לך נא ראה כמה פעמים כתבו חז"ל 'הקדוש ברוך הוא' בכתיב מלא.לכאורה חייבים לומר שהתרגום מילולי של קודשא בריך הוא זה הקודש ברוך הוא (בכוונה כתבתי כתיב מלא), והקב"ה נקרא קודש כשם עצם ולא קדוש כתואר
טעית בהבנת כוונתו של @משה מנחם - הוא התכוון לכך שבכוונה כתב 'קודש' מלא ולא חסר - קדש, ככתבו בהיותו מנוקד, כדי שנבין ש'קודשא בריך הוא' אינו תרגום של 'הקדוש ברוך הוא' אלא תרגום של 'הקודש ברוך הוא', ובהחלט יש טעם לדבריו.לך נא ראה כמה פעמים כתבו חז"ל 'הקדוש ברוך הוא' בכתיב מלא.
חיפוש פשוט בבר אילן מעלה קרוב ל3000 תוצאות, כך שלכאורה א"א לומר כדבריך.
שמא חוקי הארמית אינם כעברית, ושם נכון יותר לומר "הקודש ברוך הוא"?לך נא ראה כמה פעמים כתבו חז"ל 'הקדוש ברוך הוא' בכתיב מלא.
חיפוש פשוט בבר אילן מעלה קרוב ל3000 תוצאות, כך שלכאורה א"א לומר כדבריך.
אם כוונתך שמא א"א להשתמש בארמית בשם תואר לשם עצם, אין זה נכון - 'חכימא דיהודאי' ודי לחכימא ברמיזא...שמא חוקי הארמית אינם כעברית, ושם נכון יותר לומר "הקודש ברוך הוא"?
אה"נ זה מה שטען @משה מנחם - שמאחר שלא אמרו 'קדישא' כאן אלא 'קודשא' משמע 'קודש'. מה קדם למה, הארמית או העברית, ולמה השינוי? אשמח לדעת איך אפשר ללמוד זאת. אבל הסברא שא"א לומר בארמית 'קדישא בריך הוא' נראית לי שגויה. אפשר, ואעפ"כ לא אומרים כן.אז למה לא אמרו "קדישא בריך הוא"? ואולי ארחיק לכת ואומר שאיפכא מסתברא - שמקור הביטוי "קודשא בריך הוא" הוא ארמי, וכשחז"ל החלו להשתמש בו הם שינו ל'הקדוש' במקום 'הקודש'?
הבנתי זאת, ולכן ציינתי שבמשנה כבר נאמר 'הקדוש ברוך הוא' בכתיב מלא, ולכאורה זו הוי פירכא על הנחתו.טעית בהבנת כוונתו של @משה מנחם - הוא התכוון לכך שבכוונה כתב 'קודש' מלא ולא חסר - קדש, ככתבו בהיותו מנוקד, כדי שנבין ש'קודשא בריך הוא' אינו תרגום של 'הקדוש ברוך הוא' אלא תרגום של 'הקודש ברוך הוא', ובהחלט יש טעם לדבריו.
שמא חוקי הארמית אינם כעברית, ושם נכון יותר לומר "הקודש ברוך הוא"?
איני יודע מה מקור הביטוי והאם מקורו בארמית, רק זאת אציין ואומר שהוא כבר מופיע במשנה כמה פעמים. איני יודע עד כמה הדבר מהווה הוכחה, ויכול להיות שצדקתם ממני. אך קצת דחוק להניח כך בפשטות מבלי לירד בגנים בחיפוש מחופש אחר מקורו של הביטוי, והאם נולד ב[שפת] ארץ שנער או בארץ הצבי...אז למה לא אמרו "קדישא בריך הוא"? ואולי ארחיק לכת ואומר שאיפכא מסתברא - שמקור הביטוי "קודשא בריך הוא" הוא ארמי, וכשחז"ל החלו להשתמש בו הם שינו ל'הקדוש' במקום 'הקודש'?
אה, עכשיו הבנתי כוונתך. [חשבתי שאתה מתיחס למשפט הזה שהוא כתב: הקודש ברוך הוא (בכוונה כתבתי כתיב מלא)], אבל כמדומני שהוא לא הכחיש שבלשה"ק אומרים 'קדוש' ורק ציין שבארמית אין זה לשון 'קדוש' אלא לשון 'קודש', ואכן א"א לטעון ש'קודשא' זה לשון 'קדוש'. וכאן אכן המקום לשאול מפני מה השינוי. אין זה מסתבר, כפי שציינתי לעיל, שסיבת השינוי היא דקדוקית.הבנתי זאת, ולכן ציינתי שבמשנה כבר נאמר 'הקדוש ברוך הוא' בכתיב מלא, ולכאורה זו הוי פירכא על הנחתו.
.
אם כך, למה בחז"ל זה מופיע בלשון 'הקדוש ברוך הוא'? הרי לא תטען שאלו שני ביטויים שונים, נכון?אבל כמדומני שהוא לא הכחיש שבלשה"ק אומרים 'קדוש' ורק ציין שבארמית אין זה לשון 'קדוש' אלא לשון 'קודש',
אני מבין את הקושי, והלוואי יאיר אי מי את עינינו.ואכן א"א לטעון ש'קודשא' זה לשון 'קדוש'.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים