים, כי יש אנשים שאצלם כסף זה לא רק אמצעי להשגת מטרות כלשהם, אלא עצם מעצמם ובשר מבשרם, ולהוציא מהם כסף, גם כשהוא מגיע לך ביושר, זו משימה קשה ומייגעת עד בלתי אפשרית.

מאז אני משתדל להחתים על חוזה מסודר, לקחת מקדמה כשניתן, ובאופן כללי לברור את לקוחותי טוב יותר כבר בשיחה הראשונה.
למדתי על בשרי שלפעמים לדחות עבודות ולקוחות מסויימים, זה חיסכון זמן וכאב לב וראש, הרבה יותר מאשר לקחת אותם.

 

[שרינה]

אח..., לקוחות לקוחות. אהובים כל כך, ולפעמים מעצבנים עוד הרבה יותר מכך.

אתם לא תאמינו למה שאני אספר לכם, אבל המעשה היה ויש תיעוד של רובו במייל ובהקלטות, ומעשה שהיה כך היה:

שבועיים וחצי לפני חתונתי מתקשר אלי רב חשוב ומבקש טובה עצומה. אני יודע שאתה ערב חתונה וכו' וכו', אבל יש כולל שנתקע בלי מעמד, אף אחד לא מוכן לקחת את העבודה בכזה דד ליין לוחץ, ועוד שבוע יש להם הכנסת ספר תורה עם נדיב שמגיע מחו"ל וחייבים להוציא ספר עם החבורות של כל האברכים לאותו אירוע מכונן.
הימים ימי ערב פורים, מלבד זה גם ערב חתונתי, עוד לא קניתי אפילו חליפה..., אני עדיין מתלבט בין שתי עניבות, אבל הצדיק מנגן לי על המצפון שזה יהיה לך זכות עצומה, וזה בטוח ילווה אותך לכל החיים והנדיב הזה הוא זה שמחזיק את הכולל כל השנה, ואין מצב שאתה עושה לי את זה וכן הלאה והלאה.

סוף דבר כפי שאתם מתארים לעצמכם, לקחתי את העבודה ואת אשר נגזר עלי(ה), אבל מכיון שידעתי מראש מה נכלל בקטגוריה המטרידה 'חבורות של אברכים', התניתי תנאי ברור עם הצדיק הנ"ל. אם אתם רוצים שאקח את העבודה, קחו דף ועט ותרשמו:

1. אני כעת בדרך מאשדוד לירושלים, השעה 9 בערב, עד שאני מגיע בערך עוד שעה, אתם אמורים לחכות לי בבית הורי. 'אתם' - פירושו ראש הכולל, בנו האחראי על לא יודע מה, ואחד האברכים שנבחר להיות מתאם הפעולות בשטח.
2. אנחנו יושבים ביחד ואני מראה לכם דוגמאות מדוגמאות שונות, ועד שאתם ואני לא מחליטים על עיצוב מוסכם, אתם לא יוצאים החוצה.
3. סיכמנו על עיצוב? אין שינויים אחר כך, לא מעניין אותי מה ומי ומו.
4. אין תיקונים.
5. החומר לחלק הראשון של הספר (הוא היה מחולק לשלושה חלקים, שהיו צריכים לקבל עיצוב שונה כל אחד...) יוגש אליי הערב, והחלק השני והשלישי עד מחר בשעה הזו.
6. המחיר כך וכך.
7. ותדעו שאני עושה לפנים משורת הדין שאני בכלל לוקח את העבודה הזאת, כי נראה לי שאני הולך לסבול לא קצת בשבילה.

כנראה מצבם היה ממש נואש אם הם הסכימו לרשום את כל זה ועוד להסכים, אבל זה בדיוק מה שקרה. הגעתי כעבור שעה הביתה, הם חיכו לי שם שלושה אנשים, ישבנו סביב המחשב (אוי כמה שאני שונא את זה...) הדפסתי, הוצאתי להם חצי ספריה מהמקום. בחרנו פונט, גודל, עיטורים, מסגרות ושאר ירקות, ולאחר שעתיים וחצי שילחתים לשלום.

באותו לילה, למותר לציין, לא ישנתי, עבדתי נואשות על קידוד המסמך כולו, שהיה מורכב מאיזה חמישים קבצים שנשלחו מחמישים מחשבי אברכים שונים, כך שניתן לתאר כמה הוא היה מסודר..., בבוקר סיימתי, והתחלתי לעמד.

לפי המוסכם לא הייתי אמור לשלוח דוגמה לאישור כיון שישבנו ביחד על הדוגמא, אבל לפנים משורת הדין שלחתי איזה 15 עמודים ראשונים לאישור. הם אישרו מיד, ואני המשכתי בעבודתי.

בערב הגיע החומר הנוסף, וגם עליו עבדתי קשות, כשברקע אני מקבל התראות ג'ימייל חוזרות ונשנות: נו מה קורה? התקדמת? יש חדש? אנחנו חייבים להדפיס את זה ה-י-ו-ם!, וכן על זה הדרך.

כעבור עוד יום של עבודה, שלחו לי את החלק השלישי, ואז צירפו הודעה במייל וזה לשונה: בסוף האירוע נדחה לאחרי פורים ברוך ה', אז אתה יכול להתחתן בשקט..., תתחתן, תחגוג שבע ברכות, אחרי זה תמשיך, חבל שתילחץ עכשיו סתם.
ו-כמובן: תודה רבה על החלק השני, נראה מדהים, עבודה מצויינת, כל הכבוד, והמון מזל טוב!

אני שמחתי. נטשתי את המחשב לשבועיים, התחתנתי, חגגתי שבע ברכות, ו....אז קרה הדבר הבא:

יומיים אחרי השבע ברכות, אני פותח את המייל ורואה את ההודעה הבאה שכותב לי האברך מתאם הפעולות: "הרב ....... [ראש הכולל] בסוף לא אהב את העבודה. אני ממש מתנצל אבל אין לי קשר והשפעה בנושא. כמובן מה שמגיע לך על מה שעשית עד כה ישולם לך במלואו, נא לפנות למספר פלאפון פלוני להסדר התשלום.

כמובן שחמתי בערה בי, אבל אמרתי שוין, לא רוצים לא צריך, אם הם משלמים על מה שעשיתי מה איכפת לי?

הרמתי צלצול לראש הכולל (אגב, הקונטרס עסק בדיני חושן משפט. אמנם לא דיני הלנת שכר שכיר, אבל הלכות דיינים וכו'), סיפרתי לו מי אני ואת פירוט התשלום שמגיע לי. ואז החצוף אומר לי את המשפט הבא:

"אני לא מבין למה אתה חושב שמגיע לך תשלום על מה שעשית. מאד מקובל בתחום הזה שעושים דוגמה ללקוח, ואם הוא לא אוהב לא משלמים כלום. ככה זה עובד אצל כולם, מצטער אבל אני לא משלם". עכת"ד.

אנכי הקטן נאלמתי דומיה פשוטו כמשמעו. פשוט שתקתי למשך דקה ארוכה. בסוף מצאתי את עצמי בוהה במסך שחור.

עכשיו שערו בעצמכם:
* סיכמנו כבר [והוא היה שם] על דוגמא, וסיכמנו שאין שינויים > הצדיק פתאום נזכר שהוא לא אהב.
* הוא אישר את הדוגמה ששלחתי לו במייל > מה קרה פתאום?
* עימדתי כבר קרוב ל 300 עמודים > הראש כולל החליט שזה רק 'דוגמה'.
* הייתי חתן שבועיים לפני חתונה, השתמשו בי שימוש ציני בגלל צורך שעה שהתעורר > זרקו אותי לקרשים כשהתברר שבסוף האירוע נדחה לזמן בלתי ידוע.

לימים שחתי לאשתי שזה המתנה הכי גדולה שיכלתי לקבל לחתונה: לדעת שאי אפשר לסמוך על אף אחד בעולם בענייני כספים, כי יש אנשים שאצלם כסף זה לא רק אמצעי להשגת מטרות כלשהם, אלא עצם מעצמם ובשר מבשרם, ולהוציא מהם כסף, גם כשהוא מגיע לך ביושר, זו משימה קשה ומייגעת עד בלתי אפשרית.

מאז אני משתדל להחתים על חוזה מסודר, לקחת מקדמה כשניתן, ובאופן כללי לברור את לקוחותי טוב יותר כבר בשיחה הראשונה.
למדתי על בשרי שלפעמים לדחות עבודות ולקוחות מסויימים, זה חיסכון זמן וכאב לב וראש, הרבה יותר מאשר לקחת אותם.

אני מדמיינת לעצמי שאולי גם זמר בסוף החתונה דורש תשלום ואז אומרים לו,רק רציתי לשמוע אם הקול שלך מתאים

 

[kola]

פנה אלי לקוח בערב חג הפסח שאעשה לו מודעה
עיצבתי לו מודעה והיו מרוצים
כתבתי לו שאני לא מעבירה מודעה גמורה עד שאני לא מקבלת תשלום,
הבן אדם היה ממש לחוץ והשתכנעתי והעברתי לו
אחרי פסח פניתי אליו שישלם והתחיל להפנות אותי לכל מיני טלפונים שאחראים על התשלום
היום ,כשפניתי אליו שוב הוא טען שמעולם לא נעשה שימוש במודעה ולכן הוא לא מתכוון לשלם לי
ומבחינתו שאלך לדין תורה
כתבתי לו שאני מוכנה לעשות שוב שינויים העיקר שיהיו מרוצים,אבל הוא לא מוכן לשלם אף שקל
מה הייתם עושים?

מקומם!

 

[ישיר]

לא יאומן שיש סיפורים כאלה.
יכול להיות שמישהו כאן צריך להרים את הכפפה וליצור בסיס לחוזה מחייב וקבוע שיענה על דרישות ההלכה והחוק וישמש את כל בעלי המקצוע כאן.

 

[kola]

אני מתעסק הרבה עם לקוחות [אמנם לא בתחום הגרפיקה],
ודווקא אני נוהג לתת אמון מלא בלקוחות, ומתעקש לקבל תשלום רק בסוף, כאשר מרוצים
ברוך ה' כמעט כולם שילמו כמסוכם,
מלבד בודדים שניסו להתחמק, אבל בהידברות בלבד בלי דין תורה, בסבלנות קבלתי הכל
למעט מקרה מסוים של אדם שהתחמק מתשלום, שטרטרתי אותו עד שקיבלתי את מלא התשלום

 

[kola]

אגב, אני נמצא גם בצד השני של המתרס, ולפי הסיכום עם בעלי מקצוע השונים, אני משלם רק בסיום העבודה. ב"ה לא זכור לי מקרה שלמישהו היו טענות

 

[ניסים פנירי]

האמת שלי יש תכתובות מייל שלמות שעדיין שמורות בזיכרון הג'ימייל שלי, מאותו מקרה מצער, אבל אין לי את פניות הדעת והרצון להיכנס עם אנשים כאלה בדין תורה, על אף שברור כשמש שאצא משם מנצח לחלוטין, ואפילו שמדובר על סכום של קרוב ל 3000 ש"ח [רק על מה שכבר עבדתי]...

חשבתי פעם להוסיף באתר שלי 'רשימה שחורה' של לקוחות חצופים, שידעו כולם להיזהר מהם, אבל זה לא רעיון נכון מכמה וכמה סיבות ברורות. כנראה אין מנוס מחוזה מסודר, והניסיון גם כן עושה את שלו, לאט לאט לומדים מאילו לקוחות להתרחק.

דבר אחד ברור: לקוחות שבאו אליכם אחרי שכבר היו בקשר עם בעל מקצוע אחר מתחומכם, או לקוחות שהשאלה הראשונה שלהם היא בסוגיית המחיר - הם שני זנים שמוטב להתרחק מהם כמו מאש ברוב רובם של המקרים.

 

[ישיר]

שמעתי היום ממתכנת חרדי חשוב ומוצלח (שגם מלמד בפרוג, למי שמכיר...), שמנסיונו, הלקוחות שמה שמעניין אותם מההתחלה זה המחיר - הם הלקוחות שאף פעם לא יהיו מרוצים מהעבודה שלכם. כי מה שמעניין אותם זה הכסף, ומה נעשה - עבודה עולה כסף. דווקא לקוחות שלא מתמקחים על מחיר ולא זה מה שמעסיק אותם - הם שבסוף יוצאים מרוצים ושמחים בעצם העבודה.
אולי זה פרמטר נכון ב"בחירת" לקוחות.

 

[kola]

דבר אחד ברור: לקוחות שבאו אליכם אחרי שכבר היו בקשר עם בעל מקצוע אחר מתחומכם, או לקוחות שהשאלה הראשונה שלהם היא בסוגיית המחיר - הם שני זנים שמוטב להתרחק מהם כמו מאש ברוב רובם של המקרים.

למה?
מה לא טוב בלקוח שבודק מה המחיר ומי יותר זול בשבילו

 

[ניסים פנירי]

למה?
מה לא טוב בלקוח שבודק מה המחיר ומי יותר זול בשבילו

אין דבר רע בלבדוק מה המחיר, יש דבר רע בלבדוק את זה דבר ראשון. ואחרון. ואמצעי.