קריאטיב כגרפיקאית וקופירייטר עובדים ביחד...

  • הוסף לסימניות
  • #1
כשגרפיקאית וקופירייטר עובדים ביחד איך אמור להיות היחס של הכסף ביניהם
לדוגמה כשהגרפיקאית לוקחת 400 ש"ח למודעה כמה אמור לקחת קופירייטר
וכו' זה מאוד יעזור כי זה די דחוף תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אין בזה יחס מסוים.
בדרך כלל מדובר בשת"פ ביניהם, כשרק אחד מהם הוא נותן השרות ללקוח ואז הגרפיקאי משלם לקופירייטר או הקופירייטרמשלם לגרפיקאי, לפי העניין ולפי התעריף הרגיל שלהם, עם הנחה ללקוח קבוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אבל זה יוצא מחיר מאוד יקר ואין הרבה לקוחות שירצו בסכום כ"כ גבוה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אבל זה יוצא מחיר מאוד יקר ואין הרבה לקוחות שירצו בסכום כ"כ גבוה
לקוח שרוצה לקבל מודעה שהיא גם מעוצבת מקצועית וגם כתובה מקצועית, משלם.
אין שום סיבה שמעצב או קופירייטר יגבו פחות על אותה עבודה 'כי זה יקר ללקוח'
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אבל זה יוצא מחיר מאוד יקר ואין הרבה לקוחות שירצו בסכום כ"כ גבוה
את לא מוכרת ללקוח מודעה, את מוכרת ללקוח- לקוחות.
אם הוא משלם 1000 שח ומקבל לקוחות ב10,000, הוא לא ישלם??

המודעה לא אמורה להיות כתובה היטב, או מנוסחת לשונית בעברית תקינה,
אלא מודעה שיווקית. שתביא לו לקוחות.

ברגע שהוא מבין את זה, שווה לו לשלם גם 2000 על מודעה, כי הוא יודע שאולי הוא משלם 1000 שח יותר, אבל מקבל בתמורה עוד 20000 אלף.
(כתבתי מספרים לא מדוייקים- להדגמה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
באמת נשמע משכנע
השאלה עד כמה הלקוח מודע לתועלת שזה מביא
או שצריך להסביר לו את העניין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
באמת נשמע משכנע
השאלה עד כמה הלקוח מודע לתועלת שזה מביא
או שצריך להסביר לו את העניין?
להסביר- תמיד צריך.

אנשים מסוגלים לבוא ולהגיד: אין לי כסף!
ושניה אחרי זה תראי שהם קנו ארון לסלון.
רגע, אמרתם שאין לכם כסף?
אבל כאן הם הבינו את הערך, והארון הקודם כמעט התמוטט, והם היו חייבים מקום לספרים.

אבל ארון עולה 3000 ומודעה בערך 1000?
כשאתה מבין את הערך- יש לך כסף.

חשוב מאד לשכנע לקוח על מה הוא משלם, כשהוא יבין את הערך, הוא גם ישלם בשמחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
להסביר- תמיד צריך.

אנשים מסוגלים לבוא ולהגיד: אין לי כסף!
ושניה אחרי זה תראי שהם קנו ארון לסלון.
רגע, אמרתם שאין לכם כסף?
אבל כאן הם הבינו את הערך, והארון הקודם כמעט התמוטט, והם היו חייבים מקום לספרים.

אבל ארון עולה 3000 ומודעה בערך 1000?
כשאתה מבין את הערך- יש לך כסף.

חשוב מאד לשכנע לקוח על מה הוא משלם, כשהוא יבין את הערך, הוא גם ישלם בשמחה!

בדיוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תלוי מי הלקוח שלך לפעמים האיש מקצוע השני הוא הלקוח שלך.
ולפעמים הוא יביא לך עוד עבודה...
ותלוי אם את מתחילה או מנוסה. ואז העבודה שווה גם לתיק עבודות ולהשתפשפות.
אפילו במחיר יותר זול מהמחירון.

תלוי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זה בהחלט מוצר יותר יקר!
אמנם ישנם דברים חופפים שאחד מכם לא עשה
והמחיר לא אמור להיות מלא לכל צד מכם,
אך עם זאת, הלקוח קיבל מוצר איכותי יותר בשל שיתוף הפעולה
ואין סיבה שהמחיר לא יעלה.

לרוב, שיטת התמחור היא פרילנסרית
כלומר, מי שהלקוח שלו, פונה לבקש מחיר מאיש המקצוע הנוסף
כמובן, התמחור בהתאם למה שרשמתי לעיל
הלקוח מקבל את ההצעה המלאה.

אם אתם נהנים מהעבודה יחד, והיא זורמת ומועילה
תוכלו להחליט על שיטת תמחור שמתאימה לכם
כמו בארטר, ריטיינרים שונים ועוד.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
צריך מישהו שייתן כאן שיעור העשרה בנושא "כלכלה חופשית".

היו לאחרונה יותר מדי שאלות בסגנון "כמה צריך לקבל מי שעושה כך וכך". "ואם עושים קצת אחרת?".
במדינות סוציאליסטיות בעבר היה מקובל להיצמד למחירונים רשמיים בכל דבר - גם בארצנו הקדושה, ישנם כמה תחומים אומללים בהם יש מחירון מסודר וברור - מוניות למשל. לא משנה כמה אתה מקצועי ואדיב, על נסיעה מחיפה לתל אביב אתה לוקח *** ש"ח בדיוק - לא פחות ולא יותר.

בכלכלה חופשית כל בעל מקצוע, וכל סוחר צריך למקסם את הרווח שהוא מסוגל, נקודה. זהו כלל הבסיס עליו מושתתת הכלכלה החופשית. על השאלה: כמה אני אמור לקחת על X/Y/Z ? התשובה היא ברורה: את המחיר המקסימלי שהלקוח ישלם ועדיין יקנה את המוצר! זהו אחד היסודות החשובים של הכלכלה החופשית.

ככל שאיש המקצוע נותן עבודה טובה יותר, וככל שהוא יודע לשווק את המוצרים והשירותים שלו טוב יותר - רף המחיר שהלקוח יסכים לשלם עולה.

גם בשת"פ בין אנשי מקצוע - כל אחד מהמשתת"פים צריך למקסם את חלקו - באסרטיביות, באדיבות, ובהערכה הגיונית של חלקו. אם יש קופירייטר ענק שיכול לעבוד בשת"פ עם מגוון גרפיקאים איכותיים הוא יוכל לבקש חלק גדול יותר בעוגה, ולקבל. אם יש מעצב בחסד שיכול לשכור מגוון קופירייטרים - כמובן שהוא יכול להחליט מראש מה החלק שהוא מקציב לכך.

ובעיקר - מי שמוכר את השירות ללקוח הוא אמור להחליט מה החלק שהוא מפריש לאיש המקצוע מנגד - משא ומתן כמובן אינם מילים מגונות, ותמיד אפשר לדבר בלי להיפגע ובלי להרגיש סחטנים.

בקיצור: כלכלה חופשית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אם הם עובדים בשיתוף פעולה זאת אומרת הקופירייטר נותן גם את השרות ללקוח
והגרפיקאית מעצבת, עכשיו הקופירייטר טוען שהוא צריך לקבל את אותו סכום שהגרפיקאית לוקחת או אפילו יותר כי הוא בעצם עובד יותר קשה בעוד שהגרפיקאית היא זאת שיושבת שעות על המחשב
השאלה אם הקופירייטר פה צודק או שהגרפיקאית זאת שיושבת הרבה זמן על המחשב
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם הם עובדים בשיתוף פעולה זאת אומרת הקופירייטר נותן גם את השרות ללקוח
והגרפיקאית מעצבת, עכשיו הקופירייטר טוען שהוא צריך לקבל את אותו סכום שהגרפיקאית לוקחת או אפילו יותר כי הוא בעצם עובד יותר קשה בעוד שהגרפיקאית היא זאת שיושבת שעות על המחשב
השאלה אם הקופירייטר פה צודק או שהגרפיקאית זאת שיושבת הרבה זמן על המחשב
לפי מה מתומחרת העבודה? לפי קושי? לפי זמן?
בד"כ בתחומים אלה ובהזמנות עבודה כאלה התמחור הוא לפי מוצר, במקרה זה- לעיצוב המודעה יש מחיר, ולקופי יש מחיר. ואין זה משנה לגבי שעות על המחשב וכדו'. (מה גם שהקופירייטר יכול לשבת שעות על מסמך וורד או דף מרוט בשביל הקופי...)
מעבר לזה אם הקופירייטר מביא את הלקוח ועומד מולו יתכן שיש מקום לקחת אחוזים על ה'תיווך',כפי שמקובל בהרבה שיתופי פעולה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
אם הם עובדים בשיתוף פעולה זאת אומרת הקופירייטר נותן גם את השרות ללקוח
והגרפיקאית מעצבת, עכשיו הקופירייטר טוען שהוא צריך לקבל את אותו סכום שהגרפיקאית לוקחת או אפילו יותר כי הוא בעצם עובד יותר קשה בעוד שהגרפיקאית היא זאת שיושבת שעות על המחשב
השאלה אם הקופירייטר פה צודק או שהגרפיקאית זאת שיושבת הרבה זמן על המחשב
מה זה משנה מי צודק ומי צריך לקבל יותר ממי לפי הצדק?
כל אחד רשאי לדרוש את הסכום שנראה בעיניו הוגן לשירות שהוא נותן, לא רואה כאן מקום לדיוני השוואות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה זה משנה מי צודק ומי צריך לקבל יותר ממי לפי הצדק?
כל אחד רשאי לדרוש את הסכום שנראה בעיניו הוגן לשירות שהוא נותן, לא רואה כאן מקום לדיוני השוואות.
יש רק בעיה אחת
אם לא סוכם עם הלקוח קודם על שינויי מחירים
הוא לא אמור לשאת את מחיר החלטות החדשות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אבל אז המחיר יהיה בשמים.
הגרפיקאית תיקח 400 למודעה נגיד והקופירייטר גם ירצה 400 אז זה יצא 800 למודעה
השאלה אם מחיר כזה לא יהיה מוגזם או שככה באמת לוקחים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אבל אז המחיר יהיה בשמים.
הגרפיקאית תיקח 400 למודעה נגיד והקופירייטר גם ירצה 400 אז זה יצא 800 למודעה
השאלה אם מחיר כזה לא יהיה מוגזם או שככה באמת לוקחים...
800 למודעה זה זול :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מרווח המרת מט"ח - זאת העמלה הנסתרת שכדאי שתכירו:


👈 יצא לכם פעם לבצע המרת מט"ח?

כשמבצעים המרת מט"ח (בין שקל לדולר לדוגמה) קיימות לנו 2 עלויות עיקריות.
1. עמלת המרת מט"ח (נקראת גם עמלת חליפין) - זוהי העמלה שכולם מכירים ושואלים לגביה.
2. שער ההמרה עצמו - בשער ההמרה מגולמת עמלת מרווח המרה שאותה חלק מהגופים נוטים לשמור בסוד.

👈 כשאומרים לכם שאתם זכאים ל "פטור מעמלת מט"ח" זה לא אומר שההמרה מתבצעת בחינם:
זה מאוד נחמד שאין עמלת המרת מט"ח, אך כדאי לשים לב לעלויות מרווח ההמרה.
במרבית הגופים יצא לי לראות שעיקר העלות של ההמרה מתחבאת דווקא שם.

👈 מהו מרווח ההמרה הנהוג בגופים השונים?
הבנקים לדוגמה עשויים לגבות מרווח המרה של 0.9-1% במרבית המקרים.
לעומתם בתי ההשקעות הישראלים לרוב גובים מרווח המרה שנע בין 0.4-0.7% (כתלות בבית ההשקעות הספציפי ולעתים גם כתלות בסכום הכסף שממירים).

👈 עד כמה זה עשוי להשפיע על הכיס שלנו?
המרה של 100,000 ש"ח עם מרווח המרה של 1% תגרע מהכיס שלנו 1,000 ש"ח.
במרווח המרה של 0.7% נשלם 700 ש"ח ובמרווח המרה של 0.4% נשלם 400 ש"ח בלבד על כך.

👈 עמלה נוספת שכדאי לשים לב אליה:
בחלק מהגופים קיימת עמלת מינימום כאשר ממירים מט"ח.
במידה ותבצעו המרה בסכום נמוך אתם עלולים לשלם אותה,
לכן לרוב כדאי לבצע המרה אחת מרוכזת על פני מספר המרות קטנות.

👈 מה כדאי לכם לקחת מהפוסט הזה?
לפני שמבצעים המרת מט"ח צריך לקחת בחשבון גם את גובה מרווח ההמרה ולא רק את עמלת ההמרה עצמה.
במרבית המקרים תגלו שהעלות העיקרית מתחבאת בתוך מרווח ההמרה.

דעה אישית:
אין לי בעיה עם זה שגובים כסף על המרת מט"ח, ברור שלא עובדים עבורנו בחינם.
אבל שגוף מסוים מתגאה בזה שהוא נותן לכם "פטור מעמלת המרת מט"ח" אבל לא מציין באותה הזדמנות שיש "מרווח המרה" - זה כבר מעצבן.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה