מאמר שפורסם היום ביתד, בליווי קריקטורה:
כפתור הנפץ
אחד מעשירי פריז ערך אירוע מפואר ורב משתתפים לרגל רכישה מוצלחת של חברת תכשיטים ענקית שהיתה מושא חלומותיו. לאחר שנים של תככים עסקיים ומניפולציות פיננסיות, הוא הצליח להפוך את חלומו לרגע של יקיצה משמחת. מלבד משפחתו וחבריו הקרובים, הוא הזמין את ראשי האצולה הכלכלית והפוליטית של אירופה שנימנו על מעגל מקורביו. בגלל הרכב האוכלוסיה, אמצעי הביטחון בכניסה לארמון אותו שכר, היו הדוקים. בזהב שציפה את הקירות השתקפה דמותם של אנשי הביטחון הדרוכים שלא חדלו ממעקב אחרי כל אחד מהנוכחים. לצד הרשמיות, אי אפשר היה להתעלם מהמתח הסמוי שניסר בחלל האויר. בפרט ש"בעל השמחה" היה ידוע כאיש צללים וחלק ניכר מפעילותו העסקית היתה מאחורי מסך ערפל ובמדינות שלא כל אחד יכל לעבור את גבולותיהן.
בגלל יוקרתו של המעמד, כל אחד היה מחוייב ללבוש חליפת "סמוקינג" עם צווארון אדום ותפרים מחוטי זהב אמיתי. במלתחה שבכניסה המתינו חליפות כאלה בכל המידות, וכל אורח חוייב לעטות על עצמו את תלבושת השרד האחידה. לפתע נשמע קול לא צפוי במערכת הכריזה. בצרפתית בעלת מבטא ערבי מובהק ובקור רוח מקפיא עצמות, הדהדה ההודעה המוקלטת: "אורחים יקרים! כפתוריהם של חמש חליפות שמסתובבות ביניכם, מולכדו. חמישה אנשים מתוך מאה האורחים, נושאים על גופם כפתור נפץ. באמצעות תנועה לא נכונה, יופעל מרעום וכל מי שיהיה ברדיוס של חמישה מטרים, יפגע".
אף אחד לא ידע מי נושא את המטען, החליפות כולן היו זהות, להוציא המידות. אפשר היה לשמוע את הלמות הלבבות, הנשימות הפכו קצרות, התעוקה הלכה והתגברה. מתקפת הטרור המתוחכם היתה בעיצומה.
לא צריך לתאר את מה שהתרחש באותו רגע באולם המרכזי של הארמון המלכותי. ההמון החוגג קפא בבת אחת, התזמורת התזמורת נשנקה ונדמה, והאורחים, החלו להתרחק זה מזה בצעדים מהוססים למרחק של חמישה מטרים לכל כיוון. כל אחד חשש להפגע כאשר יופעל כפתורו של האורח הממולכד, ודאג לעצמו לטווח ביטחון. כל אחד גם חשש שמא הוא יפעיל את המרעום שאולי הוטמן בחליפתו, ויהרוג חלילה כמה אישים שהינם דמויות מפתח, שהעדרם יכול לשנות את פניה של היבשת. כולם נקטו אמצעי זהירות, @1שלא לפגוע ולא להפגע.
כדור הארץ כולו, יושבי ארץ הקודש ובכללם הצבור החרדי, נמצאים בעיצומו של אירוע כזה. נגיף הקורונה ממשיך להתפרץ ולאיים. הצבור החרדי חשוף הרבה יותר לסכנת ההדבקה, כי חלק גדול מאורחות חייו הוא להיות "ציבור", ברוב עם, במנין. בניגוד לציבור החילוני שאם איננו בוחר ללכת לאירועי פנאי המוניים, החיים שלו מתנהלים בפחות שבטיות והוא מפוזר הרבה יותר. מרן ורבנן רועי ישראל שליט"א שנושאים על כתפיהם את משא הצבור כאשר ישא האומן את היונק מכריזים במכתבם שפורסם השבוע @1"חמירא סכנתא מאיסורא ועל כולנו להשתדל מאוד בכל הדברים שצריכים זהירות".
ההוראות של משרד הבריאות אינן המלצה. יכול אדם לשאת בגופו את הנגיף והוא כלל לא יודע מכך. חלק מהנדבקים אינם מפתחים שום סימפטומים חיצוניים. אין לחולה שום סימני היכר, אבל הוא נמצא באירוע בארמון, וכפתורו פצצה מתקתקת. הוא עצמו איננו נמצא בקבוצת סיכון, אבל הוא מתפלל בבית הכנסת עמוס מתפללים ולא שומר מרחק ומפר בידוד כי "לי זה לא יקרה", . לידו עומד אדם קשיש שיסיים את התפילה ויילך הביתה. אבל בעוד שנים רבות, אחרי מאה ועשרים, יגידו לאותו מתפלל צעיר, "ר' שלמה, ר' יעקב, או ר' דוד, 'שמאלה, אתה רוצח'! רצחת את אותו קשיש שנדבק ממך. לא שמעת להוראת מרנן ורבנן עיני העדשה שליט"א, זלזלת בהוראות משרד הבריאות. הדבקת אנשים על ימין ועל שמאל, ואלו המשיכו להדביק גם כאלה שלא שרדו. שמאלה, אתה רוצח"!
מי שמזלזל בהוראות משרד הבריאות, נושא על כתפיו, אולי שלא בידיעתו וללא הבנה, מטען רב עוצמה וחוגר למותניו חגורת נפץ ביולוגית. מי מתיר לך לסכן ולהסתכן? איך אתה יכול לבוא בקהל ד' ולבית ד' כדי לעשות מצווה, כשאתה לא שומר על הוראות עיני העדה ואתה הופך לחפצא של עבירה. כי תבוא ליראות פני, מי ביקש זאת מידך רמוס באי חצרי. ידיך דמים מלאו. במקום לשאת בעול עם הצבור, במקום להמלט לחוף מבטחים ובד בבד לסוכך על הצבור ולמשות אותו אל סירת ההצלה, אתה מכניס את ראשך לתוך הגליוטינה מרצון ומטביע את סביבתך בטיט היוון? איך אתה מרשה לעצמך לערוך שמחות שלא לפי ההוראות, ושמחתך שלך עלולה חלילה להפוך לאבלם של אחרים? איך אתה יכול להסתובב בשדה מוקשים ולהתפעל מהנוף? מי מתיר את מדיניות בת היענה הזו?
מרנן ורבנן עיני הכדה שליט"א הביאו השבוע במכתבם הנוקב את דברי חז"ל @1"מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. ועוד אמרו אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן והם השמירה הגדולה ביותר שלא יבוא המשחית לחדרי ישראל"<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> התורה שהיא מגנא ומצלא איננה יכולה לחדול לרגע. עיני העדה עמדו על כך שישיבה לא תפסוק והבל פיהם של תינוקות ימשיך לצפצף, כתריס בפני הפורענות. עולם התורה בכפיפות מוחלטת הגביר את הברען ואש התורה מחטאת את כל סביבתה. כל זה נעשה בליבון סוגיה ותיאום עם הרשויות ולכן הוסיפו עיני העדה @1"מ"מ חמירא סכנתא מאיסורא, ועל כולנו להשתדל מאוד בכל הדברים הצריכים זהירות... וכל מי שיש לו אפילו ספיק ספיקא של חולי אצלו או אצל בני משפחתו ואפילו רק נזקק לבידוד על פי ההוראות, ימנע עצמו מבית המדרש ואל יהא חב לאחרינא, וכל זה בבחינת תנאי קודם למעשה"...
עולם התורה סר באופן מפעים למרותם של עיני העדה שליט"א וקול התורה לא פסק. אבל העיקרון הבלתי מתפשר שהם הציבו במכתבם, העיקרון שאסור לעמוד על דם רעך ולא להיות חלילה חב לאחרינא, חייב לרצד מול העינים באותיות של קידוש לבנה. כניסה קטנה בין אנשים ללא שמירת מרחק, לעיתים נראית כצולחת מהמורות ומצליחה. אבל את הידיעה שנדבקת והדבקת, את הידיעה שהכפתור שלך התפוצץ ורצח, תדע רק לאחר זמן. רק אתמול, בבת אחת, מספר החולים נסק במאה, ואיש לא חשד, איש לא זיהה, איש לא ידע, רק פתאום כחלוף זמן. אחר כך, כשיתברר לך שזו היתה "פצצה מתקתקת", בודאי תכה על חטא, אחר כך יהיה מאוחר. יש תקנות שנכתבו בדם ויש הוראות שנחרטו באבן מצבה. חלילה, חלילה, הוראות הזהירות מפני הקורונה עלולות להיות הוראות כאלה. מה תאמר ביום התוכחה אם יראו לך שאתה כתבת אותם? האש הנגיפית עובר משיבולת לשיבולת, והיא כבר שרפה שדות קמה שלמים. אם תרחיק את חלקתך הקטנה, האש לא תוכל לעבור. אם תשמור על בידוד, אם תקפיד על ההוראות, לא רק את נפשך הצלת. קיימת הרבה נפשות בישראל, עולמות מלאים. הנה לפניך החיים וחלילה המוות. שמור על הכללים, ובחרת בחיים.
ישראל פרידמן
הנושאים החמים
