הצילו - ילד שקרן מדופלם

[rivkiy]

ילד לא שקרן, קורה וילד משקר יכול להיות בשיטתיות אבל צריך לבדוק למה הוא עושה את זה. בלבייש אותו ולהעניש אותו לא מרוויחים כלום. אולי בפעם הזאת הצלחת ולפעם הבאה הוא לא ישר (ספק גדול אבל נניח) בחינוך שלו נכשלת!!!

 

[tzivya7]

יש לי את ההרצאות שלו (שני דיסקים, אתה יודע אם זה קיים שם?)

הרב יחיאל יעקובזון מדבר על זה בהרצאות שלו.כדי להוציא מילד את הסטיגמה שהוא שקרן (גם בעיני עצמו ) צריך לתפוס אותו מדבר אמת ,או ליצור סיטואציה שייתפס שאמר דבר אמת ולשבח אותו על כך,שוב ושוב ושוב שיכנס לו לראש שהוא מסוגל לדבר אמת,
ובמגביל לבדוק ממה זה נובע למה ילד כ"כ קטן נהיה שקרן כרוני.

ונשמע שמדובר במלמד שאכפת לו מהילד אחרת הוא לא היה מעלה זאת לדיון ,ישר כוח ושתראו הצלחה במעשיכם!!

 

[שאנל]

ואני דוקא ממליצה לנסות לפנות לחיים ולדר

ואני ממש לא ממליצה!
וד״ל

 

[אמיליה]

הייתי רוצה להציע שינוי גישה-
הרבה פעמים כתבתם שהילד נהנה לשקר
חשוב לוודא- איך הגיעו למסקנה הזאת? על סמך מה המורים של שנה שעברה העבירו לך את המידע שיש כאן הנאה לשקר?

אני חושבת שיש כאן הנחת יסוד בסיסית שהיא שגויה
מהרגע שהצוות הסיק שהילד נהנה לשקר , כל סוגיית החינוך עכשיו מופנית כלפי המטרה של לגרום לו לא לשקר, לא לתת לו לנצח את הצוות או לסובב או לצחוק עליו הצוות.

בן אדם בדרך כלל פועל כדי להשיג מטרה.
אתם הנחתם הנחה שהמטרה היא ההנאה מהשקר.
אולי המטרה שלו שונה?
אולי תנסו להסתכל על זה כעל- רצון נואש לתשומת לב- זה המטרה העיקרית של הילד, והשקר זה האמצעי להשיג את המטרה. זאת אומרת הוא לא נהנה לשקר, הוא נהנה לקבל תשומת לב שלילית ובגלל זה הוא העדיף לשקר פעמיים ולא להוציא ספר- כי באמצעות השקר הוא השיג תשומת לב. ולא בגלל ההנאה מהשקר.

ברגע שהשינוי בהבנת הסיטואציה יחלחל אצלכם פנימה והתפיסה והבחינה של כל מקרה של שקר תהיה שונה, יהיה לכם קל יותר לגשת ללב העניין . כי כרגע הפתרון צריך להיות מול המטרה- תשומת לב שלילית. ולא מול האמצעי להשגת המטרה- השקר.
ברגע שתמצאו פתרון לבעיה האמיתית, הבעיה מול השקרים תעלם כי כבר לא יהיה לו צורך לשקר.

מדגישה- ייתכן שהמטרה של הילד היא אחרת, לאו דווקא תשומת לב - אתם כמורים יכולים להבין טוב יותר מה המטרה, ומולה לפעול.

בהצלחה.

 

[ינשופי]

אני בגישה של ללכת עם המשנה "אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו", כל עוד המורה הנכבד לא יבדוק בילקוט אם הספר נמצא או לא, הוא לא יודע שהילד שיקר, ועדיף להשאר עם חוסר הידיעה.
אפשר לומר לילד- חבל ששכחת את הספר, אבל אני שמח שהשלמת, מחר אני רוצה לראות את הספר מושלם, ואם תשכח שוב- אאלץ להעניש אותך, וכך גם לא עוברים על "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", על השלמת הספר אפשר בהחלט לעמוד, ולא לקבל יותר שום תירוץ של שכחה.
הכי גרוע בעיני- להשליט בכיתה אווירת פחד שתגרום לילדים לשקר, כי אז פשוט כורים להם בור, שמרבית הסיכויים שיפלו בו.
ובנוסף, אבקש מהמחנך הנכבד לפשפש במעשיו ולבדוק האם לא הייתה אף פעם שהוציא מפיו מילה שאינה אמת צרופה, כדי להגן על שמו ועל כבודו?

 

[יעל]

לא קראתי את התגובות
מלמד צריך לאהוב את התלמידים שלו, או לפחות לנסות.
גם אם הוא שיקר ויש הרגשה שהוא מצליח לעבוד עליך זה לא ענינך.
זה אולי פוגע ולא נעים אבל בתור מלמד צריך להאמין למה שהוא אומר.
השקר שלו זה לא ענינך זה ענין של הילד, אפשר לדווח להורים שנראה לך שהוא לא דובר אמת, אבל לא לחקור אותו לעיני כולם.
זה גורם לו לאבד אמון בעולם - לא לדבר אמת מעתה ואילך אלא לשכלל את השקרים.
ולפני החקירות צריך לבדוק מה עומד מאחורי השקרים?
אולי הילד מנסה ולא מצליח?
אולי אין מי שיעזור לו בבית?
אין דבר כזה תאווה לשקר כולם ובמיוחד ילדים רוצים להיות טובים.
יש כאן מצוקה, צריך לבדוק מה ולמה ולא לרסק את נפש הילד.

 

[תילי5565]

לא קראתי את התגובות רק אכתוב שמדבריך נשמע שאתה לא במיוחד אוהב את הילד!!
והוא קצת מאיים עליך..
מלמד צריך לאהוב את התלמידים שלו, או לפחות לנסות.
גם אם הוא שיקר ואתה מרגיש שהוא מצליח לעבוד עליך זה לא ענינך.
זה אולי פוגע בך ולא נעים אבל בתור מלמד אתה צריך להאמין למה שהוא אומר.
השקר שלו זה לא ענינך זה ענין של הילד, אתה יכול לדווח להורים שנראה לך שהוא לא דובר אמת, אבל לחקור אותו ולעיני כולם?
אתה גורם לו לאבד אמון בעולם - לא לדבר אמת מעתה ואילך אלא לשכלל את השקרים.
ולפני החקירות בדקת מה עומד מאחורי השקרים?
אולי הילד מנסה ולא מצליח?
אולי אין מי שיעזור לו בבית?
אין דבר כזה תאווה לשקר כולם ובמיוחד ילדים רוצים להיות טובים.
יש כאן מצוקה, תנסה לבדוק מה ולמה ולא לרסק את נפש הילד.

כל מילה!

 

[GRN]

מגיבים יקרים,
תנו פסק זמן לילד ששיקר מספר רב של פעמים ותנו דעתכם לילד הקטן שגדל להיות מחנך. גם לו דוקר בלב לחטוף כזה עליהום. גם עליו זה משפיע לעתיד, וגם אצלו להשפעה הזאת יש מעגלים נרחבים, וגם אותו אפשר להרגיש ולכאוב.
אנחנו דואגים לילד הקטן ומרגישים שהוא חסר אונים. איך לדעתכם מרגיש המחנך באשכול הזה?

 

[mum]

אני מאד מעריכה את המלמד- נראה שבאמת אכפת לך מהילד ואתה מנסה לחפש לו פתרון.
צריך לשים לב שילד עם הפרעת קש"ר יכול להיות חכם ואינטלגנטי מכפי גילו, אך האינטלגציה הרגשית שלו תהיה נמוכה מהמתאים לגילו- דבר זה יוצר פער וקשיים רבים -ראה את עניין חטיפת העיפרון מהחבר.
יתכן שגם על זה יושב עניין השקר ויתכן שעל עניין מורכב יותר.
איחולי להצלחה רבה.

 

[חמחם]

מגיבים יקרים,
תנו פסק זמן לילד ששיקר מספר רב של פעמים ותנו דעתכם לילד הקטן שגדל להיות מחנך. גם לו דוקר בלב לחטוף כזה עליהום. גם עליו זה משפיע לעתיד, וגם אצלו להשפעה הזאת יש מעגלים נרחבים, וגם אותו אפשר להרגיש ולכאוב.
אנחנו דואגים לילד הקטן ומרגישים שהוא חסר אונים. איך לדעתכם מרגיש המחנך באשכול הזה?

לגמרי
ועוד מחליטים שהוא לא אוהב אותו, לא אכפת לט ממנו וכו'
למה לשפוט בלי לדעת???

 

[שירי כהן]

דוגמה - אחת מיני רבות!!!!!

ילד בגיל 7 בערך
אני אומר לו - כולם הוציאו ספרים, היכן הספר שלך?
הוא עונה בשיא הרצינות - היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית

אני מכיר אותו בטור אחד שקרן..... - אני אומר לו - תבדוק בתיק שלך
הוא עונה - זה לא בתיק, - בדקתי!

אני אומר לו תבדוק שוב,
הוא אומר לי נו הרב, אמרתי לך זה בבית! - דבקתי כבר...

אני לא מוותר לו - טוב בוא אלי עם התיק, - ואז הוא מגיע עם התיק - אני בא לחפש בתיק - ושניה לפני כן - הוא מוציא את זה מהתיק ואומר הנה זה......

טוב אני אומר נו נראה באמת כמה הוא השלים
אני פותח את הספר ומראה לו - מה השלמת?
(הנה תפסתי אותך)
היא מחקה לי .....
מי?
אחותי - הרב אתה לא רואה שזה מחוק???
איזה מחוק בכלל לא עשית.....

יצויין שזה סדרתי אצלו - שקרים בתוספת דמיונות - ובלי להתבלבל או להרתע בזמן שמשקר - הכל ממש ברצינות - כאילו ככה זה היה מאמת
אגב - לא אתפלא אם אבא שלו יגיד לי שבכלל אין לו אחיות - מי מחק בכלל???

מה עושים?????

כואב לי הלב לקרוא...
גם את התיאור הזה, וגם את התיאור הבא של הבכי הממושך בן החצי שעה,
כשהילד אמר שהיה אצל המפקח. סליחה שזה הולך להיות ארוך, אבל זה נגע לי ללב

אמירת האמת היא חלק מתקשורת אנושית תקינה,
והיא מתפתחת לאורך השנים - נבנית שלב שלב לפי הגיל
ובהתאם להבנה הזו צריך להתייחס לילד ש'משקר'.
בגיל הזה - ילד משקר בדרך כלל בגלל שהוא מפחד מתוצאה שתקרה עקב מעשיו.
בגלל בושה או נסיון ילדותי והתנסות בוסרית בתחכום חברתי, כדי להנצל ממצבים לא נעימים.
הוא לא הכי מתוחכם... ולכן ההתחמקויות שלו בולטות לעין וגלויות, כי הוא עדיין תמים.
כמחנך, או כהורה, יש לך המבוגר כלים נפלאים לגדל את הילד, לכוון אותו,
לעזור לו לבנות מערכת יחסים אמיתית וכנה עם העולם!

לא - בצורה של כינויים, גם לא במחשבה שלך, של 'שקרן' ובטח לא שקרן עם דיפלומה..
זה ילד, זה הכי טבעי ואינסטנקטיבי, והתגובות שלך (ואולי גם בבית) בעצם מעצימות ובונות את הגישה המשקרת הזו - כאורח חיים קבוע!
לגרום לו לשכלל את השקר ולמצוא דרכים עקיפות יותר ויותר.

איך כן אפשר לעזור לילד לבחור באמירת האמת, גם כשהמעשה שהוא עשה לא טוב? לקחתי כמה ראשי פרקים ממאמר בנושא, וכתבתי את דעתי עליהם - אם רוצים לשמוע:

לפתח סביבה בטוחה ואווירה נעימה שמאפשרת גמישות והתחשבות. כשהילד יודע שהתקשורת שלו אתך (או עם ההורים, זה אותו דבר) היא בטוחה, רגועה, מקשיבה ומכילה - הוא לא יברח כל הזמן לחיפויים ושקרים.

לסמוך על הילד - כשחוקרים את הילד שתי וערב, לוחצים עליו שוב ושוב, דוחקים אותו לפינה, זה גורם לו באופן כמעט בלתי נמנע לשקר. צריך לתת לילד את המרחב להציל את עצמו ולתקן את המצב שנוצר. כמורה, בעיני, עליך לקחת בחשבון תמיד את האופציה שהמצבים הנוצרים עלולים להיות מצבי דחק שנוצרו בבית, ולא עודכנת עליהם. (כמו בדוגמת שיעורי הבית. אם הבית מנוהל בצורה בלגניסטית מאד, ההורים תובעים את עזרת הילדים בצורה חריגה, אין תשתית סבירה להכנת שיעורים וכד', זה דברים שלא תמיד רואים בכיתה - והם יכולים להיות.)

להסביר את חשיבות אמירת האמת - ממש ממש לא בזמן האירוע עצמו. אפשר בזמן רגוע ולא בהקשר של הסיפור המסוים (כדי לא ליצור מבוכה, השפלה או לחץ) לדבר על איכות הקשר בין אנשים כשיש ביניהם אמת, שכשמישהו משקר קשה לסמוך עליו בפעם הבאה, אבל מאד חשוב -

לשמור על פרופורציות - לזכור את הגיל של הילד, ואת האופי שלו (נלחץ, מאד רוצה להיות טוב) לפני שנלחצים מהשקר, לא להפריז גם בשיחת המוסר הנ"ל, הכל מאד בעדינות ובאווירה טובה ורגועה. כולנו לא מושלמים, כולנו צריכים להתקדם בהמון דברים. אם האווירה היא למידה ועשייה, במבט מעודד וחיובי, זה יביא להתקדמות, אם האווירה היא חטא, בושה, עונש, בוז - זה יוביל בדיוק לההפך.

כמות השקרים - אם אכן הילד משקר כל כך הרבה כדבריך (לפעמים זה רושם כזה, אבל בפועל לא כל כך הרבה) זה אומר דרשני על מצבו הרגשי של הילד, ויש להתייחס לכך בתשומת לב ובחמלה. זהו לא אדם בוגר שהוא 'שקרן כרוני', זהו ילד בשלב ההתעצבות והבניה שלו, וצריך להבין למה זה קורה כל כך הרבה. זו וודאי לא אשמתו של הילד.

לבדוק את אופן ההתייחסות שלכם - לבדוק עם עצמך - למה הילד מפחד לומר אמת? איך אתה מתנהג עם הילד כשמתגלה השקר? במקרה הזה, הבאת את התיאור בעצמך. אתה לוחץ אותו לפינה, גורם לו לגילוי השקר בצורה שמביישת ומשפילה אותו, ואולי גם מעניש. אפשר להבין שעשית את זה עד כה מתוך רצון לחנך את הילד, אבל זו טעות חמורה בגישה, שמביאה כתוצאה בדיוק למקום ההפוך, וזה שאתה אומר שהילד משקר הרבה - זו ההוכחה עצמה לדבר.

לא להתעלם מהשקר - המסר כן צריך להיות בסופו של דבר, שהשקר הוא דבר אסור. השקר גורם לאבוד האמון, והוא לא יכול להתקיים. אבל הילד צריך לקבל כלים מה כן לעשות כשקורה לו דבר לא נעים, וכאן בא כוחו של המורה -

להציב גבולות – להעביר מסר ברור ועקבי בנוגע לאמירת האמת. בלי כעס ובלי לחץ.

לתקן את הילד בעדינות - לתת לילד הזדמנות לתקן את השקר מתוך מקום של כבוד, של אמפתיה - איך כבודו היה מרגיש לו נתפס בשקר?.. איך היה רוצה שיתיחסו אליו, או אל ילדו במקרה כזה? ודאי לא בצורה פוגענית, מעליבה, מקטינה, שרק תגרום לחשק מתוגבר לשקר איכשהו בצורה מושלמת יותר. להפך, מתוך מקום של הבנה ועידוד שאתה יכול ואפשר גם עכשיו לתקן, מתוך אהבה, חמלה ואמון.

פרגון ואמפתיה – תחפש את הילד במקומות שהוא כן אומר אמת ותשבח אותו על זה. תגלה הבנה לקושי שלו לומר אמת ולהמנע משקר. (אני מבין שזה כל כך לא נעים לומר 'לא הכנתי שיעורי בית', אני הייתי חושש שאקבל עונש וכד')

הימנעו מחיפוש אשמים – ל-א להאשים את הילד, ולא לשאול אותו 'למה אתה משקר'. לחפש מה הגורם לכך שהוא משקר, האם הוא מפחד, האם הוא לא מבחין בין הדמיון למציאות (שכיח יותר בגיל קטן יותר), לא לשאול אותו בעצמו.

חישבו לפני הטלת העונש - הסיבה בדרך כלל לשקר, היא הפחד מהעונש. עונש על השקר, בעצם שוב גורר תוצאה הפוכה. יותר טוב לעשות את הנ"ל, וכתגובה לקרוא לשיחה ברורה, מבהירה, ולא סוחטת רגשית.

תנו דוגמא אישית - אהמ.. לפעמים המבוגרים נוטים קצת להחליק פה קצת שם, שקרים לבנים קטנים. ילד לא יודע להבחין בהבדל בין שקר גדול לשקר קטן, או להבין שכשהמבוגר אמר משהו שאינו נכון כדי למנוע ממישהו אי נעימות - זה בסדר, אבל לומר שהעז אכלה לו את הדפים, זה לא בסדר.

ושורה תחתונה, ותודה אם הגעתם עד לכאן -
ענישה, השפלה או כעס כתגובה של ההורה לנטיית הילד לשקר, תגדיל את נטייתו לשקר. תגובה שמבטאת הערכה לכנות ותגובה עניינית מותאמת לגיל ולסיטואציה תקטין את הצורך של הילד לשקר.

אם הנ"ל אינו עוזר, והשקרים מרובים במידה גדולה, בנוסף אליהם מתווספות גם התנהגויות חברתיות בעיתיות, או הילד אומר שהוא משקר ושאין לו בעיה עם זה וכד' - זה מעיד על מצוקה שדורשת התערבות מקצועית.
יכול להיות שרק שינוי הגישה כרגע של המלמד פשוט יועיל,
ושהשקרים המרובים הם כתוצאה מתגובה לא נכונה - פעם אחת פעמיים, וזה הפך לכדור שלג מתגלגל חסר שליטה.

צריך לזכור שגם אנחנו כמבוגרים אם היינו עומדים במצבי דחק כאלה, אין לדעת איך היינו מתנהגים, בטח ובטח ילד בן 7 שאינו מתוחכם ואינו 'עמיד' בלחצי העולם, הוא כולו ילד רך ותמים שמתנסה בעולם הזה.
בהצלחה רבה.

 

[הדסדס]

אני כואבת את ההודעה הפותחת כמוכן אבל הוא לא התייעץ באיש את רעהו אלא בחדר מורים.
מי שיש לו ניסיון שיענה, כל אלו שכותבים מניסיונם כהורים,לא אליכם נועדה הפניה.
זו דעתי.

 

[רוחי בלבוחי]

יש לו גם בעיית קשב....)

הפרעת קשב ,
זו לא בעיה זו הפרעה
באמירה יותר עדינה.

 

[גיטיgiti]

הדוגמה שהבאתי זה רק אחד
הנה - שבוע שעבר הוא אמר לי אין לי עפרון - אמרתי לו תשאיל מזה שיושב לידך - עכשיו - אמרתי מדובר בילד עם בעית קשב,
מה נראה לכם הוא עשה?
חטף מזה שיושב לידו את העפרון - והתחיל תגרה (וכמובן שכל זה בזמן שיש לו עפרון בקלמר!!!!)

כשקראתי את הודעת הפתיחה לא היה לי ספק שמדובר בילד עם הפרעת קשב. חיכיתי שתציין בעצמך.
מה שתארת מאפיין במדויק את הפרעת הקשב.

אני מתחננת אליך תפנה לאיש מקצוע אמיתי ממליצה מאוד על אחיה שיכוונו אותך איך להתמודד איתו.

רק רוצה לזעוק את זעקת הילד הכי גרוע זה לתפוס על חם!!!!!! גם אם לא קראת לו שקרן הוא הרגיש את זה.
הוא לא משקר כי הוא רוצה לסובב את המבוגרים הוא בסה"כ בן 7 אין מניפולציות בגיל הזה.
הוא חי בהשרדות אני בטוחה.

במקביל לפניה לאיש מקצוע תקרא ספרים עלל ילדי הקש"ר ותפתח עיניים.

כל השיטות שמתאימות לילדים רגילים לא קשורות לילדי הקש"ר.

מה עם ההורים? הילד מטופל? יש צורך בעבודה שיתופית הדוקה בין ההורים למלמד.

 

[OR_Design]

מלמד יקר,
מגיבה רק כאמא ולא מעבר.

קודם כל , עצה ראשונה להתעלם כליל כליל מהעובדה שהוא משקר.
לדעתי טעו בכלל כשהניחו אצלך התרשמות שלילית בתחילת שנה.
למה זה טוב?
זה ישר מתייג את הילד אצלך כשלילי וחבל.
תנסה לשבת עם עצמך, להעלות נקודות טובות אצל הילד
פשוט לשבת כל יום ולרשום
ממש כאילו זה היה הבן שלך, כמו שהיית רוצה שינהגו איתו לו זה היה הבן שלך.
תנסה להתחבר לרגשות שלו, אל תסתכל על השלילי, בכלל. בכלל.
פשוט תתעלם מזה!
ראשית כל לדעתי תעשה לו שיחה קצרה, ותסביר לו שעד היום לפעמים קצת כעסת עליו, אבל אתמול חשבת קצת ושמת לב שהוא ממש בוגר, חכם ומבין, ודי. אתה מעכשיו סומך על כל מילה שהוא אומר.

חייך בבוקר? תחמיא לו על החיוך
נטל ידיים וראית שבירך בכוונה? תחמיא על הברכה
שאלת איפה הספר ואמר שהוא בבית?
מעולה שאמרת את האמת, אפילו ששכחת את הספר. אני מאד מעריך אותך, יש לי כאן ספר חילופי בשבילך לבנתיים / תשתתף יחד עם חיים בספר / וכו'.

אם תשנה גישה , אני בטוחה במאה אחוז שתוך זמן קצר זה יעלם.
קח בחשבון שבהתחלה זה יחמיר כי הוא ינסה להוציא אותך מהכלים, להרגיש את הכעס שלך גם אם אינו נראה. אל תתן לו להצליח!! תראה בזה רק כמה הוא מנסה שתאהב אותו, ותתאמץ להצליח.
ומעבר לזה תעצים אותו פשוט בכל דבר שהוא טוב בו.
ציור, גזירה, אין לי מושג, כל דבר שהוא.
רק מחמאות.

אם אחרי תקופה כזו תראה שלא עזר, תנסה לפנות הלאה.
והנ"ל נכתב מניסיון עם ילד שהיה לוקח לי כסף / כרטיסי אשראי וכו', ורק כשנתנו לו אחריות גמורה על הכסף , החמאנו כשהוא מצא עשר אגורות והחזיר לנו(!!) אמרנו שוב ושוב שאנחנו סומכים, נתנו לו לספור קופות צדקה של מאות שקלים ובין לבין אמרתי לו "אני סומכת עליך, זה כסף לא שלנו צריך להזהר כפליים תראה שלא יפול אפילו שקל מתחת לשולחן או שהאח הקטן לא יקח".

בואו תראו אותו היום. ב"ה ב"ה.

ובהצלחה רבה, אשריך על תשומת הלב והאכפתיות.

 

[chayasl]

(ילד בגיל 7 נהנה שמסובב את כל הצוות עם שקרים על גבי שקרים - מבלי להניד אפעף)

עברתי מלמעלה על האשכול.
אתה חוזר שוב ושוב על המשפט הזה.
אז שים לב, ילד בן שבע לא נהנה לסובב את כל הצוות עם שקרים בלי להניד עפעף.
הוא צריך עזרה.
להוכיח לו שהוא משקר או לתפוס אותו על חם רק יגרום לו לשכלל את השקרים שלו.

 

[גיטיgiti]

הוא לא תינוק - הוא פלפל - מתאים ברמה לכתה ד'
והוא עשה זאת גם במהלך שנה שעברה ולא רק בתחילת השנה

זה בדיוק ההפרעה פער אדיר בין היכולת השכלית ליכולת הרגשית

 

[גיטיgiti]

ואני דוקא ממליצה לנסות לפנות לחיים ולדר

גם אני

 

[Avshalom05]

לאחר קריאת התגובות
רציתי להדגיש - חלילה!!!
הילד לא הושפל (גם כששלף את הספר, (ואגב הרגיש עם זה מאוד טוב - כפי שכתבתי - הוא שלף את הספר בחיוך מאוזן לאוזן - כאילו אומר - שוב הצלחתי!!!)
לא שודר לילד שונאים אותך - הא מקבל אהבה ואפילו יותר מכל תלמיד - עקב הפרעת הקש"ר
לא שודר לילד בודקים אותך - אבל כן שודר לילד, אנו שומעים מה שאתה אומר.... .... ....
לא שודר לילד אתה שקרן וכו' - רק כאן אני מחדד כדי שתחוו את המציאות שאני עובר -ותעזרו מנסיונכם כמלמדים בכתה (ולא כהורים....)

בל"נ אתקשר - הכל אעשה בל"נ ע"מ שהילד הזה יגדל ישר!

ב"ה לאחר נסיונות רבים:
הצלחתי לתפוש את הרב דיאמנט
וזו תשובתו

לשחק עם הילד - בשקר:
דהיינו (לדוגמה!!! - )
אם הילד מבקש - הרב אני צריך לשרותים - אז תגיד לו - הא - הרי כבר יצאת???
לא - לא יצאתי
כן - יצאת

הרב - חילקת סוכריות ולא קיבלתי
- כן קיבלת
לא, לא קיבלתי

אה - ומה שאתה אומר שהספר לא בתיק והוא כן בתיק ??? .... ??? ....
ולהמשיך הלאה - כך יתחדד לילד מה המציאות ומה השקר - וכמה מפסידים מהשקר

 

[DAndna]

שיהיה בהצלחה,
ותפילות....תפילות....תפילות...
בטוח יעזרו!
להתפלל לאבא שלי ושלו שיעזור...