ציטוט עם 3 נקודת

[קול מבשר]

כשמצטטים קטעים האם עושים רווח אחרי השלש נקודות או מצמידים למילה הבאה

 

[2u2]

ברור שעושים רווח.
מי החליט שלש נקודות ולא שתיים, או אולי וכו' עדיף..

 

[קול מבשר]

תודה,זה פשוט יותר קצר.
ושאלה נוספת ואת השלש נקודות מצמידים למילה שלפניה?

 

[ספרא וסייפא]

ברור שמצמידים. אמנם בעריכה תורנית נוטים לא להשתמש בשלש נקודות.
זה נחשב למשהו מודרני.
ספר כמו 'משמר הלוי' או 'ברכת מרדכי' הולך עם 3 נקודות.

 

[2u2]

אם הסימון הוא במקום קטע גדול אפשר לא להצמיד, אבל בדרך כלל מצמידים לפני מרווחים אחרי.

 

[stars]

יעויין גם כאן

 

[פסיק]

אמנם בעריכה תורנית נוטים לא להשתמש בשלש נקודות.

מצטרף. עדיף לדלג על שלש הנקודות בכתיבה תורנית, זה משדר אי רישמיות ונטוי ל''עמך''.

 

[stars]

מצטרף. עדיף לדלג על שלש הנקודות בכתיבה תורנית, זה משדר אי רישמיות ונטוי ל''עמך''.

לא חושב שזה משדר אי רשמיות ונטיה ל"עמך", זה פשוט סגנון אחר של כתיבה שאינה מתאימה כ"כ לכתיבה תורנית. בכתיבה האקדמית (העברית) דומני שדי מקובל להשתמש בנקודות.

 

[פסיק]

בכתיבה האקדמית (העברית) דומני שדי מקובל להשתמש בנקודות

נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.

 

[stars]

נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.

העלית בת שחוק על פני...

 

[2u2]

ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?!

וכו'

וכו'.

תחילה השתמשת בנקודות ואח"כ עברת לוכו', הלוא דבר הוא..

 

[ספרא וסייפא]

נראה לי שגם המחברים התורניים המשתמשים בכתיבה אקדמית ימנעו את עצמם מהשימוש בשלוש נקודות. בכתיבה התורנית המכובדת והמכבדת את עצמה לא מצאנו כזאת.

אבל כמו בכל אשכול גם כאן הנושא נתון לויכוח.
ניק א' - רק החרדלי"ם משתמשים עם השלוש נקודות בספריהם התורניים.
ניק ב' - מצרף קובץ וכותב: את המחבר הזה גם תגדיר כ''חרד''ל''?!
ניק א' - אולי לא?! לנוכח מה שכתב בהקדמתו "............................." לא תגדיר אותו כחרד"ל?! (ניק קי"ט וכ"א מודים על התגובה.
ניק ג' - לא ידעתי שחיבת הארץ עושה את היהודי הכשר ל''חרד''ל''.

וכו'

וכו'.

לא צריך להגזים. פוק חזי מאי עמא דבר.
ספרים המקפידים על הקו השמרני של המיינסטרים - לא משתמשים בזה.
ספרים מודרניים, בעיקר ספרי מוסר, גם חרדיים, משתמשים בזה.
יש גם סוגה מסויימת הערוכים עם הרבה סימני קריאה ונקודות. כדוגמת הספרים שהזכרתי.

 

[A8A8]

ברור שמצמידים. אמנם בעריכה תורנית נוטים לא להשתמש בשלש נקודות.
זה נחשב למשהו מודרני.
ספר כמו 'משמר הלוי' או 'ברכת מרדכי' הולך עם 3 נקודות.

ברכת מרדכי כן, משמר הלוי פחות. השיחות שלו יותר.
הרעיון של ברכת מרדכי ושיחות הגרמ"מ שוה, שמנסים להעביר את הדיבור לכתב, צריך לקרוא את זה במנגינה ובקצב של דיבור, ולא בקריאה רגילה....

 

[A8A8]

גם בסימני שאלה וקריאה לא משתמשים, ומשום מה בספרים רבים ממעטים מאוד בפסיקים ובנקודות... כנראה כדי להגביר את עמל התורה.
אני בכתיבתי משתמש בכללי התחביר כפי שידי משגת, בפסיקים ונקודות, אבל בלי שלוש נקודות.... סימן שאלה? וסימנים נוספים!!!@#$%^&*_+

 

[ספרא וסייפא]

גם בסימני שאלה וקריאה לא משתמשים, ומשום מה בספרים רבים ממעטים מאוד בפסיקים ובנקודות... כנראה כדי להגביר את עמל התורה.

במאות הקודמות השתמשו יותר בסימני שאלה. כבר נתקלתי בהרבה כתבי יד ובספרים ישנים שהשתמשו בסימני שאלה. אמנם לא מצאתי בעבר סימן קריאה כלל ועיקר.
חושבני שהיום למדו הכותבים לבטא טוב יותר את השאלה, כדי לייתר את הצורך לסמן ששאלה לפנינו.

בפיסוק - יש שתי אסכולות בעולם העריכה, ואין לי היכולת עתה להרחיב בשתיהם.

 

[A8A8]

במאות הקודמות השתמשו יותר בסימני שאלה. כבר נתקלתי בהרבה כתבי יד ובספרים ישנים שהשתמשו בסימני שאלה. אמנם לא מצאתי בעבר סימן קריאה כלל ועיקר.
חושבני שהיום למדו הכותבים לבטא טוב יותר את השאלה, כדי לייתר את הצורך לסמן ששאלה לפנינו.

לא ראיתי כמעט אף פעם סימן שאלה בספרים ישנים, ובפרט שמקורו מלטינית והתפתח במאה התשיעית....
ויקיפדיה:
מקורו של סימן השאלה במילה הלטינית quæstio שפירושה "שאלה". בתחילה כתבו את המילה במלואה, לאחר מכן קיצרו אותה לאות הראשונה והאחרונה של המילה "Qo" הנכתבת על ידי האות Q גדולה ומתחתיה האות o קטנה. סימן זה הוא למעשה סימן השאלה המודרני.

לפי הסבר אחר למקורו של סימן השאלה, במאה התשיעית לאחר שסיימו משפט שאלה בנקודה, הוסיפו מעל הנקודה סימן של טילדה "~" על מנת להראות שיש להרים את הקול בסוף המשפט כדי ליצור משפט של שאלה. מסימן זה, לפי סברה זו, התפתח סימן השאלה.

 

[ספרא וסייפא]

לא ראיתי כמעט אף פעם סימן שאלה בספרים ישנים, ובפרט שמקורו מלטינית והתפתח במאה התשיעית....

הספרים שנכתבו מאז הם מספיק ישנים כדי להיקרא 'ישנים'.
ראיתי הרבה מהם.

 

[מוישה]

אין עמי הפנאי להאריך ממש, רק אציין קצרות. הספר התורני הראשון שידוע לי לע"ע שעשה שימוש בסימני שאלה הוא רמב"ם דפוס ונציה של"ד (ויש לבדוק ספרים נוספים מאותו בית דפוס). הנה דוגמה:


אך אם נאמר שספר זה הוא מעשה ידי המדפיסים, אזי הספר הבא הוא ספר שלטי הגבורים של ר"א משער-אריה (פורט-ליאון), שנדפס לראשונה במנטובה שע"ב (הוצ"ח מכון ירושלים תש"ע), והמחבר מאריך בסימני הפיסוק הלטיניים, בין היתר הוא מתאר את סימן השאלה, ראו דבריו:


המחבר עצמו עשה בספרו שימוש רב בכל סימני הפיסוק המודרניים, כגון פסיק, נקודה, נקודה-פסיק [ ; ], אך בסוף ספרו הוא מתנה את צערו שהמדפיס ר' אלישמע לא היה בקי בסימני הפסיקים, ולכן הפך הכל לנקודות. עם זאת, את סימני השאלה הוא השאיר כראוי.

אגב, שווה אשכול בפני עצמו התיאור המרתק שלו אודות סימני הפיסוק, ועוד חזון למועד.

 

[A8A8]

אין עמי הפנאי להאריך ממש, רק אציין קצרות. הספר התורני הראשון שידוע לי לע"ע שעשה שימוש בסימני שאלה הוא רמב"ם דפוס ונציה של"ד (ויש לבדוק ספרים נוספים מאותו בית דפוס). הנה דוגמה:
צפה בקובץ המצורף 531617

אך אם נאמר שספר זה הוא מעשה ידי המדפיסים, אזי הספר הבא הוא ספר שלטי הגבורים של ר"א משער-אריה (פורט-ליאון), שנדפס לראשונה במנטובה שע"ב (הוצ"ח מכון ירושלים תש"ע), והמחבר מאריך בסימני הפיסוק הלטיניים, בין היתר הוא מתאר את סימן השאלה, ראו דבריו:
צפה בקובץ המצורף 531623

המחבר עצמו עשה בספרו שימוש רב בכל סימני הפיסוק המודרניים, כגון פסיק, נקודה, נקודה-פסיק [ ; ], אך בסוף ספרו הוא מתנה את צערו שהמדפיס ר' אלישמע לא היה בקי בסימני הפסיקים, ולכן הפך הכל לנקודות. עם זאת, את סימני השאלה הוא השאיר כראוי.

אגב, שווה אשכול בפני עצמו התיאור המרתק שלו אודות סימני הפיסוק, ועוד חזון למועד.

מחכים

 

[טראכטער]

עוד חזון למועד.

נמתין בסבלנות...
אגב, איך אתה מעלה את קטעי הספרים בצורה כזו??