דיון רוצים לעשות כסף מהכתיבה? חשוב שתדעו לתמחר נכון! | כל השיטות הקיימות בשוק

[אשר לב]

בפוסט הזה ננסה לעשות סדר ב'איך מתמחרים כתיבה'.

אין צורך לחגור חגורות, זה הולך להיות פשוט מאוד.


אבל היי, רגע...

לפני שנתחיל חשוב לחזור ולהדגיש שוב:

כל הנכתב כאן, הוא רק מתוך הידע וההיכרות הפרטיים שלי.

סביר להניח ויתכן בהחלט שיש לכם שיטות או דרכים אחרות – ולא רק שזה בסדר

זה גם בדיוק המקום לשתף אותם לציבור הרחב ולהעניק לכולנו תועלת...


+++


בכתיבה יש 4 שיטות תמחור.

כל אחת מהן מתאימה לאופי אחר של כתיבה.

השיטה הראשונה – סימני דפוס (תווים בלע"ז)
​

זוהי שיטה פשוטה בהחלט: התשלום מחושב לפי מספר הנקישות על המקלדת.

הקשתם הרבה – תקבלו הרבה, ומכלל הן אתה שומע לאו.


(ואז הלקוח שואל: כולל רווחים?

ואנחנו עונים לו: אלא מה, רוצה שאני לא יעשה רווחים במסמך?...)


שיטה זו טובה בעיקר לפרוייקטים ארוכי טווח, כגון ספרים, סיפורים או כתבות ארוכות.

בעיקר כאשר כמות החומר היא הנעלם הגדול בתמונה.

השיטה השניה – שעות עבודה
​

מי לא מכיר את שיטת העבודה הזו, המקובלת כיום כמעט בכל עסק...

בשיטה זו טוב להשתמש במקרה שאתם חוששים שהלקוח עומד לדרוש ליטושים ושינויים עד אין קץ...

ככה אתם יכולים להיות רגועים שכל דקה שלכם - מטפטפת שקלים נוספים לשורה הירוקה החשבון הבנק שלכם.

השיטה השלישית – פר מוצר
​

קביעת מחירון / תעריף לעבודה.

לאמור:

מכתב – 300 ₪

פוסט – 250 ₪

פרוספקט – 1500 ₪

כתבה שיווקית סטנדרטית – 1000 ₪


כמה קצר, ככה פשוט!

תמחור זה טוב ללקוחות מזדמנים ועבודות קצרות.

הוא גם יכול לחסוך אנרגיות מיותרות,

אם אנחנו מכירים את עצמינו ויודעים להעריך נכון את אופי העבודה ולוודא שהמחיר יהיה משתלם עבורנו.

השיטה הרביעי - ריטיינר

[או במילים פשוטות: תשלום חודשי קבוע]​

סיכום על תקציב חודשי קבוע, במסגרתו הכותב מספק לגוף המשלם שירות כתיבה.

דוגמא:

עמותת 'אש בעיניים' רוצה שירותי כתיבה שוטפת, שתכלול:

מכתבים לתורמים + פוסטים לפייסבוק + ידיעות קצרות לעיתונות 'מעט לעט'

השירות הזה יעלה לה 4,500 ₪ בחודש, כולל חודשי חגים ובין הזמנים.

כמובן שיש צורך לסכם מראש מה השירות לא יכלול.

למשל: כתיבת פרוספקטים ואתר אינטרנט – יתומחרו בנפרד.



****

עד כאן שיטות התמחור.

בפוסט הבא נציף את הבעיות שיש בכל שיטה

ונגלה את הדרך היעילה לפתור אותה.


[רמז והמבין יבין:

אפשר לשלב בין שתי שיטות בשיטת 'היקר מביניהם'...]


תזכורת אחרונה לפני המראה:

לתועלת הדיון ולהעשרת השיח, אל תהססו לכתוב כאן כל שאלה, סיטואציה, פרובלמה, שיטת תמחור אחרת, בעיות קיימות, סיפורי לקוחות, וכל מה שקשור באופן ישיר לנידון המקצועי והחשוב שלנו.

אה, עוד משהו: אל תשכחו להצביע בסקר...

ושוב תודה על הפידבקים החמים ועל ההשתתפות...

 

[RACHELIZ]

תודה!
טיפים מעולים אחד אחד ומוסברים היטב!

 

[הדוויג]

השיטה הראשונה – סימני דפוס (תווים בלע"ז)​

זוהי שיטה פשוטה בהחלט: התשלום מחושב לפי מספר הנקישות על המקלדת.

ישנה עוד שיטה - ספירת מילים.
זה אמנם דומה לספירת תווים, אבל השמועה אומרת שבעיתון יומי אגודאי כלשהו משלמים לכותבים לפי תווים, ולכן בכל הסיפורים שם שמות הגיבורים הם משהו כמו 'ירחמיאל אלכסנדר זלביוואקבסקי', מה שלא קורה כשמשלמים לפי מילים.

 

[אשר שרבר]

ישנה עוד שיטה - ספירת מילים.
זה אמנם דומה לספירת תווים, אבל השמועה אומרת שבעיתון יומי אגודאי כלשהו משלמים לכותבים לפי תווים, ולכן בכל הסיפורים שם שמות הגיבורים הם משהו כמו 'ירחמיאל אלכסנדר זלביוואקבסקי', מה שלא קורה כשמשלמים לפי מילים.

ע"ע סיפורי מוישה גוטמן בכל העיתונים וספור תוויהם. בכל מקום ומספר המאטפורות שמשלמים עליו. וכמובן מספר העיינים והאלפים המנקדים את שמות המשפחה.

 

[ביזנסטורי - אילה]

ישנה עוד שיטת תמחור לבעלי אינטואיציה חזקה בלבד:
פר מוצר,
בתוספת התאמה ליכולת הכלכלית של הגוף המשלם.
כלומר:
על אותה רמת סיפור,
למקומון \ עיתון סמינרי אני אקח נגיד 500 ש"ח.
אבל לחברה גדולה שמוציאה עלון התרמה, אני אקח 850 ש"ח.

על אותו אורך של מחזמר,
לבי"ס יסודי אני אקח לדוגמא 900 ש"ח
ולהופעה של סמינר 1,400 ש"ח.
ועוד היד נטויה...

לכן,
אני אף פעם לא מתמחרת מייד ובטח לא בטלפון.
קודם אני רוצה לשמוע את כל הפרטים,
להכיר קצת את הגוף המשלם,
ואז להתאים מחיר...

 

[אשר לב]

ישנה עוד שיטת תמחור לבעלי אינטואיציה חזקה בלבד:
פר מוצר,
בתוספת התאמה ליכולת הכלכלית של הגוף המשלם.

זה נכון מאוד, ולא רק פר מוצר.

כל שיטת תמחור צריכה להיות מותאמת ליכולת הכלכלית של הגוף המשלם.

 

[Natan Galant]

ישנה עוד שיטת תמחור לבעלי אינטואיציה חזקה בלבד:
פר מוצר,
בתוספת התאמה ליכולת הכלכלית של הגוף המשלם.
כלומר:
על אותה רמת סיפור,
למקומון \ עיתון סמינרי אני אקח נגיד 500 ש"ח.
אבל לחברה גדולה שמוציאה עלון התרמה, אני אקח 850 ש"ח.

על אותו אורך של מחזמר,
לבי"ס יסודי אני אקח לדוגמא 900 ש"ח
ולהופעה של סמינר 1,400 ש"ח.
ועוד היד נטויה...

לכן,
אני אף פעם לא מתמחרת מייד ובטח לא בטלפון.
קודם אני רוצה לשמוע את כל הפרטים,
להכיר קצת את הגוף המשלם,
ואז להתאים מחיר...

יש לזה גם חיסרון. הלקוח לפעמים מרגיש שהוא מקבל "תמחור אישי".
ואספר: (ואחר כך אבקש מהמנהלים למחוק מתישהו)
כשהוצאתי את ספרי לאור, דיברתי עם כמה בעלי מקצוע מהפורומים השונים.
לא יכול לפרט, אבל היו כאלה שלקחו ממני פרטים (ודווקא נשים, משום מה) אמרו שיחשבו, ואז שלחו לי תמחור פסיכי, שממש יכולתי לשמוע איך הן התקשרו לחברות שעודדו אותן לגבות מחיר יקר יקר 'כי את אלופה ומגיע לך'.
ואני, מה לעשות, בחרתי אנשי מקצוע שידעו לתמחר את עצמם בעצמם ולפי ערך עבודתם ולא לפי כמה נראה להם שיש לי לשלם...

 

[אשר לב]

לתמחר את עצמם בעצמם ולפי ערך עבודתם ולא לפי כמה נראה להם שיש לי לשלם...

זה נכון ולא נכון.
פעמים רבות תמחור 'לפי האף' משדר חמדנות ומבריח לקוחות, בראותם שמדובר כאן בכותב מנופח ללא פרופורציה.
אבל, הרבה פעמים אתה יכול לתמחר פוסט ורק אחר כך לשמוע את סדר הגודל של הלקוח והערך העצום שהפוסט הזה נתן לו - ואתה מבין שהכתיבה הזו באמת הייתה שווה פי כמה ממה שלקחת לו.

 

[הדוויג]

זו שאלה שאני מסתפק בה פעמים רבות ואולי כאן תגיע אל בירורה השלם.

נניח (לצורך העניין) שחיים ולדר נתקע בלי סיפור לחג. הוא פונה אליי ואומר לי "הדוויג'לה" (מכיון שהרי אנחנו ידידים ממש קרובים והוא קורא לי בשם חיבה) "כתוב סיפור בשמי ואני אשלם לך 500 ש"ח".
עכשיו, המחיר שאני רגיל לקחת על כגון דא - הוא אכן 500 ש"ח. אבל אני יודע שהוא שולח את הסיפור למערכת העיתון ומקבל מהם 1500 ש"ח.
האם אמור לעניין אותי כמה הוא מרוויח על זה?
מצד אחד, מה אכפת לי. אני אעשה את השיקול שלי בכמה שווה לי לכתוב את זה וזה מה שאקח. כמה הוא מרוויח זה ממש לא העניין שלי.
מצד שני, סליחה?! למה שהוא ירוויח עליי מיליונים? אם הוא מרוויח על הכתיבה שלי הרבה, אז שישלם לי יותר. למרות שזה יותר מהמחיר הרגיל שלי.

כמובן שהמקרה הספציפי הזה לא קרה מעולם. (חיים ולדר לא קורא לי הדוויג'לה), אבל קרה לי כמה פעמים שכתבתי בשביל הפקות גדולות. עמד לי על קצה הלשון לשאול כמה הם מרוויחים עליי ולתמחר לפי זה. מי שהרגיע אותי עד היום היה @Natan Galant שטען בלהט ובתוקף שאני צריך לתמחר לפי כמה שהעבודה הזו שווה בשבילי ולא להתעניין בכלל כמה הם מרוויחים.
מה אומרים? הוא צודק?

 

[יאן]

זו שאלה שאני מסתפק בה פעמים רבות ואולי כאן תגיע אל בירורה השלם.

נניח (לצורך העניין) שחיים ולדר נתקע בלי סיפור לחג. הוא פונה אליי ואומר לי "הדוויג'לה" (מכיון שהרי אנחנו ידידים ממש קרובים והוא קורא לי בשם חיבה) "כתוב סיפור בשמי ואני אשלם לך 500 ש"ח".
עכשיו, המחיר שאני רגיל לקחת על כגון דא - הוא אכן 500 ש"ח. אבל אני יודע שהוא שולח את הסיפור למערכת העיתון ומקבל מהם 1500 ש"ח.
האם אמור לעניין אותי כמה הוא מרוויח על זה?
מצד אחד, מה אכפת לי. אני אעשה את השיקול שלי בכמה שווה לי לכתוב את זה וזה מה שאקח. כמה הוא מרוויח זה ממש לא העניין שלי.
מצד שני, סליחה?! למה שהוא ירוויח עליי מיליונים? אם הוא מרוויח על הכתיבה שלי הרבה, אז שישלם לי יותר. למרות שזה יותר מהמחיר הרגיל שלי.

כמובן שהמקרה הספציפי הזה לא קרה מעולם. (חיים ולדר לא קורא לי הדוויג'לה), אבל קרה לי כמה פעמים שכתבתי בשביל הפקות גדולות. עמד לי על קצה הלשון לשאול כמה הם מרוויחים עליי ולתמחר לפי זה. מי שהרגיע אותי עד היום היה @Natan Galant שטען בלהט ובתוקף שאני צריך לתמחר לפי כמה שהעבודה הזו שווה בשבילי ולא להתעניין בכלל כמה הם מרוויחים.
מה אומרים? הוא צודק?

אם אתה מחפש דיון תורני לדבר עליו בינתיים כשמחכים לסופלה שיתחמם, יעויין בשב"ק ח"א סי' נ"ך ובנו"ש חלק גו"י ד"ה כיצד הלה עושה פרה.
ולהשלמת הענין בקו"ג בהוצאה החדשה עם הגהות הגרק"ז.

אבל אם אתה מחפש דעת בעלי בתים, אני בדעה של נתן.
מה לעשות, בסופו של דבר את הביזנס בפועל עושים בעל'בתים כמונו.

 

[אשר לב]

זו שאלה שאני מסתפק בה פעמים רבות ואולי כאן תגיע אל בירורה השלם.

נניח (לצורך העניין) שחיים ולדר נתקע בלי סיפור לחג. הוא פונה אליי ואומר לי "הדוויג'לה" (מכיון שהרי אנחנו ידידים ממש קרובים והוא קורא לי בשם חיבה) "כתוב סיפור בשמי ואני אשלם לך 500 ש"ח".
עכשיו, המחיר שאני רגיל לקחת על כגון דא - הוא אכן 500 ש"ח. אבל אני יודע שהוא שולח את הסיפור למערכת העיתון ומקבל מהם 1500 ש"ח.
האם אמור לעניין אותי כמה הוא מרוויח על זה?
מצד אחד, מה אכפת לי. אני אעשה את השיקול שלי בכמה שווה לי לכתוב את זה וזה מה שאקח. כמה הוא מרוויח זה ממש לא העניין שלי.
מצד שני, סליחה?! למה שהוא ירוויח עליי מיליונים? אם הוא מרוויח על הכתיבה שלי הרבה, אז שישלם לי יותר. למרות שזה יותר מהמחיר הרגיל שלי.

כמובן שהמקרה הספציפי הזה לא קרה מעולם. (חיים ולדר לא קורא לי הדוויג'לה), אבל קרה לי כמה פעמים שכתבתי בשביל הפקות גדולות. עמד לי על קצה הלשון לשאול כמה הם מרוויחים עליי ולתמחר לפי זה. מי שהרגיע אותי עד היום היה @Natan Galant שטען בלהט ובתוקף שאני צריך לתמחר לפי כמה שהעבודה הזו שווה בשבילי ולא להתעניין בכלל כמה הם מרוויחים.
מה אומרים? הוא צודק?

הצפת נושא ראוי לשמו.

לדעתי אין תשובה חד-משמעית להתלבטות הזו.

מדובר כאן בדברים שבלב...

מה שכן, חושבני שהדיון הזה אמור להיות גלוי ופתוח ולא להתנהל בשפתיים חשוקות, רגע אחרי ניתוק שיחה נוספת בה הסכמת על מחיר שלא היית שלם עמו, בינך לבין עצמך.

צריך לדעת לפעמים להניח את הדברים על השולחן, בנוסח:

חיימ'ל יקירי, בוא נדבר גלויות לרגע.

אתה יודע... לא נעים... אבל עוד יותר יהיה לנו לא נעים שאני אלך ממורמר עם רגש מודחק ש'ניצל אותי ולדר הזה'. נכון?

אז הנה, אזרתי אומץ ואני בא לומר לך את הדבר הבא.

אתה יודע שזה כבוד גדול בשבילי לכתוב לך, ואני לא מתכנן לוותר על הכבוד הזה כל כך מהר. ועדיין, אתה גם יודע שאתה צריך אותי. הרי אם לא כן לא היית מצנטק לי בכל יום שני אחרי התכנית ב'קול חי'...

אז למה שלא נתייחס לזה כעסקה שווה ונתחלק בכסף פיפטי פיפטי?

השיחה הזו חייבת להתבצע. לפני כל סגירת הסכם ובטח בהסכם בלתי-כתוב מן הסוג הנזכר, שעלול להביא את הכותב עד מהרה לחוש מנוצל...

אסור לתת לפחד מן העבודה שתחמוק, לגרום לשיחה זו להיות מטוטאת מתחת לשטיח. צריך לתפוס אומץ ולבצע אותה. מקסי-מקסימום הסכם התשלום יישאר על כנו, ללא העלאה.

אגב, זה נכון לכל משא ומתן.

תמיד צריך לנהל דיון פתוח וגלוי, מה כל צד בעסקה מרוויח ואם ההסכם בינינו הולם והגון או מוטה לצד אחד.

ראה זה פלא, תמיד הצד המרוויח יעדיף להתחמק מן הדיון.
דוגמה, כאשר שוכר הדירה ינסה לבלום את העלאת השכירות המוגזמת, ויסביר למשכיר את חסרונות דירתו, פתאום הלה יעטה על פניו מעטה מתחסד ויאמר: וראה בטוב ירושלים, צריך לראות את הצדדים הטובים...

במקרה כזה, אתה יודע שהצדק איתך וגם הוא מבין שהוא לא בדיוק הוגן...

סליחה על אריכות הדברים.

 

[stars]

אם אתה מחפש דיון תורני לדבר עליו בינתיים כשמחכים לסופלה שיתחמם, יעויין בשב"ק ח"א סי' נ"ך ובנו"ש חלק גו"י ד"ה כיצד הלה עושה פרה.
ולהשלמת הענין בקו"ג בהוצאה החדשה עם הגהות הגרק"ז.

בני הבית השתוממו למראה יקירם היושב רועד וטופח על בטנו מרוב צחוק!

 

[yonatanr]

ד"ה כיצד הלה עושה פרה.

צ"ל 'כיצד הלה עושה סחורה'.

נניח (לצורך העניין) שחיים ולדר נתקע בלי סיפור לחג. הוא פונה אליי ואומר לי "הדוויג'לה" (מכיון שהרי אנחנו ידידים ממש קרובים והוא קורא לי בשם חיבה) "כתוב סיפור בשמי ואני אשלם לך 500 ש"ח".

כעת הבנתי למה מפעם לפעם נכתבים בשמו סיפורים שרחוקים מסגנונו הישן כרחוק מזרח ממערב...

האם אמור לעניין אותי כמה הוא מרוויח על זה?
מצד אחד, מה אכפת לי. אני אעשה את השיקול שלי בכמה שווה לי לכתוב את זה וזה מה שאקח. כמה הוא מרוויח זה ממש לא העניין שלי.
מצד שני, סליחה?! למה שהוא ירוויח עליי מיליונים? אם הוא מרוויח על הכתיבה שלי הרבה, אז שישלם לי יותר. למרות שזה יותר מהמחיר הרגיל שלי.

לכאורה אין סיבה שתתערב לו בשיקולי הרווח שלו.
הוא הגיע לשמו המוכר לאחר עבודה מרובה של עשרות שנים, וכיום מערכות עיתונים מוכנים לשלם לו הון עתק ובלבד שיראו את שמו מתנוסס על סיפור כלשהו.
גם חברה גדולה לא עשתה את המיליונים רק מהפרוספקט שכתבת עבורה. היא מחזיקה תחתיה סניפים ועובדים רבים, שאתה הבורג הקטן שבהם. זו יומרה לתמחר בסכום גדול יותר, רק בגלל שהחברה מרוויחה יותר על ידיך.

באותה מידה, לא יכול לבוא שכיר לבוס שלו ולומר לו "תראה, אתה מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש על ידי העבודה שלי, תחלק לי מהם קצת".