שתי אופציות עסיסיות מאד מאד מאד:
אופציה א':
מערבבים חרדל עם מיונז ביחס של 2:1 לטובת החרדל. (שתי כפות חרדל כף מיונז, לשם הדוגמא.)
עם כפפות- נוטלים חופנים מהתערובת ומורחים בנדיבות על פרוסות החזה משני הצדדים.
מניחים בתבנית עם נייר אפיה, מפזרים מעל כל שניצל פירורי לחם (עדיף מוזהב אבל לא חובה) בנדיבות. (רק על הצד העליון)
מרססים בספרי שמן או מזלפים מעט שמן זית על הפירורים.
מניחים על התבנית שכבה נוספת של נייר אפיה שתכסה את השניצלים, מכניסים לתנור שחומם מראש על 200 מעלות, עדיף על טורבו.
כשהבשר מלבין (בערך רבע שעה אח"כ, תלוי בעובי הפרוסות) מסירים את נייר האפיה העליון ואופים עוד 7-10 דק', תלוי-תנור, עד שהפירורים מזהיבים.
הרוטב שנמרח בנדיבות מתחת לפירורים שומר על החזות רכים ועסיסיים ונותן תחושה 'רטובה' בפה.
פירורי הלחם מלמעלה בשביל שנרגיש בכל זאת שזה שניצל

מוסיפים פריכות וזהיבות נאה.
*שימו לב לעקוב אחרי השניצלים, זמן האפיה משתנה בהחלט מתנור לתנור וחבל שייתייבשו.
אופציה ב':
אומץ ממתכון של סלמון

מערבבת דבש, רוטב סויה ומעט שום כתוש. (כמויות לדוגמא, בערך: שתיים וחצי כפות דבש, כף רוטב סויה, שן שום כתושה גדולה)
שוב, מורחים את פרוסות החזה בנדיבות משני הצדדים.
מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.
מפזרים בנדיבות על הצד העליון בצל מטוגן קראנצ'י מוכן של פאשקס (האריזות החומות שפורסמות הרבה לאחרונה- מוצר מנצח בעיני לעוד הרבה דברים, אגב)
מכניסים לתנור לכ-20 דק' על 200 מעלות, טורבו.
כמובן שגם כאן - תלוי בתנור, שמנה עין על החזות שלא יתייבשו, אבל שמזלג יינעץ בקלות והבשר לבן.
התוצאה מפתיעה ממש: טעמים מעניינים, שילוב הפריכות של הבצל הקראנצ'י עם רוטב חמוץ-מתוק.
עד כה כל הטועמים ביקשו מתכון
הסוד הוא בעצם ציפוי טוב ועסיסי וצליה מהירה על חום גבוה שהופכת את העוף לראוי למאכל לפני שהוא מתייבש...
בהצלחה.