פונט לסידור

[עמירם יוסף]

הקרדיט זה לאביעד בן סימון, בתיקון הכללי הזה אני רק ערכתי

נו באמת איך זה נראה
אין ענין לעשות כל פסוק בנפרד וישור לימין

 

[עמירם יוסף]

זה ווילנא-חדש של פונטסטאר, מופיע במחשבים כ-RmzVilna. (ראה קטלוג עמ' 30, רצ"ב).
אכן גירסא של וילנא יפה במיוחד.
שים לב שסידור "יחווה דעת" מופיע כולו גם הוא בגופן הזה, משום מה לא ראיתי עוד סידורים שמשתמשים בזה.
כמו שהעירו קודמי, רוב הפונטים של איתמר נתן מתאימים פחות לטקסט רץ, גם אלו שכן, לדעתי יתאימו בספרים פחות בסידורים שם יש מקובלות שקשה לשנות. (הייתי כמובן מתפאר בהם לכותרות וכו')
גם גירסאות הוילנא המפוארות - קצת מקשות לקריאה רציפה כמו שצפוי מסידור, לכן נדמה לי כדאי לדבוק בגירסאות הוילנא השונות.

מלא סידורים משתמשים עם זה

 

[שלימות]

אין ענין לעשות כל פסוק בנפרד וישור לימין

זה היה הבקשה של בעל הבית, אבל יצא יפה בעיני

 

[עמירם יוסף]

זה לא נראה טוב איתמר היקר
אבל אם הלקוח ביקש ולא הצלחת לשכנעו אז בעיה שלו

 

[תלמידים]

מלא סידורים משתמשים עם זה

החכמיני נא - רבינו.
לא מכיר, ניסיתי במשך השנים לעקוב, כנראה שלא מספיק.

אגב, דיברו פה על אביעד בן סימון, איפה הוא נעלם?! מאז שפלדהיים פשטו רגל, נפלו לי ההשראות...

התיקון הכללי ההוא, דווקא יפה.
אם כי היה נכון לשחק קצת עם המרווחים שבין האותיות, לתת אוויר. נכון בכל פונט - בפרט בפונטים של איתמר נתן, שם הוא סומך על המעמדים שידעו לרווח כפי הצורך.
בעניין הניקוד, אני עם זה.
בעיני הניקוד הוא כלי עזר (לכן קצת קשה לי ללמוד משנ"ב במהדורות המנוקדות), גגלי עזר גדולים מדי - מקשים מדי, קטנים מדי - עוזרים.
יתכן ואני בדעת מיעוט.
אבל גם אם זה פחות קריא, זה ודאי יותר יפה...

 

[תא חזי]

זה לא נראה טוב איתמר היקר
אבל אם הלקוח ביקש ולא הצלחת לשכנעו אז בעיה שלו

(ככה עושים בהרבה מאוד הוצאות של תיקון הכללי, זו הרגילות. זה מה שהרוב רוצים כנראה. נו)

 

[תא חזי]

בעיני הניקוד הוא כלי עזר (לכן קצת קשה לי ללמוד משנ"ב במהדורות המנוקדות), גגלי עזר גדולים מדי - מקשים מדי, קטנים מדי - עוזרים.
יתכן ואני בדעת מיעוט.
אבל גם אם זה פחות קריא, זה ודאי יותר יפה...

אבל הם ממש ממש קטנים, זה כבר מוגזם.

 

[עמירם יוסף]

מעמד טוב זה גם מעמד שיודע להדריך את הלקוח מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה לא טוב!

החכמה בעימוד קודם כל שיהיה קריא ונכון, אחר כך שיהיה יפה, ולא הפוך

הפונטים של איתמר הם מהממים, אבל רק לכותרות או משפטים קטנים, לקריאה ברצף הם לא מתאימים

הניקוד שלהם לא יושב טוב עדיין בכלל

והניקוד שלהם מאוד קטן ביחס לאות, בכתב גדול זה עוד סביל, בכתב קטן לא רואים אותו בכלל, ובזמנו הערתי לו על זה

 

[יענקי R]

מצטרף לקודמיי.
הפונטים המהממים של @איתמר נתן - פחות מתאימים לרץ, חוץ מפונטוב, רק שהוא לא מתאים לכל טקסט.
אמנם לטקסט של סידור פחות אפשר לקרא 'טקסט רץ'... אבל עדיין, הפונטים של הנ"ל מדי יפים בשביל למלא עמודים שלמים.

ולגבי בעיות הריווח והניקוד בפונטים שלו, זו בעיה מוכרת ואני בקשר אתו בענין.
למשל, ראו את הוא"ו במילה האמצעית:

והיו לי עוד בעיות, כמו אותיות שנעלמו בייצוא/הדפסה לPDF, כמו זה:

והודעת השגיאה שעולה:

מקווים לטוב.

 

[תא חזי]

הפונטים המהממים של @איתמר נתן - פחות מתאימים לרץ, חוץ מפונטוב, רק שהוא לא מתאים לכל טקסט.

השבת קראתי בספר שעומד ב"פונטוב", האותיות היו קטנות, זו היתה הרגשה כאילו קראתי בדפוס ישן.
חבל. העבודות שלו כ"כ מושקעות, חבל שלא עושים בהם שימוש נכון.

 

[עמירם יוסף]

השבת קראתי בספר שעומד ב"פונטוב", האותיות היו קטנות, זו היתה הרגשה כאילו קראתי בדפוס ישן.
חבל. העבודות שלו כ"כ מושקעות, חבל שלא עושים בהם שימוש נכון.

כי גם הוא לא מתאים לטקסט רץ

 

[יענקי R]

כי גם הוא לא מתאים לטקסט רץ

תלוי איפה.
יש ספרים שאיתמר עצמו עימד ועיצב, עם הפונט הזה כרץ, והם יצאו חבל"ז.
אני מסכים שהוא לא מושלם לרץ, אבל הוא בגדר הסביר.

 

[עמירם יוסף]

מה שתלוי מתייבש

 

[גיוון]

מצטרף לקודמיי.
הפונטים המהממים של @איתמר נתן - פחות מתאימים לרץ, חוץ מפונטוב, רק שהוא לא מתאים לכל טקסט.
אמנם לטקסט של סידור פחות אפשר לקרא 'טקסט רץ'... אבל עדיין, הפונטים של הנ"ל מדי יפים בשביל למלא עמודים שלמים.

ולגבי בעיות הריווח והניקוד בפונטים שלו, זו בעיה מוכרת ואני בקשר אתו בענין.
למשל, ראו את הוא"ו במילה האמצעית:
צפה בקובץ המצורף 598483
והיו לי עוד בעיות, כמו אותיות שנעלמו בייצוא/הדפסה לPDF, כמו זה:
צפה בקובץ המצורף 598484

והודעת השגיאה שעולה:
צפה בקובץ המצורף 598485

מקווים לטוב.

בתג אפשר לשחק בקרנינג בקלות ולסדר את זה אחת ולתמיד
אבל לדעתי זה לא שווה את זה

פשוט מגוחך לראות אופן השימוש בפונטים של איתמר שבמקום שיהיו גופני ראווה או פתיח מנסים להתשמש בהם לרץ והתוצאות בהתאם...

 

[עמירם יוסף]

בתג אפשר לשחק בקרנינג בקלות ולסדר את זה אחת ולתמיד
אבל לדעתי זה לא שווה את זה

פשוט מגוחך לראות אופן השימוש בפונטים של איתמר שבמקום שיהיו גופני ראווה או פתיח מנסים להתשמש בהם לרץ והתוצאות בהתאם...

אבל יש חסידים של האינדיזיין

 

[צח מלול]

אבל יש חסידים של האינדיזיין

שכבודם במקומם מונח.
ומקומם בכבוד מונח.

 

[עמירם יוסף]

צח היקר אני אגיד לך משהו
מי שלא יודע תג והוא מנסה באינדיזיין בכח לעשות, אז אין לו ברירה, זה מה שיש לו.

אבל מי שיודע תג ועדיין ממשיך במרדו, הרי הוא חוטא למטרה, והוא רחום יכפר עון.

ואיה מקום כבודו להעריצו

 

[תא חזי]

צח היקר אני אגיד לך משהו
מי שלא יודע תג והוא מנסה באינדיזיין בכח לעשות, אז אין לו ברירה, זה מה שיש לו.

אבל מי שיודע תג ועדיין ממשיך במרדו, הרי הוא חוטא למטרה, והוא רחום יכפר עון.

ואיה מקום כבודו להעריצו

נו

אמנם לטקסט של סידור פחות אפשר לקרא 'טקסט רץ'...

טקסט של סידור הוא אבי אבות ה'טקסט רץ'.
זה לא טקסט שצריך לרוץ, הוא צריך לטוס.

כשאתה בא להתפלל - אתה בא להתפלל, לא רק לראות יצירת אומנות.

 

[יענקי R]

טקסט של סידור הוא אבי אבות ה'טקסט רץ'.

בשביל זה עושים אותו בוילנא הכי כבד שיש.
נו באמת.

אגב, אתה בטח מכיר את המשל על מי שנוסע מהר, בסוף נופל מהעגלה... אז לא כ"כ כדאי לטוס בתפילה.

 

[תא חזי]

בשביל זה עושים אותו בוילנא הכי כבד שיש.
נו באמת.

אגב, אתה בטח מכיר את המשל על מי שנוסע מהר, בסוף נופל מהעגלה... אז לא כ"כ כדאי לטוס בתפילה.

היא הנותנת. פונט "שמן" נוח לקריאה ממושכת, מאותה סיבה שקיים היום במחשבים ובמכשירים שונים "מצב לילה" (שבו הצבעים מתהפכים, הלבן נהיה שחור, והשחור נהיה לבן) - כל האלמנט של קריאה הוא באמצעות "ניגודיות", שעל ידה העין מבדילה בין שחור ולבן וכו', וככל שהניגודיות יותר גבוהה - ככה הקריאה/צפיה וכו' יותר ברורה. מצד שני - בקריאה ממושכת העין מתחילה להתעייף, מפני שהניגודיות מבוססת על כך שיש צבע שמחזיר פחות אור מהשני (לדוגמא שחור מחזיר פחות אור מהצהוב/לבן וכו'), לכן כדי לאפשר קריאה ממושכת צריך לאזן בין ההופעה של הצבעים. ואם נותנים יותר משקל לשחור, זה יותר טוב מבחינת העין - כי העין מתאמצת יותר כדי לקלוט צבע לבן (כי צבע לבן מחזיר יותר אור), וכשיש יותר שחור על הדף, היא פחות צריכה להתאמץ כדי לקלוט את הניגודיות (וממילא הברירה היחידה היא להשתמש בפונטים "שמנים", כי זה לא ריאלי להדפיס סידור בלבן על גבי שחור).

דבר דומה עושים בעיצוב אתרי אינטרנט - בד"כ לא משתמשים בפונטים סריפיים, אלא בסנס-סריף (לדומא הלוטיקה, אריאל וכו'), פונטים שאין להם שפיצים וסיומות חדות, ובכללי, קווים יותר נקיים -
וזה כדי שיהיה יותר קל להציג ולקרוא אותם על גבי מסכי מחשבים, בלי שהעין תצטרך להתאמץ לקלוט פרטים "שוליים" כמו תגים ושפיצים של אותיות. מאותה סיבה, שהמאמץ להבדיל את הניגודיות, מעייף את העין.