הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
הילד יצירתי ומשלים בדמיונות שלו את הבעיות שנוצרות לו
הוא כנראה מפחד להודות בכל מיני מצבים
ומסתומא טיפוס שנוטה להסתבך הרבה
(אמרת קשב וריכוז אז כבר יש לך חצי תשובה ביד)
וה"שקר" כמו שאתה קורה לזה זה משהו שהוא בדרכו
מנסה לחפות בכל מיני מצבים ואי נעימויות שהוא נתקל בהם ביום יום.

תצא מנקודת הנחה שהוא לא אשם ולא עושה את זה בשביל לשקר
ולא בשביל לסובב את הצוות.

(אגב, גרוע שקיבלת מידע מראש על הילד זה כבר שורף אותו)

יש דרכים לשבת ולהסביר לילד שנכון שאמרת XY
אבל זה לא באמת קרה רק דמיינת שככה יכול להיות
להסביר לו ולעשות איתו סימולציות שלא כל מה שיש לו בראש
זה באמת מה שקרה במציאות

הדמיונות והמציאות קצת מתערבבים לו בראש
וקשה לו להבדיל
הוא צריך ללמוד איך להפריד בין הדברים
וכן צריך לתת בו אמון שלא יפחד מכל מיני תקריות
שיביאו אותו לחפש סיפורים לכיסוי הענין.

סליחה שהתערבתי בפורום
אני לא אשת חינוך רק אמא עם קצת נסיון
לילדים מדומיינים לפעמים.. (ב"ה זה עובר עם הגיל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נעזוב את השאלה למה הוא משקר
כי כדי להבין אותה נצטרך לדעת הרבה על חייו ועברו.
מה הייתי עושה בסיטואציה הזו?
"היכן הספר שלך?"
"לקחתי והשלמתי בבית. ושכחתי אותו"

בגלל:
1. שהסיפור נשמע מפונתז.
2. שאני יודעת שהילד נוטה לשקר.
*אני לא רוצה לגרום לו להסתבך בשקר.
*ולא רוצה להראות לו שהשקר "עבד".


מה שהייתי עושה:
"אהה. הספר נשאר בבית. אני שומעת" (מביעה קצת ספקנות אבל בכבוד)
"בכל אופן, אולי תחפש שוב. אפילו בלי שיעורי בית אשמח שיהיה לך . כי חשוב לי שתהיה חלק מהשיעור" (פותחת פתח שיוכל לרדת מהעץ. ושוב- כבוד.)

כלומר 3 נקודות:
1. אשמור על כבודך בכל מחיר,
2. שקר לא עובד
3. פתח לצאת מזה ולהכנס למהלך חיובי.

נ.ב.
כמובן שבשעת מעשה זה קשה מאד.
ואני מבינה את התיסכול שלכם.
אך אשריכם שאתם חושבים בבית על שהיה
ומגיעים מוכנים להבא.
ככה מחנך טוב נוהג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אסור בשום אופן להדביק על הילד תווית שקרן
בהחלט!
כשמדביקים לו תוית של שקרן אז הוא ממשיך לשקר כדי להצדיק את התוית הזאת.

אני לא לגמרי יודעת מה צריך לעשות במקרה כזה, צריך להתייעץ עם איש חינוך,
אבל מה שבכל זאת אפשר לעשות, זה להעצים ילדים שאמרו אמת במקרים שזה לא היה קל להם, כל פעם שילד בכיתה אומר אמת להגיד לו "כל הכבוד שאמרת את האמת למרות שזה לא היה נעים לומר אותה" אפשר לתת אולי משהו קטן שמביע את ההערכה אליו להגיד לו שאתם מעריכים מאוד את זה.
נראה לי שכשהילד הזה יראה שמקבלים הערכה על אמת, הוא ירצה גם לקבל את ההערכה הזאת.
בהצלחה!

(אם אתם מתייעצים עם איש חינוך בעניין, אשמח שתעדכנו כאן מה הוא אמר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הילד יצירתי ומשלים בדמיונות שלו את הבעיות שנוצרות לו
הוא כנראה מפחד להודות בכל מיני מצבים
ומסתומא טיפוס שנוטה להסתבך הרבה
(אמרת קשב וריכוז אז כבר יש לך חצי תשובה ביד)
וה"שקר" כמו שאתה קורה לזה זה משהו שהוא בדרכו
מנסה לחפות בכל מיני מצבים ואי נעימויות שהוא נתקל בהם ביום יום.

תצא מנקודת הנחה שהוא לא אשם ולא עושה את זה בשביל לשקר
ולא בשביל לסובב את הצוות.

(אגב, גרוע שקיבלת מידע מראש על הילד זה כבר שורף אותו)

יש דרכים לשבת ולהסביר לילד שנכון שאמרת XY
אבל זה לא באמת קרה רק דמיינת שככה יכול להיות
להסביר לו ולעשות איתו סימולציות שלא כל מה שיש לו בראש
זה באמת מה שקרה במציאות

הדמיונות והמציאות קצת מתערבבים לו בראש
וקשה לו להבדיל
הוא צריך ללמוד איך להפריד בין הדברים
וכן צריך לתת בו אמון שלא יפחד מכל מיני תקריות
שיביאו אותו לחפש סיפורים לכיסוי הענין.

סליחה שהתערבתי בפורום
אני לא אשת חינוך רק אמא עם קצת נסיון
לילדים מדומיינים לפעמים.. (ב"ה זה עובר עם הגיל)

מודה על התשובה
אגב - אני כלל לא מוכן לשמוע משנים קודמות - אבל כאן מכיון שיודעים בממי מדובר - הכינו אותי (בלי שארצה)- לא להאמין לו - כדי ש"הוא לא יפיל את הצוות בפח" - מכיון שהוא אוהב לסובב את כולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.

לא נראה להתעלם - מכיון שזה שיטתי אצלו - לעבוד על כולם - והא נהנה מזה.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא קראתי את התגובות, רק קיבלתי צביטה בלב.
המורה היחידה שקשה לי לסלוח לה עד היום (ועברו שנים רבות מאוד מאז)
היא המורה של כיתה ו' שבקשה להוציא מחברות חשבון כדי לבדוק את שעורי הבית,
אני, שלא הכנתי שיעורים, אמרתי ששכחתי את המחברת בבית.
המורה קראה לי אליה עם הילקוט, הפכה אותו על השולחן שלה עם כל תכולתו העשירה והמבולגנת,
פשפשה בכל החפצים ושלפה בחיוך ובתרועת ניצחון את המחברת.
תחושת ההשפלה האיומה, עולה בי עד עצם היום הזה.
לתשומת לב מורה נכבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נעזוב את השאלה למה הוא משקר
כי כדי להבין אותה נצטרך לדעת הרבה על חייו ועברו.
מה הייתי עושה בסיטואציה הזו?
"היכן הספר שלך?"
"לקחתי והשלמתי בבית. ושכחתי אותו"

בגלל:
1. שהסיפור נשמע מפונתז.
2. שאני יודעת שהילד נוטה לשקר.
*אני לא רוצה לגרום לו להסתבך בשקר.
*ולא רוצה להראות לו שהשקר "עבד".


מה שהייתי עושה:
"אהה. הספר נשאר בבית. אני שומעת" (מביעה קצת ספקנות אבל בכבוד)
"בכל אופן, אולי תחפש שוב. אפילו בלי שיעורי בית אשמח שיהיה לך . כי חשוב לי שתהיה חלק מהשיעור" (פותחת פתח שיוכל לרדת מהעץ. ושוב- כבוד.)

כלומר 3 נקודות:
1. אשמור על כבודך בכל מחיר,
2. שקר לא עובד
3. פתח לצאת מזה ולהכנס למהלך חיובי.

נ.ב.
כמובן שבשעת מעשה זה קשה מאד.
ואני מבינה את התיסכול שלכם.
אך אשריכם שאתם חושבים בבית על שהיה
ומגיעים מוכנים להבא.
ככה מחנך טוב נוהג.


תשובה נכונה מאוד
אבל כאן במקרה שלי - היה לו אפשרות לצאת בכבוד - כמו שכתבתי למעלה - אמרתי לו תבדוק שוב
אבל הוא העדיף לשקר שני שקרים מאשר להוציא את הספר
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא קראתי את התגובות, רק קיבלתי צביטה בלב.
המורה היחידה שקשה לי לסלוח לה עד היום (ועברו שנים רבות מאוד מאז)
היא המורה של כיתה ו' שבקשה להוציא מחברות חשבון כדי לבדוק את שעורי הבית,
אני, שלא הכנתי שיעורים, אמרתי ששכחתי את המחברת בבית.
המורה קראה לי אליה עם הילקוט, הפכה אותו על השולחן שלה עם כל תכולתו העשירה והמבולגנת,
פשפשה בכל החפצים ושלפה בחיוך ובתרועת ניצחון את המחברת.
תחושת ההשפלה האיומה, עולה בי עד עצם היום הזה.
לתשומת לב מורה נכבד.

תודה!
לא הגעתי לסיטואציה הזו (ובעז"ה לא אגיע...)
ואגב המקרה הזה - הוא אחד מיני רבות
השאלה העיקרית היא מה לעשות עם ילד שמשקר בלי להניד אפעף - אפילו שיכול לצאת מהסיטואציה שבה הוא נמצא בכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נראה שהילד אומלל מאד
התרגל לשקר.
יש את הספר אל תחטאו בילד (מומלץ מאד, אגב), של הרב יעקבזון הוא מביא שם סיפור על ילד שהיה שקרן כרוני
ומרוב שהיה כזה כבר לא ידע אם השקר אמיתי או לא....
אני כמעט בטוחה שזה מופיע בספר הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תודה!
לא הגעתי לסיטואציה הזו (ובעז"ה לא אגיע...)
ואגב המקרה הזה - הוא אחד מיני רבות
השאלה העיקרית היא מה לעשות עם ילד שמשקר בלי להניד אפעף - אפילו שיכול לצאת מהסיטואציה שבה הוא נמצא בכבוד!
לצערי לא אוכל לעזור, כי אני לא אשת חינוך, רק סיפרתי את מה שאני עברתי.
אבל אני חושבת שהיום לא משאירים את אנשי החינוך לבד ויש להם עם מי להתייעץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.


ממש לא נשמע לומר לילד כזה - אין ספר - טוב - חבל-
הוא מרגיש שהוא עלה עליך - הצליח לעבוד עליך!
שוב - לא מדובר בילד שקט ועדין - אלא בסוג ילד עם הפרעת קשב, - וילד 'פלפל'

אגב
כיום אסור לומר את זה
אבל ממש אסור להעלים עין מהשקר הגר"א באגרת לבנו כותב "שתדריך את בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחיבה ונחת. והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קדש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל"

חלילה אני לא אומר להכות - אבל אסור להעלים עין - ובמיוחד שמדובר בשיטיתיות (והכי מפריע לי שהוא יכול הרבה פעמים לרדת מהעץ בלי לשקר - אבל הוא יעדיף לשקר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ממש לא נשמע לומר לילד כזה - אין ספר - טוב - חבל-
הוא מרגיש שהוא עלה עליך - הצליח לעבוד עליך!
שוב - לא מדובר בילד שקט ועדין - אלא בסוג ילד עם הפרעת קשב, - וילד 'פלפל'

אגב
כיום אסור לומר את זה
אבל ממש אסור להעלים עין מהשקר הגר"א באגרת לבנו כותב "שתדריך את בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחיבה ונחת. והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קדש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל"

חלילה אני לא אומר להכות - אבל אסור להעלים עין - ובמיוחד שמדובר בשיטיתיות (והכי מפריע לי שהוא יכול הרבה פעמים לרדת מהעץ בלי לשקר - אבל הוא יעדיף לשקר)
אתה יודע מה? יש לי עיצה פשוטה. תדמיין שאתה הילד. ותנהג כמו שהיית רוצה שהמורה שלך ינהג בך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אולי יש לילד צורך לשקר? צורך להביע את עצמו ואת המציאות כמו שהיה רוצה שתראה? אם היתה לו אפשרות לאמר את האמת או לשקר ובחר בלשקר בעיני מראה על צורך בליפות את המציאות ולהוכיח שהיא אחרת ממה שקורה איתו באמת.
צריך למצוא לו מקום שם יוכל לפרוק ולדמיין מציאות יפה יותר בעיניו. כתיבה, או שיח עם המורה.
אף ילד לא נהנה לשקר (הפחד אולי יתפשו והאי נוחות של המשקר בעיני עצמו) אולי הוא נהנה מתוצאות השקר.
יכול להיות שמפאת כבודו צריך להאמין לו אבל לא לתת לו להנות מתוצאות השקר. לדוג' אם אומר שאין לו ספר והמורה חושב שזה בתיק אז לאמר: 'חבל שאין לך ספר עכשיו תצטרך לכתוב את השאלות בעצמך במחברת כדי שיהיה לך במהלך השיעור את השאלות. אם היה לך ספר אפילו בלי שיעורי בית אז היית צריך רק להשלים את השיעורי בית. עכשיו אתה מפסיד פעמיים.'
אןלי יהיה לו שווה להוציא את הספר בכל מקרה המורה כיבד את התלמיד ולא הוכיח לו שהוא שקרן או מרויח מהשקר. ואם לא הוציא נענש גם על השקר למרות שהמורה לא הודה בכך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #36
מנסיון. יש ילדים שנהנים המחיכוך עם הפחד של "יתפשו אותי" או לא
המטרה שלהם (נראה לי בתת מודע) היא לא לסובב את הצוות ולעבוד עליו
אלא לאתגר את עצמם עם הפחד.

לדעתי עדיין של תשומת לב שלילית.
תחפשו במה הילד חיובי תעודדו ותעצימו כך שלא יחפש דרכים שליליות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אולי יש לילד צורך לשקר? צורך להביע את עצמו ואת המציאות כמו שהיה רוצה שתראה? אם היתה לו אפשרות לאמר את האמת או לשקר ובחר בלשקר בעיני מראה על צורך בליפות את המציאות ולהוכיח שהיא אחרת ממה שקורה איתו באמת.
צריך למצוא לו מקום שם יוכל לפרוק ולדמיין מציאות יפה יותר בעיניו. כתיבה, או שיח עם המורה.
אף ילד לא נהנה לשקר (הפחד אולי יתפשו והאי נוחות של המשקר בעיני עצמו) אולי הוא נהנה מתוצאות השקר.
יכול להיות שמפאת כבודו צריך להאמין לו אבל לא לתת לו להנות מתוצאות השקר. לדוג' אם אומר שאין לו ספר והמורה חושב שזה בתיק אז לאמר: 'חבל שאין לך ספר עכשיו תצטרך לכתוב את השאלות בעצמך במחברת כדי שיהיה לך במהלך השיעור את השאלות. אם היה לך ספר אפילו בלי שיעורי בית אז היית צריך רק להשלים את השיעורי בית. עכשיו אתה מפסיד פעמיים.'
אןלי יהיה לו שווה להוציא את הספר בכל מקרה המורה כיבד את התלמיד ולא הוכיח לו שהוא שקרן או מרויח מהשקר. ואם לא הוציא נענש גם על השקר למרות שהמורה לא הודה בכך.

אהבתי את הרעיון לעשות שיפסיד מהשקר
הבעיה היא שאין אצלו בכלל את הפחד מלשקר - כפי שכתבתי לעיל - אני צריך לעשות לו שיפחד לשקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מנסיון. יש ילדים שנהנים המחיכוך עם הפחד של "יתפשו אותי" או לא
המטרה שלהם (נראה לי בתת מודע) היא לא לסובב את הצוות ולעבוד עליו
אלא לאתגר את עצמם עם הפחד.

לדעתי עדיין של תשומת לב שלילית.
תחפשו במה הילד חיובי תעודדו ותעצימו כך שלא יחפש דרכים שליליות.
שוב- כתבתי כבר כמה פעמים לעיל
אצלו אין פחד כלל לשקר !!!
אפילו אם יש לו אפשרות לא לשקר ולצאת בכבוד - הוא מעדיף לשקר - ובלי לפחד כלל! - כל אדם -וילד במיוחד כשמשקר אתה רואה עליו - מדבר יותר בלחש - מפחד, מחליף צבעים, לא במיט לך בעיניים כשמשקר, - וכו'
אבל כאן - הוא משקר שקרים על גבי שקרים מבלי להניד אפעף - כך שתה ממש מאמין לו וכשאתה אוחז את זה - זה כבר מאוחר - כמו שעשה בשנה שעברה לרב שלו שאמר לאבא שלו בחו"ל - והיה לו שקט תעשייתי מהרב למשך שבוע....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אתה יודע מה? יש לי עיצה פשוטה. תדמיין שאתה הילד. ותנהג כמו שהיית רוצה שהמורה שלך ינהג בך.
לי אין עצה - לכן אני העלתי את הבעיה לפורום כאן - שתגיד לי כיצד אתה היית נוהג..... (ליתר דיוק - איך היית רוצה שהמורה ינהג בך.....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לי אין עצה - לכן אני העלתי את הבעיה לפורום כאן - שתגיד לי כיצד אתה היית נוהג..... (ליתר דיוק - איך היית רוצה שהמורה ינהג בך.....)
בבקשה:
אני בת 7 ולא מלאתי בספר, וגם לא הוצאתי אותו מהילקוט בזמן.
המורה שואלת : יעל, למה לא הוצאת ספר?
אני: "היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית"
המורה:" יפה שטרחת להשלים. אני מעריכה את זה. עכשיו בבקשה תסתכלי עם חברה ומחר תגישי לי את הספר שהשלמת שאוכל לתת לך שם הערה טובה!!"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה