מידע שימושי ממתקים בשמחת תורה? יש פתרון!

[bracha]

האמת שבעלי כגבאי בית כנסת נלחם בתופעה הזאת בכל הכח.
א. זה מאד מאד מסוכן!!!!!!!! כל אחד שמתחשק לו זורק סוכריות באמצע הריקודים, כל הילדים נשכבים על הרצפה והמבוגרים ממשיכים לרקוד ולדרוך על הילדים, וזה ממש סכנת נפשות.
ב. בלי קשר לשיניים, זה הורס לילדים את החג, הם מפסיקים לרקוד מפסיקים לשיר, רק עוקבים כל הזמן בבית כנסת לראות מי זורק עכשיו סוכריות. זה לא חג ולא שמחה ולא תורה.
ג. מטעם בית כנסת מקבלים פקעל'אך, ועוד 3 פעמים שזורקים סוכריות - בכל הנערים, חתן תורה וחתן בראשית. וזה לגמרי מספיק, שמח ומתוק.

שיהיה חג שמח לכולם.

 

[אדם לעמל יולד]

לדעתי זה הפתרון...

 

[נעמה :)]

רק אני לא הבנתי מה יעזור להבטיח לילדים כסף על כל ממתק?
מה נרוויח? ילדים רודפי ממתקים למען הכסף?

 

[אדם לעמל יולד]

רק אני לא הבנתי מה יעזור להבטיח לילדים כסף על כל ממתק?
מה נרוויח? ילדים רודפי ממתקים למען הכסף?

לדעתי עיקר העניין זה לא הקניית ערכים כרגע אלא להציל את הילדים מ''העמסת סוכר'' של הרבה יותר מ 100..........

 

[המימד הנוסף]

רק אצלנו כמעט אין ממתקים בבית כנסת?

 

[טוב מאוד]

בל תשחית

אנחנו בלי קשר לשמחת תורה עשינו קופסאת ההתגברות שבה כל הטופים/סוכריות /תוססנים למינהם וכשנמלא את הקופסא נקנה בעז"ה פלימוביל
השאלה היא מה לעשות אחכ עם כל המצבור ?
לזרוק זה לא בל תשחית?
להעביר הלאה ..איזה אמא תשמח לקבל את זה ?

עדיף בל תשחית של הממתקים מאשר של הגוף...

 

[תהילושש]

ומה תעשה עם ילד בן כמעט 3?
שמממש לא חושב ששקל או חצי שווה יותר מטופי?

עשרות אגורות יועילו........

 

[מלפפון]

שמחת תורה זכור לי כחג שמח וכייפי.
פעקאלאך, סוכריות, ריקודים.. זה מה שהתקשר לי תמיד כבית כנסת, ישיבה ותורה.
מתוק.
אם הילדים שלכם יזכרו אותו כחג התגברות על ממתקים,
כחג שצריך לתת כל ממתק, לספור אותו, לקבל כסף (ואחכ לקנות בסתר עפ הכסף הזה חפיסת שוקולד במכולת), וזה מה שאתם רוצים, לכו על זה.

לא זוכרת את שמחת תורה כחג עם כאבי בטן או כאבי שיניים.
נראה לי שמי שעושה מזה עסק כזה גדול, מסיט את השמחה האמיתית מהתורה ומהמתיקות שלה, לממתקים, וכמה אכלת וכמה חילקו.
אני בעד שיחלקו לילדים שלי ממתקים בחג.
וכשהבן שלי לקח את הסוכריות שלו, הניח בצלחת חד פעמית בבית, לקח אותה וזרק את הממתקים בביהכ בשביל ההנאה להרגיש שגם הוא זורק סוכריות, שמחתי בשבילו.
(רק אמרתי לו שפעם הבאה לא יבזבז צלחת חד פעמית מרובעת מהסט, אלא יקח אחרת).

 

[דפוס פוסטר]

כולנו סובלים מהבעיה הזו.
מחלקים לילדים בשמחת תורה כמות בלתי נתפסת של ממתקים.
הם נהיים היפראקטיביים,
הם לא אוכלים אחר כך נורמלי,
לא לדבר על התולעים,
ועל המאגרים שנמצאים אחר כך במגירה שלהם.
בקיצור, בעיה מוכרת.
אנחנו הצלחנו לפתור את הבעיה בדרך מצוינת.
כל ממתק שהילד מקבל בבית הכנסת ולא אוכל אותו אלא מביא אותו להורים,
הוא מקבל עליו חצי שקל/שקל.
הילדים שלי הגיעו ל15 ו-20 שקל.
אבל אני ורעייתי הרווחנו ילדים רגועים,
שאוכלים קוגל בקידוש במקום סוכריה על מקל,
שחוזרים הביתה נורמלי ולא משוגעים,
ובעיקר, בריאים יותר.
הילדים גם מרוצים הרבה יותר.
הם נהיים עשירים וקונים לעצמם אחר כך איזה כדור או חבל טוב.
אגב, עצה חינוכית (אחרי הכל אני גם מחנך ):
במיני מתיקה יש גם ענין גדול,
להמתיק ולהאהיב על הילדים את התורה.
ולכן אני מקפיד מאד,
שאת הפקעלה שמחלקים ב"כל הנערים" הם יקבלו ויאכלו בתאבון.
אבל זהו.
תנסו את זה.
זה עובד 10.
חג שמח!!

תודה על הרעיון, הוא נחל אצלנו הצלחה גדולה!
ומי שמתנגד כנראה לא רואה כמה ממתקים "חדישים" ורעילים מחלקים היום לילדים בשמחת תורה, או שבבית הכנסת שלו לא נותנים כל כך הרבה.

 

[הוא היה אומר]

רק אני לא הבנתי מה יעזור להבטיח לילדים כסף על כל ממתק?
מה נרוויח? ילדים רודפי ממתקים למען הכסף?

בגלל הבעיה שהעלית, השנה אמרתי לילדים כך: אתם לא אוכלים שום ממתק חוץ מהפקעלה, ואני מביא לכם במוצאי החג 20 ש"ח, וכך הם לא רדפו, כי הם ידעו שבכל מקרה הם יקבלו את ה-20 ש"ח.
ככה עשיתי השנה וזה היה מדהים.
הילדים היחידים בבית הכנסת שלא חיפשו כל הזמן אחרי סוכריות וחמצוצים היו ילדיי שיחיו.
היה להם זמן להסתכל על הריקודים, לרקוד איתי קצת, פשוט מקסים.

רק אצלנו כמעט אין ממתקים בבית כנסת?

רק אצלכם.

תודה על הרעיון, הוא נחל אצלנו הצלחה גדולה!
ומי שמתנגד כנראה לא רואה כמה ממתקים "חדישים" ורעילים מחלקים היום לילדים בשמחת תורה, או שבבית הכנסת שלו לא נותנים כל כך הרבה.

אני שמח מאד לשמוע.

שמחת תורה זכור לי כחג שמח וכייפי.
פעקאלאך, סוכריות, ריקודים.. זה מה שהתקשר לי תמיד כבית כנסת, ישיבה ותורה.
מתוק.
אם הילדים שלכם יזכרו אותו כחג התגברות על ממתקים,
כחג שצריך לתת כל ממתק, לספור אותו, לקבל כסף (ואחכ לקנות בסתר עפ הכסף הזה חפיסת שוקולד במכולת), וזה מה שאתם רוצים, לכו על זה.

לא זוכרת את שמחת תורה כחג עם כאבי בטן או כאבי שיניים.
נראה לי שמי שעושה מזה עסק כזה גדול, מסיט את השמחה האמיתית מהתורה ומהמתיקות שלה, לממתקים, וכמה אכלת וכמה חילקו.
אני בעד שיחלקו לילדים שלי ממתקים בחג.
וכשהבן שלי לקח את הסוכריות שלו, הניח בצלחת חד פעמית בבית, לקח אותה וזרק את הממתקים בביהכ בשביל ההנאה להרגיש שגם הוא זורק סוכריות, שמחתי בשבילו.
(רק אמרתי לו שפעם הבאה לא יבזבז צלחת חד פעמית מרובעת מהסט, אלא יקח אחרת).

מי שמחלק את הממתקים וזורק את הסוכריות כל הזמן, הוא זה שמסיט את הילדים הטהורים שלנו מלרקוד ולשמוח עם התורה, לרדיפה אחרי ממתקים בלי שימת לב כלל לספרי תורה.
זו עובדה.
רק במקום להילחם עם האנשים טובי הלב האלו, אני פשוט מעדיף לעבוד בצורה שונה ולמנוע לפחות את ילדיי מהדבר הזה

 

[נעמה :)]

בגלל הבעיה שהעלית, השנה אמרתי לילדים כך: אתם לא אוכלים שום ממתק חוץ מהפקעלה, ואני מביא לכם במוצאי החג 20 ש"ח, וכך הם לא רדפו, כי הם ידעו שבכל מקרה הם יקבלו את ה-20 ש"ח.
ככה עשיתי השנה וזה היה מדהים.
הילדים היחידים בבית הכנסת שלא חיפשו כל הזמן אחרי סוכריות וחמצוצים היו ילדיי שיחיו.
היה להם זמן להסתכל על הריקודים, לרקוד איתי קצת, פשוט מקסים.

רעיון מוצלח!!
מקווה לזכור לשנה הבאה...

 

[יעל]

הקניית ההמנעות ממתקים לא מתחילה בשמחת תורה..
למי שכתבה שזה חג הממתקים נכון אבל עדיין יש גבול.
אצלינו בבית כנסת מחלקים אחת לדקה טופים, סוכריות לסוגיהם השונים בכמויות אדירות
והילדים לא מפסיקים ללעוס ולנשוך סוכריות.
השנה כבר תקופה ארוכה שיש לנו בבית קופסת התגברות, הילד מחליט מתי הוא רוצה לאכול את הממתק ומתי הוא מעדיף להתגבר ולהכניס לקופסה למשל כמקבלים כמה ממתקים.
לקראת שמחת תורה הסברתי לילדים מה הממתקים הרבים בו זמנית עלולים לגרום להם בבטן
ואמרתי שאפשר לאכול כמה שרוצים אבל: על כל 3 ממתקים שלא אוכלים ושמים בקופסא מקבלים שקל לקנות פרסים בחנות הכל בשקל,
מילאנו קופסא של ליטר עד למעלה בממתקים וזה אחרי שהם אכלו חלק ואת הרוב שמו בקופסא, הבן שלי הגיע ל 16 שקלים, חסכתי ממנו 48 טופים או סוכריות.

 

[bracha]

תכל'ס, עוד אף אחד לא מת מטופי של שמחת תורה.

 

[גלבוע]

אולי התגובה שלי תקפיץ כמה, אבל אני חושבת שזה בדיוק הזמן המתוק (תרתי משמע).
אצל ילדים הסוכריות והממתקים נתפסים כחוויה טובה. ומה יותר משמחת תורה?
ההורים יכולים להגביל בבית/ לערוך מבצעים/ להחליט על כמות מותרת בכל יום/ לא משנה מה. אבל בבית הכנסת- אני בהחלט לא חושבת שזה נורא שהיום הזה יתקשר עם מתוק. קצת יותר חשוב מימי הולדת, ואפילו מפורים...
כן, זה יום מתוק ושמח. אנו מאושרים בתורה, ואם אצל הילדים זה הולך עם ממתקים- אז אנחנו מעמיקים את החוויה. פעם בשנה---

כשזה עובר גבול מסוים, הילדים כבר לא רואים את התורה בסביבה.
אין קפיצות ב'משה אמת', יש איתור דרוך וזחילה...

 

[הוא היה אומר]

כשזה עובר גבול מסוים, הילדים כבר לא רואים את התורה בסביבה.
אין קפיצות ב'משה אמת', יש איתור דרוך וזחילה...

לגמרי נכון.
הילדים עומדים במרכז הבית כנסת בלי לעשות כלום ורק מחכים לחלוקה הקרובה.
פשוט מגוחך.

 

[גלבוע]

אני הגבלתי מספרית את כמות הטופים שאני מרשה לאסוף, והסברתי להם גם למה - לא רק מטעמי בריאות. גם בשביל שיהיו פנויים לחוויה: לרקוד, להחזיק, לקפוץ, לנשק... לא רק טופים.
ברוך השם שזה השפיע לטובה.

 

[נרשמתי לרגע קט]

אולי התגובה שלי תקפיץ כמה, אבל אני חושבת שזה בדיוק הזמן המתוק (תרתי משמע).
אצל ילדים הסוכריות והממתקים נתפסים כחוויה טובה. ומה יותר משמחת תורה?
ההורים יכולים להגביל בבית/ לערוך מבצעים/ להחליט על כמות מותרת בכל יום/ לא משנה מה. אבל בבית הכנסת- אני בהחלט לא חושבת שזה נורא שהיום הזה יתקשר עם מתוק. קצת יותר חשוב מימי הולדת, ואפילו מפורים...
כן, זה יום מתוק ושמח. אנו מאושרים בתורה, ואם אצל הילדים זה הולך עם ממתקים- אז אנחנו מעמיקים את החוויה. פעם בשנה---

מילה בסלע!
פעם בשנה... מה כבר יכול להיות? הנזק בשיניים נוצר מהטווח הארוך, לא מיום או יומיים.
ואני כמובן צחצחתי עם ילדיי שיניים היטב היטב היום בלילה, הם יודעים שמי שאוכל הרבה סוכריות צריך לצחצח היטב.

 

[יעל]

מילה בסלע!
פעם בשנה... מה כבר יכול להיות? הנזק בשיניים נוצר מהטווח הארוך, לא מיום או יומיים.
ואני כמובן צחצחתי עם ילדיי שיניים היטב היטב היום בלילה, הם יודעים שמי שאוכל הרבה סוכריות צריך לצחצח היטב.

דמיינו גוש טופי ענק נכנס לקיבה מצופה בשברי סוכריות עטוף בחלקיקי וופלים מצופים וכד' כל זה גולש אל הקיבה. עכשיו היא צריכה להתחיל להתמודד עם העיכול של זה.
אין מצב שאין לזה שום השפעה.
וההשפעה לא חייבת להיות מידית, יכול להיות שרק בעוד כמה ימים הבן יתלונן על כאב בטן מעצירות בלי לדבר על השיניים, התולעים, האי שקט וכו וכו'.

 

[גלבוע]

מילה בסלע!
פעם בשנה... מה כבר יכול להיות? הנזק בשיניים נוצר מהטווח הארוך, לא מיום או יומיים.
ואני כמובן צחצחתי עם ילדיי שיניים היטב היטב היום בלילה, הם יודעים שמי שאוכל הרבה סוכריות צריך לצחצח היטב.

השיניים זה הנזק הקטן.
עודפי הסוכר, הרעלים הנלווים, הנזק לקשב ולריכוז, החלשות המערכת החיסונית - זה נזק מצטבר.
לא חכמה להגיד 'לנו לא קרה כלום' כי אנחנו גדלנו בדור אחר. לא היו כאלו כמויות של ממתקים.
וזה לא בדיוק פעם בשנה.
רק לפני שבועיים שלושים וחמש ילדות הביאו כל אחת טופי לברכת שנה טובה....

 

[גלבוע]

המלצה חמה:
תקראו את המסע האמיץ של אביגדור.
@שירי כהן
רוצה להעלות עמוד או שניים שיזכירו לנו מה רע בסוכר?