ציפורן - זכר או נקבה?

[hershy sh]

ועוד דבר נראה לי, שזה אותו דבר.

כנראה שטעיתי.
כי ריבויהן יוכיחו: יש 'אותות' ויש 'אותיות'.
אבל בכל מקרה שתיהן נקבות (ע"פ מילוג).

 

[אפכא מסתברא]

יש כמה וכמה שמות עצם המשמשים הן בלשון זכר והן בלשון נקבה, אבל הם אותם עצמים (שמש, רוח, מחנה, שדה ועוד). השאלה שעלתה באשכול זה היתה על שם המשמש שני עצמים שונים, אותו שם אבל לעצם אחד (צפורן בבע"ח ובב"א) בנקבה ולעצם אחר (תבלין) בזכר. (זכר לפי המילונים שלנו. מעניין אם במקורות יש צפורן תבלין בנקבה חוץ מאשר ב'פיטום הקטורת'.)

 

[חגי פאהן]

זכר לפי המילונים שלנו. מעניין אם במקורות יש צפורן תבלין בנקבה חוץ מאשר ב'פיטום הקטורת'.)

או ההפך: מעניין על סמך מה המילונים החליטו שציפורן תבלין היא זכר!

אבל בכל מקרה שתיהן נקבות (ע"פ מילוג).

"למחר יהיה האות הזה"

 

[אפכא מסתברא]

או ההפך: מעניין על סמך מה המילונים החליטו שציפורן תבלין היא זכר!

"למחר יהיה האות הזה"

''וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ'' (קדש לי), ''והיה לאות על ידכה'' (והיה כי יביאך)(חוזרים על זה כל בוקר של חול בהנחת תפלין...)

 

[משה מנחם]

''וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ'' (קדש לי), ''והיה לאות על ידכה'' (והיה כי יביאך)(חוזרים על זה כל בוקר של חול בהנחת תפלין...)

זה לא ראיה. 'והיה' זה לא האות, אלא משהו יהיה לאות.

 

[hershy sh]

זה לא ראיה. 'והיה' זה לא האות, אלא משהו יהיה לאות.

נכון מאד.
כמו שלא הבאתי ראיה מ"אות היא לעולם", כשכמובן הכוונה שם לעצם השבת.

 

[פלא]

מה הקשר?
סיומת Xים/Xות בשמות עצם לא מעידה על המין הדקדוקי (כן אני יודע שרגילים לומר שזה מעיד חוץ מהיוצאים מן הכלל, אבל הרבה יותר פשוט לומר שזה נכון רק בתארים ולא בשמות וזהו).

אמת !
רק ציינתי שיש שינוי לשון!
גם ציפורן מישהו העיר שזכר ונקבה הולך על המהות

מעלה השערה שאפשר לחלוק עליה -
ציפורן תבלין הוא בעצם תבלין ששמו ציפורן, ולכן הוא זכר.
הציפורן שבאצבע - שם העצם הוא ציפורן, ומסיבות מסוימות נקבע שמדובר בנקבה.

 

[אי המטמון]

שמות פרק-ד

{ח} וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃


ולגבי לשון:
זכורני שהמילה הזו יוצאת מן הכלל כמו אבן דרך גדר רוח ועוד.

דוגמא לצד הנקבי:

תהילים תהילים פרק יב ה

"יכרת יי כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו"

אשמח אם מישהו זוכר דוגמא זכרית ללשון.

 

[מוישה]

ולגבי לשון:
זכורני שהמילה הזו יוצאת מן הכלל כמו אבן דרך גדר רוח ועוד.

דוגמא לצד הנקבי:

תהילים תהילים פרק יב ה

"יכרת יי כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו"

אשמח אם מישהו זוכר דוגמא זכרית ללשון.

זה אכן מאוד מעניין, אבל בתהלים עצמו יש את שני האופנים. לא אעתיק את המופעים הרבים ש'לשון' כנקבה (לשון מדברת, לשוני תהגה, לשונו תדבר, תרנן לשוני ועוד), כי כך זה לרוב, אבל הנה מקרה אחד בתהלים כב טז: יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי. ויש גם ביהושע ז כא: וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ.

המעניין הוא שמדובר בלשון אנטומית ולא אטימולוגית ולמרות זאת הצורה היא זכר. נראה כי בלשון התנ"ך שני סוגי הלשונות יכולים להופיע הן בזכר והן בנקבה.

 

[אסתיג]

מעלה השערה שאפשר לחלוק עליה -
ציפורן תבלין הוא בעצם תבלין ששמו ציפורן, ולכן הוא זכר.
הציפורן שבאצבע - שם העצם הוא ציפורן, ומסיבות מסוימות נקבע שמדובר בנקבה.

כמו שאר האיברים או רובם

 

[אי המטמון]

ואותי לימדו, שכל האיברים הפרטים הם זכרים.
אף גדול, ראש רחב, לשון טעים [של בקר כמובן] אך הוא יוצא מן הכלל כפי שכתבתי כבר לעיל עיינו שם.

האיברים הזוגיים הם נקבות.
ידים ארוכות, עינים יפות, רגלים שמנות, אצבעות קצרות, גם נחירים, אוזנים, עפעפיים, שיניים, וכדומה...