לדוברי אידיש: איך לתרגם 'במקביל'?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לגבי השימוש במילים כאלה ואחרות. תלוי לאיזה גיל החומר מיועד. לילדים קטנים לא מרבים להשתמש במילים פחות מדוברות ביומיום, כי פשוט חבל שיעצרו את רצף הקריאה על כל כמה מילים לברר את פשרן.
אבל לגדולים יותר / מבוגרים, אין סיבה למנוע מהם את עושר השפה, רק בגלל שמילים מסוימות הן פחות מדוברות. לכן גם אם פעם ראשונה לא יבינו מעצמם את התרגום המדויק של המילה שהתחדשה להם, הם יבררו ויקבלו מענה, והנה נוספה להם עוד מילה לאוצר המילים שלהם. אבל תמיד - גם בגיל שמתחילים בכלל להנחיל דיבור ואוצר מילים לפעוט קטנטן - תמיד מומלץ להשתמש במלים מורכבות מעט, אשר מעבר לרמת המילים הבסיסית שלו, רמת הדיבור שלו, ולאוצר המילים הקיים שלו.
ילדים אשר דברו אתם ברמה די גבוהה כבר מהתחלה, אבל כמובן רמה תואמת גיל ומשכל, רכשו באמת בפועל שפה עשירה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לגבי השימוש במילים כאלה ואחרות. תלוי לאיזה גיל החומר מיועד. לילדים קטנים לא מרבים להשתמש במילים פחות מדוברות ביומיום, כי פשוט חבל שיעצרו את רצף הקריאה על כל כמה מילים לברר את פשרן.
אבל לגדולים יותר / מבוגרים, אין סיבה למנוע מהם את עושר השפה, רק בגלל שמילים מסוימות הן פחות מדוברות. לכן גם אם פעם ראשונה לא יבינו מעצמם את התרגום המדויק של המילה שהתחדשה להם, הם יבררו ויקבלו מענה, והנה נוספה להם עוד מילה לאוצר המילים שלהם. אבל תמיד - גם בגיל שמתחילים בכלל להנחיל דיבור ואוצר מילים לפעוט קטנטן - תמיד מומלץ להשתמש במלים מורכבות מעט, אשר מעבר לרמת המילים הבסיסית שלו, רמת הדיבור שלו, ולאוצר המילים הקיים שלו.
ילדים אשר דברו אתם ברמה די גבוהה כבר מהתחלה, אבל כמובן רמה תואמת גיל ומשכל, רכשו באמת בפועל שפה עשירה יותר.
נכון מאד.
אם יש באידיש מילים פשוטות יותר - אז לילדים קטנים אפשר בהחלט להשתמש במשלב נמוך יותר של השפה ולחשוף אותם למשלב גבוה בהדרגה.
אבל, אם המילה באידיש נראית מורכבת, ואין לה חלופה פשוטה יותר, ממש לא נכון להכניס מילה בשפה אחרת. אם רויבער נשמע גבוה מדי, ותכתבו "גזלנים" הם יתרגלו להכניס מילים בעברית בשביל למלא חורים, וישארו עם שפה דלה, לא חבל? אדרבא, תכניסו מילים נדירות יותר, תאתגרו את הילדים שפתית, הם רק ירוויחו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכון מאד.
אם יש באידיש מילים פשוטות יותר - אז לילדים קטנים אפשר בהחלט להשתמש במשלב נמוך יותר של השפה ולחשוף אותם למשלב גבוה בהדרגה.
אבל, אם המילה באידיש נראית מורכבת, ואין לה חלופה פשוטה יותר, ממש לא נכון להכניס מילה בשפה אחרת. אם רויבער נשמע גבוה מדי, ותכתבו "גזלנים" הם יתרגלו להכניס מילים בעברית בשביל למלא חורים, וישארו עם שפה דלה, לא חבל? אדרבא, תכניסו מילים נדירות יותר, תאתגרו את הילדים שפתית, הם רק ירוויחו.

למילה גזלן מצאנו לה יותר שימוש באידיש הגבוה, המורכבת יותר (ייווא, א.א. וו.)
כגון ה'שפריכווארט' הידוע: "א גנב ארבעט ביינאכט, א גזלן בייטאג, און א ליגנער שלאפט נישט" ו"א גוי איז א גזלן"
'גזלן' מבטא הרבה יותר חזק את הרוצח המפחיד מ'רויבער', דרך אגב אם כבר 'רויבער' מתאים יותר א באנדע רויבער.

וכן עוד טעות נפוצה שאנשים לא יודעים זה שאידיש כבר פיתחה לעצמה שפה ספרותי כשלכל מילה עוטפת אותה רגשות מסוימות ושונות מחברתה הדומה לה אומנם במשמעות, ולא ניתן להשתמש עם כל מילה לכל משפט,
גם אם אילו מילים 'עשירים' ויפים.

לפעמים מה שמילה אחת 'פשוטה' נותנת לסיפור/משפט לא יכול עשר מילים מורכבות לעשות...
לסיום צריכים לקרוא המון חומר באידיש (בפרט את חוקים שלה) ולא רק לפתוח אוצר מילים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
למילה גזלן מצאנו לה יותר שימוש באידיש הגבוה, המורכבת יותר (ייווא, א.א. וו.)
כגון ה'שפריכווארט' הידוע: "א גנב ארבעט ביינאכט, א גזלן בייטאג, און א ליגנער שלאפט נישט" ו"א גוי איז א גזלן"
'גזלן' מבטא הרבה יותר חזק את הרוצח המפחיד מ'רויבער', דרך אגב אם כבר 'רויבער' מתאים יותר א באנדע רויבער.

וכן עוד טעות נפוצה שאנשים לא יודעים זה שאידיש כבר פיתחה לעצמה שפה ספרותי כשלכל מילה עוטפת אותה רגשות מסוימות ושונות מחברתה הדומה לה אומנם במשמעות, ולא ניתן להשתמש עם כל מילה לכל משפט,
גם אם אילו מילים 'עשירים' ויפים.

לפעמים מה שמילה אחת 'פשוטה' נותנת לסיפור/משפט לא יכול עשר מילים מורכבות לעשות...
לסיום צריכים לקרוא המון חומר באידיש (בפרט את חוקים שלה) ולא רק לפתוח אוצר מילים...
אבל דוקא מי שקרא הרבה חומר באידיש ומכיר השפה נדמה לי שיודה, שלכתוב:
אין דער צייט וואס... זענען זיי אנטקעגנגעקומען א גרופע גזלנים (בעיני עדיף על פני רויבער).
זה ממש שגויה אידישאית. ולא ניתן בדיוק להסביר מדוע ב'שפריכווארט' שהבאתם זה כן מתאים וכאן לא. אי אפשר להשוות אחד להשני, וצריך לתפוס את הלך הרוח של השפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ולא ניתן בדיוק להסביר מדוע ב'שפריכווארט' שהבאתם זה כן מתאים וכאן לא. אי אפשר להשוות אחד להשני, וצריך לתפוס את הלך הרוח של השפה.
כי באידיש יש המון שילוב של מילים בלשה"ק, יותר בצורה של ביטויים. ככה יש לנו את "דער עולם זאגט" או "עס איז נישט א גרויסע מציאה" ועוד המון.
המילים הללו לא באות במקום המילים באידיש. מי שאומר "מאמע לשון" מכיר את המילה "שפראך", ומי שאומר "גיב מיר א מנוחה" - לא בהכרח שהוא לא מכיר חלופה באידיש (נניח רוהיגקייט). וכן, לפעמים באמת המילה גזלנים מתאימה יותר, כי היא מבטאת משהו חזק יותר ממקבילתה האידישאית. הרעיון הוא לא לתת חלופה קבועה למילה מסוימת מתוך מחשבה (מוטעית) שהמילה בשפה קשה מדי או לא מדוברת. דובר שפה צריך להכיר את אוצר המילים המורחב שלה. אחר כך הוא יכול להחליט אם הוא רוצה לשלב ביטויים משפה אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אבל דוקא מי שקרא הרבה חומר באידיש ומכיר השפה נדמה לי שיודה, שלכתוב:

זה ממש שגויה אידישאית. ולא ניתן בדיוק להסביר מדוע ב'שפריכווארט' שהבאתם זה כן מתאים וכאן לא. אי אפשר להשוות אחד להשני, וצריך לתפוס את הלך הרוח של השפה.
אני מכירה היטב את ה'הלך ילך' של השפה (בעלי מורה מקצועית לאידיש וכן מתרגם משפות אחרות)
מה שגוי במשפט הנ"ל?
(הנקודות באו במקום מילים אחרות ולא
- אין דער צייט וואס זענען זיי אנטקעגנגעקומען א גרופע גזלנים)

רויבער זאת גם מילה מצוינת הכרתי אותה מאז שאני זוכרת את עצמי
אבל...בשביל להעצים את ה'רויבער' צריכים להוסיף לו שילדערונגס-ווארט (תואר) מה שאין כן 'גזלן'.
הרי רויבער נלקחה מ'רויב' - הדבר הגנוב/הגזול.

בדיוק נזכרתי בעוד מילה מתאימה - 'באנדיט' שאולי מתאימה למשפט הנ"ל.

נ.ב. 'שפריכווארט' פירושו פתגם, אימרה. בשום פנים ואופן לא ביטוי

-----------------

למי שמעוניין צירפתי קובץ שקשור לעניין שלנו, בפרט הקטע האחרון (עמ' 108)
 

קבצים מצורפים

  • Pages from Hebrewbooks_org_43571.pdf
    1 MB · צפיות: 117
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני מכירה היטב את ה'הלך ילך' של השפה (בעלי מורה מקצועית לאידיש וכן מתרגם משפות אחרות)
מה שגוי במשפט הנ"ל?
(הנקודות באו במקום מילים אחרות ולא
- אין דער צייט וואס זענען זיי אנטקעגנגעקומען א גרופע גזלנים)

רויבער זאת גם מילה מצוינת הכרתי אותה מאז שאני זוכרת את עצמי
אבל...בשביל להעצים את ה'רויבער' צריכים להוסיף לו שילדערונגס-ווארט (תואר) מה שאין כן 'גזלן'.
הרי רויבער נלקחה מ'רויב' - הדבר הגנוב/הגזול.

בדיוק נזכרתי בעוד מילה מתאימה - 'באנדיט' שאולי מתאימה למשפט הנ"ל.

נ.ב. 'שפריכווארט' פירושו פתגם, אימרה. בשום פנים ואופן לא ביטוי

-----------------

למי שמעוניין צירפתי קובץ שקשור לעניין שלנו, בפרט הקטע האחרון (עמ' 108)
אני מרשה לעצמי להניח ששפת האם שלכם אינו אידיש. כך זה נראה לי מתוך שלל התגובות שלכם למעלה. וכדי להבין 'מה שגוי במשפט ההוא' פשוט צריך לגדול על שפה מסויימת, או לחליפין לקרוא הרבה מאד ספרים באידיש, כדי לתפוס מדוע המשפט ההוא לא תואם להלך רוח של הדיבור ההמוני באידיש. בסך הכל, להשתמש במילה מסויימת בהקשר מסויים, זו החלטת ההמון, ולא כלל ברזל בכתיבת שפת האידיש.

נ.ב. מה הקשר בין 'שילדערונגס-ווארט' לבין 'תואר'? אכן 'תיאור' ו'תואר' דומים מאד, אבל אין ביניהם קשר, אם כי יתכן שבאופן עקיף מילת תואר נובע מחמת שה'תואר' אמור לתאר מי הוא אותו בן אדם, אבל וודאי שמלת 'שילדערן' לא בא בשימוש בהקשר של 'תואר'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
רויב זה שלל, רויבער זה שודדים, שמסוגלים לשדוד ולשלול למשל את כספו של האדם, את חירותו, ואפילו את חייו.
גזלנים לעומת זאת, לא נראה לי שהכוונה והשימוש במילה הזאת מבטאים למשל שלילת חיים וחירות, אלא רק שוד כספי/רכוש
ושימוש למשל במילה גזלנים, כשהיא במקום ובסיטואציה המתאימים, כמו שאר מילות לשה"ק המשולבות בתוך האידיש, אינו פוגם במאום בעושר השפה ובאוצר המילים, אלא א"כ בעקבות שילוב מילים בלשה"ק יפסיקו להשתמש במילה המקורית באידיש, שלרוב זה לא קורה אצל אלו שמדברים לומדים קוראים וכותבים באידיש. אלה יכירו היטב הן את האידיש - על כל רמות הדיבור שלה, והן את המילים בלשה"ק שמשולבות בה, ולא באות במקום המקור. אין שום פסול בכך שמשתמשים במילים משולבות כאלו.
ועל אידיש "טהורה טהורה" ללא שום שימוש במילים בלשה"ק, (הסיבות לכך הגורמים והכוונות, אינם חיוביים כלל. מגמה זאת הייתה נהוגה בתקופות קדומות - משכילים למשל) אוכל להרחיב עוד הרבה. אבל אכמ"ל. כי מי שיודע יודע ומתמצא, ומי שלא עדיף לא להיכנס לסבך הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני מרשה לעצמי להניח ששפת האם שלכם אינו אידיש. כך זה נראה לי מתוך שלל התגובות שלכם למעלה. וכדי להבין 'מה שגוי במשפט ההוא' פשוט צריך לגדול על שפה מסויימת, או לחליפין לקרוא הרבה מאד ספרים באידיש, כדי לתפוס מדוע המשפט ההוא לא תואם להלך רוח של הדיבור ההמוני באידיש. בסך הכל, להשתמש במילה מסויימת בהקשר מסויים, זו החלטת ההמון, ולא כלל ברזל בכתיבת שפת האידיש.

נ.ב. מה הקשר בין 'שילדערונגס-ווארט' לבין 'תואר'? אכן 'תיאור' ו'תואר' דומים מאד, אבל אין ביניהם קשר, אם כי יתכן שבאופן עקיף מילת תואר נובע מחמת שה'תואר' אמור לתאר מי הוא אותו בן אדם, אבל וודאי שמלת 'שילדערן' לא בא בשימוש בהקשר של 'תואר'.
גם אני מסיקה כך. למשל מהמשפט - האקראי יש לציין - גיב מיר א מנוחה, בשעה שבאידיש שוטפת לא יתבטאו כך, אלא לאז מיר אביסל מנוחה.
אך לגבי שילדערונגס ווארט טעות בידכם, ואתכם הסליחה. כי תואר ותיאור קשורים ועוד איך, כפי שציינתם בעצמכם בהמשך, וזה נכון. ושילדערן זה לתאר (אמנם לא "להכתיר בתואר" שזה כבר באטיטלען למשל) אבל כשרוצים להגיד ש"יפה" זה מילת תואר, שם תואר, בהחלט יגידו שילדערונגס ווארט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אבל כשרוצים להגיד ש"יפה" זה מילת תואר, שם תואר, בהחלט יגידו שילדערונגס ווארט.
אני בעניי לא נתקלתי בלהגדיר שם תואר עם המילים 'שילדערונגס ווארט'. אני לא יודע מאיפה זה נובע, ולדעתי זה לא מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני בעניי לא נתקלתי בלהגדיר שם תואר עם המילים 'שילדערונגס ווארט'. אני לא יודע מאיפה זה נובע, ולדעתי זה לא מתאים.
אידיש זה לא רק שפת האם שלי אלא גם שפה שלמדתי, חקרתי ומתמצאת בה בהחלט
לפי מה שהבנתי ממך, רק קראת/דיברת ולא למדת.
(לכן אתה לא מכיר את ההגדרה שילדרונגס-ווארט,
דרך אגב ניתן גם להשתמש ב'אדיעקטיוו' )

נ.ב. אני מכירה היטב את האידיש האמריקאי, הישראלי והירושלמי...
יאלה, נראה לי מספיק חפרנו בנושא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
רויב זה שלל, רויבער זה שודדים, שמסוגלים לשדוד ולשלול למשל את כספו של האדם, את חירותו, ואפילו את חייו.
גזלנים לעומת זאת, לא נראה לי שהכוונה והשימוש במילה הזאת מבטאים למשל שלילת חיים וחירות, אלא רק שוד כספי/רכוש
ושימוש למשל במילה גזלנים, כשהיא במקום ובסיטואציה המתאימים, כמו שאר מילות לשה"ק המשולבות בתוך האידיש, אינו פוגם במאום בעושר השפה ובאוצר המילים, אלא א"כ בעקבות שילוב מילים בלשה"ק יפסיקו להשתמש במילה המקורית באידיש, שלרוב זה לא קורה אצל אלו שמדברים לומדים קוראים וכותבים באידיש. אלה יכירו היטב הן את האידיש - על כל רמות הדיבור שלה, והן את המילים בלשה"ק שמשולבות בה, ולא באות במקום המקור. אין שום פסול בכך שמשתמשים במילים משולבות כאלו.
ועל אידיש "טהורה טהורה" ללא שום שימוש במילים בלשה"ק, (הסיבות לכך הגורמים והכוונות, אינם חיוביים כלל. מגמה זאת הייתה נהוגה בתקופות קדומות - משכילים למשל) אוכל להרחיב עוד הרבה. אבל אכמ"ל. כי מי שיודע יודע ומתמצא, ומי שלא עדיף לא להיכנס לסבך הזה.
זה היה גרמנית ולא אידיש נטו, מה שדווקא החרדים כן ירשו והיום יש שלל מילים שבמקורם מגרמנית (החדשה),
מה שאין כן אצל היידישיסטן, שעקרו כל 'דייַטשמעריזם' מיידיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אפשר לשאול איפה למדת?
אפשר גם באישי
את הרוב מבעלי, ומשלל ספרים שונים ולא נשכח את 'ייווא' שמהם למדתי הרבה חוקים מסובכים ונושאים מורכבים.

אומנם זה לא אומר שאני צודקת במה שכתבתי לעיל, תמיד יש צדדים לכל דבר וכמו שאסתיג כתבה "כשהיא במקום ובסיטואציה המתאימים" מה שמאוד נכון וצודק, רק עם 'גרופע' הרגשתי יותר חיבור ל'גזלנים',
כל ילד וילדה דוברי אידיש מכירים את המילה 'רויבער', רק יותר מצוי 'א באנדע רויבער'.

( "שיקול דעת" בבקשה, אל תקח את הנכתב אישי, תמשיך להפציץ עם נושאים;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
את הרוב מבעלי, ומשלל ספרים שונים ולא נשכח את 'ייווא' שמהם למדתי הרבה חוקים מסובכים ונושאים מורכבים.
מה זה?

( "שיקול דעת" בבקשה, אל תקח את הנכתב אישי, תמשיך להפציץ עם נושאים;))
לא מצאתי סיבה מדוע להיעלב, הכל טוב ומצוין.
אכן אנחנו עומדים על גבול של 'חפירות אישיות'. אז אכן הזמן להסתובב ולהמשיך קדימה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה היה גרמנית ולא אידיש נטו, מה שדווקא החרדים כן ירשו והיום יש שלל מילים שבמקורם מגרמנית (החדשה),
מה שאין כן אצל היידישיסטן, שעקרו כל 'דייַטשמעריזם' מיידיש.
ועקרו כל זכר ללשון הקודש, שתישאר האידיש כמקצוע, כשפה בלבד, ולא כתרבות ומסורת מבדילות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה