הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
דוגמה - אחת מיני רבות!!!!!

ילד בגיל 7 בערך
אני אומר לו - כולם הוציאו ספרים, היכן הספר שלך?
הוא עונה בשיא הרצינות - היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית

אני מכיר אותו בטור אחד שקרן..... - אני אומר לו - תבדוק בתיק שלך
הוא עונה - זה לא בתיק, - בדקתי!

אני אומר לו תבדוק שוב,
הוא אומר לי נו הרב, אמרתי לך זה בבית! - דבקתי כבר...

אני לא מוותר לו - טוב בוא אלי עם התיק, - ואז הוא מגיע עם התיק - אני בא לחפש בתיק - ושניה לפני כן - הוא מוציא את זה מהתיק ואומר הנה זה......

טוב אני אומר נו נראה באמת כמה הוא השלים
אני פותח את הספר ומראה לו - מה השלמת?
(הנה תפסתי אותך)
היא מחקה לי .....
מי?
אחותי - הרב אתה לא רואה שזה מחוק???
איזה מחוק בכלל לא עשית.....

יצויין שזה סדרתי אצלו - שקרים בתוספת דמיונות - ובלי להתבלבל או להרתע בזמן שמשקר - הכל ממש ברצינות - כאילו ככה זה היה מאמת
אגב - לא אתפלא אם אבא שלו יגיד לי שבכלל אין לו אחיות - מי מחק בכלל???

מה עושים?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דוגמה - אחת מיני רבות!!!!!

ילד בגיל 7 בערך
אני אומר לו - כולם הוציאו ספרים, היכן הספר שלך?
הוא עונה בשיא הרצינות - היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית

אני מכיר אותו בטור אחד שקרן..... - אני אומר לו - תבדוק בתיק שלך
הוא עונה - זה לא בתיק, - בדקתי!

אני אומר לו תבדוק שוב,
הוא אומר לי נו הרב, אמרתי לך זה בבית! - דבקתי כבר...

אני לא מוותר לו - טוב בוא אלי עם התיק, - ואז הוא מגיע עם התיק - אני בא לחפש בתיק - ושניה לפני כן - הוא מוציא את זה מהתיק ואומר הנה זה......

טוב אני אומר נו נראה באמת כמה הוא השלים
אני פותח את הספר ומראה לו - מה השלמת?
(הנה תפסתי אותך)
היא מחקה לי .....
מי?
אחותי - הרב אתה לא רואה שזה מחוק???
איזה מחוק בכלל לא עשית.....

יצויין שזה סדרתי אצלו - שקרים בתוספת דמיונות - ובלי להתבלבל או להרתע בזמן שמשקר - הכל ממש ברצינות - כאילו ככה זה היה מאמת
אגב - לא אתפלא אם אבא שלו יגיד לי שבכלל אין לו אחיות - מי מחק בכלל???

מה עושים?????

לא הבנתי למה זה האחריות של המלמד שהילד משקר, ולמה זה טוב לחשוף את שקריו ולבייש אותו.


אם תשאל אותי הוא משקר כי הוא מפחד. גם מבוגרים משקרים כששוטר עוצר אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא הבנתי למה זה האחריות של המלמד שהילד משקר, ולמה זה טוב לחשוף את שקריו ולבייש אותו.


אם תשאל אותי הוא משקר כי הוא מפחד. גם מבוגרים משקרים כששוטר עוצר אותם.
למה לבייש?
אני הולך איתו על מה שהוא אומר?
ואם לא אז מה אתה היית עושה במקומי????
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
למה לבייש?
אני הולך איתו על מה שהוא אומר?
ואם לא אז מה אתה היית עושה במקומי????

אסור לתפוס ילד 'על חם'.
אסור להוכיח לו שהוא שקרן.
כמו שכתבו פה כדאי להתייעץ עם אנשי חינוך מקצועיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #9
תלוי מאוד גיל הילד!!! בגיל הקטן זה מאוד מצוי ולא בטוח שנכון להפגיש אותו עם המציאות ולהדביר תווית עצמית של שקרן

הדגשתי - סתם אני לא מדביק שקרן תווית שקרן

ואתן דוגמה - אמנם קיצונית -
ילד נכנס לכתה באיחור של כ 10 דקות, אני שואל אותו - היכן היית? - הוא אומר לי אצל המפקח (בת"ת נהוג שעל איחור כזה המפקח שולח אותו עם פתק).
אני אומר לו נו ואיפה הפתק?
תביא לי פתק שהיית אצלו - אני מאמין לך - אבל כדי לקבל אותך לכתה אני צריך פתק....
הילד יוצא החוצה - וחוזר לאחר כ30 שניות - כולו אדום בוכה - לא מצליח לעצור את הבכי

לרגע חשבתי - שנפל / נחבל בדרך / מישהו הרביץ לו וכו
אבל לא
שאלתי אותו מה קרה? - הוא לא יכל לדבר - הרגעתי אותו - אמרתי לו שטוף פנים ותחזור
טוב לאחר כ 5 דקות הוא אמר לי - הרב באמת לא הייתי אצל המפקח - ואמר את האמת למה איחר, אמרתי לו - תראה אני לא עכשיו אני מוכן לקבל אותך לכתה - בלי פתק - מכיון שאתה דובר אמת - אבל אל תשקר וכו' וכו'

אבל כאן הוא משקר - בלי למצמץ בלי להתבלבל
(אגב בתחילת השנה כבר יידעו אותי - לא להאמין למה שהילד הזה אומר - שלא תיפול בפח - הוא הפיל אותנו בפח... - הכל תבדוק!)

אפילו אני אומר לילד הזה - למה אתה לא כותב - הוא אומר לי אין לי עפרון - אני ניגש ורואה בקלמר 3 עפרונות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אסור לתפוס ילד 'על חם'.
אסור להוכיח לו שהוא שקרן.
כמו שכתבו פה כדאי להתייעץ עם אנשי חינוך מקצועיים.

כן אבל אני כל הזמן רוצה ודואג להוכיח לו - לא תוכל לעבוד עלינו - אנו יודעים הכל - לשקר אין רגליים - מה שתגיד שקר - אנו נוכיח לך שזה לא נכון - - -
מה גם שכאן זה לא אמור לבייש את הילד - הוא יכל בפשטות להוציא את הספר מהתיק - הרי הוא ידע שזה בתיק (לפי איך ששלף את הספר מהתיק כשהגיע אלי - אז למה לשקר ולשקר?????)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני קוראת בצער .
בצער על הילד.
בצער על המורה המתוסכל.

מניחה פה סיפור ששמעתי מכלי ראשון והולכת:

כשהרב עדס היה ילד יום אחד אמר לאביו: "ברכתי כבר ברכת המזון"
אמר אחיו:"לא נכון. יהודה לא ברך"
ענה האבא: "אם יהודה אמר שהוא ברך. אז הוא ברך"

שמעתי מפי הרב עדס:
אותו משפט של אבא. של אמון אמיתי.
לא נתן לי לשקר שוב.

הנחתי והלכתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני קוראת בצער .
בצער על הילד.
בצער על המורה המתוסכל.

מניחה פה סיפור ששמעתי מכלי ראשון והולכת:

כשהרב עדס היה ילד יום אחד אמר לאביו: "ברכתי כבר ברכת המזון"
אמר אחיו:"לא נכון. יהודה לא ברך"
ענה האבא: "אם יהודה אמר שהוא ברך. אז הוא ברך"

שמעתי מפי הרב עדס:
אותו משפט של אבא. של אמון אמיתי.
לא נתן לי לשקר שוב.

הנחתי והלכתי.


כן - אבל פה - הוא בסובב את כולם - לא שייך להראות לו כאילו הוא הצודק
ואביא מה שהיה איתו בשנה שעברה. -

הילד הפריע ! - הרב אמר לו אני רוצה שאבא שלך יצור איתי קשר
הוא עונה אבא שלי בחו"ל

טוב.
מסכן הרב - סוחב איתו שבוע- נו אבא חזר?

לאחר שבוע הרב יוצר איתו קשר - והאבא אומר - בכלל לא הייתי בחו"ל ......

אתה מבין על מה מדובר?
השקר אצלו נוזל - ואינו נרתע כלל כשמשקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כן אבל אני כל הזמן רוצה ודואג להוכיח לו - לא תוכל לעבוד עלינו - אנו יודעים הכל - לשקר אין רגליים - מה שתגיד שקר - אנו נוכיח לך שזה לא נכון - - -
מה גם שכאן זה לא אמור לבייש את הילד - הוא יכל בפשטות להוציא את הספר מהתיק - הרי הוא ידע שזה בתיק (לפי איך ששלף את הספר מהתיק כשהגיע אלי - אז למה לשקר ולשקר?????)
כותבת לך כאמא לילדים בגילאים דומים.
הילד סך הכל בן שבע ולא אויב שצריך לדעת שיודעים עליו הכול ואין לו אפשרות לעבוד על המורה.
כשמוכיחים לו שוב ושוב שהוא שקרן, הוא מאבד את הכבוד הבסיסי שלו.
מאבד את הצלם האנושי.
אין לו שום דבר להפסיד. אין מה שימנע ממנו לשקר שוב ושוב בצורה מקצועית יותר ויותר.
מהסיפור שלך נראה שחסר לילד מבוגר שייתן בו אמון.
ואיך לקדם אותו שיכתוב ויוציא ספרים כתלמיד מן השורה זה כבר שלב שני וכדאי להתייעץ בקשר לכך עם יועץ מקצועי.
להוכיח ולתפוס ולהראות לו, זה פשוט לא יעבוד וודאי שלא יפתור את הבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כותבת לך כאמא לילדים בגילאים דומים.
הילד סך הכל בן שבע ולא אויב שצריך לדעת שיודעים עליו הכול ואין לו אפשרות לעבוד על המורה.
כשמוכיחים לו שוב ושוב שהוא שקרן, הוא מאבד את הכבוד הבסיסי שלו.
מאבד את הצלם האנושי.
אין לו שום דבר להפסיד. אין מה שימנע ממנו לשקר שוב ושוב בצורה מקצועית יותר ויותר.
מהסיפור שלך נראה שחסר לילד מבוגר שייתן בו אמון.
ואיך לקדם אותו שיכתוב ויוציא ספרים כתלמיד מן השורה זה כבר שלב שני וכדאי להתייעץ בקשר לך עם יועץ מקצועי.
להוכיח ולתפוס ולהראות לו, זה פשוט לא יעבוד וודאי שלא יפתור את הבעיה.

נו וזה בדיוק אני שואל

מה לעשות - הוא לא מוציא ספר - טוען שזה בבית ועשה הכל
שני שקרים:
בבית
עשה הכל

להאמין - ואז הוא לא יעבוד איתנו - ויפריע (יש לו גם בעיית קשב....)
מה הייתם עושים? - העלתי לפורום כאן - לא כדי שיגידו לי תתיעץ - כי כבר המייעצים אמרו לי - אנו לא יודעים מה זה - דמיונות / באמת ככה חושב וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
על קצה המזלג:
נצא מכמה נקודות:
* התיסכול שלנו כשילד משקר
נובע מהפחד:"הי. הוא חושב שהוא יצליח לעבוד עלי"

*כאשר נכנסים לשיח כדי להוכיח אותו על שקריו:
(אז איך אמא שלך דיברה איתי? וכו וכו)
בעצם גורמים לו לשקר שוב ושוב.
להסתבך פנימה במקום לעזור לו לצאת החוצה.

*כאשר אנו מוכיחים את השקר.
ומראים קבל עם ועולם: הי נדפקת. שיקרת.
אנו מחזקים אצלו כלל אחד : "פעם הבאה אשקר טוב יותר"

וכך הוא הולך ונעשה יותר ויותר "מדופלם".

המשך מחר בלי נדר.
לילה טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נו וזה בדיוק אני שואל

מה לעשות - הוא לא מוציא ספר - טוען שזה בבית ועשה הכל
שני שקרים:
בבית
עשה הכל

להאמין - ואז הוא לא יעבוד איתנו - ויפריע (יש לו גם בעיית קשב....)
מה הייתם עושים? - העלתי לפורום כאן - לא כדי שיגידו לי תתיעץ - כי כבר המייעצים אמרו לי - אנו לא יודעים מה זה - דמיונות / באמת ככה חושב וכו'

אני לא מורה, ומעריכה מי שמסוגל להיות בתפקיד המחייב הזה.
ראיתי תיאור תגובה של מורה שגורמת נזק מיידי לכן הגבתי עליה.
איך כן לנוהג עם הילד? זו אמנות שלמה של ניסוי וטעייה. לא מאמינה שיש פתרון קסם.
הייתי מנסה לאהוב את הילד, להבין מה חסר לו
[גבולות ברורים? אמון? אהבה?]
הייתי מנסה להתקרב אליו, להראות לו שאני רוצה בטובתו, לכבד אותו.
הייתי מנסה להציע אבחון מקצועי אצל פסיכולוג/ית ילדים, לפעמים יש בעיות עמוקות והשקרים שנוזלים זה רק סימפטום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
על קצה המזלג:
נצא מכמה נקודות:
* התיסכול שלנו כשילד משקר
נובע מהפחד:"הי. הוא חושב שהוא יצליח לעבוד עלי"

*כאשר נכנסים לשיח כדי להוכיח אותו על שקריו:
(אז איך אמא שלך דיברה איתי? וכו וכו)
בעצם גורמים לו לשקר שוב ושוב.
להסתבך פנימה במקום לעזור לו לצאת החוצה.

*כאשר אנו מוכיחים את השקר.
ומראים קבל עם ועולם: הי נדפקת. שיקרת.
אנו מחזקים אצלו כלל אחד : "פעם הבאה אשקר טוב יותר"

וכך הוא הולך ונעשה יותר ויותר "מדופלם".

המשך מחר בלי נדר.
לילה טוב.


נו -
יתכן שזה כיוון נכון

אבל מה לעשות לדוגמה מה שהיה -
איפה הספר שלך?
יש לו אפשרות להוציא מהתיק - , ויש לו אפשרות לשקר
והוא מעדיף לשקר שני שקרים !!!!!
(הרב עשיתי את כל מה שהיה חסר לי (לא היה ולא נברא) ושכחתי בבית (בעוד שהוא יודע שזה בתיק!!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נו -
יתכן שזה כיוון נכון

אבל מה לעשות לדוגמה מה שהיה -
איפה הספר שלך?
יש לו אפשרות להוציא מהתיק - , ויש לו אפשרות לשקר
והוא מעדיף לשקר שני שקרים !!!!! (הרב עשיתי את כל מה שהיה חסר לי ושכחתי בבית)

אולי תיתן לו את הספר שלך המורה לשיעור הזה?
תחפש פתרון יצירתי בלי לתפוס אותו על חם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אולי תיתן לו את הספר שלך המורה לשיעור הזה?
תחפש פתרון יצירתי בלי לתפוס אותו על חם.


אין לי בעיה עם זה - אבל הוא יצא עם הרגשה - הצלחתי על הרב - עבדתי עליו - ולדעתי אסור שזה יקרה - זה מעודד אותו לשקר עוד עוד - זה נותן לו סיפוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הבהרה

גם כששוחחתי עמו - לא אמרתי לו שקרן
אלא למה אתה משקר

אסור בשום אופן להדביק על הילד תווית שקרן - רק כאן לחדד את הבעיה אני אומר שזו המציאות - הילד שקרן - ובלי להירתע
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה