מידע שימושי רושמים ילדים לישיבות? חשבו עוד שניה!

[nori]

ישיבה קשורה לבנית הסגנון האישי של הילד.

בדיוק.
ולכן ישיבות נבדלות זו מזו בסגנון הלימוד, קצב הלימוד, כמות הבחורים, רמת הלימוד, מידת ההשקעה והמעורבות של הצוות, סגנון ואופי הצוות, סוג ואופי פעילות חברתית ואוירה, שעות הלימוד, שעות שינה מחוץ/ בתוך הישיבה, מס' השבתות מחוץ לבית.
פרום יותר או פחות זה רק נושא אחד והוא אפילו לא הכי חשוב כשבוחרים (בדחילו ורחימו) לילד ישיבה.

 

[מלפפון]

בדיוק.
ולכן ישיבות נבדלות זו מזו בסגנון הלימוד, קצב הלימוד, כמות הבחורים, רמת הלימוד, מידת ההשקעה והמעורבות של הצוות, סגנון ואופי הצוות, סוג ואופי פעילות חברתית ואוירה, שעות הלימוד, שעות שינה מחוץ/ בתוך הישיבה, מס' השבתות מחוץ לבית.
פרום יותר או פחות זה רק נושא אחד והוא אפילו לא הכי חשוב כשבוחרים (בדחילו ורחימו) לילד ישיבה.

וא סבורה שבישיבה שהכריזה על עצמה כסגנון מסוים- כולם אותו דבר?
כולם גם פרומרים באותה מידה, וגם למדנים וכשרוניים ומבינים את הלימוד באותה מידה, כולם אוהבים פעילות חברתית ואווירה אחידה, ומסוגלים ללמוד רק ביום או רק בלילה בהתמדה ובריכוז.

אין כזה דבר.
אי אפשר לקחת קבוצה ולהכניס אותה תחת אותה קטגוריה!
אפילו שתוך משפחה אחת יש כל מיני ילדים עם כל מיני סגנונות.
ואל תגידי שהורים מחנכים כל ילד בצורה שונה.

מה לעשות שבני אדם שונים זה מזה כי כך ברא אותם הקב"ה?
אי אפשר לצפות שהחברה תהיה אחידה.
גם בבתי ספר למחוננים יש הבדלים חדים מאד ברמה חברתית ועוד.

 

[תקוה]

פרום יותר או פחות זה רק נושא אחד והוא אפילו לא הכי חשוב כשבוחרים (בדחילו ורחימו) לילד ישיבה.

זה כבר לא הולך ככה היום.
בטח שלא בדחילו ורחימו או בסילודין, זה כיום נעשה בהחלטה של רגע. מהכא להתם והילד כבר שם

​

 

[מלפפון]

אני מסכימה עם זה שצריך שיהיה סגנון מסוים ושאיפה.
אבל את זה אפשר להחליט בצוות ההיגוי של הישיבה, ולראות איך מביאים את התלמידים לשאיפה הזו ולבנות אותם.

למשל כשאני מקימה ביס אני מחליטה אם אני רוצה בנות קירוב או חרדיות, חסידי או ליטאי ספרדי.
נניח הקמתי ביס ליטאי ומגיעה חסידית. והחלטתי לא לדחות אותה אלא להגיד לה:
אצלנו לא מדברים אידיש (נניח).
או אצלנו אסור ללכת עם צמה רק קוקו.
אם זה מתאים לה, היא תישאר, ואם אסביר לה למה צמה לא טובה ורק קוקו, היא גם תרצה מעצמה ללכת עם קוקו.
אבל אם אגיד לה מראש: את לא מתאימה לנו, ואקטלג אותה. אני לא נותנת לה סיכוי.

אם תגיע ילדה חילונית שעלולה לקלקל את הכיוון שאני מביאה אליו, זה כבר משהו אחר.
אבל אם חיידרים מסרבים לקבל מודרניים, ונמצא שם מודרני רק כי הוא הבן של התורם, מה זה אומר? שפתאום אין ערכים והשקפה?

 

[nori]

זה כבר לא הולך ככה היום.
בטח שלא בדחילו ורחימו או בסילודין, זה כיום נעשה בהחלטה של רגע. מהכא להתם והילד כבר שם

אני לא שלחתי את הבן שלי לישיבה לפני עשור או שתיים.
אני שולחת אותו שנה הבאה.
וכך אני מתיחסת לנושא. וגם ההורים של החברים שלו ושל כל מי שאני מכירה.
אולי במודיעין עילית זה אחרת....

וא סבורה שבישיבה שהכריזה על עצמה כסגנון מסוים- כולם אותו דבר?
כולם גם פרומרים באותה מידה, וגם למדנים וכשרוניים ומבינים את הלימוד באותה מידה, כולם אוהבים פעילות חברתית ואווירה אחידה, ומסוגלים ללמוד רק ביום או רק בלילה בהתמדה ובריכוז.

אמרתי אותה מידה?
אמרתי במידה ובטווח שמתאים לבן שלי. וכן גם ישיבות דומות שונות זו מזו בצורה נכרת. ומה שחסרון לאחד יתרון לאחר.
מחילה, תשלחי את הילד שלך לאן שאת רוצה. אני לא אשלח את הילד שלי לשהות במוסד כלשהו משבע בבקר עד עשר בלילה לעשות פעילות אחת לפני שאבדוק מידת התאמה מרבית.
זה לא סמינר שאם לא נהנים מהמורה נהנים בהפסקה. ואם לא אוהבים את שעור מתמטיקה אז נהנים בשיעור גאוגרפיה. ואם לא זה ולא זה גם לא נורא עובר בסוף וממשיכים במסלול שונה.

ומדגישה אני מסכימה איתך לגבי הבעיה ושהיא צריכה פתרון, אבל ההצעות שלך לא רק לא רלונטיות. הן חוטאות לכלל. (אבל למזלינו כל מי שקצת מתמצה בענין בטוח מבין את זה)

 

[מלפפון]

ומדגישה אני מסכימה איתך לגבי הבעיה ושהיא צריכה פתרון, אבל ההצעות שלך לא רק לא רלונטיות. הן חוטאות לכלל.

אין לי בעיה שלא ישתמשו בהן.
יש לי בעיה אם לא ישתמשו לפחות במשהו אחר.

אגב, ישיבות חסידיות חוטאות לכלל?
ישיבת סלונים שמקבלת את כל הסגנונות בחסידות? ויש גם בחור שמגיע ממשפחה טיפה יותר פתוחה. יש להן קו, והבחורים מכבדים אותו. למה שגם אצל הליטאים לא יהיה כך?

 

[nori]

אין לי בעיה שלא ישתמשו בהן.
יש לי בעיה אם לא ישתמשו לפחות במשהו אחר.

אגב, ישיבות חסידיות חוטאות לכלל?
ישיבת סלונים שמקבלת את כל הסגנונות בחסידות? ויש גם בחור שמגיע ממשפחה טיפה יותר פתוחה. יש להן קו, והבחורים מכבדים אותו. למה שגם אצל הליטאים לא יהיה כך?

לכן אולי יש לפעמים בחורים חסידיים בישיבות ליטאיות אבל אף פעם לא להפך.
בנוסף לחסידות יש רבי והוא מחליט מה ילמדו איך ילמדו וכמה יספיקו. ועוד לא מעט ענינים שקשורים לישיבה. וגם אם יהיו קשיים יש לחסידות דרכים להתמודד עם זה ולתת מענה ספציפי. ואגב בחסידויות גדולות יש כמה ישיבות ויש ביניהן שוני ואני חושבת שהמערכת קובעת (אולי הרבי) לאיזו ישיבה כל בחור ילך (אם אני לא טועה כך זה בבעלזא) אז אולי הפתרון שלך פשוט להיות חסידית שם הכל מנוהל מלמעלה... ואין שאלות ואין קושיות וגם אין נפגעים (עד שאתה פותח את הפה.....).
בישיבות ליטאיות הראש ישיבה מחליט את ההחלטות האלה. ולכן הן שונות זו מזו וכל אחד בוחר בהתאם למה שמתאים לילדו. או שזה הרציונאל לפחות.
ואת כל הזמן מתיחסת לפרומקייט ולמודרנים. וזה ממש שטחי. זה רק עוד בדיקה שאנשים מבצעים. ממה שאני חווה זה ממש שונה לעומת חיידר (ששם זה בהחלט הנקודה)

 

[גלבוע]

את יודעת אבל מה הפריע לי באשכול שלך?
שאת כותבת שיעדכנו הורים שקצת פחות קשורים, שהנה התחיל הרישום.
וזה אומר שאת מניחה שהורים כן קשורים, ומשפחות שכן נחשבות לטובות,
כן יודעות ואצלן הכל בסדר.

אז זהו. שגם הן לא מכוסות, וכמו שמישהי באשכול, משפחה מעולה כתבה כאן שהם גילו את הרישום אחכ.
זה אומר שלא צריך להודיע רק למשפחות מהצד, אלא גם למשפחות ותיקות.

משפחה מעולה ופרומרית זה לא בהכרח אומר משפחה מרושתת, כידוע לי היטב.
ובכל מקרה ההודעה הפותחת שלי עשירה בסטיגמות והכי לא פוליטיקלי-קורקט שבעולם....
הייתי מודעת לזה כשכתבתי, אבל לא היה לי זמן לעדן ניסוחים. (וחוץ מזה שהייתי בלחץ על הישיבה לבן שלי הפרטי )

 

[זושא כץ]

@מלפפון טוב שאתם מנסים לקדם דברים ולשנות תהליכים, שיהיה בהצלחה.
לטעמי הגישה קצת נאיבית, יומרנית ולא מונחת במציאות בשטח.

לגופם של דברים במודיעין עילית אגיב בפעם האחרונה.למרות שזו סטיה מנושא פתיחת האשכול.
הרישום המוקדם במודיעין עילית אינו פוגע בילדים ממשפחות המתוארות כאן כסוג ב'.
בגלל עודף הישיבות והרשמים, כל ילד מצוין נחטף, ההיצע גדול על הביקוש
ליויתי היום ילד בן של בע"ת אמריקאי וילד ממשפחה רוסית שניהם התקבלו לישיבה הטובה בעיר.

@גלבוע העלתה נושא חשוב בו משפחות שאינם מקושרות יכולות להפסיד את המקום שמתאים להם, כי אין מי שיתפוס אותם בטלפון בדיוק או שהם לא מונחים בפרטי הישיבות ואז קל לדחוף להם ע"י הרשמים וכד' הצעות פחחות טובות. אם יש שכן אברך רציני שלוקח אחריות הוא מצליח לשפר את המצב.
אין חשש שהם ייתקעו בלי ישיבה וכד'.

יש בעיה קיימת בכל נושא שבו אנשים עומדים לבחירה
שאלה שהם באמת סוג' ב' (מבחינת כשרונות, מסגרת, הצלחה ) לא מתקבלים מיד אלא בעוד כמה ימים שזה נקרא שלב ב'.
זה קיים בכל תחום, גם בהקבצות בסמינרים ובכל מקום שאנשים עומדים לבחירה.

נושא הרישום המוקדם הוא בגלל שהציבור הוא לא מקשה אחת וכל אחד דואג לעצמו, וברגע שמישהו מתחיל לדבר כל אחד מהר רץ לסדר את עצמו.
לנסות לנהל את כל הציבור ע"י רב העיר וכד' לא יצליח. אולי בקבוצות סגורות כמו חסידויות שונות.

בנוסף, אם אתם שולחים ילדים למוסדות חינוך, כדאי לכם להאמין בטוב ובאמינות של המנהלים
לצייר אותם כאויבי העם זה לא נכון, ובנוסף ,
אם אני הייתי חושב כך, לא הייתי שולח את ילדי לחסות בצל קורתם של אנשים כאלה

 

[אידינע]

[QUOTE="זושא כץ,
ליויתי היום ילד בן של בע"ת אמריקאי וילד ממשפחה רוסית שניהם התקבלו לישיבה הטובה בעיר.
[/QUOTE]
שאלות מתוך סקרנות ולא מהתרסה:
ומה היה קורה לו לא הייתם מלווים אותם?
איך הם ידעו מהרישום?
ואם עכשיו לא זמן הרישום הרשמי, לשם מה ליוותם אותם?

 

[זושא כץ]

רק תסבירו לי למה אם הרבנים החליטו שהרישום יהיה.. נניח באדר.
מי הוא זה שהעיז להחציף וללכת נגד הרבנים ולהקדים או יותר גרוע לפוצץ את הרישום?
ולמה כולם אחריו?
ולמה- הכי למה שאפשר- ישיבה שלא נשמעה לרבנים, נקראת הישיבה הטובה?

זה החינוך שאנחנו נותנים לילדים? זאת הישיבה שתחנך ליראת שמים?

על זה אומרים
מי שהפר את הכללים הוא חצוף
מי שממשיך להקשיב להם הוא טיפש...
(אתה רואה שכולם חוטפים מה אתה מגלגל עיניים למעלה)

 

[זושא כץ]

[QUOTE="זושא כץ,
ליויתי היום ילד בן של בע"ת אמריקאי וילד ממשפחה רוסית שניהם התקבלו לישיבה הטובה בעיר.

אז באתי אליו והוא אמר שהמלמד בת"ת התקשר לעדכן והציע לו את הישיבה הנ"ל
הוא רצה לברר משהו אז עזרתי לו והוא סגר .
המלמדים דואגים, האיש התעדכן,
ועדיין העסק נמשך, השיעורים לא סגורים ויש בחורים שעוד לא התקבלו.

 

[שואל ומשיב]

לישיבה הטובה בעיר.

סקרנת. איזו ישיבה?

 

[בשעות הפנאי]

הנושא הזה זה בעצם סחף חברתי.
כשכולם רוצים משהו, אז כנראה שהוא הכי טוב וגם אני ארצה אותו.
אז זה קורה בכל הציבורים בעולם!!
נגיד תודה שאצלנו זה קורה על דברים חשובים כמו לימוד תורה ובאיזה ישיבה הבן שלי יתפתח בצורה הטובה ביותר!!

הנושא של אנשים לא נחמדים שמנצלים את המעמד שלהם כדי לסחור ברגשות הציבור קיים בכל הציבורים בעולם!!

הנושא שאלו שיותר מחוברים ומקושרים שמצליחים להתברג טוב יותר, קיים גם הוא בכל הציבורים שבעולם!!

לקחת את הנושא הזה ולהפוך את כל הדבר הזה כאילו היה הדבר המושחת ביותר בעולמו של הקב"ה זו ראיה מאד שטחית וסלקטיבית!

כמובן שכאב של אנשים זה כאב ואני מאד מכבד את זה.

אבל אם תסתכלו על זה כמו קבלה למקומות עבודה שאלו שיש להם קשרים מצליים יותר, וזה מתקבל יחסית בהבנה, יהיה לנו יותר קל,
הבעיה שכאן זה נופל על פחד של מה יהיה עם הילד שלי ועל נושא שמאד חשוב כמו לימוד התורה.

 

[גלבוע]

בגלל עודף הישיבות והרשמים, כל ילד מצוין נחטף, ההיצע גדול על הביקוש
ליויתי היום ילד בן של בע"ת אמריקאי וילד ממשפחה רוסית שניהם התקבלו לישיבה הטובה בעיר.

זה נכון, כשמדובר בילדים מוכשרים מסתכלים על הילד ולא על הבית.
כשמדובר בילדים פחות 'שפיצים', החשבון של הבית פתאום כן מצטרף לחשבון, וילד בינוני ממשפחה מיינסטרימית ישתלב בישיבה טובה יותר בקלות מאשר בינוני ממשפחה פחות מקובלת.
(ולא, אני לא בקטע של לוחמת צדק עכשיו. רק תיאור מצב.)

 

[מלפפון]

@מלפפון טוב שאתם מנסים לקדם דברים ולשנות תהליכים, שיהיה בהצלחה.

לגופם של דברים במודיעין עילית אגיב בפעם האחרונה.למרות שזו סטיה מנושא פתיחת האשכול.
הרישום המוקדם במודיעין עילית אינו פוגע בילדים ממשפחות המתוארות כאן כסוג ב'.
בגלל עודף הישיבות והרשמים, כל ילד מצוין נחטף, ההיצע גדול על הביקוש
ליויתי היום ילד בן של בע"ת אמריקאי וילד ממשפחה רוסית שניהם התקבלו לישיבה הטובה בעיר.

@גלבוע העלתה נושא חשוב בו משפחות שאינם מקושרות יכולות להפסיד את המקום שמתאים להם, כי אין מי שיתפוס אותם בטלפון בדיוק או שהם לא מונחים בפרטי הישיבות ואז קל לדחוף להם ע"י הרשמים וכד' הצעות פחחות טובות. אם יש שכן אברך רציני שלוקח אחריות הוא מצליח לשפר את המצב.

יש בעיה קיימת בכל נושא שבו אנשים עומדים לבחירה
שאלה שהם באמת סוג' ב' (מבחינת כשרונות, מסגרת, הצלחה ) לא מתקבלים מיד אלא בעוד כמה ימים שזה נקרא שלב ב'.
זה קיים בכל תחום, גם בהקבצות בסמינרים ובכל מקום שאנשים עומדים לבחירה.

נושא הרישום המוקדם הוא בגלל שהציבור הוא לא מקשה אחת וכל אחד דואג לעצמו, וברגע שמישהו מתחיל לדבר כל אחד מהר רץ לסדר את עצמו.
לנסות לנהל את כל הציבור ע"י רב העיר וכד' לא יצליח. אולי בקבוצות סגורות כמו חסידויות שונות.

בנוסף, אם אתם שולחים ילדים למוסדות חינוך, כדאי לכם להאמין בטוב ובאמינות של המנהלים
לצייר אותם כאויבי העם זה לא נכון, ובנוסף ,
אם אני הייתי חושב כך, לא הייתי שולח את ילדי לחסות בצל קורתם של אנשים כאלה

בשון מקום לא הזכרתי שהמנהלים אמורים לשנות כאן משהו.
לא עליהם מוטלת המלאכה.
כן הזכרתי כמה לפעמים מנהלים לא יודעים מה הולך בבית של תלמיד מסורב.
וכן, בהחלט אם יוודע לי שיש מנהל כזה, אעדיף לא לשלוח ילד,
ואם אשלח, זה מחוסר ברירה. יתכן שאתן בהם אמון בדבריםן אחרים שהן טובי בהם,
אבל לא בתחום שהן כושלים בו.

ואתם כותבים כאן דברים שנראה כאילו יש פה שני עמים.
מצד אחד אמא שכתבה לי שלא קיבלו את ילדה לחיידר, ומצד שני- אתם אומרים שכולם מתקבלים.

צריך איזה צד אמצע. שמשהו בכל זאת יהיה נכון.

 

[יש אלוקים]

והאבא חושב: בטח אשתי לא מספיק צנועה.
הוא לא ממש מבין בזה, כי אשתו מעולם לא חבשה פאה

אולי זאת הנקודה...
הם לא מספיק בני תורה
(מכירה מישהי שהחליפה ממטפחת לפאה כדי שיקבלו את בנה לחיידר.)
הזוי!

 

[בית יפה]

בלת"ק

בבסיס זה התפקיד של החיידר-הרבי של הילד
ולכן כל מי שלא "מרושת" שירים טלפון שבועי לרבה -וישחיל כמה מילים איפה הוא מעוניין שהבן שלו ילמד-זה הפיתרון

למה יש את הבעיה הזאת רק בקרית ספר?
כי הכמות של הילדים והלחץ החברתי שחייבים לשלוח רק לישיבות ה"שפיץ" קיים יותר שם
אז גם אנחנו ההורים אשמים ולר רק הרשמים/ישיבות/עסקנים

 

[חרש עץ]

בדיוק איך שלוקחים היום.
שכל רשם לוקח אליו תלמידים טובים אם הוא יותר מאן דאמר.

לוקחים זה אומר שהחיידר אומר להורים:
מהיום רב העיר מחלק את התלמידים לישיבות, ובכל ישיבה יש את כל הסגוים. בדיוק כמו בחיידר שלנו.
התלמידים עולים לישיבות שהרבנים כתבו להם, ללא הבדל גזע=עדה, או מאין הגיעו, ונגמרים שברוני הלב. לכל אחד יש מקום. אף תלמיד לא מאוס ולא מקבל תחושת דחיה.

עזבו, כתבה לי באישי אחת שלא חשודה במודרניות, אלא להפך, שלא קיבלו את הילד שלה לחיידר.
למה? מכל מיני שיקולים. כי הם לא מספיק כוחניים, ובעלה חנון, ואלפי סיבות אפשריות שאף אחד לא טורח להסביר למה מה ואיך.
איך אותה אמא מרגישה?
פגיעה אדירה!
היא לא מספיק בסדר. הילד שלה לא שווה את זה.
ומדובר כאן בילד בן 3, כן?
ובאמא פרומרית ברמה שאי אפשר להחמיץ.
כי לחיידר לא בא בטוב.

ומי שלא נתקל בזה, לא ירגיש ולא מאחלת לאף אחד להבין מה ההרגשה הזו שהילד שלך נדחה.
איך אתה שואל את עצמך: אולי באמת אני לא בסדר? אולי אני לא חיובי?
ואתה מרגיש עלוב ונקלה.
בנאדם חסר תוחלת וחסר ישע שלילד שלו לא מגיע ללמוד במקום טוב.
הוא משולי החברה.
ואז הוא חושב: רגע, אולי הילד לא בסדר?
אז הוא הולך תחקר את הגננת מה הילד הפריע.
והיא מנסה לשחזר ומוצא שבאמת הוא השתולל בחצר.
אז האבא מתחיל להקשיח איתו את העמדה, כי הוא ילד בעייתי, והיו לא יהיה!
נחנך אותו היטב.
והילד סובל חינוך מחדש, וגערות, וההורים מרגישים רע, כי הילד לא בטוח אשם, והם שוב מאשימים את עצמם. והאמא שואלת את עצמה בסתר: אולי בעלי אשם! הוא יושב בסעודה שלישית בבית הכנסת בלי כובע!
הוא עושה לנו את הבושות ברחוב.
והאבא חושב: בטח אשתי לא מספיק צנועה.
הוא לא ממש מבין בזה, כי אשתו מעולם לא חבשה פאה, אבל בטח יש איזה בגד לא בסדר!
ובינתיים מנהל החיידר יושב ואומר:
עזבו אותם. סבא שלו לפני כמה שנים אמר לי שהוא נגד ראש העיר, ואין לי כח לכאלו אנשים. שימצאו את החברים שלהם במקום אחר.

או:
נראה לי שהם עץ. אמרו לי שלא, אבל לעולם אי אפשר לדעת. אני לא יכול לקבל על סמך אולי. יש פה מספיק חיידרים. אל דאגה. וגם יש הסעות לחפציבה. מקסימום יתקבל לשם.

לגבי הבעיה אני מסכים לגמרי.
אני לא חושב שפתרונות קסם כמו רב שישתלט חזק על העניינים בהכרח ישפרו את המצב, לדעתי זה יצור בעיות חדשות לא פחות קשות, וזה גם לא לגמרי אפשרי.

 

[גלבוע]

בבסיס זה התפקיד של החיידר-הרבי של הילד
ולכן כל מי שלא "מרושת" שירים טלפון שבועי לרבה -וישחיל כמה מילים איפה הוא מעוניין שהבן שלו ילמד-זה הפיתרון

גם את זה מישהו צריך לגלות לו