בודדת - בודדה

[דיונון]

מה נכון?
ואם שתיהן - האם יש הבדל?

 

[ניק 57430]

בודדה, אין מילה כזאת בודדת

 

[דיונון]

דווקא יש. מצאתי את זה. ואת זה.

 

[ניק 57430]

דווקא יש. מצאתי את זה. ואת זה.

נכון יש, טעיתי, השאלה למה הכוונה, בודדת זה במובן של לבד (כמו יחידה בודדת) ובודדה זה במובן חברתי

 

[7שבע7]

דווקא יש. מצאתי את זה. ואת זה.

על מילוג אי אפשר כל-כך לסמוך, מיטב ידיעתי. הקישור השני חסום לי.
אני חושבת שההבדל הנכון הוא כמו שאילה אחת כתבה:

נכון יש, טעיתי, השאלה למה הכוונה, בודדת זה במובן של לבד (כמו יחידה בודדת) ובודדה זה במובן חברתי

אבל מעניין לשאול על זה באקדמיה ללשון...

 

[אסתיג]

ודאי שיש, ואלו שני שימושים שונים
בודדת - על חפץ בעיקר, כמו קופסה בודדת, חבילה בודדת
בודדה - על אדם בעיקר, הילדה היתה בודדה בתלבושתה, או בודדה בין קבוצת החברות הגדולה ממנה בשנים

 

[אפכא מסתברא]

לבינוני יחידה יש שתי צורות נכונות: בקל - משקל פועלת ומשקל פּוֹעְלָה (הולכת - הוֹלְכָה), בנפעל - משקל נפעלת וגם נִפְעָלָה ׁ(נכבדת - נכבדה), בפיעל - מְפַעֶלֶת וגם מְפַעְלָה ׁׂ(מְרַקֶּדֶת - מְרַקְּדָה), בפֻעל - מְפֻעֶלֶת ומְפֻעָלָה ׁ(מְהֻלֶּלֶת - מְהֻלָּלָה), בהתפעל - מתפעלת ומִתְפַּעְלָה (מתבקשת - מִתְבַּקְּשָׁה), בהפעיל - מפעלת ומפעילה (מַתְאֶמֶת - מַתְאִימָה), בהופעל - מֻפעלת ומֻפעלה (מֻשְׁלֶמֶת - מֻשְׁלָמָה). שתי הצורות בכל בניין נכונות, השאלה מה דבור יותר (בד"כ צורה אחת דבורה והשניה - ספרותית).

 

[חגי פאהן]

בגזרת השלמים הצורה הרגילה של בנין קל היא שׁוֹמֵר/שׁוֹמֶרֶת, אוֹכֵל/אוֹכֶלֶת.
אך ישנה גזרה המכונה גזרת נחי ע"ו, שבניין פיעל ביחיד נראית כמו בנין קל בשלמים, כמו סוֹרֵר (שורש ס.ו.ר), רוֹמֵמָה (שורש ר.ו.מ), נפש שׁוֹקֵקָה (שורש ש.ו.ק), משך ידו את לוֹצְצִים (שורש ל.ו.צ), ועוד. כל אלה הם בעצם בבנין פיעל ומקבילים למשקל קִטֵּל בגזרת השלמים. אלה בנקבה הופכים לשׁוֹקֵקָה, סוֹרֵרָה, רוֹמֵמָה, לוֹצֵצָה וכעזה"ד. איך מצאתי אותם? עברתי על רשימת השרשים מגזרת נע"ו בתוכנת הניקוד המעולה רב-נקד, שאגב עלתה גירסה אתמול ויש פה עדכון על החידושים.
מצד שני, יש מקומות בתנ"ך שכתוב סוֹרֶרֶת, והשאלה אם יש פה הכרזה על שורש שונה (ס.ר.ר, "כפרה סוררת סרר ישראל") או פשוט התגלגלות הלשון. ברור שמבחינה היסטורית יש פה פתח להיווצרות שרשים חדשים מגזרת הכפולים. יש לי הרבה דוגמאות לכאלה, אך לא אלאה אתכם. או אולי חיזוק הטענה שגם נע"ו וגם הכפולים שורש אחד להם, בעל שתי אותיות.

בהפעיל - מפעלת ומפעילה (מַתְאֶמֶת - מַתְאִימָה)

חיפשתי ולהפתעתי לא מצאתי את הצורה מַפְעִילָה לא במקרא ולא בש"ס. אבל בירושלמי כן פעמים ספורות. זה יכול לסייע לצורבים.

 

[אפכא מסתברא]

בגזרת השלמים הצורה הרגילה של בנין קל היא שׁוֹמֵר/שׁוֹמֶרֶת, אוֹכֵל/אוֹכֶלֶת.
אך ישנה גזרה המכונה גזרת נחי ע"ו, שבניין פיעל ביחיד נראית כמו בנין קל בשלמים, כמו סוֹרֵר (שורש ס.ו.ר), רוֹמֵמָה (שורש ר.ו.מ), נפש שׁוֹקֵקָה (שורש ש.ו.ק), משך ידו את לוֹצְצִים (שורש ל.ו.צ), ועוד. כל אלה הם בעצם בבנין פיעל ומקבילים למשקל קִטֵּל בגזרת השלמים. אלה בנקבה הופכים לשׁוֹקֵקָה, סוֹרֵרָה, רוֹמֵמָה, לוֹצֵצָה וכעזה"ד. איך מצאתי אותם? עברתי על רשימת השרשים מגזרת נע"ו בתוכנת הניקוד המעולה רב-נקד, שאגב עלתה גירסה אתמול ויש פה עדכון על החידושים.
מצד שני, יש מקומות בתנ"ך שכתוב סוֹרֶרֶת, והשאלה אם יש פה הכרזה על שורש שונה (ס.ר.ר, "כפרה סוררת סרר ישראל") או פשוט התגלגלות הלשון. ברור שמבחינה היסטורית יש פה פתח להיווצרות שרשים חדשים מגזרת הכפולים. יש לי הרבה דוגמאות לכאלה, אך לא אלאה אתכם. או אולי חיזוק הטענה שגם נע"ו וגם הכפולים שורש אחד להם, בעל שתי אותיות.

חיפשתי ולהפתעתי לא מצאתי את הצורה מַפְעִילָה לא במקרא ולא בש"ס. אבל בירושלמי כן פעמים ספורות. זה יכול לסייע לצורבים.

נחי ע"ו וכן הכפולים בצורתם החסרה מ"ם ההווה בפיעל ובפועל הם דבר אחד, ומה שכתבתי לגבי יחידה בבנין קל זה דבר אחר. הצורה שונה ג"כ: בקל הווה יחידה עה"פ בשווא (או בחטף במקום הנצרך לכך) ולא בצירי.
הדוגמא היחידה שעולה כרגע בזכרוני היא משורש עט"ה: שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה (שה"ש א, ז)
ולגבי 'מפעילה' במקרא - 'תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי' וגו'...

 

[חגי פאהן]

נחי ע"ו וכן הכפולים בצורתם החסרה מ"ם ההווה בפיעל ובפועל הם דבר אחד, ומה שכתבתי לגבי יחידה בבנין קל זה דבר אחר. הצורה שונה ג"כ: בקל הווה יחידה עה"פ בשווא (או בחטף במקום הנצרך לכך) ולא בצירי.

ולאיזו קבוצה שייכת 'בודדה'?
(או שהיא לא משתייכת לשום קבוצה? )

 

[אפכא מסתברא]

אכן, מתאים לעשות על זה חקירה, על מה ולמה מנקדים אותה בצירי, בשעה שעל פי הכלל היא אמורה להיות בשווא. אולי כדי לבדל אותה מפיעל או פועל עבר נסתרת...
הנה כללי הנטיה של השלמים בבנין פעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה ושלמה שפאן, שמתוכו למדו בני דורי דקדוק:
עריכה: צר לי, 'צרף קבצים' אינו מבצע את העבודה. אפשר הוראות/הבהרות/הדרכה? משהו השתנה בנושא בעקבות השדרוג?

 

[טוהר השלום]

כללי הנטיה של השלמים בבנין פעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה ושלמה שפאן, שמתוכו למדו בני דורי דקדוק:

אם כן, מכאן ההזדהות המוחלטת שלי.
נוסטלגיה במיטבה.

 

[דיונון]

@אפכא מסתברא @חגי פאהן - אלופים אתם!
אני מנסה לעקוב...
ולפי מה שהבנתי 'נוטרה' אמורה להנקד בשוא ולא בצירה.
שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים.
או שפספסתי לגמרי?

 

[גדול מרבן שמו]

מה נכון?
ואם שתיהן - האם יש הבדל?

עכשיו הבנתי למה שאלת...

 

[דיונון]

עכשיו הבנתי למה שאלת...

אם לא התחברת, אפשר גם לעשות או

 

[אפכא מסתברא]

@אפכא מסתברא @חגי פאהן - אלופים אתם!
אני מנסה לעקוב...
ולפי מה שהבנתי 'נוטרה' אמורה להנקד בשוא ולא בצירה.
שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים.
או שפספסתי לגמרי?

שאלה טובה וראויה לחקירה בפני עצמה...

 

[דיונון]

שאלה טובה וראויה לחקירה בפני עצמה...

האבן עזרא כותב ש'נוטרה' שבפסוק הוא תואר.
לפי זה מובנת גם תיבת 'בודדה'.

 

[חגי פאהן]

האבן עזרא כותב ש'נוטרה' שבפסוק הוא תואר.

איך זה מסתדר עם "את הכרמים"?

 

[דיונון]

איך זה מסתדר עם "את הכרמים"?

לא חשבתי על זה.
אולי המילה 'את' משמשת במשמעות 'ב'. כמו שבפסוק 'היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה' המשמעות שונה. אם כי לא באותו שימוש.
איך שלא יהיה, אלו דברי האב"ע: "נטרה" – שם התואר, וענינו: שומרת.
אולי יש בהם כוונה אחרת.
בכל אופן, נראה שיש לחלק בין ניקוד הפועל לניקוד התואר.
וממילא בודדה בצירה.
'הבּוֹדֵדָה בּוֹדְדָה את עצמה'.

 

[אפכא מסתברא]

'הבּוֹדֵדָה בּוֹדְדָה את עצמה'.

בדוגמא זו שהבאת המלה השניה היא פועל בעבר פיעל, לא בהווה קל...