התייעצות: ספר טוב, להשקיע בגרפיקה, או שרק התוכן קובע?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
ספר טוב צריך גרפיקה?
כמובן שהתשובה אינה חד משמעית.
אציג את הצדדים, וכמובן שקצת אקצין ואקליל (מלשון הקצנה ומלשון קליל...) להעברת המסר. ואבקש מראש מהכבדים שבחבורה (כמה שאני מתגבר לא לתייג פה כמה שמות....) להתייחס לגוף הנידון, ולא להתווכח על הדוגמאות.
ובכן:
ספר לילדים תלוי רק בגרפיקה, עזוב את התוכן... ככה הדור הצעיר, חפיף.
ספר לתלמידי חכמים מבוגרים מופלגים, כמה שהכתב קשה יותר, והעימוד מסובך יותר, יותר גישמאק להם, לכן הם שונאים את עוז והדר...
ספר אמצע, לציבור הישיבתי, או לבעלי בתים חשובים, וכן ספרי מוסר וחסידות וכדומה, כמובן שאם העימוד גרוע מאוד הוא מרחיק לקוחות, וכן ודאי שאין צורך לשפוך מליונים על גרפיקה מטורפת.
אז מה השאלה? כך....
האם בכלל להשתמש במקצוע הגרפיקאית לצורך הספר, או במעמד מקצועי (גם כאן אני מתגבר לא לתייג פה כמה שמות), או שעימוד עדין קליל ויפה בוורד עם טיפ טיפה ישור בתג, מספיק, והתוכן האיכותי הוא זה שיקבע.

אשמח לחוות דעת שלכם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
א. שומר לעצמי הזכות לחלוק מכל וכל על הקביעה שתלמידי חכמים מעוניינים דוקא בספר צפוף ומייגע, הדבר לא קשור כלל לתלמידי חכמים אלא נטו לגיל המעיין.
והסיבה שהמבוגרים לא אוהבית אם עוז והדר זה כי הם התרגלו למשהו אחר.
ומאותה סיבה אנחנו לא נאהב את הרמב"ם המנוקד של עוז והדר, ואילו בנינו ונכדינו יעיינו בו - ואולי אפילו רק בו.

ב. דעתי היא ללא ספק כי העימוד והגרפיקה חשובים מאוד, וספר מעומד טוב ונעים לעין נקרא הרבה יותר. נחטף הרבה יותר.
משתי סיבות - ראשית כי יותר נח לקרוא כך, שנית כי עימוד מוצלח מוכיח על השקעה מצד המו"ל, וממילא מסיק המעיין מסקנא מתבקשת שאם השקיע בספרו בתחום הזה מן הסתם השקיע גם בתוכן.

בכל אופן -
אסור בשום אופן לוותר על השלב הזה! חבל על כל האבק שיצטבר על התוכן המרתק שכתוב בפנים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה היתרון שאתה מקצין?
שאל דברים כהוויתן - וקבל תשובה לא מוקצנת.

לספר "אמצע" - לענ"ד מספיק עימוד טוב בתג וזהו. כמובן שזה תלוי באופי הספר, וכל מקרה לגופו.
("עימוד" בוורד זו תמיד דרך ארוכה וקצרה, ששכרה יוצא בהפסדה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לזה הייתה כוונתי, לגיל, ולכן ערכתי את הודעתי, עי"ש היטב,
ותודה על דעתך

קראתי שוב, דקדקתי בלשונך כמעט כאחד הראשונים, ומצאתי מיותר את תיבות 'תלמידי חכמים מופלגים', ותו לא.
ובדעתי שכחתי להדגיש את העיקר, כי בספרים חדשים שאין בהם הרגל כל שהוא, גם המבוגרים יבכרו את הספרים המעומדים ומעוצבים על פני ספרים צפופים ומייגעים.

ובנוגע לדעתו של הרב תא חזי, הדבר ברור כי ככל שהעימוד יותר מקצועי - הוא נקרא יותר, אלא שלא בהכרח התוצאה שווה את ההשקעה, ויתכן בהחלט להעדיף עימוד אצל מעמד מתחיל בתג ולא להוריק את הארנק אצל מעמד מקצועי ותיק.
וזה בספרים שאינם מיועדים להיות מסחריים, אלא מעין קובץ פנימי או ספר שביכו"כ סיכויי מכירתו אינם מהגבוהים. ודו"ק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ספר שמעומד באופן לא מקצועי, הקריאה בו מעייפת, והקורא מניח את הספר מידיו אחרי כמה שורות או מקטעים, תלוי כמה גרוע העימוד.
העימוד לא קשור רק ל"יישור בתג" ובכלל לא קשור לתוכנה, גם אם עושים את זה בוורד, זה צריך להעשות מקצועי. עימוד כולל: פונט מתאים, גודל אות נכון, רווח נכון בין שורות, ההחלטה אם מתאים טור אחד או שנים, הרווח בין הטורים, הרווח בין הפסקאות, שולי העמוד, צורת הגדשת תחילת הפיסקה, אופן סיום הפיסקה, וכו' וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
אין ספק שספר צריך עימוד מקצועי, נקודה.

אכן, יש פעמים שמי ש'יש לו את זה', יכול לעשות לבד עימוד נחמד בוורד. אם כי בד"כ לא תהיה תוצאה יפה ומקצועית כמו מעמד מקצועי.

השאלה תמיד היא הפרופורציה מול ההשקעה הכוללת בספר.
אם מדובר בספר של 150 עמודים, שאמור להיות מודפס ב-100 עותקים בדפוס דיגיטלי, ויחולק בין בני המשפחה, אז ההוצאה על העימוד לא עומדת בפרופורציה לשאר הוצאות הדפוס, ויתכן לשקול חלופות למעמד מקצועי.

אבל אם האדם מתכוון להדפיס ספר של 500 עמודים על נייר קרם 90 (יקר יותר) ולעשות כריכה של שלוש גלופות מפוארת, וכל זה ב-1000 עותקים, אז זה טיפשי ממש לא לקחת עימוד מקצועי. אתה כבר ממילא מוציא 20-30 אלף שקל, תוציא עוד כמה שקלים על מה שבאמת עושה לך את הספר - העימוד.

לכן כל לקוח שמתקשר אלי, תמיד אני שואל אותו דבר ראשון כמה עמודים יש בספר, וכמה עותקים הוא מתכוון להדפיס, כדי לקבל תמונת מצב נכונה, ולתת לו יעוץ מתאים.


לפי
הידע שיש לי בוורד ובתג, אין כזה מושג.

גם אני מצטרף להנ"ל.
ולשומע יונעם וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
דבר ראשון תודה לפותח הנושא על התובנות המחכימות.

ולנושא, ספר טוב שנמכר, חייב להיות טוב מיסודו.
הטקסט חייב לעבר השוואה מדוקדקת מול דפו"ר, עריכה מקצועית וביקורת עמוקה, וכמובן הגהה יסודית ומדוקדקת.
כי אין קיצורי דרך...

לעניין העימוד, היום אין כזה דבר ספר שיוצא לשוק ללא עימוד מקצועי ומאיר עיניים!!!
בזמנינו, ספר שלא יעבור עימוד מקצועי, ימצא את עצמו מהר מאוד בגניזה, וסליחה על הביטוי.

גרפיקה תמיד ניתן לשלב פה ושם, כמו עיטורים מעניינים וכד' שאותם עושים אצל גרפיקאי/ת ומביאים למעמד שישלב בעימוד, אבל לא חושב שיש צורך לעמד את כל הספר אצל גרפיקאית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
השאלה תמיד היא הפרופורציה מול ההשקעה הכוללת בספר.
אם מדובר בספר של 150 עמודים, שאמור להיות מודפס ב-100 עותקים בדפוס דיגיטלי, ויחולק בין בני המשפחה, אז ההוצאה על העימוד לא עומדת בפרופורציה לשאר הוצאות הדפוס, ויתכן לשקול חלופות למעמד מקצועי.
אתמול מישהו הביא לחבר שלי לעמד חוברת עם 30 עמודים:eek:

ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?

ימצא את עצמו מהר מאוד בגניזה, וסליחה על הביטוי.
עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?

אבל לא חושב שיש צורך לעמד את כל הספר אצל גרפיקאית.
גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אתמול מישהו הביא לחבר שלי לעמד חוברת עם 30 עמודים:eek:


ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?


עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?


גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
תודה לכל המגיבים, ובמיוחד ל @תא חזי על ההודעות האחרונות, עם הקלילות ומעט ההקצנה הנדרשת, כדי להעביר טוב את המסר, כגון זה -
ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?
או זה -
לימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?
שאפו ענק!

נשמע כאן באופו חד משמעי, בעיקר ע"י מעמדים... אבל בהחלט לא רק, שגם ספר תורני מובהק שאינו רב טקסט [לא שאני מבין הרבה בזה...], נדרש עימוד.
אני באופן אישי זכיתי בס"ד להוציא כמה דברים בחיי, חלקם קטנים, חידו"ת שלי [אין להשיג בחנויות, אזל!!!...] או חוברות עם חידו"ת לרגל אירועים משפחתיים, כך התחלתי.... ולאחרונה אף ספר גדול שערכתי למען אחרים, ועליו השקיעו הון רב בעימוד וגרפיקה, ואכן יש הבדל גדול בתוצאה.
אמנם, מנסיוני אחרי שימוש רב בכל אפשרויות העימוד בוורד, ויש שם הרבה, ניתן להגיע לתוצאות לא רעות בכלל, נעימות לעין, ישרות, ולא בטוח שאדם מן השורה יראה הבדל בין זה לעימוד מקצועי.
מי שירצה אוכל לשלוח לו באישי דוגמאות, אך בודאי שבאופן כללי עדיף מעמד מקצועי שיעשה את זה טוב יותר, ומהר יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ואם ח"ו ח"ו אלו חידושי עצמו - ואין דפוס ראשון?
כתבתי "טקסט", כך רגילים לקרוא אצלנו לחומר הבסיס (תנ"ך / משנה / גמרא, וכו') שעליו מביאים את הביאור המשולב בן זמננו המבוסס כולו על ראשונים ואחרונים.
אותו הטקסט יש להשוות לדפו"ר או לכת"י, אבל לא לפני שעושים עבודת מחקר יסודית על הדפו"ר / כת"י מה מדויק ביותר.
"חידושי עצמו" לא דיברתי ע"ז, אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
עימוד טוב זה לא אינדיקציה אבסולוטית, ואם התוכן מלא שטויות?
דווקא הדגשתי במפורש שאין קיצורי דרך והתוכן חייב להיות איכותי ומזוקק.
להיפך, אחר שהתוכן מושלם, חייבים להשקיע גם בעימוד משובב עין.
גם לא ממש כדאי דווקא אצל גרפיקאי/ת - כי ממה שאני רואה בפורום מעמדים הם/הן באים לשאול בנוסח כזה: "מלא שנים לא עימדתי, איך עושים (דבר בסיסי מאוד כלשהו)?".
חזק ביותר!
באמת המלצתי על שילוב גרפיקה שאותו יעשה המעמד.
קח למשל "משניות תלמידים" שאני עובד עליו עכשיו (בין היתר...), יש עיטור מעניין על המילה הראשונה בכל תחילת מסכת. רצ"ב דוגמא.
עיטור כזה יכול להוסיף הרבה, אותו עושים אצל גרפיקאי מומחה ומוסיף אותו המעמד המקצועי.

אכן:
 

קבצים מצורפים

  • עמוד ראשון ממשניות תלמידים מסכת שבועות.pdf
    KB 1,015.7 · צפיות: 31
  • הוסף לסימניות
  • #17
אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
לא כל עולם התורה סובב סביב הנישה של "ביאורים משולבים".
אולי רק ממלכת התורה...


אגב - העימוד של המשניות יפה מאוד. רק הארה קטנה - הכותרת-צד של המשנה הראשונה, כדאי להוריד אותה שתהיה נגד גוף המשנה, כשהיא כנגד העיטור - זה קצת לא ברור לאן היא שייכת.
(אם כי הכי טוב היה, לדעתי - להעביר את כותרות הצד צמוד למשניות, ולא בשולי העמוד כשהברטנורא מפסיק בין המשניות לכותרות, אבל אני מבין שזה בלתי אפשרי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
חזק ביותר!
באמת המלצתי על שילוב גרפיקה שאותו יעשה המעמד.
קח למשל "משניות תלמידים" שאני עובד עליו עכשיו (בין היתר...), יש עיטור מעניין על המילה הראשונה בכל תחילת מסכת. רצ"ב דוגמא.
עיטור כזה יכול להוסיף הרבה, אותו עושים אצל גרפיקאי מומחה ומוסיף אותו המעמד המקצועי.
יש לא מעט מעמדים (ואני הקטן נמנה ביניהם) שהם עושים בעצמם עיטורים יפים, שערים וכריכות.
לא תמיד צריך לפזר את העבודה בין כמה אנשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הוא התכוון שאהב את הודעתך, ולא אהב את עבודת הממלכה....
אני דווקא מאוד מאוד אוהב, מכמה סיבות.
אבל לומר כאילו שאלה הספרים היחידים שיוצאים בעולם וזה הקנה-מידה להכל, וספרים שהם חידושים עצמיים הם זניחים, וכמשתמע מלשונו הטהור/הזהב/הקדוש של ידידנו ומכובדנו (מחק את המיותר):

כתבתי "טקסט", כך רגילים לקרוא אצלנו לחומר הבסיס (תנ"ך / משנה / גמרא, וכו') שעליו מביאים את הביאור המשולב בן זמננו המבוסס כולו על ראשונים ואחרונים.
...
"חידושי עצמו" לא דיברתי ע"ז, אלו בדר"כ משווקים לאנשים שלהם המאמינים בדבריהם, ואכמ"ל...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה