התייעצות פלטפורמה לפידבקים עבור סופרת מתחילה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
בספרות חרדית אפשר לדלג עמודים וגם פרקים שלמים וזה לא יפריע להבנת הסיפור,
בספרות הכללית כל מילה שייכת לסיפור בלי מליון תיאורים מיותרים, ואם פספסת מילה- פספסת קטע

זה בגלל שבספרות הכללית הם נותנים מקום לכמה דמויות לרקום את העלילה, והדמויות והעלילה עצמה הם התפאורה, מה שבספרות החרדית זה יותר מרגיש כהצגה שמתואר התפאורה ומה הדמויות עושות על הבמה, ב"ה זה כבר מתחיל להשתפר ויש כבר ספרים ברמה טובה יותר, ואני מקוה שזה ישתבח עוד יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אז תקרא הארי פוטר, אני חושבת שזה יענה על הציפיות..
ו @מבין ומאזין הכתיבה מאוד יפה
מה שאני לא אוהבת בספרות החרדית זה כמויות המלל והתיאור בכל דבר
קראתי עכשיו ספר חדש שיצא 500 עמודים והתחושה שלי בסוף הספר היתה: יכולתי לצמצם ל50 עמודים עם רווח בין פרק לפרק.
בספרות חרדית אפשר לדלג עמודים וגם פרקים שלמים וזה לא יפריע להבנת הסיפור,
בספרות הכללית כל מילה שיכת לסיפור בלי מליון תיאורים מיותרים, ואם פספסת מילה- פספסת קטע
לא רוצה לקרוא הארי פוטר, ולא רואה איך ספר של מנוחי/ נעמי/ חדוי / גיטי שבו הן כותבות על סמינר, מורות, גיסות, מטבח, דמעות, מישהי ששברה שידוך ומה אומרים לה - מצליח להיות תחליף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לא רוצה לקרוא הארי פוטר, ולא רואה איך ספר של מנוחי/ נעמי/ חדוי / גיטי שבו הן כותבות על סמינר, מורות, גיסות, מטבח, דמעות, מישהי ששברה שידוך ומה אומרים לה - מצליח להיות תחליף.
זה באמת לא יכול להיות תחליף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מה זה הסגידה הזו להארי פוטר?
יש מישהו שיכול לומר שהוא קנה מהסדרה הזו משהו? ערכים? תובנות?
יש בזה משהו חוץ משריפת זמן?
וודאי שאנחנו אוהבים לקרוא גם בשביל ההנאה שבקריאה,
אך אם אין לזה ערך מוסף ערכי, זוהי תרבות שאנו משתדלים להתרחק ממנה. וודאי לא לסגוד לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מה שקוראים לו היום 'כשרון כתיבה' - הוא בעצם כמה יכולות שונות שלא תמיד יש קשר ביניהן. לצורך העניין, נחלק אותן לשלוש:

1. יכולת ניסוח. לקחת רעיון קיים, ולנסח אותו במילים בהירות ומלוטשות. (כשרון די נפוץ)
2. היכולת ליצור רעיונות (כשרון נדיר יותר מהקודם). או לפחות להקיף נושא קיים מכל צדדיו ולהביא אותו בגישה חדשה. להבין מהלכים, לנתח אותם.
3. היכולת לספר סיפור.
לגבי 1, חשוב להדגיש שהכישרון הנדרש הוא זה שנכתב דיקא ולא מספיקה עברית עשירה ומתפייטת.
אך כל זה כאמור לגבי הכישרון הבסיסי והיכולת להעלות על הכתב סיפור.
מלבדו, כדי להפוך לסופר/ת מבוקשת (בהנחה שזו השאיפה) נדרשת שורה נוספת של כישרונות:
4. אינטליגנציה רחבה, אי אפשר רק להסתמך על ויקיפדיה וגוגל, הם גם עושקים זמן וגם לא תמיד מספקים סחורה. היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ועוד נושאים מזדמנים.
5. יכולת זמן ואומץ ללמידה. למשל לגשת לרוקח זקן ולתחקר אותו על בתי המרקחת בעידן טרום המיחשוב.
6. דעתנות וחשיבה ערכית. בהנחה שהספר או הסיפורים נועדו להנחלת מסרים. הכותב צריך להיות עתיר תוכן גם בתחום זה. אולי כמו פוליטיקאים ועיתונאים - גם סופרים נוטים לנקוט עמדה בכל נושא אפשרי.
7. אפיון דמויות מדויק. לשמור על מערכת דמויות עקבית ולהניח בפיהן משפטים תואמים. לא לכל אחד יש את זה.
8. עדכניות. סופר צריך לקרוא והמון, גם כדי להכיר את הלכי הרוח, גם כדי ללמוד מהצלחות ומטעויות ש אחרים וגם כדי לקבל השראה. זה כולל ספרות חרדית מגוונת אך גם ספרות כללית. אישית, כמעט ולא קראתי ספרות כללית אבל אני יודע שמרבית הסופרים הגדולים כול כאן בפורום לא פוסחים עליה. בנוסף הוא אמור להתעדכן בחדשות באורח קבע.
9. מהירות כתיבה. אני לדוגמה כותב מאוד לאט, אני בטוח שמקצוענים בתחום כותבים במהירות גבוהה בהרבה, אין לי הסבר אחר איך הם שולפים כאלה כמויות של חומרים.
10. האומץ לטעות. זה נוגע גם לקבלת תשובות שליליות בהצעות עבודה אבל בעיקר כשאחרי כתיבה ארוכה ומושקעת צריך להשליך את החומר למגירה כי הוא לא מסתדר לוגית במבנה הכללי או שבסופו של דבר לגודל הצער הוא יצא מטופש למדי, קורה ולא קל.
11. יש עוד כל מיני אבל אין לי זמן.

יש לי עוד מה לכתוב לגבי הפוטנציאל הגלום בפורום הכותבים כאן, אבל צריך להוציא את הילדים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #46
משום מה, יותר מדי אשכולות ב'איש את רעהו' בנושאי כתיבה וספרות, מחליקים חיש מהר ל'מיה קינן' והריגתו של יקוואל, או להארי פוטר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
  • הוסף לסימניות
  • #48
לגבי 1, חשוב להדגיש שהכישרון הנדרש הוא זה שנכתב דיקא ולא מספיקה עברית עשירה ומתפייטת.
אך כל זה כאמור לגבי הכישרון הבסיסי והיכולת להעלות על הכתב סיפור.
מלבדו, כדי להפוך לסופר/ת מבוקשת (בהנחה שזו השאיפה) נדרשת שורה נוספת של כישרונות:
4. אינטליגנציה רחבה, אי אפשר רק להסתמך על ויקיפדיה וגוגל, הם גם עושקים זמן וגם לא תמיד מספקים סחורה. היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ועוד נושאים מזדמנים.
5. יכולת זמן ואומץ ללמידה. למשל לגשת לרוקח זקן ולתחקר אותו על בתי המרקחת בעידן טרום המיחשוב.
6. דעתנות וחשיבה ערכית. בהנחה שהספר או הסיפורים נועדו להנחלת מסרים. הכותב צריך להיות עתיר תוכן גם בתחום זה. אולי כמו פוליטיקאים ועיתונאים - גם סופרים נוטים לנקוט עמדה בכל נושא אפשרי.
7. אפיון דמויות מדויק. לשמור על מערכת דמויות עקבית ולהניח בפיהן משפטים תואמים. לא לכל אחד יש את זה.
8. עדכניות. סופר צריך לקרוא והמון, גם כדי להכיר את הלכי הרוח, גם כדי ללמוד מהצלחות ומטעויות ש אחרים וגם כדי לקבל השראה. זה כולל ספרות חרדית מגוונת אך גם ספרות כללית. אישית, כמעט ולא קראתי ספרות כללית אבל אני יודע שמרבית הסופרים הגדולים כול כאן בפורום לא פוסחים עליה. בנוסף הוא אמור להתעדכן בחדשות באורח קבע.
9. מהירות כתיבה. אני לדוגמה כותב מאוד לאט, אני בטוח שמקצוענים בתחום כותבים במהירות גבוהה בהרבה, אין לי הסבר אחר איך הם שולפים כאלה כמויות של חומרים.
10. האומץ לטעות. זה נוגע גם לקבלת תשובות שליליות בהצעות עבודה אבל בעיקר כשאחרי כתיבה ארוכה ומושקעת צריך להשליך את החומר למגירה כי הוא לא מסתדר לוגית במהנה הכללי או שבסופו של דבר לגודל הצער הוא יצא מטופש למדי, קורה ולא קל.
11. יש עוד כל מיני אבל אין לי זמן.

יש לי עוד מה לכתוב לגבי הפוטנציאל הגלום בפורום הכותבים כאן, אבל צריך להוציא את הילדים.

מרתק.
ונכון. וה' יודע עד כמה.
כמי שחושבת שקראה את כל הספרות החרדית העדכנית (ולא משיעמום, אלוקים! קריאה לא אמורה לשרוף זמן אלא למלאות אותו)
ולא פעם, ולא פעמיים אני מתחרטת שעדיין לא קם גוף רציני שיפקח על הספרים.
ולא בקטע דתי.
בשבוע שעבר, קראתי ספר שהתפרסם לאחרונה כסידרה באחד העיתונים. הסיפור היה מזעזע! ולא סתם. כי הרעיון היה יפה ולסיפור היה כח לעמוד בפני עצמו, המסר יכול היה להיות כובש והתובנה מתבקשת.
אבל הוא לא היה כזה. מסיבה טיפשית עד טמטום...
הספר לא עבר עריכה. ואני לא מתכוונת לעריכה ספרותית אלא למינימום של העריכה הלשונית הפשוטה של הכללים הבסיסים של העברית הבסיסית הפשוטה.

וזה היה מעצבן. מאוד.
והיא לא הסופרת הראשונה (ואגב, לא מדובר בספר בחורה - ב' שוואית) וזה לא הספר הראשון והתופעה היא קיימת, וקל מאוד להגדיר אותה:
זלזול באינטליגנציה הבסיסית של הקוראים.

לכתוב קטע היסטורי מוטעה זה מגוכך, בספרות ילדים זה כבר עצוב, וכשהילד בטוח שהשואה (דוגמה אחת מני אלף) זה סוג של משחק מחבואים חוויתי - בא לי לבכות.

לסופר יש כח. כח לשנות את ההיסטוריה, לשנות את העתיד, את היחס להווה, את ההרגשה של העבר.

קחו גם את הנקודות הללו (טרום) סופרים נכבדים. כל כך טיפשי, כל כך צודק, מתסכל, מעצבן, ועצוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
לגבי 1, חשוב להדגיש שהכישרון הנדרש הוא זה שנכתב דיקא ולא מספיקה עברית עשירה ומתפייטת.
אך כל זה כאמור לגבי הכישרון הבסיסי והיכולת להעלות על הכתב סיפור.
מלבדו, כדי להפוך לסופר/ת מבוקשת (בהנחה שזו השאיפה) נדרשת שורה נוספת של כישרונות:
4. אינטליגנציה רחבה, אי אפשר רק להסתמך על ויקיפדיה וגוגל, הם גם עושקים זמן וגם לא תמיד מספקים סחורה. היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ועוד נושאים מזדמנים.
5. יכולת זמן ואומץ ללמידה. למשל לגשת לרוקח זקן ולתחקר אותו על בתי המרקחת בעידן טרום המיחשוב.
6. דעתנות וחשיבה ערכית. בהנחה שהספר או הסיפורים נועדו להנחלת מסרים. הכותב צריך להיות עתיר תוכן גם בתחום זה. אולי כמו פוליטיקאים ועיתונאים - גם סופרים נוטים לנקוט עמדה בכל נושא אפשרי.
7. אפיון דמויות מדויק. לשמור על מערכת דמויות עקבית ולהניח בפיהן משפטים תואמים. לא לכל אחד יש את זה.
8. עדכניות. סופר צריך לקרוא והמון, גם כדי להכיר את הלכי הרוח, גם כדי ללמוד מהצלחות ומטעויות ש אחרים וגם כדי לקבל השראה. זה כולל ספרות חרדית מגוונת אך גם ספרות כללית. אישית, כמעט ולא קראתי ספרות כללית אבל אני יודע שמרבית הסופרים הגדולים כול כאן בפורום לא פוסחים עליה. בנוסף הוא אמור להתעדכן בחדשות באורח קבע.
9. מהירות כתיבה. אני לדוגמה כותב מאוד לאט, אני בטוח שמקצוענים בתחום כותבים במהירות גבוהה בהרבה, אין לי הסבר אחר איך הם שולפים כאלה כמויות של חומרים.
10. האומץ לטעות. זה נוגע גם לקבלת תשובות שליליות בהצעות עבודה אבל בעיקר כשאחרי כתיבה ארוכה ומושקעת צריך להשליך את החומר למגירה כי הוא לא מסתדר לוגית במהנה הכללי או שבסופו של דבר לגודל הצער הוא יצא מטופש למדי, קורה ולא קל.
11. יש עוד כל מיני אבל אין לי זמן.

יש לי עוד מה לכתוב לגבי הפוטנציאל הגלום בפורום הכותבים כאן, אבל צריך להוציא את הילדים.

מרתק.
ונכון. וה' יודע עד כמה.
כמי שחושבת שקראה את כל הספרות החרדית העדכנית (ולא משיעמום, אלוקים! קריאה לא אמורה לשרוף זמן אלא למלאות אותו)
ולא פעם, ולא פעמיים אני מתחרטת שעדיין לא קם גוף רציני שיפקח על הספרים.
ולא בקטע דתי.
בשבוע שעבר, קראתי ספר שהתפרסם לאחרונה כסידרה באחד העיתונים. הסיפור היה מזעזע! ולא סתם. כי הרעיון היה יפה ולסיפור היה כח לעמוד בפני עצמו, המסר יכול היה להיות כובש והתובנה מתבקשת.
אבל הוא לא היה כזה. מסיבה טיפשית עד טמטום...
הספר לא עבר עריכה. ואני לא מתכוונת לעריכה ספרותית אלא למינימום של העריכה הלשונית הפשוטה של הכללים הבסיסים של העברית הבסיסית הפשוטה.

וזה היה מעצבן. מאוד.
והיא לא הסופרת הראשונה (ואגב, לא מדובר בספר בחורה - ב' שוואית) וזה לא הספר הראשון והתופעה היא קיימת, וקל מאוד להגדיר אותה:
זלזול באינטליגנציה הבסיסית של הקוראים.

לכתוב קטע היסטורי מוטעה זה מגוכך, בספרות ילדים זה כבר עצוב, וכשהילד בטוח שהשואה (דוגמה אחת מני אלף) זה סוג של משחק מחבואים חוויתי - בא לי לבכות.

לסופר יש כח. כח לשנות את ההיסטוריה, לשנות את העתיד, את היחס להווה, את ההרגשה של העבר.

קחו גם את הנקודות הללו (טרום) סופרים נכבדים. כל כך טיפשי, כל כך צודק, מתסכל, מעצבן, ועצוב.


מה שרציתי לומר.....

אלף לייקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מקצועות הכתיבה בהגדרתם כמקצוע מתחלקים לכמה ענפים שכולם דורשים כישרון כתיבה אך כל אחד פונה לכיוון משלו.

  • התחום הבולט ביותר הוא כמובן כתיבת סיפורת: סיפורי עלילה, סיפורים אותנטיים וביוגרפיה. כל אלה מתפרסמים באורכים שונים - ספר הטווה סיפור אחד לכל אורכו; ספר המקבץ סיפורים קצרים, לרוב בעלי מאפיין משותף; סיפור קצר בודד המתפרסם בעיתון או במדיה אחרת; בסיפורי ילדים ענף נוסף של סיפור בודד המתפרסם לכשעצמו בחוברת מלווה באיורים.
בסיפורי עלילה הכותב נדרש לטוות סיפור מיסודו, בשונה מביוגרפיה או מסיפורים עם רקע אמתי. בסיפורים קצרים מטבע הדברים גם העלילה קצרה אפילו עלילונת, בנוסף נפוץ היום להסתפק בקטגורית הסיפורים הקצרים בתיאור מימד מעניין של תחושה או סיטואציה.
  • תחום מוכר נוסף הוא כתיבה עיתונאית: כתיבת תוכן חדשותי; כתיבת מדורים הדורשת התעניינות והתמצאות בנושא ספציפי; ראיונות - ראו אתגר דו-שבועי בפורום הכתיבה; כתבות נושא - נדמה לי שמקובל להעתיק ולטשטש עקבות בכיבוס מילים.
  • תחום שגם הוא עיתונאי אבל הוא במה לעצמו - כתיבת טורים: דעות, פרשנות וסאטירה. דורש שפה מושחזת, אסרטיביות וכמובן עמדות ברורות.
  • שירה ופיוט: בודדים מתפרסמים בעיתונות, יותר בסקטור הנשי, אולי יש סיכוי למכור להלחנה. יש ביקוש להצגות ומסיבות סוף-שנה, מחזמרים. יותר לגברים - גראמנים.
  • כתיבה שיווקית ועריכת תוכן: עולם שפורח בעידננו. במדורים שיווקיים בעיתונות, בכתבות שיווקיות מאוסות, בכל אתר אינטרנט, בעלוני צדקה, ועל עוד הרבה במות נוספות.
  • כתיבת תוכן לסרטים - לא קיים בציבור שלנו בגלל מיעוט הסרטים
  • מה שכן קיים זה כתיבת תוכן לקומיקסים - משימה שונה מאוד מכתיבת סיפור כתוב.
  • לסיום יש להוסיף גם את התחומים המשלימים: הגהה ועריכה לשונית שלפעמים כוללת כמעט כתיבה מחדש של הספר, תרגום ספרות שגם הוא כתיבה מחודשת של ספר.
  • יש גם מקצוע שנקרא עוזר סופר אבל רק סופרים בודדים במגזר שלנו מספיק גדולים כדי להחזיק עוזר לאיסוף מידע וביקורת.
מי שמחשב את עתידו ככותב צריך לבחור לעצמו את הענף שבו הוא יאחז ולבחון מה תואם את יכולותיו ומידותיו. כתיבת ספר עלילה שלם לא תתאים בדרך כלל לסופר מתחיל והיא גם דורשת השקעה כספית, מנגד - דד-ליין של מערכות תקשורת יפריע למי שעובד בינתיים בעבודה אחרת במקביל.

יש לי עוד מה לכתוב לגבי הפוטנציאל הגלום בפורום הכותבים כאן
לסופר חדש שעדיין מגשש את דרכו, לא מומלץ לצאת מיד אל אור הזרקורים ואולי להפסיד את ההזדמנות הבודדת של רושם ראשוני.

אדם לא רואה נגעי עצמו ובכתיבה בוסרית יש נגעים רבים. אופן ההגשה, מבנה העלילה, הבלטות והזנחות שגויות, קצב מתעתע, שפה מליצית מדי, סיפור נדוש ועוד.

כמו בתחומים אחרים כמו במוזיקה או איור - סקיצות וטיוטות הן סודות ההצלחה. בתחילת הדרך יש ציפייה והתלהבות מטקסטים שנשלפים מהשרוול ברגעי השראה, הבעיה שהקוראים לא תמיד יהיו שותפים להתרגשות.

פורום הכתיבה של פרוג נותן פלטפורמה מצוינת לשיתוף קטעים כתובים וקבלת תגובות וביקורת מכאלה שהתחום קרוב לליבם. לא מספיק שהשכנה קראה את הסיפור וסגדה לו, כדאי מאוד לקבל ביקורת אנונימית, לעתים נשכנית, אבל היא עדיפה על קוראים מאוכזבים. נדרשת הזדהות מלאה מול מנהלי הפורום הספציפי, לי אישית זה פחות התאים ולכן אינני חבר שם היום, אבל הימים שהייתי שם השפיעו על הכתיבה שלי לאין ערוך.

לסיום מומלץ מאוד לקרוא את הפוסטים בבלוג העשרת כותבים של נעמי צוובנר, בקישור https://enrichmentnz.wordpress.com/
יש שם המון תוכן חשוב.

ערכתי כמה דברים ששכחתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #51
8. עדכניות. סופר צריך לקרוא והמון, גם כדי להכיר את הלכי הרוח, גם כדי ללמוד מהצלחות ומטעויות ש אחרים וגם כדי לקבל השראה. זה כולל ספרות חרדית מגוונת אך גם ספרות כללית. אישית, כמעט ולא קראתי ספרות כללית אבל אני יודע שמרבית הסופרים הגדולים כול כאן בפורום לא פוסחים עליה. בנוסף הוא אמור להתעדכן בחדשות באורח קבע.
אכן, וראה מתגובה זו ואילך, באשכול 'אפקט קריאת הקוקיה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ולא פעם, ולא פעמיים אני מתחרטת שעדיין לא קם גוף רציני שיפקח על הספרים.
ולא בקטע דתי.
בשבוע שעבר, קראתי ספר שהתפרסם לאחרונה כסידרה באחד העיתונים. הסיפור היה מזעזע! ולא סתם. כי הרעיון היה יפה ולסיפור היה כח לעמוד בפני עצמו, המסר יכול היה להיות כובש והתובנה מתבקשת.
אבל הוא לא היה כזה. מסיבה טיפשית עד טמטום...
הספר לא עבר עריכה. ואני לא מתכוונת לעריכה ספרותית אלא למינימום של העריכה הלשונית הפשוטה של הכללים הבסיסים של העברית הבסיסית הפשוטה.

וזה היה מעצבן. מאוד.
והיא לא הסופרת הראשונה (ואגב, לא מדובר בספר בחורה - ב' שוואית) וזה לא הספר הראשון והתופעה היא קיימת, וקל מאוד להגדיר אותה:
זלזול באינטליגנציה הבסיסית של הקוראים.

לכתוב קטע היסטורי מוטעה זה מגוכך, בספרות ילדים זה כבר עצוב, וכשהילד בטוח שהשואה (דוגמה אחת מני אלף) זה סוג של משחק מחבואים חוויתי - בא לי לבכות.
לא חסר לנו עוד גוף מסורבל שיצטרכו לתת לו שלמונים נוספים, בשביל שילקק לספר ה'מדהים' וה'חדש' שיצא לאור.
צריך עוד אשכולות 'ביקורת ספרות' בפורום הכתיבה המקצועי, ש'יטפלו' בצורה עדינה ומקצועית באותם ספרים וסופרים שכותבים ספרים בלי לדעת מושגים בסיסיים בספרות.
יותר לגברים - גראמנים.
באידיש דווקא...
  • תחום שגם הוא עיתונאי אבל הוא במה לעצמו - כתיבת טורים: דעות, פרשנות וסאטירה. דורש שפה מושחזת, אסרטיביות וכמובן עמדות ברורות.
וכמובן שהעמדות יהיו תואמות במדויק לרוח הציבור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מה זה הסגידה הזו להארי פוטר?
יש מישהו שיכול לומר שהוא קנה מהסדרה הזו משהו? ערכים? תובנות?
יש בזה משהו חוץ משריפת זמן?
וודאי שאנחנו אוהבים לקרוא גם בשביל ההנאה שבקריאה,
אך אם אין לזה ערך מוסף ערכי, זוהי תרבות שאנו משתדלים להתרחק ממנה. וודאי לא לסגוד לה.
אף אחד לא סוגד
רק שבספרים החרדיים (לא מדברת איתך על סיפורי צדיקים, אלא על כל העלילות שהסופר חלם בלילה וקם בבוקר וכתב מזה 500 עמודים) אני גם לא מוצאת ערכים ותובנות,
לא אומרת שזה טוב לקרוא ספרים מהספרות הכללית, ויראת שמים זה בטח לא מוסיף,
אבל אם ערכים ותובנות אני בינכה לא אקבל- לפחות שזה יהיה ספר מעניין.

נ.ב לא אומרת שהכל בחרדי לא מעניין, אבל כדי למצוא אחד כזה, צריך לחפור הרבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
@דוכסוסטוס כל מילה פנינה. היטבת לפרק ולתאר את עולמות הכתיבה אחד ואחד. אכן צריך לבחור תחום אחד ולרוץ עליו בדרך להצלחה. אציע כאן אופציה משלימה: לכתוב הכל בכל מכל, כדי לדעת על מה באמת ללכת ובאיזה תחום אנחנו טובים. אל תמתינו לבחירה של התחום כדי לכתוב. כתבו, כתבו, כתבו, הבחירה תגיע עם הזמן.

ולגבי זה:
נדרשת הזדהות מלאה מול מנהלי הפורום הספציפי, לי אישית זה פחות התאים ולכן אינני חבר שם היום
אני מזדהה עם הדברים לחלוטין ומיצר על ההחלטה. גם לי זה לא התאים ותחושת ההחמצה מלווה אותי ללא יכולת לעשות משהו בנידון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לגבי 1, חשוב להדגיש שהכישרון הנדרש הוא זה שנכתב דיקא ולא מספיקה עברית עשירה ומתפייטת.
אך כל זה כאמור לגבי הכישרון הבסיסי והיכולת להעלות על הכתב סיפור.
מלבדו, כדי להפוך לסופר/ת מבוקשת (בהנחה שזו השאיפה) נדרשת שורה נוספת של כישרונות:
4. אינטליגנציה רחבה, אי אפשר רק להסתמך על ויקיפדיה וגוגל, הם גם עושקים זמן וגם לא תמיד מספקים סחורה. היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ועוד נושאים מזדמנים.
5. יכולת זמן ואומץ ללמידה. למשל לגשת לרוקח זקן ולתחקר אותו על בתי המרקחת בעידן טרום המיחשוב.
6. דעתנות וחשיבה ערכית. בהנחה שהספר או הסיפורים נועדו להנחלת מסרים. הכותב צריך להיות עתיר תוכן גם בתחום זה. אולי כמו פוליטיקאים ועיתונאים - גם סופרים נוטים לנקוט עמדה בכל נושא אפשרי.
7. אפיון דמויות מדויק. לשמור על מערכת דמויות עקבית ולהניח בפיהן משפטים תואמים. לא לכל אחד יש את זה.
8. עדכניות. סופר צריך לקרוא והמון, גם כדי להכיר את הלכי הרוח, גם כדי ללמוד מהצלחות ומטעויות ש אחרים וגם כדי לקבל השראה. זה כולל ספרות חרדית מגוונת אך גם ספרות כללית. אישית, כמעט ולא קראתי ספרות כללית אבל אני יודע שמרבית הסופרים הגדולים כול כאן בפורום לא פוסחים עליה. בנוסף הוא אמור להתעדכן בחדשות באורח קבע.
9. מהירות כתיבה. אני לדוגמה כותב מאוד לאט, אני בטוח שמקצוענים בתחום כותבים במהירות גבוהה בהרבה, אין לי הסבר אחר איך הם שולפים כאלה כמויות של חומרים.
10. האומץ לטעות. זה נוגע גם לקבלת תשובות שליליות בהצעות עבודה אבל בעיקר כשאחרי כתיבה ארוכה ומושקעת צריך להשליך את החומר למגירה כי הוא לא מסתדר לוגית במבנה הכללי או שבסופו של דבר לגודל הצער הוא יצא מטופש למדי, קורה ולא קל.
11. יש עוד כל מיני אבל אין לי זמן.

יש לי עוד מה לכתוב לגבי הפוטנציאל הגלום בפורום הכותבים כאן, אבל צריך להוציא את הילדים.
בנפרד לכל הדברים הנכונים והטובים שנכתבו כאן,
מוצאת לנכון להזכיר שלא תמיד אפשר להשתמש בכל היופי הזה כתרוץ.
יש היום הרבה מאוד דרכים שאפשר ונכון וצריך להשתמש בהן.

פעם ניסיתי להתנער מכתיבה מסוימת. היא הרגיזה אותי ולא רציתי לבצע אותה. אלא שלא יכולתי להגיד "לא רוצה", וגם לא להצטדק "אין לי השראה".
השתמשתי בתרוץ השחוק ש"עדיין לא סיימתי את המחקר, ואני עוד צריכה שבוע-שבועיים בשביל לגמור לקרוא את כל החומר שהורדתי".
קיבלתי אז את הנזיפה שהספיקה לי לכל החיים -
את את שלך תעשי. תשאירי לחכמים ממך להתמודד עם כל השאר.

העולם המודרני שלנו מכיר היום בעובדה שעמקות דורשת רובדים מקצועיים מגוונים, וגם בציבור החרדי מתחילה להיכנס המודעות לבעלי המקצוע השונים בתחום הכתיבה.
ספר, מאז רעיון העלילה, עובר עשרות, אם לא מאות ואלפים, שלבים לפני שהוא רואה אור.
יש היום עורכים ותחקירנים לרוב, וכמו שלא כל סופר צריך לדעת את כל כללי הדקדוק והלשון - אלא הוא שולח את כתב היד למגיה, כך גם לא כל סופר צריך לדעת אם בשנת 1990 היו כוונות ברובי צלפים או לא. הספר צריך לדעת את זה, הסופר לא.
סופר לא צריך להיות סופר מקצוען בכל התחומים, הוא רק צריך לדעת איך נכון להתנהל, ובעיקר, כמה צריך להשקיע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #56
5. יכולת זמן ואומץ ללמידה. למשל לגשת לרוקח זקן ולתחקר אותו על בתי המרקחת בעידן טרום המיחשוב.
''טרום עידן המחשוב'' לא היה לפני זמן רב כל כך...
6. דעתנות וחשיבה ערכית. בהנחה שהספר או הסיפורים נועדו להנחלת מסרים. הכותב צריך להיות עתיר תוכן גם בתחום זה. אולי כמו פוליטיקאים ועיתונאים - גם סופרים נוטים לנקוט עמדה בכל נושא אפשרי.
אני הייתי מגדיר זאת הפוך - בשונה מפוליטיקאים ועיתונאים [חרדיים], שנוטים לנקוט עמדה שדומה באופן חשוד לעמדת הציבור שלהם, ולחזור על דף המסרים הלעוס, הסופר - בשביל לחדש - צריך לספק לקוראיו נקודת מבט חדשה ומרעננת.
פורום הכתיבה של פרוג נותן פלטפורמה מצוינת לשיתוף קטעים כתובים וקבלת תגובות וביקורת מכאלה שהתחום קרוב לליבם. לא מספיק שהשכנה קראה את הסיפור וסגדה לו, כדאי מאוד לקבל ביקורת אנונימית, לעתים נשכנית, אבל היא עדיפה על קוראים מאוכזבים. נדרשת הזדהות מלאה מול מנהלי הפורום הספציפי, לי אישית זה פחות התאים ולכן אינני חבר שם היום, אבל הימים שהייתי שם השפיעו על הכתיבה שלי לאין ערוך.
דיברו כאן על שהגישו בקשה ולא התקבלו.
לפי הכללים החדשים בפורום, הבקשות מרוכזות, ופעם בחודש מאשרים כותבים לפורום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כך גם לא כל סופר צריך לדעת אם בשנת 1990 היו כוונות ברובי צלפים או לא. הספר צריך לדעת את זה, הסופר לא.
איך הספר ידע את זה? הוא הרי נכתב על-ידי הסופר.
מתי ואיך נכנסים התחקירנים?
לפני הכתיבה? אז מי בונה את העלילה - הסופר או התחקירנים?
אחרי הכתיבה? אולי הכל ירד לטימיון.
באיזה שלב תחקירנים עוברים על ספר עלילתי, אם בכלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
את את שלך תעשי. תשאירי לחכמים ממך להתמודד עם כל השאר.
אין לי מושג באיזה עניין זה נאמר ומה בדיוק היתה הסיטואציה. לפעמים צריך את זה. כללית זהו משפט מקטין ולא מפתח. לא הייתי ממליצה לאמץ אותו.
אפשר לעשות הכל עם ראש קטן וזהו. השאלה אם זה הדבר האידיאלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לא חסר לנו עוד גוף מסורבל שיצטרכו לתת לו שלמונים נוספים, בשביל שילקק לספר ה'מדהים' וה'חדש' שיצא לאור.


צריך עוד אשכולות 'ביקורת ספרות' בפורום הכתיבה המקצועי, ש'יטפלו' בצורה עדינה ומקצועית באותם ספרים וסופרים שכותבים ספרים בלי לדעת מושגים בסיסיים בספרות.

יכול להיות שגוף רודף שלמונים הוא לא דבר מומלץ אבל הקטסטרופה של היום היא עוד פחות...

אני בעד, מי מרים את הכפפה. יש לי חומר להעלות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה