מידע פריטות מעניינות בפסנתר

[בעצם...]

מחפש להתקדם בסוגי פריטות בפסנתר
לשירים של 3/4 ו4/4.

 

[אינסטרומנט]

"פריטות"? זה לא בדיוק מושג מקובל בפסנתר.

אם הכוונה לליווי פסנתר על פי אקורדים - כעין זה של גיטרה, הייתי ממליץ להקשיב למקצבים של אורגנית - בטמפו איטי - ולנסות על הפסנתר.
בדרך כלל זה יהיה תו אחד על האוקבה הנמוכה יותר כמו של 2 המיתרים הנמוכים בגיטרה - בשביל הבאס, ואחר כך אקורד באוקטבות הביניים - כמו הפריטה על 4 המיתרים הגבוהים יותר בגיטרה.

 

[בעצם...]

כוונתי לנגינה ביד שמאל, כאשר אני 'פורט' את האקורד. כגון 1515 או 1535 או 1513 וכדו'.

 

[shif beni]

אולי יש למישהו סרטונים של פריטות על הפסנתר

 

[קלאסיקה]

כוונתי לנגינה ביד שמאל, כאשר אני 'פורט' את האקורד. כגון 1515 או 1535 או 1513 וכדו'.

בעיקרון "פריטה" ביד שמאל וסולו ביד ימין זו הצורה הכי פשוטה לנגן בפסנתר וזה שלב די התחלתי. לדעתי, הדרך ללמוד עקרונות של ליווי בפסנתר היא דרך לימוד נגינה של קטעים ויצירות שנכתבו לפסנתר. אחרי שמנתחים את האקורדים המלווים את היצירה לומדים איך ליצור עיבוד נכון ולפרק את הסולו והליווי בין שני הידיים בצורה שמשלימה אחת את השניה.
החלק הכי חשוב בסיפור הוא לנסות מה עובד ומה לא ופשוט להקשיב טוב לסגנונות ליווי בשירים.

 

[בעצם...]

ניסיתי לדלג על החלק של קריאת יצירות.
פשוט לקבל את התוצאות ממי שעשה זאת במקומי.
אין לי כוונה לנגן בקונצרטים, אני מנגן להנאתי, ברמה סבירה, ומתחיל להשתעמם מעצמי.
יצויין, שביד ימין אני פורט אקורדים בצמוד לסולו.

 

[קלאסיקה]

ניסיתי לדלג על החלק של קריאת יצירות.
פשוט לקבל את התוצאות ממי שעשה זאת במקומי.
אין לי כוונה לנגן בקונצרטים, אני מנגן להנאתי, ברמה סבירה, ומתחיל להשתעמם מעצמי.
יצויין, שביד ימין אני פורט אקורדים בצמוד לסולו.

זה לא עניין רק לנגינת קונצרטים. אם אתה רוצה לנגן יותר יפה ו"מעניין" יש ידע שמגיע דרך ניתוח והבנה עצמית. כלומר, יכול להיות שמורה טוב יידע ללמד טכניקות ליווי, אבל בסוף הטעם האישי נוצר מניתוח והבנה עצמאיים. זו ההמלצה שלי והדרך שאני עשיתי.

 

[netanel10]

יישר כח על האשכול
אני גם מעוניין ללמוד את זה
לווי פסנתר כמו שצריך...

 

[בעצם...]

אבל בסוף הטעם האישי נוצר מניתוח והבנה עצמאיים

מאד מתיישב על הלב, תודה.
שמעתי פעם שמישהו אמר, שתלמיד של מוצהרט, נהיה משהו, רק מתי שהוא שוכח את כל מה שמוצהרט לימד אותו.
כמובן שזה קיצוני, אבל הכוונה שצריך לפתח סגנון אישי, אחרת, כולנו נהיה סינטיסייזרים.

 

[קלאסיקה]

כמובן שזה קיצוני, אבל הכוונה שצריך לפתח סגנון אישי, אחרת, כולנו נהיה סינטיסייזרים.

אגב, ככל שיוצרים לעצמנו יותר "מורים" ככה גדל הסגנון האישי. אני מנגן הרבה יצירות של שופן, שוברט, בטהובן ועוד, וכל פעם שאני מתעסק לאורך זמן עם מלחין מסוים אני מוצא את עצמי מנגן אפילו סתם שירים בסגנון שלו. כמובן שזה בתנאי שמנתחים את היצירה ומבינים אותה.

אוסיף אולי כמה טיפים שיכולים לפתוח כיווני חשיבה.
להשתמש למשל בהיפוכים של אקורדים, בהכפלות של צלילים מסוימים באקורד, בהשמטה של הצליל השלישי של האקורד.

יש גם תחום שנקרא הובלת קולות (תחום שלם בתאוריית המוזיקה המערבית המסורתית) שבאך, מוצרט, בטהובן וכמעט כל המלחינים שבאו אחריהם יישמו את החוקים שלו בצורה כזו או אחרת. זה באמת דורש זמן רב והעמקה, אבל משפר באופן משמעותי את היופי של העיבוד והנגינה.
(בקצרה ובהגדרה לא הכי מדויקת: זה תחום שחוקר את הצורה ה'חוקית' לעבור מאקורד לאקורד בסולם בצורה שתשמע נקיה ולא צורמת).

 

[shif beni]

אגב, ככל שיוצרים לעצמנו יותר "מורים" ככה גדל הסגנון האישי. אני מנגן הרבה יצירות של שופן, שוברט, בטהובן ועוד, וכל פעם שאני מתעסק לאורך זמן עם מלחין מסוים אני מוצא את עצמי מנגן אפילו סתם שירים בסגנון שלו. כמובן שזה בתנאי שמנתחים את היצירה ומבינים אותה.

אוסיף אולי כמה טיפים שיכולים לפתוח כיווני חשיבה.
להשתמש למשל בהיפוכים של אקורדים, בהכפלות של צלילים מסוימים באקורד, בהשמטה של הצליל השלישי של האקורד.

יש גם תחום שנקרא הובלת קולות (תחום שלם בתאוריית המוזיקה המערבית המסורתית) שבאך, מוצרט, בטהובן וכמעט כל המלחינים שבאו אחריהם יישמו את החוקים שלו בצורה כזו או אחרת. זה באמת דורש זמן רב והעמקה, אבל משפר באופן משמעותי את היופי של העיבוד והנגינה.
(בקצרה ובהגדרה לא הכי מדויקת: זה תחום שחוקר את הצורה ה'חוקית' לעבור מאקורד לאקורד בסולם בצורה שתשמע נקיה ולא צורמת).

כן אבל באיזו צורה לפרוט , כך שישמע הרמונייה מוצלחת ומדהימה כמו כל פסנתרן לדוג ' כשאני מלווה מישהו ששר שיר של 4/4

 

[קלאסיקה]

כן אבל באיזו צורה לפרוט , כך שישמע הרמונייה מוצלחת ומדהימה כמו כל פסנתרן לדוג ' כשאני מלווה מישהו ששר שיר של 4/4

אין צורה אחת ואין דרך ללמד את זה בכמה כללים וזהו. אפשר להביא כל מיני צורות
מלאכותיות אבל זה לא ישמע כל כך מוצלח. אם משתמשים בצורת ליווי נוקשה ולא מאלתרים ומפתחים תוך כדי, זה תמיד ישמע באיזה שלב מונוטוני ומשעמם.

 

[בעצם...]

יש גם תחום שנקרא הובלת קולות

אני מניח שאתה מדבר על 251 וכאלה.
בהקשר זה, מספרים שמוצהרט פעם ישן עם אבא שלו במלון, ערב לפני הופעה גדולה, ומשום מה הם רבו, ואז אבא שלו ירד ללובי של המלון ניגש לפסנתר הכנף שהיה שם וניגן דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי.
וחזר לחדר....
מוצהרט לא הצליח להרדם עד שהתלבש, ירד בעצמו ללובי, וניגון דו

זר לא יבין זאת.

 

[קלאסיקה]

אני מניח שאתה מדבר על 251 וכאלה

מה זה 251 וכאלה?
ואגב, לא צריך להיות מוצרט בשביל להתעצבן מכזה דבר...

 

[בעצם...]

מה זה 251 וכאלה?
ואגב, לא צריך להיות מוצרט בשביל להתעצבן מכזה דבר...

251 זה מהלך הרמוני שאומר שהאקורד ה2 בסולם מוביל לאקורד ה5 בסולם וה5 מוביל ל1.
עיין היטב.

 

[בעצם...]

בסולם מז'ורי

 

[קלאסיקה]

251 זה מהלך הרמוני שאומר שהאקורד ה2 בסולם מוביל לאקורד ה5 בסולם וה5 מוביל ל1.
עיין היטב.

אה, אוקי. חשבתי "251" כיחידה. התכוונת ל 2-5-1.
הובלת קולות באה בין היתר להסביר איך עוברים מדרגה 2 ל-5 בצורה חלקה. (אגב, המהלך הנ"ל יותר נפוץ בג'אז. במוזיקה קלאסית המהלך הנפוץ הוא 4-5-1).
למשל, לא עוברים מאקורד במבנה שורש לאקורד אחר במבנה הזה, אלא משתמשים בהיפוכים בכדי למנוע תנועה לא חלקה בקולות.

 

[בעצם...]

אה, אוקי. חשבתי "251" כיחידה. התכוונת ל 2-5-1.
הובלת קולות באה בין היתר להסביר איך עוברים מדרגה 2 ל-5 בצורה חלקה. (אגב, המהלך הנ"ל יותר נפוץ בג'אז. במוזיקה קלאסית המהלך הנפוץ הוא 4-5-1).
למשל, לא עוברים מאקורד במבנה שורש לאקורד אחר במבנה הזה, אלא משתמשים בהיפוכים בכדי למנוע תנועה לא חלקה בקולות.

בכלל אקורד במבנה שורש הוא הלך לא חוקי עקב מרווח הקווינטה שנאסר ע"י הכנסיה.

 

[קלאסיקה]

מרווח הקווינטה שנאסר ע"י הכנסיה.

לא ראיתי אזכור לענין שהמרווח הזה נאסר על ידי הכנסיה. (אולי הכוונה למרווח הטריטון שלא היה בשימוש בעבר בגלל הדיסוננס הצורמני שלו)
מעבר בין קווינטות אסור מהטעם שזה פשוט לא נשמע טוב. הסיבה לכך שקווינטה מורכבת משני צלילים יציבים, הראשון והחמישי.

 

[בעצם...]

כך הסביר לי המורה שלי בשעתו.
אבקש ממנו מקור.