אלקסתימיה ולאהוב...

[מ"ם]

עם כל הכבוד לכותבים הנכבדים - ויש המון כבוד אמיתי כמובן - לפי עניות דעתי יהיה הוגן לבקש את רשות בעלת הסיפור לפני העלאת פרקים לסיפור זה באשכול זה.

במידה ויש רשות - נא ראו הודעה זו כמבוטלת.

 

[Ruti Kepler]

עם כל הכבוד לכותבים הנכבדים - ויש המון כבוד אמיתי כמובן - לפי עניות דעתי יהיה הוגן לבקש את רשות בעלת הסיפור לפני העלאת פרקים לסיפור זה באשכול זה.

במידה ויש רשות - נא ראו הודעה זו כמבוטלת.

נכון.
מצד שני - עם כל הכבוד לבעלת האשכול, לא יהיה זה הוגן להשאיר את הציבור במתח כה ארוך.
אולי אפשר להעביר את הקאברים לאשכול שלישי? "אלקסיתמיה ולאהוב - גרסאות כיסוי מאת הקוראים"?

 

[כנפיים]

לא...בבקשה אל תעשו את זה!

באמת, זה נראה לי יותר גרוע מפלגיאט.
גם אני אהבתי מאד את הכתיבות החלופיות, אבל---

אף'חד לא אוהב שמוציאים לו ת'מילים מהפה, בטח לא שכותבים אותן...

 

[shira bira]

לא...בבקשה אל תעשו את זה!

באמת, זה נראה לי יותר גרוע מפלגיאט.
גם אני אהבתי מאד את הכתיבות החלופיות, אבל---

אף'חד לא אוהב שמוציאים לו ת'מילים מהפה, בטח לא שכותבים אותן...

אם הייתי כותבת מתחילה שפותחת אשכול כזה,
עם כ"כ הרבה צפיות וציפיות.
עם כ"כ הרבה תגובות עד שנאלצו לפתוח נספח.
עם תגובות רבות מכותבים וסופרים נחשבים.
ונוסף על הכל פרקי פארודיה/קאבר/יו ניים איט.
הייתי מוחמאת מאד.

 

[מוישה]

עם כל הכבוד לכותבים הנכבדים - ויש המון כבוד אמיתי כמובן - לפי עניות דעתי יהיה הוגן לבקש את רשות בעלת הסיפור לפני העלאת פרקים לסיפור זה באשכול זה.

במידה ויש רשות - נא ראו הודעה זו כמבוטלת.

כולם מבינים שלא מדובר באמת בפרקים נוספים, אלא בתגובות שבסך הכל מיוצגות כפרק נוסף, לפחות מה שאני כתבתי.

אני לא יכול לומר שקראתי בעיון ואני זוכר את כל הפרקים שנכתבו, אבל נראה לי שיש כאן סוג של עליהום לא מוצדק על האלקסיתימי שלנו. עד כה שתקתי, אולי כי אני לא שולט מספיק בחומר הנוכחי, אבל זה הולך ומחריף. אנחנו - כך וכך שנים אחרי החתונה - מנסים לשפוט את הסיפור מהמבט שלנו כיום על חיי זוגיות. בהודעתי לעיל ניסיתי להעביר קצת את התחושות של בחור שגדל כל חייו בסביבת גברים ובשמירה רוחנית, ובפרט אם גדל בבית קר, שמעולם לא ידע רגשות מהן. אפילו מה שאני כתבתי שהוא רוצה לדבר ולהביע זה לא לגמרי מדויק, הרגשות עמוקות בתוכו והוא אפילו לא מודע להן, תוצאה של שנים רבות של החנקה.

התיאור הנפלא כאן בהחלט מוקצן, אבל לא צריך לקחת את זה למקומות חולניים, ולא צריך לנהל תחרות מי מזדעזע יותר מהחולה נפש הזה. בעיניי אפשר להבין את הצד השני. זכותכם לחלוק. ושוב, אולי באמת לא קראתי כל פרט, כך שאני מגזים לצד השני.

העולם כיום הולך ונעשה פתוח ומשוחרר יותר, אבל תנסו לחזור למאורסים של לפני 10-20-30 שנה, אלו שהיו לאחר ש"מוסד הפגישות" הלך והתמסד לכללים נוקשים והם שמרו עליהם. ואתם יודעים, אני לא הצדיק הגדול כאן. אבל משתדל רק להבין את הצד השני של התמונה.

 

[מ"ם]

אם הייתי כותבת מתחילה שפותחת אשכול כזה , עם כ"כ הרבה צפיות וציפיות כ"כ הרבה תגובות עד שנאלצו לפתוח נספח ותגובות רבות מכותבים וסופרים נחשבים ונוסף על הכל פרקי פארודיה/קאבר/יו ניים איט.
הייתי מוחמאת מאד.

בדיוק לכן הצעתי לבקש את רשותה.
אם מחמיא לה - אדרבה ואדרבה.
אם מפריע לה - להימנע.

וכשם שאין פרצופיהם שווים וכו'.

 

[shira bira]

בדיוק לכן הצעתי לבקש את רשותה.
אם מחמיא לה - אדרבה ואדרבה.
אם מפריע לה - להימנע.

וכשם שאין פרצופיהם שווים וכו'.

כן רק שצריך לזכור שפרסום בפורום הוא מה לעשות , ציבורי.
ואין לנו שליטה על גלגוליו.
הכל עניין של זוית המבט.

 

[כנפיים]

כולם מבינים שלא מדובר באמת בפרקים נוספים, אלא בתגובות שבסך הכל מיוצגות כפרק נוסף, לפחות מה שאני כתבתי.

ברור!
ולא על הכתיבה ותוכנה באתי! רק על הרעיון של ההתערבות.
פשוט הרגשתי קצת אשמה כי פתחתי ת'לחץ פה.

 

[שני זאת אני :)]

הבעיה שחוץ מהפרקים כאן, היא לא מגיבה בכלל

 

[מ"ם]

כן רק שצריך לזכור שפרסום בפורום הוא מה לעשות , ציבורי.
ואין לנו שליטה על גלגוליו.
הכל עניין של זוית המבט.

אפשר להתחשב גם מעבר למה שמותר ודמוקרטי.
זה מה שמצפים מכל המשתתפים כאן.


מי שסבור שזה מחמיא - בשמחה רבה. רשמנו.
ביום שיהיה לו אשכול כזה - נזכור שאפשר לכתוב בו כמה פרקים שרוצים.

ואילו באשכול הזה ובאשכולות אחרים של אלו שעדיין לא גילו את דעתם, אין להעלות פרקים נוספים בסדרה עד שמוודאים עם הכותב שהדבר אינו מפריע לו.

(כידוע שהפירוש ב"ואהבת לרעך כמוך" הוא לא שתתנהג איתו כמו שהיית רוצה שיתנהגו איתך, אלא שתתנהג איתו כמו שהוא רוצה שיתנהגו איתו, כמו שהיית רוצה שיתנהגו איתך כפי שאתה רוצה שיתנהגו איתך...)



תודה.

 

[אשר שרבר]

רק שתדע לך שמחקתי פרק שכמעט העליתי.
בגללך @מ"ם .

 

[מ"ם]

רק שתדע לך שמחקתי פרק שכמעט העליתי.
בגללך @מ"ם .

ירבו כמותך.
קבל 50 לייקים חינם על חשבון הבית.

 

[אשר שרבר]

ירבו כמותך.
קבל 50 לייקים חינם על חשבון הבית.

לא צריך לייקים, תגיד לגברת שתעלה פרק, וזהו.

 

[ש. צ. וינמן]

הבעיה שחוץ מהפרקים כאן, היא לא מגיבה בכלל

לאחר הפרק הקודם. בו ביקשו להביא את הצד השני, הוא והיא מטיילים בלילות אחרי סדר שלישי ושיעור משותף בשמירת הלשון וחובות הלבבות על חביתה וסלט קצוץ דק. ומנסים להבין מה קורה שם, מה הרגישו ומה חשו. מה אפשר לשתף, מה לא, מה לחשוף וכמה. לתועלת בני ובנות ישראל הכשרות. ולטובת הדורות הבאים...

אגב, היא מסתובבת כאן בשם נוסף כמדומני.

 

[ש. צ. וינמן]

נכון.
מצד שני - עם כל הכבוד לבעלת האשכול, לא יהיה זה הוגן להשאיר את הציבור במתח כה ארוך.
אולי אפשר להעביר את הקאברים לאשכול שלישי? "אלקסיתמיה ולאהוב - גרסאות כיסוי מאת הקוראים"?

רק מלדמיין מה יקרה באשכול שכזה אני מתמוגגת

 

[אשר שרבר]

אגב, היא מסתובבת כאן בשם נוסף כמדומני.

?

 

[מרחבית]

החברות שלי שוטטו שש ושמונה שעות עם בעליהן לעתיד, בפגישה האחרונה. אמרו לי שמדברים על כל הרגשות הכמוסים. סיפרו בעיניים מעפעפות על רגש הומה ולב מתפוצץ מאושר ומכמיהה.

טוב, לא ממש המקובל... ודאי לא אצל סגנון המשפחות המתוארות בסיפור, גם אם הם בריאים, שופעים, ג'לטנמנים, זורמים ובעלי אינטלגנציה רגשית גבוהה...

לא היה לי כיף.

יפה. מודעות גבוהה וכנה, שכמדומני לא כל-כך היתה קודם.

הסתכלתי בשעון אולי עברו שעתיים. אבל עברו רק 20 דקות.

חזק.

טוב, נחכה לאמיתי...

 

[מרחבית]

אפילו מה שאני כתבתי שהוא רוצה לדבר ולהביע זה לא לגמרי מדויק, הרגשות עמוקות בתוכו והוא אפילו לא מודע להן,

זה בדיוק. לא משנה מה הסיבה, אך נשמע, שהוא רחוק מרמת המודעות הרגשית ש'הלבשת' עליו.
אני כן מסכימה, שצריך להיזהר מעודף שפיטה והזדעזעות. סוף כל סוף אנחנו שומעים סיצנות מסוימות ותפקוד לא מספק סביב הפגישות. אך לא מכירים אותו במבט יותר כללי ומעמיק, לא יודעים מהיכן זה מגיע.
מעניין מה יקרה הלאה.

 

[yonatanr]

לגבי ה'סיפור של הצד השני' של @מוישה
עם כל הכבוד לנסיון הסיפור של הצד השני, נראה שהקטע יכול להתאים לסיפורים אחרים, על בחורים קצת יותר פתוחים, שמבינים את שלפניהם, ויודעים מה צריך לעשות, והבעיה היחידה שלהם היא ש'אין להם מספיק נושאי שיחה עם הכלה'. זה דבר מאד נפוץ, ומתהלכים עליו בדיחות רבות, אבל זה לא נראה המצב כאן.
אביא קטעים מהסיפור, ואסביר למה הם לא מתאימים.

'אם החברים ישמעו שבפגישה האחרונה נפגשנו פחות מארבע שעות אני הבדיחה של השנה'.

הלוואי שהיה מעניין את החתן דנן מהחברים שלו, ומהבדיחות שלהם. אולי אם היה כך, הוא היה מכיר את העולם קצת יותר. מהפרקים שנכתבו כאן נראה שהחבר היחיד שלו הוא הסטנדר.

אז נפגשנו בגאולה, היא הייתה על-הדרך-לשיעור/עבודה, כך הייתה נראית וכך אמרה לי בהמשך, אבל זרמתי.

לא נראה כך מהסיפור. גם בנות מאד צדיקות יודעות להתכונן כמו שצריך לפגישות. אבל לפי הסיפור, הוא בכלל לא מסתכל עליה לדעת איך היא נראית, וגם לא מעניין אותו בדרך לאיפה היא.

אבל גם היא הבינה שרק רעש של אוטובוס יכול לטאטא את השתיקות שלנו אל מתחת לגלגלים

גם כאן נראה שהחתן מבין שיש איזו בעיה בשתיקות. בסיפור של @עיתונאות ועריכת תוכן נראה שהבחור בטוח שהשתיקה היא הדרך הטובה ביותר להעביר פגישות.

את כל הטלפונים של עיסוקי ערב החתונה הצלחתי לסיים שם אצל אמא, לא חשוב.

מהסיפור נשמע שלחתן לא היו שום עיסוקים בערב החתונה, ההורים דואגים להכל. ובכלל, איך בחור ישיבה יכול להחזיק פלאפון ח"ו?

ישבנו במסעדת בוטיק אפלה למחצה,

מסעדה???? רחמנא ליצלן!!!! ועוד לפני החתונה?! הגזמת ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. תגיד תודה שההורים שחררו לך את הבת שלהם לפגישה אחרונה. אבל מסעדה? צריך לשאול את הרב אולי יש כאן מקח טעות.

ישבנו ולמדנו את כל ה'שבע ברכות'. "היה מדהים", כך הבנתי שצריך לומר.

מקובל מאד.

גם כשבעלת הבית זכרה את הסיכום בינינו מאתמול והגישה את הקינוח עם התמונה המשותפת שהכנתי, עדיין לא הייתי מסוגל לדבר מהלב. רציתי לדבר על רגשות.

גם כאן נראה שמדובר על סיפור אחר לגמרי, על בחור שיודע מה מקובל וצריך לעשות, אלא שלפעמים לא כל כך מצליח להחצין רגשות, למרות שכך אולי הסביבה דורשת ממנו. הסיפור שלפנינו הוא על בחור שנחת מהירח, ולא ממש מצליח להבין מה עושים בפלנטה המשונה הזאת.

(שמעתי שהיא חפרה לי בארון וקראה את המכתב. התרגלתי כבר לזוועה הזאת. לפחות לא אמרה לי את זה בפנים, אבל למה פידחה אותי עם הגברת שלי). רציתי לדבר פתוח, להרגיש, להתחבר, להכיר באמת, אולי זה מה שיעורר אותי וירגש אותי לקראת החתונה. אבל זה פשוט לא היה שם. לא שאני אשם, בחיים לא שמעתי בבית את השורש א.ה.ב. בטח לא חלמתי שיש דבר כזה בין בני זוג, כמו שהנחית עליי המדריך השייגעץ.

כל התיאור מלא סלנג, ומתאים לבחור פתוח מישיבה פתוחה, שכל 'הבעיה' שלו היא שהוא 'לא מצליח לדבר מספיק פתוח'. ואז פתאום הוא מתעצבן על 'המדריך השייגעץ'. זה לא אמין.

ב'שנה ראשונה' נשמע לראשונה מה בדיוק קרה שם בפנים בכל המפגשים המעייפים האלו

לפחות מעניין אותו לשמוע ממנה משהו, ולא רק לספר לה אילו חידושי תורה הוא חידש היום בכולל.

 

[מוישה]

לגבי ה'סיפור של הצד השני' של @מוישה
עם כל הכבוד לנסיון הסיפור של הצד השני, נראה שהקטע יכול להתאים לסיפורים אחרים, על בחורים קצת יותר פתוחים, שמבינים את שלפניהם, ויודעים מה צריך לעשות, והבעיה היחידה שלהם היא ש'אין להם מספיק נושאי שיחה עם הכלה'. זה דבר מאד נפוץ, ומתהלכים עליו בדיחות רבות, אבל זה לא נראה המצב כאן.
אביא קטעים מהסיפור, ואסביר למה הם לא מתאימים.

'אם החברים ישמעו שבפגישה האחרונה נפגשנו פחות מארבע שעות אני הבדיחה של השנה'.

הלוואי שהיה מעניין את החתן דנן מהחברים שלו, ומהבדיחות שלהם. אולי אם היה כך, הוא היה מכיר את העולם קצת יותר. מהפרקים שנכתבו כאן נראה שהחבר היחיד שלו הוא הסטנדר.

אז נפגשנו בגאולה, היא הייתה על-הדרך-לשיעור/עבודה, כך הייתה נראית וכך אמרה לי בהמשך, אבל זרמתי.

לא נראה כך מהסיפור. גם בנות מאד צדיקות יודעות להתכונן כמו שצריך לפגישות. אבל לפי הסיפור, הוא בכלל לא מסתכל עליה לדעת איך היא נראית, וגם לא מעניין אותו בדרך לאיפה היא.

אבל גם היא הבינה שרק רעש של אוטובוס יכול לטאטא את השתיקות שלנו אל מתחת לגלגלים

גם כאן נראה שהחתן מבין שיש איזו בעיה בשתיקות. בסיפור של @עיתונאות ועריכת תוכן נראה שהבחור בטוח שהשתיקה היא הדרך הטובה ביותר להעביר פגישות.

