מידע שימושי הווה ממושך הוא לא פשוט | אלישבע מספרת

  • הוסף לסימניות
  • #2
בס"ד


אני בחנות נעליים עכשיו,
זוגות,המון זוגות של נעלים,בכל הצבעים,בגדלים שונים,בסגנונות מגוונים.
הם מאורגנים בקופסאות מלבניות,מוכנים לחיים ולא זקוקים לשום שדכן,
אני מודדת זוג ורוד,חמוד,לק וקישוט פנינה-לא,לא טוב,לוחץ.
מספיקה לחלוץ את המוקסין הימני,הורוד,
צלצול של "כי הרבית"-נשפך אל החלל,אתמול שיניתי את הצלצול ולוקח לי זמן לקלוט שהוא מהתיק שלי.
פותחת את התיק הלבן,המעוצב ומתבוננת בפלאפון
"גב' רובינצויג" על הצג,
-כן?
-זה לא מתאים?
-אז,למה הוא משך את זה עד עכשיו?
ממלמלת מילות פרידה,
כאילו כל הכח שלי נשאב לאנטנה הסוללרית הקרובה.
מוצאת זוג שחור,פשוט,אולי אפילו עלוב?
עליבות,זו ההרגשה.
משלמת ויוצאת אל הרחוב
השמים דומעים במקומי,אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי עכשיו,
בתחנה
ובאוטובוס
ובתמרון בין השלוליות,בדרך הביתה,
אני בונה את "תוכנית הפעולה" שלי
מגיעה הביתה,שוקעת לתוך הפוך,בוכה את הדמעות שכבר אין לי
ולא,לא יוצאת משם בעתיד הקרוב,
מה שבטוח ,לא יוצאת לפגישה בקרוב, וודאי שלא לסדרת עשרת המכות –שלא מסתימות ביציאת מצרים ,אלא ההפך.

מגיעה הביתה.

אבל בבית,נמצאת מיכל אחותי
ונראה לי,שאני עזרתי לאמא לבחור לה את נעלי צעד ראשון הראשונות שלה,לא זכור לי שהן היו שחורות...
מיכל מרוגשת ,זה מורגש.
•••
שעתיים קודם,בביתה הפרטי של מיכל
-יואל,אתה קולט?
-זה חיובי,חיובי!!
-איזו מתנה מופלאה ליום נישואים רביעי,
-תחזור הביתה,אני חיבת אותך איתי.

מתהלכת לי בבית,דמעות וחיוכים נשפכים ממני בתערובת משונה כזו.
אני מאושרת,מאושרת,הלב שלי רוקד.
הצעדים של יואל שרים שיר אחר,נמרץ,קצבי
והדפיקות שלו מנגנות במקצב של סימן סימן טוב ומזל טוב מזל טוב.
מיכלי,אני כ"כ שמח!
ואוו,הוא הספיק לקנות זר עליז בדרך.
אני מרגישה שמחה ברמות שלא ידעתי שיש בעולם בכלל.
אנחנו אומרים ביחד "מזמור לתודה" ו"נשמת".
ויואל אומר לי-את הבשורה המשמחת הזאת אנחנו מבשרים לאבא ואמא,לא בטלפון,פנים מול פנים.

מתארגנת ליציאה,הטיפוס לאבא ואמא נראה לי פתאום מאתגר,זה לא רציונלי,אבל זה זה,
יש,אבא ואמא נמצאים.
וזהו,
א"א לא כאן עכשיו.
אני ,כאילו לא יודעת איך להוציא את זה מהפה,
אמא מכינה ספלי קפה לכולם ושוקו לי,ואבא מוציא שוקולד שמרלינג טעים מ"המחבוא" בארון העליון,
מברכים,שותים
יואל מחיך
ואני מוצאת את עצמי אומרת:אבא,אמא,מגיע לנו מזל טוב
החיוך של אבא ואמא פורץ מהשפתים ושוטף את העינים באור מאושר,
דפיקות על הדלת
שקית של"זוגות" נכנסת ,אחוזה ביד של אלישבע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
הדלת נטרקה בקול דנדון פעמונים ענוג.
מיכלי הלכה,בצעדי ריקוד.
ת'אמת-הלב שלי גם רקד איתה,רקד איתה ובכה איתי.
הרצון הכי בסיסי שלי,היה,לשקוע במיטה,
אבל אמא,שנכנסה לחדר בעינים שואלות-גמדה אותו.
העינים שלה אמרו לי,ככה-
אלישבע ,מה דעתך לשמח אותי הלאה?
עוד בשורה טובה ממך ואני נעשית צעירה בעשר שנים.

לא יודעת איך,וזה א"פ לא קרה לי קודם,
פשוט אמרתי-אמא,אנחנו ממשיכים.
בקול נרגש ומאושר-שהיה נשמע לאוזנים שלי קול מתוק עד כדי בחילה.
אבל,עכשיו,הכי חשוב היה לי שהפנסים של אמא נדלקו,
או,אולי,
תמהתי לעצמי לפני ששקעתי בשנה עמוקה,היה לי צורך להדליק גם לעצמי פנס של תקוה?

קמתי אחרי שינה עמוקה,שפשפתי עינים
ו-נזכרתי פתאום בטפשות שלי...
מה אני עושה עכשיו,למען השם?
ומה היה הרעיון המשונה הזה שנפל עלי?
ומה בדיוק מפריע לי לבוא לאמא ולאמר לה-תקשיבי,בסוף זה ירד.
ירד ודי,ונגמר וקאט.

אבל,במקום כל זה,נכנסתי למטבח,
ואמרתי לאמא בקול הכי שלו שהצלחתי לגיס,
אמא,מחר אני נוסעת לצימר בצפון,קצת להשתחרר,את יודעת...
ווהלכתי לארוז מזודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אלישבע מספרת:

חבל שגוגל לא סימה כבר את הפיתוח של הרכב האוטונומי שלה,
היה מתאים לי עכשיו לשבת,ליד ההגה עם יד על הברקס ולבהות בחלון,
בנופים שרצים לי מול העינים.

יו,איזו מחשבה גאונית,צייץ לי בראש קול מאשים,
זה לא בדיוק,אבל בדיוק, מה שאת עושה?
יושבת ליד ההגה של החיים ,מדוכדכת,
עם יד על הברקס,
וכל העגלות העמוסות ברחו-

פתאום,
שמעתי : די!!!
די אדיר שברח לי מהפה,

אני לא אשמה!
אני לא אשמה!
אני לא אשמה!

שעתיים אח"כ,מצאתי את עצמי על האופניים,מדושת במרץ,
בשביל רכיבה קסום על גדות הנחלים,
הרחש השלו של המים,ציוצי הציפורים ולחש הרוח בעצים,
גרמו לקצב הדיווש להאט,
וכשמאטים-רואים דברים באור אחר,
כר הדשא הקרוב,ב"שביל עמי",שצופה אל מפל קסום,קרץ לי בידידותיות מרובה,
לרגע התלבטתי ותוצאות ההחלטה שהתקבלה ברוב קולות היו לעצור,ולבצע (בטעות) צניחה חופשית על חיפושית חביבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
להשתרע על דשא,
לקטוף אותו,
להריח,
להפסיק לחשוב,
לזרום כמו מי המפל שבזוית העין שלי,
להפסיק לשלוט,

למצ-
איכס!
חיפושית צועדת לי על הפרצוף,
אני מתנערת בבהלה,
וכשאני מרגישה בטוחה סופסוף,
אני שומעת צחוק כבוש,
שלאט לאט פורץ החוצה,
מעיפה מבט לאחור,
אישה מבוגרת,סבך תלתלים לבנים לראשה מצחקקת.
לא יודעת איך,אבל,אפשר להרגיש אם צוחקים איתך או עליך.
היא צחקה איתי.

-חבובה,היא פתחה בקול מתנגן,אם את כ"כ חוששת מחיפושית מתוקה-לא כדאי לך לשכב על הדשא,
אחת כמוך-צריכה לנוח באיזה פנורמה ,פלאז'ה,לא יודעת איפה בדיוק-אבל,משהו מהכיוון.

-תודה על ההמלצה,אני דוקא אוהבת טבע,אבל מהסוג הדומם.

-אהה,פעם הבאה תביאי מפת שולחן,
היא זרקה לי בציניות חביבה ונעלמה.

בפעם הבאה,הבטחתי לעצמי אני אביא גם מפת שולחן ,גם שולחן,גם כיסא,גם אוכל.

הזויה שכמוני,לא הבאתי איתי אוכל למסע הנפלא הזה,
איפה בדיוק אני מוצאת ברדיוס כאן חנות מכולת?
התלתלים הלבנים הציצו אלי מקצה השביל,
פצחתי בריצה,מנסה להספיק אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אלישבע מספרת:

בסוף,ישבנו יחד,
כן,אני ובעלת התלתלים הלבנים.
ישבנו ביחד ושוחחנו,
כשבינינו מפריד ים של דעות,מחשבות ותובנות על החיים.
אני שתיתי מים,והיא סרטטה לי מפת הגעה למכולת,
היא שתתה קפה ואני ספרתי לה קצת עלי.
זה לא לקח יותר מחמש דקות,אבל,בסך הכל היה נחמד.

***

הגעתי לאחד הצימרים היותר יחודיים שיש,
מין מבנה עץ קטן שמשרה חמימות ורוגע,
תמונות של ריבועים,משולשים ועיגולים בכל מיני צבעים,
וגולת הכותרת -ערסל שינה,ומעליו תקרת זכוכית אל השמים הקסומים של הגליל.
תמיד אהבתי כוכבים,לא שממש הבנתי את כל ההסברים על העגלה הקטנה והגדולה,אבל איכשהו הצפיה בהם השרתה עלי שלווה,
הצרצרים שרו לי שיר ערש קסום ,והנדנוד העדין של הערסל גרם לי לעצום עינים ולפקוח אותן רק ב10 בבוקר למחרת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
אחרי ארוחת בוקר מפנקת יצאתי לחצר הצימר,
שקעתי לי בכורסא נוחה,ופתאום ראיתי מולי סימן שאלה אדיר,
מתי בעשר השנים האחרונות עצרתי?
מתי ישבתי לחשוב עם עצמי?
מתי הייתי מוכנה לרדת באומץ מהרכבת הזו של הצעה,בירור ,פגישה וחוזר חלילה,ולשאול את עצמי כמה שאלות,
כמה שאלות פשוטות עם תשובות מורכבות.
שאלות קצרות ממש,שהתשובות עליהן יכולות לקחת יום מהחיים,או אולי אפילו חודש?

אז,מה השאלות שלי בעצם?
היה לי עט,ודף לא מצאתי,אז חזרתי לכיתה ד' ורשמתי לעצמי על היד:
מי את?
מה את רוצה?
למה?
מה מפחיד אותך?

וזהו-נגמר לי המקום,
וגם נמאס לי לשבת על הכורסא

***

הסיור שערכתי במושב,גילה לי שלכל תושב יש צימר,
שבערך ליד כל צימר ,יש גלריה או קליניקה לטיפול טבעי,
וליד כל גלריה או קליניקה יש עץ ונדנדה שפתוחה לקהל הרחב,
המושב ההוא היה בעל שטח גדול דיו,כך שאחרי הליכה של שעה הייתי חיבת להתישב על איזו נדנדה,
ולגלות מולי שלט עץ,"הקליניקה של שושה".
שושה חיב להיות שם של אנשים מענינים קבעתי בליבי,
ושושה היתה מענינת,
מענינת במיוחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
פעם,פעם,כשהייתי קטנה הייתי בטוחה שמתחת כל מטפחת גבוהה יש קוקו אדיר,
רק כשחברות שלי החלו להתחתן ובנות עם קוקו דק הצמיחו גבעה או מיני הר-שמעתי על הבובו.
הפנים הנחמדות שהציצו מחלון הקליניקה של שושה היו תחת הר בובו אדיר,והידים עטויות בצמידים משקשקים השקו במשפך מנוקד באדום-שחור פרחים צחים כשלג.
אבל, שום דבר לא הכין אותי למראה הפנים שלה,חרושות קמטים ובניגוד גמור צעירות כ"כ-כמו ילדה,הרהרתי לעצמי בשקט.
היא הרימה את מבטה והסירה אבק מעלה בשרני,ואז קלטה אותי ,חיכה והניפה יד לשלום.
בכנות,לא יודעת למה,אבל התפרצה לי שאלה מהפה: הקליניקה פה שלך?לך קוראים שושה?

כן,היא אמרה לי,נעים להכיר ודמותה נעלמה מהחלון ותוך פחות מ10 שניות הפציעה בפתח הבית,
אני שושה,היא אמרה,נעים מאד,
ובין כל הקליניקות ,שיאצו,דיקור ואוסטופתיה חשבתי שמותר שתהיה גם פסיכולוגית אחת,בעלת רישיון,לא?

כן,אמרתי לה,קצת נבוכה,למה לא בעצם?
ישבנו יחד על הנדנדה ,שותקות,
מענין, איך בכיתה ד' לא חשבתי על הענין שכף היד לא מסתתרת תחת השרוול?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני לא יודעת אם אני פזיזה או ספונטנית שאני אומרת לשושה: אז,איך בעצם,קובעים אצלך תור?
היא משרבטת לי את מס' הטלפון שלה ואנו נפרדות.
אבל,עם כל הכבוד לדבריה של שושה,אני צריכה לבדוק מיהי ומה היא,לפני שאני קובעת פגישה.

אני?
קובעת פגישה?
לטיפול?

אני מרגישה משונה,כל כך הרבה סטריאוטיפים שיושבים לי בראש על פסיכולוגיה ומי שנעזר בה,ותחושה חזקה מאד שכרגע אני זקוקה לעזרה.
טוב שאני כבר בצימר,נועצת מבט בתמונת המשולשים שעל הקיר.
משולשים בכל הגדלים,הצבעים-פעם,לפני הרבה שנים מישהו אמר לי שציור משולשים מבטא קשיים.
אם כך אני והציר האלמוני זהים...
ואז,בלי שליטה עולה בי גל אדיר של בכי,
והיות ואני לא בבית עכשיו וגם אם אצרח מבכי-זה לא יגיע לאוזניים של אמא,אני מרשה לעצמי להתפרק.
זה לוקח זמן,הרבה זמן עד שהבכי מתחיל להרגע,
ואני מרגישה,כמה לא מפתיע-פורקן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מדהים!!
כתוב בצורה מקסימה!! נראה שממש יצא מהלב ישירות לכאן...

עיצה קטנה-
לדעתי יש קצת מידיי תאוריים מיבשים וזה קצת ''מעייף'' הייתי מציעה קצת יותר ''לתקתק'' עניינים ופחות להתעכב על תיאור שינו מוסיף למהלך או לרגשות הדמות..

בהצלחה רבה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
"כל הדרך שהלכת
עוד תרגיש אותה בסוף
אבני נגף שמגרת"...

הזמר קצת מזיף,אבל -התחברתי למילים,
אני בדרך לאמירים,
אני בדרך לפסיכולוגית שלי.
מעבירה לי בראש את קורות השבוע האחרון,
פר-מופתעת מעצמי.
כאילו השתחרר לי איזה קפיץ.

רות כמעט התעלפה שהודעתי לה שמכאן ועד להודעה חדשה אני יוצאת בשני בשתים,אבל הרגשתי ממש הוגנת,בכל שנות עבודתי לא יצאתי מעולם לחופשת לידה וגם לא נשארתי בבית בגלל ילד חולה.

אני אחרי צומת חנניה,דרוכה לא לפספס את הפניה ימינה למושב.

***
בקליניקה של שושה,פזורים פופים וכמה כורסאות מרתקות,אני בוחרת לי את הנוחה מכולן,ושושה מגישה לי דף וצבעים,
בואי,אלישבע,תצירי לי מה את מרגישה.
ת'אמת אני גרועה בציור,ממש.
אחרי שתי דקות אני מדברת ,לא מצליחה לציר,
אני מרגישה תערובת של תחושות: בלבול,בושה,פחד
ובסוף בסוף אני מצירת,ציור של ילדה בת שלוש,יער אדיר ו-תולעת קטנה.
נעים להכיר,תולעת.

***

כשהייתי בת שלוש,בגן רוחמי,היינו אוספות תולעי משי בקופסאות נעליים,
אהבתי את המגע שלהן,כמה עלים מעץ התות שבחצר-זו ארוחת גורמה עבורן.
וכל מי שגידל פעם תולעי משי,יודע שבסוף התהליך נוצר פרפר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
וואו איך שאני מזדהה עם אלישבע.
מדהים!!
כתוב בצורה מקסימה!! נראה שממש יצא מהלב ישירות לכאן...
וואו איזו כתיבה כייפית,
סליחה אבל אין לי הגדרה יותר מהוקצעת...
כייף גדול לקרוא!!
את כותבת מדהים!
והכי - חי, אמיתי, בועט. לא מתמסכן אלא מוביל.
מחכה לפרק הבא

תודה על הפרגונים,
שמחה שנהניתם!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
וואו איזה סיפור יפה,
מחייב המשך.
הצעה קטנה: אם אפשר לדייק בסימני פיסוק, פחות פסיקים ובמקומות מתאימים, זה יקל את הקריאה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה