למידה והוראה משמעותית!

[חולמנית]

לא נכנסתי לקישור

ודאי שזה שונה, אבל שונה בעיקר בגלל הערכים המונחלים
וזה שונה ומשתנה גם ממורה למורה אבל הבסיס והרציונאל שמאחור הם אותו דבר

 

[הוא היה אומר]

יש לך חומר בענין הזה?
לא חומר לכיתות, אלא חומר על ה"למידה והוראה משמעותית".

 

[חולמנית]

אחפש

למדנו את זה בהשתלמות דו שנתית, לא נראה לי שיש לי מסוכם זו היתה יותר התנסות, אבל אבדוק מה כן יש

 

[United]

למישהו יש חומרים כאלו באנגלית?

 

[efco]

אשתף דוגמא קטנה: אני בשלבי הכנת מערך לשיעור ראשון בספרות, כיתה ט'. במקום לעמוד ולהרצות מהי ספרות, נתתי לבנות להגיע להגדרה בכוחות עצמן. הן יושבות בקבוצות, מקבלות טקסטים שונים ויצירות אומנות שונות ונדרשות לחלק אותם לשתי קבוצות "ספרות" או "אחר". הן מגיעות למסקנה שיצירת ספרות היא אומנות שיצירותיה נבנות ממילים (איך ההגדרה?) וכו'.
בהמשך, כדי ללמד אותן על מהות הספרות והגישה אליה, הבנות (עדיין בקבוצות) מקבלות כתמי דיו של מבחן רורשך וצריכות לשתף אחת את השניה במה שהן רואות, בפרשנות שלהן לכתם הדיו.
ועכשיו, במקום להסביר להן את ההקבלה בין הניסוי לבין ספרות, אני שואלת אותן- במה לדעתכן הקריאה והעיון בספרות דומים לניסוי שערכנו עם כתמי הדיו? כל תשובה מתקבלת!
"אנו מבחינות בפרשנויות שונות, כל אחת רואה משהו אחר. כך גם בספרות. כאשר יצירה ספרותית יוצאת לעולם, הפרשנות היא בידינו. כל אדם יכול לגשת לסיפור או לשיר מנקודת המבט האישית שלו, ניסיון חייו, חוויותיו והיכרותו עם העולם.
בשונה ממקצועות אחרים, בספרות אין תשובה אחידה. כל תשובה המתקבלת על הדעת, היא נכונה. בשיעור אנו נציג פרשנות אחת או מס' פרשנויות שונות, אך אתן מוזמנות תמיד להוסיף את הטעם שלכן, את נקודת המבט והפרשנות האישית שלכן. וזה היופי שבספרות. כמעט בכל טקסט ספרותי ישנו רובד גלוי ורובד סמוי של משמעות. את הרובד הסמוי מחלץ הקורא לאחר עיון מעמיק בלשון, בדיקת האמצעים האמנותיים ובדיקת רמזים המוליכים מהמישור הגלוי אל הסמוי. לכל יצירה יש עומק, המזמין את הקורא לעיין ביצירה שוב ושוב ולחפש אחר רבדים נוספים".
והכי חשוב- רלוונטיות!!! אף אחד לא הזכיר זאת!
בבסיס המתודה יש התיחסות לרלונטיות של הנושא לחיי התלמיד. לא עוד הערות הביניים "המורה, מה זה יעזור לי בחיים???". חשוב מאוד לגשר בין הנלמד בכיתה לבין חייו של התלמיד.
אני שואלת איפה אנחנו נפגשות ביצירות ספרות? שירי שבת, תפילות, ימים נוראים. להבדיל משאר היצירות- הם אכן נכללים במושג "ספרות"- קודש!!! ואכן במשך השנה נלמד גם על פיוטים ושירת ימי הביניים.

אוקיי, זה היה חלק קטן. מקווה שהועיל לעוד מורות חוץ ממורות לספרות!

 

[efco]

הרגע יצאתי מהסמינר, אז יש לי הררים של חומר בנושא. חשוב בהחלט!
טעימה:

 

[efco]

מצגת

 

[חולמנית]

מצגת

מקסים מקסים
ותודה רבה!

 

[סמינר דוד]

אלה הם דברי משרד החינוך:
דומה שדרכי ההוראה והלמידה המסורתיות אינן מספיקות עוד בעידן הטכנולוגי, שבו המציאות משתנה בקצב מסחרר. בדיוק בשל כך בנינו במשרד החינוך את התכנית הלאומית "ישראל עולה כיתה". באמצעות התכנית אנו חותרים להטמיע שיח חינוכי חדש במערכת החינוך ולקדם למידה משמעותית המעודדת חקירה ועבודת צוות שיסייעו לילדכם להתמודד עם אתגרי המאה ה-21.

למידה משמעותית היא למידה שבמהלכה ילדכם מעלה שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הנוגע לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה- 21.
אנו שמים דגש על למידה משמעותית במטרה לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי של ילדכם, ולעודד אותו לצמיחה אישית ולמעורבות חברתית.

 

[הוא היה אומר]

אלה הם דברי משרד החינוך:
דומה שדרכי ההוראה והלמידה המסורתיות אינן מספיקות עוד בעידן הטכנולוגי, שבו המציאות משתנה בקצב מסחרר. בדיוק בשל כך בנינו במשרד החינוך את התכנית הלאומית "ישראל עולה כיתה". באמצעות התכנית אנו חותרים להטמיע שיח חינוכי חדש במערכת החינוך ולקדם למידה משמעותית המעודדת חקירה ועבודת צוות שיסייעו לילדכם להתמודד עם אתגרי המאה ה-21.

למידה משמעותית היא למידה שבמהלכה ילדכם מעלה שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הנוגע לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה- 21.
אנו שמים דגש על למידה משמעותית במטרה לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי של ילדכם, ולעודד אותו לצמיחה אישית ולמעורבות חברתית.

משרד החינוך כבר שינה גישה.
שי פירון ניסה להחדיר את ה"למידה המשמעותית" למשרד החינוך, ולדאבוננו הוא לא הצליח.
בעיקר כי הוא לא עשה למורים הדרכות. אי אפשר להגיד למורים פתאום לשנות גישה ב360 מעלות. זה גישה ששונה לחלוטין מהלמידה הפרונטלית.

 

[הוא היה אומר]

למידה משמעותית היא למידה שבמהלכה ילדכם מעלה שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הנוגע לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה- 21.

לא נכנסתי לקישור

ודאי שזה שונה, אבל שונה בעיקר בגלל הערכים המונחלים
וזה שונה ומשתנה גם ממורה למורה אבל הבסיס והרציונאל שמאחור הם אותו דבר

מה זה למידה משמעותית? אפשר הסבר?

@סמינר דוד ,
זה מעניין אותי מאוד!

הנה דוגמא שהביא לנו המרצה בלימודי ההוראה על הוראה משמעותי בדקדוק.
על פניו זה המקצוע שאמור להיות הכי קשה להפוך אותו למשמעותי, אז הנה, בואו תראו.
נושא השיעור: שווא נע.
פתיחת השיעור: מי כאן בכיתה מכיר את רחוב יודפת?
כמובן שכולם עונים לו שהם מכירים.
המורה: האם מישהוא פעם קרא מה כתוב באנגלית על השלט של הרחוב?
דממה.
המורה: אני אגיד לכם.
ואז המורה כותב באנגלית על הלוח: YODEFAT.
הילדים מסתכלים ותמהים על האות E.
ואז המורה שואל אותם: למה לדעתכם כתובה האות E, הרי הוגים את המילה YODFAT.
ואז התלמידים מתחילים להביע את דעתם, בהנחיית המורה.
כל דעה נשמעת, ככל טענה נכתבת על הלוח, כל סברה מתקבלת לעת עתה.
ואז המורה מתחיל להנחות אותם לכיוון השווא נע.
המורה עושה את זה באמצעות דוגמאות ממילים שהם אומרים בעצמם כל הזמן, כגון:"אתה בעצמך". וכן הלאה וכן הלאה.
השאלות הם מאתגרות ומפרות מאד את השיעור.
בדרך כלל התלמידים לבד כבר מגיעים פחות או יותר למסקנה המתבקשת.
ואחרי כל הדיון הזה, רק אחר כך פותחים ספר דקדוק.
ואז, השיעור רץ, בטיל.
זו הוראה משמעותית קלאסית.
אינני יודע אם מותר ב"פרוג" לכתוב את המכון בו אני לומד ואת המרצה המופלא שמוסר את הקורס הזה. זכויות יוצרים וכל זה.
הוא מחנך משכמו ומעלה.

 

[הוא היה אומר]

הנה הודעה ששלחתי למישהוא בפרטי.
בוא נתחיל ממשנה. זה פשוט הכי קל לי.
למשל, המשנה הראשונה במסכת ברכות.
אתה קודם כל אומר לעצמך, למה אני חותר?
הגעת למסקנה, שאתה חותר ללמד אותם 1. מהי מצות קריאת שמע. 2. מהו הזמן של קרירת שמע של הערב. 3. סייג לתורה.
לכאורה הנושא השלישי הוא החשוב ביותר ולכן שים אותו בראש סדר העדיפויות של מטרת השיעור.
אתה פותח בשאלה שהילדים לא חיכו לה [מאד חשוב בלמידה הזו, להפתיע, לאתגר, בשפה המקצועית קוראים לזה "שאלת משבר"]
אתה: ילדים, מה עשיתם אתמול בערב? [נוגע אליהם]
משה: אכלנו ארוחת ערב. אהרן: התקלחנו. ישראל: קראנו ספר. יעקב: ראינו בוב הבנאי. [בשלב הזה לא משנה מה הם יגידו. אתה השגת את המטרה שלך בזה שהם ערים, דרוכים ומחכים להמשך].
אתה רושם את כל מה שהם ענו על הלוח בקצרה עם השמות של מי שאמר. [זה מחשיב את הדברים שלהם והם מרגישים שהדברים שלהם בעלי טעם]
ואז אתה מתחיל לכוון את הספינה אל היעד.
אתה: ילדים, האם יש משהוא נוסף שאבא עושה בערב?
משה: עושה טלפונים, וכלי וכולי, עד שאחד מהילדים אומר: הולך לבית כנסת, או הולך לשיעור תורה, או שומע הרצאה בהידברות.
כבר השיעור עלה לכיוונים רוחניים.
אם הילדים עוד לא הזכירו תפילת ערבית, אז אתה מכוון עכשיו לשם: אתם יודעים ילדים מה עושים בערב בבית הכנסת.
וגם פה אתה נותן להם לענות. שיעור. כוס תה, תפילת ערבית
ואז מה יש בתפילת ערבית שאומרים גם בבוקר?[שוב, שאלת גירוי, כמו חידון.] קריאת שמע. מטרה ראשונה הושגה.
ואז אתה שואל אותם: עד מתי לדעתכם אפשר לקרוא קריאת שמע? אם ילד ענה לך: עד הבוקר, הוא בעצם אמר לך את דעת רבן גמליאל, ואתה אומר לו את זה: כיוונת לדעת רבן גמליאל. ואם ילד אומר לך: עד השינה. הוא אמר את דעת ר' אליעזר. זה בעצם החלוקת על "בשכבך ובקומך". ולכל זה בדרך כלל הילדים מגיעים לבד. מטרה שניה הושגה.
ואז אתה מגרה אותם: האם לדעתכם יש הגיון להגביל את הזמן של המצוה. אתה מביא דוגמאות של הגבלות מהחיים שלהם: גדר ליד כביש, מעקה במרפסת, מציל בים, יד לעגלה, ועוד ועוד. ואתה מבקש מהם להביא גודמאות.
ככמה שתגרום יותר להם לדבר, ככה יותר הצלחת.
כל זה מחבר אותם לחומר הנילמד, כי הם מרגישים שזה משמעותי לחיים שלהם.
ואחרי כל זה, אתה פותח את המשנה ומתחיל לקרוא איתם.
זה זורם כמו נחל רגוע, הם זוכרים את החומר מצוין לאורך זמן, והם יוצאים מהשיעור מוקסמים.
אני מסכים שזה דורש יצירתיות ועבודה קשה.
אבל בינינו, חינוך זה שליחות, ושליחות עושים בצורה הכי טובה שאפשר.
לעניות דעתי, זו הצורה הכי טובה שאפשר לחנך.

 

[סמינר דוד]

הנה דוגמא שהביא לנו המרצה בלימודי ההוראה על הוראה משמעותי בדקדוק.
על פניו זה המקצוע שאמור להיות הכי קשה להפוך אותו למשמעותי, אז הנה, בואו תראו.
נושא השיעור: שווא נע.
פתיחת השיעור: מי כאן בכיתה מכיר את רחוב יודפת?
כמובן שכולם עונים לו שהם מכירים.
המורה: האם מישהוא פעם קרא מה כתוב באנגלית על השלט של הרחוב?
דממה.
המורה: אני אגיד לכם.
ואז המורה כותב באנגלית על הלוח: YODEFAT.
הילדים מסתכלים ותמהים על האות E.
ואז המורה שואל אותם: למה לדעתכם כתובה האות E, הרי הוגים את המילה YODFAT.

ואיך לימדנו לפני כן?

גם הבאנו דוגמאות משלטי רחוב, וממקורות דומים אחרים.
בלמידה המשמעותית, בפרט לצורך הבגרות, משרד החינוך דורש למידה איכותית, ולא כמותית.

 

[הוא היה אומר]

ואיך לימדנו לפני כן?

גם הבאנו דוגמאות משלטי רחוב, וממקורות דומים אחרים.
בלמידה המשמעותית, בפרט לצורך הבגרות, משרד החינוך דורש למידה איכותית, ולא כמותית.

הסימן הברור ל"למידה משעותית" הוא: האם התלמידים זוכרים את החומר גם לאחר הבגרות או המבחן או מה שזה לא יהיה.
ב"למידה משמעותית" התלמידים אמורים להתחבר אל החומר ממש.

 

[tamart]

בלי נדר מחר, אפתח את הקבצים, ואשלח לך טעימה מלמידה משמעותית, ולא מהכנה לבגרות, שם צריך ללמוד את כל החומר. בלמידה משמעותית, אנחנו מחזקים ומתחברים לנושאים מסויימים, לפי תוכנית לימודים מוגדרת.

אשמח ממש לקבל מערכים וחומר על למידה משמעותית, אני מורה למתמטיקה ומעניין אותי ללמוד וללמד בשיטה הנל.

 

[סמינר דוד]

דוקא במתמיטקה, אין לי שום למידה משמעותית. ואני לא מאמינה בה.

אני כן מורה למתמטיקה, בכל הרמות.

 

[הוא היה אומר]

אשמח ממש לקבל מערכים וחומר על למידה משמעותית, אני מורה למתמטיקה ומעניין אותי ללמוד וללמד בשיטה הנל.

דוקא במתמיטקה, אין לי שום למידה משמעותית. ואני לא מאמינה בה.

אני כן מורה למתמטיקה, בכל הרמות.

ישנה בהחלט אפשרות ללמידה משמעותית במתמטיקה.
רק לשם הדומה.
אתה יכול לפתוח שוק בכיתה.
קונים, מוכרים.
יש מוצרים בהנחה של אחוזים.
קנה 2 קבל אחד הזול מביניהם.
זו למידה משמעותית קלאסית.

 

[יונת123]

אוקיי, זה היה חלק קטן. מקווה שהועיל לעוד מורות חוץ ממורות לספרות!

זה מועיל מאד במיוחד למי שלמד את הנושא בהשתלמויות והדוגמא שלך מחזקת את העניין באופן ברור יותר

 

[סמינר דוד]

ישנה בהחלט אפשרות ללמידה משמעותית במתמטיקה.
רק לשם הדומה.
אתה יכול לפתוח שוק בכיתה.
קונים, מוכרים.
יש מוצרים בהנחה של אחוזים.
קנה 2 קבל אחד הזול מביניהם.
זו למידה משמעותית קלאסית.

בעיני זה מתאים רק ליסודי. או למידי פעם, כמו בשיעורים לפני פורים, או בסוף שנה, אחרי המבחנים האחרונים, מסיימים נושא, ועדיין לא הסתיימה שנה.
בתיכון, הכנה לבגרות, קונים/מוכרים ושוק, לא יחזקו את המיומנות במתמטיקה יותר מתרגול טוב.
זו דעתי. ומי שחושב אחרת, שיחלוק, וילמד בצורה מעניינת.

 

[- אסתר -]

מקפיצה את הנושא. מעניין אותי מאוד לקבהל רעיונות איך מלמדים מקצועות קודש בתיכון (לבגרות) בצורה מעניינת ומושכת. וכן, מעבר לשוטף, אלו גיוונים אפשר להכניס מדי פעם?