את כל הטלפונים של עיסוקי ערב החתונה הצלחתי לסיים שם אצל אמא, לא חשוב.

מהסיפור נשמע שלחתן לא היו שום עיסוקים בערב החתונה, ההורים דואגים להכל. ובכלל, איך בחור ישיבה יכול להחזיק פלאפון ח"ו?

ישבנו במסעדת בוטיק אפלה למחצה,

מסעדה???? רחמנא ליצלן!!!! ועוד לפני החתונה?! הגזמת ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. תגיד תודה שההורים שחררו לך את הבת שלהם לפגישה אחרונה. אבל מסעדה? צריך לשאול את הרב אולי יש כאן מקח טעות.

ישבנו ולמדנו את כל ה'שבע ברכות'. "היה מדהים", כך הבנתי שצריך לומר.

מקובל מאד.

גם כשבעלת הבית זכרה את הסיכום בינינו מאתמול והגישה את הקינוח עם התמונה המשותפת שהכנתי, עדיין לא הייתי מסוגל לדבר מהלב. רציתי לדבר על רגשות.

גם כאן נראה שמדובר על סיפור אחר לגמרי, על בחור שיודע מה מקובל וצריך לעשות, אלא שלפעמים לא כל כך מצליח להחצין רגשות, למרות שכך אולי הסביבה דורשת ממנו. הסיפור שלפנינו הוא על בחור שנחת מהירח, ולא ממש מצליח להבין מה עושים בפלנטה המשונה הזאת.

(שמעתי שהיא חפרה לי בארון וקראה את המכתב. התרגלתי כבר לזוועה הזאת. לפחות לא אמרה לי את זה בפנים, אבל למה פידחה אותי עם הגברת שלי). רציתי לדבר פתוח, להרגיש, להתחבר, להכיר באמת, אולי זה מה שיעורר אותי וירגש אותי לקראת החתונה. אבל זה פשוט לא היה שם. לא שאני אשם, בחיים לא שמעתי בבית את השורש א.ה.ב. בטח לא חלמתי שיש דבר כזה בין בני זוג, כמו שהנחית עליי המדריך השייגעץ.

כל התיאור מלא סלנג, ומתאים לבחור פתוח מישיבה פתוחה, שכל 'הבעיה' שלו היא שהוא 'לא מצליח לדבר מספיק פתוח'. ואז פתאום הוא מתעצבן על 'המדריך השייגעץ'. זה לא אמין.

ב'שנה ראשונה' נשמע לראשונה מה בדיוק קרה שם בפנים בכל המפגשים המעייפים האלו

לפחות מעניין אותו לשמוע ממנה משהו, ולא רק לספר לה אילו חידושי תורה הוא חידש היום בכולל.

יונתן, שאפו על הניתוח המדהים. אבל לצערי פשוט לא הבנת מה באתי לומר, בניתוח שלך בעצם המשכת להפליא את הקו הרווח כאן שמקבל את התמונה שלו בדיוק כפי שהיא בעיני הבחורה. אני ניסיתי לראשונה להיכנס לעולם שלו. וזה לא מה שחשבתם, זה הכל בלוף אחד גדול. חשבתם שהוא אוטיסט/דפוק/מפגר, מהמהם במוזרות, אז חשבתם. מדובר בבחור קלאסה שהוא פשוט סגור בטבעו, פחדן מחריגות, חושש מלהיות זה שימתח את החבל. אני אולי הולך קצת רחוק, אבל אני עומד על דעתי, ועברתי כעת שוב על הפרקים, המבט שלה הוא מבט צר שטבעי לגילה ולמצבה. אבל תצאו מזה, תנסו לעקוף את הקצר [הרגשי/דתי] שביניהם ותדלגו לצד שלו. קשה לנו לחזור לתקופה הזאת, אבל כשאני מנסה לחזור לתקופה הזאת, זה באמת מצחיק. הסלנגים כאן מתאימים באמת לשחזור שלו כמה שנים מאוחר יותר, הוא כבר ידע אשה, למד רגש מהו, והוא יודע לבטא טוב יותר מה קרה אצלו בפנים בתקופה הזאת. לכן הוא גם צוחק באירוניה על המדריך הצדיק שבזמנו היה נראה לו קצת שייגעץ.