דיון חרוזים בספרות ילדים ופעוטות – כורח המציאות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בתור עורך תורני, אני רגיל לעבוד בתור 'מתרגם סימולטני' – לוקח קטע מספר בארמית או בלשון הקודש רבנית 'כבדה', ומתרגם את זה לשפה מקובלת ומובנת, שיהיה מובן ונח לקורא הפשוט.

סבור הייתי שתפקיד התרגום מתחיל ומסתיים בין כרכי הספרות הרבנית והתלמודית ותו לא.

משעה שהוצרכתי להקריא ספרונים לילדיי הפעוטים, גיליתי שעלי להמשיך וליטול על עצמי את תפקיד המתורגמן.

משום מה, החליטו כותבי הספרונים, הלכה למשה מסיני, שסיפורי ילדים צריכים להיכתב בחרוזים. לצורך כך, הם ישנו את מבנה המשפט המקובל, יביאו מילים קשות ולא מובנות לילדים (לעתים גם למבוגרים!), ובאופן כללי, ילד – ובפרט פעוט בגילאי שנה שנתיים, לא יכול להבין את פשרם של המילים שבספר. משום זאת ועקב כך, תוך כדי קריאת הסיפור בעיניי, אני מספר אותו לילדיי במילים פשוטות ומובנות, במילים תקניות לחלוטין, אבל כאלו שאנחנו נוהגים לדבר בהן בבית, לא כאלו של בית מרקחת, על מנת ששעת הסיפור תהיה שעה נעימה וקליטה, ולא שעת תהייה ובהייה.

גם מניסיון אישי אני יכול לומר – צרוב בי היטב זיכרון ילדות ישן, שלאחר תחנונים מרובים לאחותי הגדולה, היא מסכימה לקחת ספר ילדים ולהקריא לי מתוכו, ואני יושב ובוהה לידה, כשהמילים חולפות ליד אוזניי בלי הבנה.

יאמרו כותבי הספרונים – מאד חשוב להשתמש במילים גבוהות, בשביל ההתפתחות של הילד, וכו' וכו'.

זה לא מקובל עלי. מותר לילד לשמוע סיפורים מובנים וקליטים, גם בלי לחנך ולפדגג אותו על כל צעד ושעל!

האם אתם הייתם מוכנים שיבוא מישהו לספרייה שלכם, יקח את כל הספרים שאתם אוהבים, ויחליף את כל המילים שבהם למילים כבדות פיוטיות ומליציות, כאלו שצריך דקה או שתיים להבין מה הפירוש שבהם, בשביל ש'יתפתח בכם החוש הלשוני והדידקטי'?

למה אצל הילדים שלכם זה מקובל עליכם?!

אשמח מאד לתגובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זכור לי לטובה הספר "שלום לך אורחת" של רבקה אליצור,באופן עקבי הספרות החרדית לילדים לא מוצלחת בחריזה תואמת גיל...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
חרוזים זה דבר מהנה וקליט מאד גם לגבי לילדים, אתה יכול לספר במילים שלך, ואחרי שהילד יבין את הסיפור, סיכוי גדול שיהנה מלדקלם את החרוזים.
אז יש בזה יתרון, וכנראה צריך לשלב גם וגם, הסבר בע"פ תוך כדי הקראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בקומדיה האלמותית של @צ. שפיגלמן (@פ. חובב לכאן...), שנתפרסמה בשלהי אחת מחוברות הסיפורים של יתד בשנים האחרונות ואיגפה את הספרות החרדית מכל עבריה, הוקדש פן מתוק גם לחירזון החרוזים הלז.
להזכיר, המדובר היה בתיאור על מה שמתרחש בשעת לילה מאוחרת מאחורי דלתותיה הנעולות של הספריה.
אם יוכל מישהו להעלות אותה כאן - תבוא עליו השירה והברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חרוזים זה דבר מהנה וקליט מאד גם לגבי לילדים, אתה יכול לספר במילים שלך, ואחרי שהילד יבין את הסיפור, סיכוי גדול שיהנה מלדקלם את החרוזים.
אז יש בזה יתרון, וכנראה צריך לשלב גם וגם, הסבר בע"פ תוך כדי הקראה.
אם היה מדובר במילים פשוטות ומובנות, ובמבנה קליט של משפט, למה לא.
אבל כשמעוותים את כל מבנה המשפט בשביל ה'חרוז הקדוש', ומכניסים מילים לא מצויות ולא מובנות לילד - אין שום מעלה בחרוז.
למה שילד ידקלם מילים שהוא לא מבין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אם היה מדובר במילים פשוטות ומובנות, ובמבנה קליט של משפט, למה לא.
אבל כשמעוותים את כל מבנה המשפט בשביל ה'חרוז הקדוש', ומכניסים מילים לא מצויות ולא מובנות לילד - אין שום מעלה בחרוז.
למה שילד ידקלם מילים שהוא לא מבין?
גדלים טיפטיפה ומבינים, מה גם שאם הוא מבין את הסיפור, הוא מהר מבין גם את המילה גם אם היא במשלב גבוה לגילו.
תתן אולי דוגמא לחרוזים בספר שמיועד לגיל צעיר ממש והם לא מתואמים לגיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מילא מילים שלא תואמות גיל, זה בעיני פחות מפריע, ואני רואה בזה דוקא הזדמנות להכיר לילדים מילים חדשות. בפעמים הראשונות זה דורש עצירה להסבר, ובהמשך הם לומדים ומעשירים את אוצר המילים שלהם.

מה שיותר מפריע לי, הוא שיבוש התחביר הנכון למען החריזה (שגם ככה היא דלה מאד :confused:). מצוי במיוחד בסדרת ספרונים פופולרית לילדים.
זה צורם במהלך הקריאה ומקשה על ההבנה של הסיפור. אני בד"כ פשוט ממציאה משפטים כאוות נפשי, ומוותרת על החרוזים והסרבול גם יחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זוכרת לטובה את השיר
גברת אחת מרחוב בצלאל,
למישהו יש את המילים המדויקות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גדלים טיפטיפה ומבינים, מה גם שאם הוא מבין את הסיפור, הוא מהר מבין גם את המילה גם אם היא במשלב גבוה לגילו.
תתן אולי דוגמא לחרוזים בספר שמיועד לגיל צעיר ממש והם לא מתואמים לגיל?
למשל בספר 'אלי לומד מושגים - שמן זית':
'במטע הזיתים נראים פועלים
במסיק הזיתים [קטיף זיתים] עסוקים
את ענפי עצי הזית במקלות
מטלטלים
עד אשר הזיתים מהעץ נושרים
אותם אוספים בסלים גדולים'
'בבית הבד את הזיתים הקטופים
בתחתית מתקן המפרכת מניחים
וגלגל אבן גדול וכבד מסובבים
את הזיתים האבן דורסת ומועכת
לרסק זיתים אותם היא הופכת
'אוי' נאנח אלי
'איזו עבודה קשה ומפרכת''.

נכון, אפשר להתווכח על כל מילה בפני עצמה, ורוב המילים כשלעצמן מובנות איכשהו, אבל כל התערובת הזו יחד, לא נראית לי מובנת יתר על המידה.
וכל זאת - בגלל שהיה צריך לדחוס את המילים לחרוזים, ואי אפשר היה לכתוב בצורה מובנת וקליטה.
גם כשהקראתי לילדים חרוזים מאד מובנים, לא ראיתי שהם זוכרים ספר שלם בעל פה בגללם. לכל היותר משפט אחד או שניים.
ואני חוזר על השאלה, למה ילדינו צריכים להסתבך עם ספרים שהם 'צריכים להבין'? למה שלא יקבלו ספרים מובנים מלכתחילה? כמה ספרי שירה ופיוט הפכו לבסט סלרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
השימוש במילים גבוהות לעתים יוצר אצל הילד עודף אינטליגנציה מבלבל עם חבריו לכיתה, בני (5) אמר לי יום אחד שהוא ביקש מחברו 'לשוחח' איתו והחבר סירב, ולו בגלל שאינו יודע מה זה לשוחח... וכן שימוש במילים כמו 'תביט' או 'מטריד' וכדו' שאינו מבין מדוע תוקעים בו חבריו עיני עגל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
למשל בספר 'אלי לומד מושגים - שמן זית':
'במטע הזיתים נראים פועלים
במסיק הזיתים [קטיף זיתים] עסוקים
את ענפי עצי הזית במקלות
מטלטלים
עד אשר הזיתים מהעץ נושרים
אותם אוספים בסלים גדולים'
'בבית הבד את הזיתים הקטופים
בתחתית מתקן המפרכת מניחים
וגלגל אבן גדול וכבד מסובבים
את הזיתים האבן דורסת ומועכת
לרסק זיתים אותם היא הופכת
'אוי' נאנח אלי
'איזו עבודה קשה ומפרכת''.

נכון, אפשר להתווכח על כל מילה בפני עצמה, ורוב המילים כשלעצמן מובנות איכשהו, אבל כל התערובת הזו יחד, לא נראית לי מובנת יתר על המידה.
וכל זאת - בגלל שהיה צריך לדחוס את המילים לחרוזים, ואי אפשר היה לכתוב בצורה מובנת וקליטה.
גם כשהקראתי לילדים חרוזים מאד מובנים, לא ראיתי שהם זוכרים ספר שלם בעל פה בגללם. לכל היותר משפט אחד או שניים.
ואני חוזר על השאלה, למה ילדינו צריכים להסתבך עם ספרים שהם 'צריכים להבין'? למה שלא יקבלו ספרים מובנים מלכתחילה? כמה ספרי שירה ופיוט הפכו לבסט סלרים?
על הסדרה הזו דיברתי. וגם בקטע המצוטט, מה שצורם לי הרבה יותר הוא הניסוח המסורבל והמתאמץ, שבא לשרת את החריזה המקודשת.
(גם כן חריזה: פועלים-עסוקים, קטופים - מניחים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
השימוש במילים גבוהות לעתים יוצר אצל הילד עודף אינטליגנציה מבלבל עם חבריו לכיתה, בני (5) אמר לי יום אחד שהוא ביקש מחברו 'לשוחח' איתו והחבר סירב, ולו בגלל שאינו יודע מה זה לשוחח... וכן שימוש במילים כמו 'תביט' או 'מטריד' וכדו' שאינו מבין מדוע תוקעים בו חבריו עיני עגל.
:)
והבן שלי (4.5) ביקש יום אחד לצאת לגינה,
'כי אני רוצה לשאוף מעט אויר צח וצלול...'
מדובר בילד שהתחיל לקרוא קצת לפני גיל שלוש.
לעניננו, החרוזים מסרבלים ומפריעים תחבירית,
אך במקרה שישנה סופרת שמצליחה לחרוז באופן קולח ופשטני, זה מעולה, הרבה יותר מסיפור רגיל.
החריזה מפתחת מודעות פונולוגית בדרך חוויתית, נותנת קצב לסיפור ועוד...
אין עניין לשלול את החריזה באופן גורף.
יש כן עניין לכתוב סיפור ברמה תואמת גיל ונכונה דיקדוקית ותחבירית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כשקראתי את ההודעה הפותחת את האשכול תהיתי לעצמי על אלו ספרים מדובר. ספרי הילדים בביתי אינם כאלו (אך גם אינם רבים). בהמשך האשכול הבנתי במה מדובר, ונזכרתי כי ישנן סדרות של ספרים שבקשתי מהגננות של בנותיי לא להביאן להן כספר ספריה.
אולי כאן תקף המשפט הנחמד 'יש סופר שתחילתו בעושר מחשבה וסופו במחשבה על עושר'. מי שהופך למכונת כתיבה מנפיקת ספרים בקצב מסחרר, לא ממש יכול להנפיק איכות צרופה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
האם מדברים פה רק על ספרות ילדים חרדית?
כי הספרים של פאול קור בחלקם (כספיון, הדג שלא רצה להיות דג ועוד) מתאפיינים בחריזה טובה, אך לא מכבידה הומור מרומז והסיפור מתקבל קליט ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מהתגובות כאן אני מתרשם שבעקרון החריזה בספרות הילדים היא מאד נחמדה וקליטה כל זמן שהיא לא פוגמת במילים ובתחביר, וכל הבעיה היא בסוג מסוים של סופרים, שמנסים לחקות את הסופרים הטובים, ובמקום לחקות אותם באיכות הכתיבה, מחקים אותם בחרוזים, וכך יוצאת ספרות גרועה, כאותו עורב שניסה לחקות את הילוך היונה.

הרשו לי לפקפק על זה.

אם חרוזים בספרות פרוזה הם דבר כל כך נחמד לקריאה, איך זה שלא כל ספרות הפרוזה שלנו עשויה חרוזים חרוזים?
עד גיל שש אי אפשר לקרוא ספר בלי חרוזים, ומגיל שש החרוזים נדחקים לספרות השירה?
אחרי הכל, אי אפשר להשוות בין פרוזה לחרוזים. בחרוזים אתה חייב להשתמש במילים מסוימות בשביל החרוז, ולפעמים מדובר במילה הפחות מוצלחת.

יש לי מקום לחשד שה'נחמדות' של החרוזים היא להורים, לא לילדים. הרבה יותר קל להקריא חרוזים קצרים וקליטים, מאשר משפטים רגילים מורכבים.

אתם יודעים מה? בואו נערוך ניסוי.
ניקח ספר ילדים עם חריזה משובחת שהילד לא מכיר, נאמר לו שאנחנו הולכים לספר לו את הסיפור בשתי צורות, שיבחר איזו הוא מעדיף. נספר לו בהתחלה במילים שלנו, כמו שאנחנו מספרים סיפור לפני השינה, ולאחר מכן נקריא לו את החרוזים שבספר. נראה איזה פורמט הוא מעדיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא החרוזים הם העניין, כי ככל שהילד צעיר יותר, האיור הוא הדומיננטי בספר, ולא הטקסט.
הטקסט הנלווה הוא משני בחשיבותו.
הילד מעשיר שפה ומעמיק התבוננות ודיוק דווקא כשהוא מתייחס לאיור ונשאל עליו, בין כשהשאלות והעיון בזיקה לטקסט ובין כשהם מעוררים שיח שרחוק מנושאי הטקסט, אבל קרוב וקשור למופיע באיור. (מה שקרוי בשפה המקצועית 'מדרש תמונה').
אם כך השאלה מדוע החריזה תחומה לסיפורת בטווח הגיל הצעיר הינה פחות במקום. החריזה היא מלווה חביבה (כשהיא עשויה טוב), ויש לה תרומה אחרת, לא לחוויית הסיפור. יותר בתחומים שציינה א. איזראעל - פונטיקה, קצב, צליל וכד'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הרשו לי לפקפק על זה.
הרשות נתונה.

הבעיה בחריזה אינה רק בסרבול.
פעמים רבות יורד כל הספר לטמיון, בגלל החריזה.
היא לא מאפשרת לשים דגש במקומות הנכונים, לבחור במילים שיביעו בדיוק את הרגש או המצב שרוצים לתאר, ויוצא ממש טקסט מעוות.
כמו טקסט שמישהו בלי הבחנה הדגיש בו מילים מסוימות ושם קו מתחת האחרות, ואתה יוצא מבולבל. לא מבין מה בדיוק הוא רצה לומר לך....

יש אנשים מוכשרים מאד גם בתחום הזה, שהחריזה שלהם לא תיפגע בטקסט. רק תוסיף ותשבח אותו. (כדוג' ד"ר סוס בשפת המקור, ועוד.) אבל באמת שסופר צריך להכיר את מקומו, ואם אינו בעל הכישרון הנדיר הנ"ל, פשוט לכתוב בלי חריזה ובדיוק את מה שרצה לומר.

יש לי מקום לחשד שה'נחמדות' של החרוזים היא להורים, לא לילדים. הרבה יותר קל להקריא חרוזים קצרים וקליטים, מאשר משפטים רגילים מורכבים.

לא הייתי חושדת בכוונות זדוניות כאלו ואחרות.
בטח לא של ההורים המקריאים. הרי לא הם כתבו את הספר.

זו פשוט דרך לכתוב בלי להרגיש ממש את איכות הכתיבה ויכולת הביטוי שלך. בטוח שאתה כותב נהדר, הרי נעים כ"כ לשמוע את זה. קל ליפול אל הבור הזה, כמויות הספרים הללו יעידו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כמו טקסט שמישהו בלי הבחנה הדגיש בו מילים מסוימות ושם קו מתחת האחרות, ואתה יוצא מבולבל. לא מבין מה בדיוק הוא רצה לומר לך....

המחשה טובה מאוד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה