בזכות הקורונה קיבלנו קצת הגיון - חתונות נורמאליות, עדותו של בעל גמ"ח

שנית בנוגע למעטפות - השאלה לאן הולכות המעטפות?
ממה שאני יודעת, בציבור נותני המעטפות החרדיים, המעטפות הולכות לדירת הזוג. ולא מכסות להורים את ההוצאות
ממש לא נכון.
אצל משפחות רבות הכסף מהמעטפות מכסה את האולם ואת כל ספקי החתונה והעודף אם ישנו הולך לזוג.
 
ממש לא נכון.
אצל משפחות רבות הכסף מהמעטפות מכסה את האולם ואת כל ספקי החתונה והעודף אם ישנו הולך לזוג.
לדעתי זה מאוד חכם לעשות ככה כי כשהזוג יודעים שהכסף שנשאר- נשאר בשבילם, הם יעדיפו צלם יותר זול, תזמורת יותר זולה וינסו לחסוך במה שאפשר.
 
דיברתי היום עם מחותן שהולך לחתן בסיון הקרוב,
הוא מתפלל לשני דברים -
1. שהקרונה תיגמר.
2. שהתקנות המגבילות של משרד הבריאות האוסרות על פתיחת אולמי אירועים ימשכו עד אז לפחות...
 
בתור משהי שגיסה התחתן בחתונת קורונה..
תפסיקו על כל המלל המיותר הזה על חתונות קורונה שיותר שמחות וכו'..
1. לא יצא לנו יותר זול!!! בטח לא בפער שמדברים כאן!!!! (בעלי האולם לקחו 20% על אף שהם ביטלו!, הפרחים והמנות עלו כפול לפחות.. והנקיון של הוילות כמה אלפים, ועוד כמה דברים שבדרך)
2. אלו שנתנו את הוילה טענו שזה היתה החתונה הכי שמחה שהיתה אצלהם מתוך 10 חתונות שעשו שם.
והיה באמת מיוחד.
אבל העוגמת נפש בלתי נתפסת, של חתן וכלה שעד יום החתונה לא יודעים איפה יתחתנו ואיך.. וכל המצקצקים בלשונם זה לא כאלו שחוו את הכלה שהיתה בהלםםםםם את החתונה שהוקדמה בשלושה ימים ואת החברות שלא הגיעו הסבא וסבתא שלא השתתפו ואפס חיבוקים וכו, את הבנות דודות שלא השתתפו ועוד בלי סוף. (והזוג קיבל 2 מתנות בסה"כ!)
לחזור הביתה בידיעה שאין שבע ברכות, וגם השבת שבע ברכות רק עם המשפחה המצומצמת למרות מאמץ עילאי (וזה גם עלה הרבה יותר בעקבות המצב שלא היה אולמות ובתי כנסת, ומה שנמצא היה יקר פי כמה, אבל מה לא עושים בשביל לשמח את הילד שלך???!)

אז כשאנחנו קראנו את כל הכתבות המטופשות בענין היה לנו לסכם רק במילה אחת,
מי שלא היה שם לא יבין!
 
בתור משהי שגיסה התחתן בחתונת קורונה..
תפסיקו על כל המלל המיותר הזה על חתונות קורונה שיותר שמחות וכו'..
1. לא יצא לנו יותר זול!!! בטח לא בפער שמדברים כאן!!!! (בעלי האולם לקחו 20% על אף שהם ביטלו!, הפרחים והמנות עלו כפול לפחות.. והנקיון של הוילות כמה אלפים, ועוד כמה דברים שבדרך)
2. אלו שנתנו את הוילה טענו שזה היתה החתונה הכי שמחה שהיתה אצלהם מתוך 10 חתונות שעשו שם.
והיה באמת מיוחד.
אבל העוגמת נפש בלתי נתפסת, של חתן וכלה שעד יום החתונה לא יודעים איפה יתחתנו ואיך.. וכל המצקצקים בלשונם זה לא כאלו שחוו את הכלה שהיתה בהלםםםםם את החתונה שהוקדמה בשלושה ימים ואת החברות שלא הגיעו הסבא וסבתא שלא השתתפו ואפס חיבוקים וכו, את הבנות דודות שלא השתתפו ועוד בלי סוף. (והזוג קיבל 2 מתנות בסה"כ!)
לחזור הביתה בידיעה שאין שבע ברכות, וגם השבת שבע ברכות רק עם המשפחה המצומצמת למרות מאמץ עילאי (וזה גם עלה הרבה יותר בעקבות המצב שלא היה אולמות ובתי כנסת, ומה שנמצא היה יקר פי כמה, אבל מה לא עושים בשביל לשמח את הילד שלך???!)

אז כשאנחנו קראנו את כל הכתבות המטופשות בענין היה לנו לסכם רק במילה אחת,
מי שלא היה שם לא יבין!
את לא הראשונה שמדווחת שהחתונה עלתה בערך כמו החתונה באולם.
כי היו צריכים לשנע כיסא כלה, פרחים, ולהכשיר את הוילה, וגם להביא תפאורה יוקרתית יותר כפיצוי.. על החתונה הקטנה...

אישית, אני חושבת שאילו הייתי נאלצת לעשות חתונה קטנה, עם כל הצער שבדבר, לא הייתי משקיעה יותר בתפאורה, אלא מתגמלת את הזוג עם ריהוט או מכשירי חשמל. אם כבר..
או פשוט חוסכת את הכסף הזה.
זו עוגמת נפש רבה החתונות הללו, וברור לי שמיד עם שוך הקורונה תחזורנה חתונות רבות משתתפים.
כי חלק מהשמחה זה שאנשים משתתפים איתך. מה לעשות..
 
בתור משהי שגיסה התחתן בחתונת קורונה..
תפסיקו על כל המלל המיותר הזה על חתונות קורונה שיותר שמחות וכו'..
1. לא יצא לנו יותר זול!!! בטח לא בפער שמדברים כאן!!!! (בעלי האולם לקחו 20% על אף שהם ביטלו!, הפרחים והמנות עלו כפול לפחות.. והנקיון של הוילות כמה אלפים, ועוד כמה דברים שבדרך)
2. אלו שנתנו את הוילה טענו שזה היתה החתונה הכי שמחה שהיתה אצלהם מתוך 10 חתונות שעשו שם.
והיה באמת מיוחד.
אבל העוגמת נפש בלתי נתפסת, של חתן וכלה שעד יום החתונה לא יודעים איפה יתחתנו ואיך.. וכל המצקצקים בלשונם זה לא כאלו שחוו את הכלה שהיתה בהלםםםםם את החתונה שהוקדמה בשלושה ימים ואת החברות שלא הגיעו הסבא וסבתא שלא השתתפו ואפס חיבוקים וכו, את הבנות דודות שלא השתתפו ועוד בלי סוף. (והזוג קיבל 2 מתנות בסה"כ!)
לחזור הביתה בידיעה שאין שבע ברכות, וגם השבת שבע ברכות רק עם המשפחה המצומצמת למרות מאמץ עילאי (וזה גם עלה הרבה יותר בעקבות המצב שלא היה אולמות ובתי כנסת, ומה שנמצא היה יקר פי כמה, אבל מה לא עושים בשביל לשמח את הילד שלך???!)

אז כשאנחנו קראנו את כל הכתבות המטופשות בענין היה לנו לסכם רק במילה אחת,
מי שלא היה שם לא יבין!
לפי מה שאת מתארת, עוגמת הנפש בחתונות הקורונה אינה בשל המתכונת המצומצמת (או לא רק),
אלא עקב חוסר הוודאות, האנשים הקרובים שלא השתתפו, והעלות הגבוהה בגלל הביטולים.
אבל אחרי הקורונה אולי כן נראה חתונות מצומצמות משתתפים למי שמעוניין בכך, עם הרווחים שתוארו כאן.
 
דבריו של @yonatanr מלאי טעם.
מי שיש לו כסף זכותו להוציא, ומי שאין לו צריך לדעת מה הוא יכול ומה לא...

היו פה הרבה תגובות שפוסלות את צורת החתונה הזו בגלל עגמת נפש של חתן וכלה שלא יודעים היכן יתחתנו.
איש לא אמר שכך צריך לעשות. אמרו שהוא צריכים לדעת מראש שזה ייעשה באולם קטן יותר.

אני חושב שלחתן ולכלה יותר חשוב להתחתן בכלל מאשר איפה ובאיזו צורה להתחתן.
ואם לא - ההורים יכולים להסביר להם מראש שחתונה היא לא הגשמת חלומות.
כך גם לא צריך "לפצות" אותם על עגמת נפש.

אבא שלי ידע יפה להגיד לאחי ש"בחתונה אתה בסך הכל בובה. אני משלם ואני מחליט."
(ואגב, זה לא אומר שהוא לא נתן...)

שורה תחתונה:
הכסף בכיס של ההורים, והם בוחרים אם להוציא אותו או לא.
את הבן/בת הם מחנכים, ולכן הם די אחראים לרמה שהילדים יצפו אליה כשתגיע החתונה המיוחלת.
הבעיה היחידה היא יחסי מחותנים, וגם שם יש האומרים:
"אני מוכן להוציא על תזמורת סכום X, אתה רוצה רמה גבוהה יותר מהמקובל, תשלם מכיסך."

הקורונה לדעתי לא תשנה כלום. אפשר אולי למנף אותה לשינוי, אבל הוא לא יקרה לבד.
 
בתור משהי שגיסה התחתן בחתונת קורונה..
תפסיקו על כל המלל המיותר הזה על חתונות קורונה שיותר שמחות וכו'..
1. לא יצא לנו יותר זול!!! בטח לא בפער שמדברים כאן!!!! (בעלי האולם לקחו 20% על אף שהם ביטלו!, הפרחים והמנות עלו כפול לפחות.. והנקיון של הוילות כמה אלפים, ועוד כמה דברים שבדרך)
2. אלו שנתנו את הוילה טענו שזה היתה החתונה הכי שמחה שהיתה אצלהם מתוך 10 חתונות שעשו שם.
והיה באמת מיוחד.
אבל העוגמת נפש בלתי נתפסת, של חתן וכלה שעד יום החתונה לא יודעים איפה יתחתנו ואיך.. וכל המצקצקים בלשונם זה לא כאלו שחוו את הכלה שהיתה בהלםםםםם את החתונה שהוקדמה בשלושה ימים ואת החברות שלא הגיעו הסבא וסבתא שלא השתתפו ואפס חיבוקים וכו, את הבנות דודות שלא השתתפו ועוד בלי סוף. (והזוג קיבל 2 מתנות בסה"כ!)
לחזור הביתה בידיעה שאין שבע ברכות, וגם השבת שבע ברכות רק עם המשפחה המצומצמת למרות מאמץ עילאי (וזה גם עלה הרבה יותר בעקבות המצב שלא היה אולמות ובתי כנסת, ומה שנמצא היה יקר פי כמה, אבל מה לא עושים בשביל לשמח את הילד שלך???!)

אז כשאנחנו קראנו את כל הכתבות המטופשות בענין היה לנו לסכם רק במילה אחת,
מי שלא היה שם לא יבין!
הכיוון שאליו כולנו רוצים לצעוד, הוא ממש לא חתונות ביתיות. סגנון כזה כבר ראינו במלחמת המפרץ.
הוילות לא הולכות להחליף את האולמות.
אנחנו כן רוצים ליצור נורמה אחרת:
  1. לא להשתתפות המונית בסעודת החתונה. גג 150 מנות לסעודה, 75-75 לגברים ונשים. בלי בני הדודים.
  2. צמצום התזמורת.
  3. יצירת נורמה בה רק מכרים ובני משפחה מאותה עיר משתתפים בחתונה.
  4. הפסקה טוטאלית של שליחת ההזמנות.
 
הקושי היה בעיקר מהחוסר ידע
אצלי בחתונה המשפחה המורחבת היא ענקית וכולם מאוד התרגשו או לא אבל הגיעו בהמוניהם הרבה מוצרים ממה שתוכנן
ברמה שהיו צריכים לפתוח עןד הרבה שולחנות ואחיות שלי הצטופפו עם ילדיהם בשולחן אחד.
ביננו
מי צריך 300 בני דודים ו50 חברות בסעודה
וכמובן עוד כל המחזור בריקודים
אם היה אפשר 150מנות באולמות מוזלות כמו ארמונות חוי זה היה באמת חשבונות שאנשים היו רוצים
אם מישהו יצליח להוריד את המינימום מנות תבוא עליו הברכה



ושמעתי מאיש הצלה שיוצא לו המון פעמים להגיע למקרים בחתונות ברובם זה האבא שעל סף התכף לב
 
אם האבא על סף התקף לב זה מהדירה ולא מהחתונה..
ואפשר לדבר על נורמות בהוצאות של ביגוד תפאורה וכו בהוצאות חתונה.

לגבי העלות שעלתה אותו דבר זה לא בגלל שדווקא רצו לשלם יותר על הפיצו (שאגב הגיע לזוג שיפצו אותו בשמחה כפולה ומכופלת על כל מה שאפשר עקב כל מה שהיה מסביב, ) אבל כן יש עלות לדוגמא לנקות את הוילות עלה 4000 שח. מה לעשות שלא היה אפשרות לעשות אצל השכנים.. אז שלא יתחתנו???

ואפשר לדבר אלף פעם על לצמצם חתונות זה ממש לא מה שהיו חתונות הקורונה,
ראיתי עשרות הסרטות היו מספיק חתונות שנראו כמו חתונת מצווה עם נסיון לשמח את החתן כלה, וגם בחתונותה כי יפות היה קשה לרקוד כל הזמן בלי הפסקה כי אין משהו אחר במקומינו שירקוד.
 
לדעתי יש עוד בעיה שאין אולמות מתאימים.
הרי עכשיו היו אולמות של ישיבות וכ'ו שהיו ריקים ושם התחתנו אבל מה יהיה כשנחזור לשגרה?
גם זוג שירצה להתחתן באולם קטן אבל יפה לא ימצא אחד כזה.
 
אם האבא על סף התקף לב זה מהדירה ולא מהחתונה..
ואפשר לדבר על נורמות בהוצאות של ביגוד תפאורה וכו בהוצאות חתונה.

לגבי העלות שעלתה אותו דבר זה לא בגלל שדווקא רצו לשלם יותר על הפיצו (שאגב הגיע לזוג שיפצו אותו בשמחה כפולה ומכופלת על כל מה שאפשר עקב כל מה שהיה מסביב, ) אבל כן יש עלות לדוגמא לנקות את הוילות עלה 4000 שח. מה לעשות שלא היה אפשרות לעשות אצל השכנים.. אז שלא יתחתנו???

ואפשר לדבר אלף פעם על לצמצם חתונות זה ממש לא מה שהיו חתונות הקורונה,
ראיתי עשרות הסרטות היו מספיק חתונות שנראו כמו חתונת מצווה עם נסיון לשמח את החתן כלה, וגם בחתונותה כי יפות היה קשה לרקוד כל הזמן בלי הפסקה כי אין משהו אחר במקומינו שירקוד.
שוב, אף אחד לא רוצה להמשיך מודל קורונה.
רוצים לנצל את מה שממילא נוצר, לעורר את הציבור להוריד כמה רמות בחתונות רגילות.

נכון זה לא יעבוד רק בהטפות. יש צורך בפרוייקט מקיף בכלל הציבור. לא בשמים היא.

לדעתי יש עוד בעיה שאין אולמות מתאימים.
הרי עכשיו היו אולמות של ישיבות וכ'ו שהיו ריקים ושם התחתנו אבל מה יהיה כשנחזור לשגרה?
גם זוג שירצה להתחתן באולם קטן אבל יפה לא ימצא אחד כזה.
חסר אולמות בר מצוה יפים וגדולים?
בכל שכונה יש אחד-שניים כאלו.

ואולי, כשהציבור לא ישלם את עלויות הענק של האולמות הגדולים, גם הם יורידו במחיר.
 
צריך משהו מאורגן עם קייטרניג וכן שבריקודים יהיה יותר מקום
 
צריך משהו מאורגן עם קייטרניג וכן שבריקודים יהיה יותר מקום
הקייטרינג של הבר מצווה לא טוב?
הוא לא יודע לבשל מנות חתונה?
אין לו כלים כמו שמגישים בחתונה?

חסר מקום לרקוד?
חסר אולמות בגודל של תמיר ב'?

הכל עניין של נורמה ומוסכמה.
הרי 'חיסכון' נמצא לרובנו בגֶנים. רובנו מחפשים דרך להגדיל את הפלוס בבנק, ולא להיפך.
ברגע שנתחיל כולנו לחשוב איך ניתן לחסוך בקיום שמחות יהודיות - נרוויח כולנו.

בחסידויות שהנהיגו נורמות ו'תקנות' בשמחות, אלו שלא מתאים להם וחורגים מהתקנות, מתביישים בכך.
היכן שתיקנו בר מצווה לגברים בלבד, קיימת בושה לעשות בר מצווה גם לנשים. וכך הלאה.

ועצם דיון זה הוא לברכה.
 
בחסידויות שהנהיגו נורמות ו'תקנות' בשמחות, אלו שלא מתאים להם וחורגים מהתקנות, מתביישים בכך.
היכן שתיקנו בר מצווה לגברים בלבד, קיימת בושה לעשות בר מצווה גם לנשים. וכך הלאה.

ועצם דיון זה הוא לברכה.
לא תמיד זה החזיק מעמד!!!
 
הפתרון לדעתי הוא חתונות במתכונת הבאה:

מאמר מתורגם, סליחה מראש על אי דיוקים:

כשאתם צריכים לנסוע למרחקים, ואתם מתקשרים לסוכן הנסיעות, ובלי לחשוב מבקשים כרטיס רגיל וזול, קונים אותו באלף דולר. אתם עולים למטוס, מתיישבים במקום שלכם איפשהו מאחור דחוסים כמו סרדינים, בקושי יכולים לשבת, אפילו אין מקום לרגלים. לשכב? אל תחלמו על זה.

אבל רגע אחד, למה לא לחלום? כמה מטר ממכם יושבים יהודים כמו בארמון, יש להם כורסאות עור נוחות ומרווחות, שבלחיצת כפתור הופכות למיטה לכל דבר, הם יכולים לסגור את התאורה כשמתחשק להם, מגישים להם את האוכל כמו למלך. למה שלי לא יהיה שם מושב? אני רועה צאן? אזרח סוג ג'? איפה היושר? בקושי יכולתי לגרד כסף לכרטיס במחלקה השלישית, אז מה, לא מגיע לי? "די מחסורו אשר יחסר לו", כתוב משהו כזה איפשהו... אני לא אנוח ולא אשקוט עד שאלווה, אאסוף, אגנוב (כלומר ללוות ולשלם "כשירחיב"...) אני מתכוון, אני הרי עומד לטוס כמה שעות טובות, אני חושב שזה שווה את הכסף.

כשיהודי כזה יגיע אלי ויבקש נדבה, אני מאמין שאתן לו לפחות שטר של עשרים, אבל לא לכרטיס, אלא הייתי שולח אותו לרופא. "מה?" הייתי שואג עליו - "בשביל עשר שעות חולפות שאתה טס אתה צריך ככה להשתגע?", "אבל השכן שלי נוסע במחלקה ראשונה! איפה הצדק? למה לא מגיע לי? מה אני אשם שאין לי הכסף?" הוא צועק...

אני חושב שהייתי אומר לו "אתה באמת מסכן גדול, אבל לא בגלל שאתה לא יכול לטוס במחלקה ראשונה, אלא בגלל שאתה לא מבין את הדברים הפשוטים בחיים שכל ילד בגן מבין... לך הרבש"ע נתן חיים כאלו, שבהם אתה יכול להרשות לעצמך כרטיס במחלקה שלישית, תשמח בזה. לשכן ממול הוא נתן קצת יותר כסף, והוא כן יכול להרשות לעצמו יותר... הוא כן יכול, ואתה לא! לא אמור להיות לך מה שיש לשני. אם תחיה לעצמך יהיו לך חיים טובים."

מילים פשוטות מאד, ולא צריך להיות איינשטיין כדי לתפוס את זה. אבל רגע אחד. אולי היהודי הזה שחייב לנסוע במחלקה ראשונה לא כל כך משוגע. אולי... אולי... הוא צודק.

לפני כמה שבועות זכיתי - בתודה לה' יתברך - לסגור שידוך. אני ברקיע השביעי. צריך לקנות צמיד. כל אחד קונה תכשיט יקר עם יהלום אמיתי. צריך לקנות ריהוט איטלקי, מתנות יקרות, בדחן בסכום של לפחות אלף דולר, זמר פופולרי, אולם יפה וכו'.אני לא יכול להרשות לעצמי את זה. נקודה. אבל - אני חייב. מה זאת אומרת? השכן שלי עושה כך, אחותי מחתנת באותה צורה, ובכלל - זו שמחה יהודית, ושמחה יהודית חייבת להראות מכובדת! אני רועה צאן? אזרח סוג ג'? כל תלמידי החכמים הגדולים אומרים באוזני "די מחסורו". באמת בקושי יש לי כסף לחתונה קטנה ורגילה שבה יש רק את הנדרש, אבל נהפוך עולמות, נגייס את כולם, כל השכנים והידידים והקרובים, כולם יאספו כסף עבור החתונה. מה זאת אומרת, אי אפשר לתת לו לחתן כמו קבצן! לזה קוראים "דם ישפך כאן, אבל שלום יהיה..."

לכן החלטתי, שיהיה מה שיהיה, אני נוסע רק במחלקה הראשונה. ובבקשה - כשאני אדפוק על דלתותיכם ואאסוף "עבור יהודי שצריך כרטיס למחלקה הראשונה במטוס" - תנו לי סכום יפה. אתם לא יכולים לבייש אותי בזה שאשב בסוף במחלקה שלישית כמו כלב.

ומהיום והלאה אני טס רק במחלקה הראשונה!

 
נערך לאחרונה ב:
חסר אולמות בר מצוה יפים וגדולים?
בכל שכונה יש אחד-שניים כאלו.

ואולי, כשהציבור לא ישלם את עלויות הענק של האולמות הגדולים, גם הם יורידו במחיר.
כן, חסר.
איפה בירושלים יש? גם אולמות הבר מצווה הם כ"כ פשוטים לפעמים, ומחייבים לקחת את הקייטרינג שלהם.
תמיר העגול הוא אולי היחיד באמצע אבל יש בו את הבעיה שאלו 2 אולמות נפרדים - פחות מתאים לחתונה.
וברצינות -
אם היו אולמות בוטיק קטנים אבל על רמה, עם כסאות נורמליים ואפשרות לקייטרינג נורמלי -
היה אפשר לקיים שם אירועים יפים מכובדים שיתנו הרגשה טובה לזוג שמתחתן שם, אבל עדיין יצאו בזול.
 
כן, חסר.
איפה בירושלים יש? גם אולמות הבר מצווה הם כ"כ פשוטים לפעמים, ומחייבים לקחת את הקייטרינג שלהם.
תמיר העגול הוא אולי היחיד באמצע אבל יש בו את הבעיה שאלו 2 אולמות נפרדים - פחות מתאים לחתונה.
וברצינות -
אם היו אולמות בוטיק קטנים אבל על רמה, עם כסאות נורמליים ואפשרות לקייטרינג נורמלי -
היה אפשר לקיים שם אירועים יפים מכובדים שיתנו הרגשה טובה לזוג שמתחתן שם, אבל עדיין יצאו בזול.
אם יהיה מספיק ביקוש - אולמות החתונה הקיימים יפצלו כל אולם לשניים, וכדו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

סיפורו המדהים של הרב משה חיים גרינוולד מניו יורק



אבי מורי הרה"ג ר' אברהם צבי גרינוולד זצ"ל נולד בלודז' אשר בפולין ובגיל שמונה התייתם מאביו. אמו שנשארה מטופלת בשבעה יתומים קטנים ודאגה מאד לחינוכו של בנה הבכור, שלחה אותו לבן דודה, הלוא הוא הגאון המפורסם רבי מנחם זמבה הי"ד, אשר גידל את אבי במסירות רבה וכמובן דאג ללימודו ואף היה לומד עמו בעצמו.

אבי היה כמעט בגיל שבע עשרה, כאשר התקיימה בוורשה החתונה הגדולה חתונת בתו של כ"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל עם כ"ק הרבי מליובאוויטש ותמיד היה אבי מורי זצ"ל מספר בתור חוויה רוחנית גדולה על החתונה ההיא, הן על עצם החתונה שבה השתתפו כל שמנה וסלתה של גדולי יהדות פולניה החסידית, והן על שאז זכה לראשונה להיות פנים אל פנים עם החתן הצעיר הלוא הוא הרבי, ולפגישה הזאת, כך הסתבר לו מאוחר יותר, היתה משמעות גדולה בעתיד.

כיצד זכה אבי להיפגש עם החתן – הרבי – פנים אל פנים?

ובכן, כאמור, הוא היה בחור צעיר אז, כמעט בן שבע עשרה, והוא הגיע לחתונה יחד עם קרובו ומחנכו הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד. למחרת החתונה אמר לו ר' מנחם זמבה שהוא הולך לבקר את החתן במלון שבו הוא מתאכסן, ואם הוא רוצה הוא יכול להתלוות אליו, כמובן שאבי הסכים וכך הלך לפגישה של ר' מנחם זמבה עם החתן.

אבי לא יכל לזכור ולחזור על מה דיברו השניים אבל הוא זכר היטב כי בסוף השיחה, לפני שנפרדו שני האישים, פנה אליו החתן – הרבי – ואמר לו "הרי עוד כמה ימים חנוכה – האם ידוע לך למה בנר חמישי של חנוכה עושים יומא דפגרא בכל ה'שטיבלאך'?"

אבי לא ידע מה לענות, והוא זכר שגם ר' מנחם הי"ד לא ענה ורק הסתכל בחתן כממתין לתשובה, ואז החתן – הרבי – פנה לאבי ואמר לו: "נר חמישי דחנוכה מסמל את החושך הכי גדול, כי היום הזה לא יכול אף פעם לחול בשבת קודש, ועל ידי נר חנוכה מאירים גם את החושך הכי גדול בעולם, ומשום כך החידוש והכח של חנוכה בא לידי ביטוי דווקא בנר החמישי שהוא הסמל של החושך וזו התפקיד של כל יהודי, בכל מקום שבו הוא נמצא, בוורשא או בלונדון, להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

כאמור, אבי לא זכר את מה ששוחחו ביניהם שעה ארוכה החתן ור' מנחם הי"ד, אבל הוא אמר שלעולם לא שכח את העובדה ש"כל מסכתות הש"ס עפו שם בחדר", כשיצאו מהמלון – כך סיפר אבי – היה הגאון ר' מנחם זמבה בהתפעלות כה עצומה מהחתן של הרבי מליובאוויטש ובמשך ימים רבים לא הפסיק לדבר על כך גם בבית וגם עם כל מי ששוחח באותם ימים.



*



מאז עברו קרוב לעשרים שנה. אבי עבר את כל מוראות השואה, בתחילה בגטו ואח"כ במחנות ההשמדה. אשתו הראשונה וחמשת ילדיו הקטנים נטבחו מול עיניו, וכשנסתיימה המלחמה ובחסדי השי"ת נשאר בחיים, אוד מוצל מאש, היה שבור ורצוץ בגופו ובנפשו.

במשך שנתיים ימים התגלגל במחנות ההצלה ממחנה לשני, הוא ניסה ונדד בהרבה מקומות לברר אם יש ניצולים ממשפחתו הקרובה והרחוקה, ולדאבון הלב התחוור לו כי כל אחיו ואחיותיו עד אחד ניספו על ידי הצורר ימ"ש.

בשנת תש"ח נסע לארה"ב, לפילדלפיה, שם חי אחי אביו, ר' משה חיים גרינוולד, מחסידי אמשינוב אותו הוא לא הכיר פנים אל פנים כי הדוד נסע לאמריקה עוד בטרם נולד – אבל הוא ארגן את נסיעתו וקיבלו באהבה רבה כאשר הוא עושה הכל כדי להקל עליו ולנסות לשקם אותו לאחר מנת הייסורים הנוראה שעברה על אבי זצ"ל באירופה הדוויה.

בלחץ הדוד ובהתערבות האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל החליט אבי לשקם את חייו שנהרסו כליל ונשא לאשה בזיווג שני את אמי ע"ה, אף היא ניצולת שואה. אמי ע"ה ילידת קרקוב בתו של הר"ר זושא סינקביץ הי"ד, מחשובי חסידי אלכסנדר, ניצלה יחד עם אחותה והצליחו להינצל מיד בתחילת המלחמה כשהוברחו ממדינה עד שהפליגו לקנדה, שם גדלה בבית דוד אמם, הנגיד החסיד ר' קאפל שוורץ מחשובי יהודי טורונטו.



*​



לפני הנישואין של אבי עם אמי לקח ר' קאפל שוורץ את אבי לניו יורק ליחידות לכ"ק הריי"ץ מליובאוויוטש זצוק"ל כדי שיברכו. אבי מורי זצ"ל סיפר לי שממש נחרד ונדהם לראות את השינוי והזקנה הגדולה שקפצה על הרבי הריי"ץ מאז שראהו בחתונה בוורשא והיה קשה מאד להבין את דיבורו של הריי"ץ, ואחד מזקני החסידים שהיה בחדר הסביר ומסר את דברי הרבי.

ר' קאפל אמר לריי"ץ זיע"א שאבי הוא "אוד מוצל" שאיבד בשואה את משפחתו, ואז מעיניו הק' של הריי"ץ החלו לזלוג נהר של דמעות טהורות. הריי"ץ בירך את אבי לבנין עדי עד ואיחל לו אריכות ימים ושנים טובות. לפני שיצא אמר אבי לריי"ץ כי הוא זכה להיות בחתונה הגדולה בוורשא ואז – סיפר אבי – אורו עיניו של כ"ק הריי"ץ זיע"א והוא אמר לו כי כיוון שחתנו נמצא כאן עכשיו, וכיוון שאבי היה בחתונה – על כן כדאי שיכנס אליו לומר לו שלום.

ר' קאפל ואבי ירדו למטה ואחר שהראו להם איפה נמצא חדרו של ה'רמ"ש' כפי שנקרא אז – דפקו ונכנסו ואמרו שבאו על פי הוראת הרבי...

אבי היה בהתפעלות עצומה מכך שהרמ"ש הכירו מיד והשאלה הראשונה שלו היתה שיתאר לו את ימיו האחרונים של ר' מנחם זמבה הי"ד כי שמע שנהרג בגטו ורשה אך לא ידע את הפרטים. לאחר שאבי סיפר לו מה שידע אמר הרמ"ש לאבי "כיון שהרבי אמר לכם להכנס אלי – אם כן אני מחויב לומר לכם דבר תורה וכיון שאנו בחודש כסלו בסמיכות לחנוכה, הרי ידוע המנהג אצל רוב החסידים ממשיכי דרך הבעש"ט הק' לעשות "יומא דפגרא" בנר החמישי. ומהי הסיבה? מכיון שנר החמישי אף פעם לא יכול לחול בשבת אם כן זה ענין של חושך הכי חזק, וזה הכח והחידוש של נר חנוכה להאיר גם את החושך הכי חזק וגם התפקיד של יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, בניו יורק או בלונדון, עליו להאיר גם את המקום החשוך ביותר".

אין צורך לומר שאבי היה נדהם ונרעש, כאשר הוא עצמו הספיק כמעט לשכוח במהלך השנים את אותה אימרה בדיוק שה"רמ"ש" אמר לו כעשרים שנה קודם לכן, והנה עכשיו, פרץ הזכרון בבת אחת, וממש חזר כמעט מלה במלה על מה שאמר לו אז במלון, בוורשא, לפני עשרים שנה והלוא דבר הוא.



*

לאחר חתונתו שימש אבי מורי זצ"ל כרב ומלמד בקהילת "עדת ישראל" ב"וושינגטון הייטס", שם נולדנו גם אני ואחותי, אבי התגורר שם כחמש שנים ואח"כ בהשתדלות ר' קאפל שוורץ עבר להתגורר לידו בטורונטו ושימש גם שם כרב ומלמד בקהילת החרדים שם.

במשך השנים, בטורונטו, התקרב אבי מאד לחסידות סאטמאר שהיו בעיר, כיון שעבודתו ברבנות ובהוראה היתה אצל חסידי סאטמר, אף שלא שלח אותנו להתחנך בסאטמר, שלח אותנו למוסדות הקרובים לרוחה, אותי ואת אחי שלח לישיבת "נייטרא" המפורסמת.

למרות שבהשקפותיו היה אבי קרוב לשיטת סאטמר מעולם לא דיבר חלילה נגד הרבי מליובאוויטש, ואדרבה, תמיד היה מדבר עליו בהערצה וחרדת כבוד מיוחדת וזה החדיר גם בנו, הבנים והבנות.

בחורף של שנת תשכ"ט התחתנתי אני, אבי אמר לי כי למרות שאיננו חסיד ליובאוויטש – הרי מכיון שלפני החתונה שלו זכה לקבל את ברכתו של הרבי, על כן ליבו אומר לו והוא מרגיש צורך ורצון להכנס עמי לרבי מליובאוויטש לקבל ברכתו לפני החתונה, למרות שמאז, למעלה מעשרים שנה, לא התראה עמו.

אני הסכמתי בלב שלם אבל אז התברר שזה לא כ"כ פשוט להיכנס לרבי, רק לאחר דו"ד עם המזכיר של הרבי – וכך לאחר שאבי הסביר לו שלא יכול לחכות כמה חדשים להזמין תור ל"יחידות" כי ברצונו לקבל ברכה לפני החתונה – הסכימו לתת לנו תור להכנס ובלבד שנבטיח שזה יהיה "רק לבקש ברכה" ולא נעכב את הרבי, אבי הבטיח ונסענו במיוחד מטורונטו ביום שנקבע לנו.



*



אינני זוכר את השעה המדוייקת שנכנסנו לרבי, אבל זה היה קרוב לבוקר מאשר ללילה, אי שם באשמורת הבוקר, אני ראיתי פעם ראשונה פנים אל פנים את פניו של הרבי, ובפרט עיניו הק' עשו עלי רושם גדול, אבי נתן לרבי את ה"פתקה" כנהוג ושם השמות שלי ושל הכלה שלי ובקשת הברכה של אבי שנזכה לבנין עדי עד וכו'.

כשלקח הרבי הפיתקה מיד אבי, עוד בטרם פתח אותה, הביט באבי בחיוך רחב ואמר לו: "נאך העכער צוואנציק יאר שוין טאקע געקומען די צייט, בפרט אז דער שווער האט דאך אייך געשיקט צו מיר" [-אחרי יותר מעשרים שנה באמת הגיע כבר הזמן, בפרט שחותני הרי שלח אתכם אלי...].

אבי נותר על עומדו נדהם ונפחד ונרעש ולא מצא כח לפתוח את פיו, בינתיים הגבאי הדופק בחוזק בדלת אך הרבי עשה תנועת ביטול בידו כמי שאומר אל תשימו לב, תוך כדי כך הרבי פתח את הפתקא הביט בה כהרף עין ותיכף התחיל לתת לנו את ברכותיו הקדושות שיהיה בנין עדי עד וכו' וגם בירך את אבי באריכות ימים ושנים טובות וכו' ואמר לו בערך בזה הלשון: אזוי ווי איר האט משמח גיווען ביי מיר אויף דער חתונה, וועט אייך דער אייבערשטער געבן כוחות און נחת משמח זיין אויכעט ביי דער חתונה פין אייער אייניקל " (כמו ששמחת בחתונה שלי ה' יתברך יתן לך נחת וכח לשמוח בחתונת הנכד שלכם).

מעיניו של אבי זלגו דמעות של התרגשות וגם אני מאד התרגשתי, ביודעי עד כמה אבי שבור ורצוץ בגופו מכל מה שעבר עליו במחנות וכו' ועד כמה יקרה לו ברכה כזו של הרבי.

לפני שיצאנו הרהיב אבי עוז ושאל את הרבי: היות והבטיח למזכיר שאנחנו נכנסים רק לבקש ברכה, בכל זאת כיון שיש שאלה שמאז מציקה לו האם הרבי מרשה לו לשאול.

הרבי חייך מאד ואמר לו (בערך(: "אזוי ווי דער רבי דער שווער האט אייך גישיקט צו מיר – מוז איך אייך ענטפערן אלע קשיות". (כיון שכבוד קדושת מו"ח אדמו"ר שלח אתכם אלי – אני מוכרח לענות לכם על כל הקושיות). וכששוב נשמעו דפיקות חזקות בדלת שוב עשה הרבי בידו סימן שלא נשים לב.

אבי פנה אל הרבי ואמר: מסיבות שונות יצא לי במשך כל השנים להיות בקרב חסידי סאטמר והחוגים שלהם ושם אני שומע כל הזמן טענות ומענות על שיטת ליובאוויטש, ואף שחלילה איני מקבל כל הלשון הרע שאני שומע וכו' אבל בכל זאת הצליחו גם אצלי לעורר קושיה גדולה על השיטה של ליובאוויטש בכל הקשור להתחברות לרשעים וכו', והרי ידועים הפסוקים כמו "משנאיך ה' אשנא" וכו' ואיך זה שליובאוויטש מתחברת במאור פנים עם רשעים הלוחמים נגד השי"ת ותורתו וכו'.

אבי אמר לרבי שהוא מבקש סליחה על עצם השאלה ולא התכוון חלילה לקנטר אלא אדרבה רוצה להבין שיטתו של הרבי כדי שיוכל לענות גם לעצמו וגם לאחרים וכו'.

הרבי פנה אל אבי בשאלה: מה היה עושה אותו קנאי מהשכנים שלך, אם חלילה הבת שלו היתה יוצאת לתרבות רעה? האם היה מנסה להחזירה לדרך התורה והמצוות או שהיה אומר "משנאיך ה' אשנא" ו"אסור להתחבר לרשעים" ולכן יתרחק ממנה ולא ירצה לקרב אותה?

הרבי לא המתין לתשובה, ומיד המשיך: אותו קנאי, היה עונה בודאי שכשמדובר בבת שלו זה שונה, כי על זה נאמר: "ומבשרך אל תתעלם" וכאן הרצינו פניו הק' של הרבי והוא עצם את עיניו הק', דפק על השולחן ואמר "ביי דער אויבערשטן איז יעדער איד טייער ווי א בן יחיד ביי דעם רבי'ן דער שווער איז יעדער איד ומבשרך אל תתעלם!" [ - אצל הקב"ה כל יהודי יקר כמו בן יחיד אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כל יהודי הוא 'מבשרך אל תתעלם'].

לאחר מכן הביט הרבי בי ובאבי במבט חודר ואמר: "ומסיימין בברכה כידוע נהגו אצל כל החסידים לחגוג את נר חמישי דחנוכה מה הטעם? כיון שנר חמישי של חנוכה לעולם לא יכול לחול בשבת ולכן זה מסמל את שיא החושך ובכח של נר חנוכה אפשר להאיר גם את העניין הכי חשוך, זה תפקידו של כל יהודי להאיר גם את המקומות הכי חשוכים, ולא משנה אם הוא נמצא בטורונטו או בלונדון, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, בנו יחידו של הקב"ה וכשמדליקים את הנשמה שלו בנר של קדושה – מתעורר גם היהודי הרחוק ביותר במקום החשוך ביותר".

אבי שהיה נדהם ונרעש באופן הכי מבהיל, לא שמע גם את מלות הברכה האחרונות של הרבי והוא אפילו לא זכר איך הוצאתי אותו מהחדר של הרבי.

כל הדרך חזרה לטורונטו הוא לחש רק שתי מלים, פלאי פלאים, פלאי פלאים.



*



מאז עברו בערך כעשר שנים. בשנת תשל"ט התחתן אחי הצעיר בעיר לונדון, וכל המשפחה, אבי ואמי, אחותי וגיסי ואני נסענו לחתונה. במטוס בדרך ללונדון ראיתי שאבי מוטרד ומשהו מעיק לו, שאלתי במה הענין, ובתחילה לא רצה לספר, רק אחרי כמה פעמים ששאלתי סיפר לי:

כמה דקות לפני שעזב את הבית בטורונטו, נכנס אליו השכן, מהמכובדים ביותר בקהילה, ובכה לפניו בדמעות שליש, ואמר לו שמה שהוא מספר לו עתה זה סוד כמוס ושלא יספר לאיש רק בלית ברירה הוא מספר לו אולי יוכל לעזור.

ובכן מסתבר שהבת של אותו שכן הידרדרה מאד ביהדותה, בתחילה ההורים לא כל כך ידעו מכך כי הסתירה לגמרי מפניהם, אבל לפני שבועיים התברר להם למרבה האסון והבושה שהיא ברחה עם איזה גוי ללונדון ומאז אצלם בבית בכי ומספד ותשעה באב כל הנסיונות שלו על ידי קרוב משפחה בלונדון לאתר אותה עלו בתוהו ולכן הוא מבקש מאבי, בהיות שהוא נוסע ללונדון, שיראה לטכס עצה ולהתעניין אולי יחוס אולי ירחם ה', אולי יוכל לעזור למצוא את הבת ולמנוע ממנה מרדת שחת.

אבי שהיה בידידות קרובה מאד עם השכן, היה נרעש מהסיפור, וגם אני מאד לקחתי ללבי וחשבתי איך ומה נוכל לעשות בענין זה בלונדון.

החתונה היתה בשעטומ"צ, ובלילה הראשון של השבע ברכות פנה אבי למחותן, סיפר לו את המעשה עם בת השכן, ושאל אותו אולי יכול לייעץ לו איך ואיפה – אם בכלל שייך – להתעניין ולעשות משהו בנידון.

המחותן מיד כששמע הסיפור, אמר לאבי מורי שאם כי הוא אין לו שום מושג בזה, הרי יש לו ידיד חסיד חב"ד, שהרבי מליובאוויטש מטיל עליו תמיד כל מיני שליחויות ושמו הוא הר"ר אברהם יצחק גליק, ואם יש מישהו שיוכל לעזור בזה הרי הוא האיש, כי כבר איתמחי גברא להציל ברחבי אירופה הרבה נשמות יהודיות מהתבוללות.

עוד באותו לילה צלצל המחותן לרב גליק, סיפר לו את כל סיפור המעשה ועד כמה הענין דחוף, והרב גליק ביקש הטלפון של הורי הנערה מטורונטו אולי יודעים אי אלו פרטים וכתובות שיתנו לו קצה חוט איפה להתחיל בחיפושים. הרב גליק בצידו הבטיח לעשות את כל המאמצים וההשתדלות.



*



אינני יודע איפה חיפש הרב גליק, לאן הלך, אצל מי בירר, אבל באחת הלילות כעבור כעשרה ימים – אבי ואמי נשארו בלונדון עד אחרי חנוכה – צלצל הרב גליק למחותן ואמר שיבוא אליו בדחיפות "יש לי הפתעה מאד טובה".

המחותן ואבי מיהרו לבית הרב גליק, כשנכנסו לביתו ראו בסלון ביתו יושבת בחורה וממררת בבכי. בפתח הסלון דלקה החנוכיה.

לפתע, תוך כדי שאבי מסתכל על החנוכיה ורואה את חמשת הנרות הדולקים – אבי כמעט נפל מתעלף ארצה. הוא נזכר במשפט המוזר שהרבי הקדוש אמר לו לפני חמישים שנה, לפני שלושים שנה, ולפני עשר שנים.

"נר חמישי של חנוכה מסמל את הכח של החנוכיה והתפקיד של יהודי להאיר גם את המקום החשוך ביותר, בוורשא או בלונדון, בניו יורק או בלונדון, בטורונטו או בלונדון"...

"מה יעשה אותו קנאי", אם הבת שלו תדרדר... אצל הקב"ה כל יהודי הוא בן יחיד... אצל כ"ק מו"ר אדמו"ר כל יהודי הוא "מבשרך אל תתעלם"...

אין צורך לומר שהבחורה חזרה בתשובה שלמה, ואין גם צורך לומר שמאותו יום לא פתח יותר אותו "קנאי" את פיו נגד ליובאוויטש...



*

כשחזר אבי לקנדה עשה כל המאמצים להיכנס לרבי מליובאוויטש, הוא הרגיש צורך וחובה נפשית לאחר מה שקרה להיכנס לקודש פנימה אבל באותן שנים כבר היה קשה מאד להיכנס לרבי ל"יחידות".

רק בתשרי הבא, שנת תש"מ, לאחר מאמצים מרובים הצליח אבי להיכנס ל"יחידות" באותו לילה שנכנסו קבוצת האורחים שהגיעו לרבי לחגים.

אבי סיפר לי שמרוב התרגשות לא יכל להוציא הגה מהפה, וכשהתחיל לדבר ולספר את הסיפור פרץ בבכי. הרבי שמע ממנו רק כמה משפטים, ואז פנה לאבי ואמר לו: "דער שווער האט דאך געהאט א ווייטן קוק"... [לחותני הרי היה מבט רחוק]...

וכל פעם שסיפר אבי מורי זצ"ל את הסיפור היה אומר שהרבה יותר מהמופת הפלאי של הרבי מליובאוויטש, שכבר לפני חמישים שנה בהיותו חתן, ראה כל כך למרחוק... הרבה יותר מהמופת הזה הוא התפעל בכל ליבו על גודל הענווה השמיימית של הרבי שאמר לו בפשטות הכי גדולה וברצינות הכי גדולה "דער שווער האט דאך געאט א וויטען קוק"...

ושרשרת המופתים הפלאיים לא פסקה: בי"ד כסלו תשמ"ט, בדיוק שנגמר השבע ברכות מחתונת בתי הבכורה (כפי שהרבי בירך אותו שישמח בחתונה של הנכד) ובדיוק ביום שבו מלאו ששים שנה מהחתונה הגדולה בוורשא של הרבי – באותו ערב שבק חיים לכל חי והשיב נשמתו למרומים.



זכותו תגן עלינו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה