קורונה הצילו את חייו של מציל החיים! הרב הבר זצ"ל

[אמא של בנים]

לגמרי

 

[רוחי בלבוחי]

אוי אוי
המקום ינחם - -רק אלוקים יכול לנחם!!!
הרופא לשבורי לב....

 

[אמא של בנים]

איזה קידוש ה'
קבלת הדין באהבה!

 

[MTR]

בואו נקבל על עצמנו משהו אחד לזכות המלאך הזה. ברוך דיין האמת.

 

[ה. בקר]

לא תמיד
אבל הבנתי שמסיבה אחרת

נכון

לילה קשה
אבידה קשה לעם ישראל
למי שלא הכיר אותי אישית ולמי שזכה להכירו אישית
לכל אחד ואחד ולחולי הכליות בפרט
מרגישה באבל פרטי ממש.

יהי זכרו ברוך
שזכויות מעשיו יעמדו להוריו, אחיו, אחיותיו, אשתו האלמנה, בנו וביתו ולכל עמ"י

בדמעות ממש.

 

[בס"ד+]

נשאר לנו רק לעשות לו עילוי נשמה על ידי שכל אחד יקח לו איזה חיזוק בדבר שיודע שצריך להתחזק בו
זה מה שישמח אותו בשמים ! נו מה קיבלת? מחר תשכח !
קבל עכשיו! לעלוי נשמת "הרב אברהם ישעיהו הלוי הבר "
שנשמע רק בשורות טובות, אמן ואמן

 

[אברהם פורטל]

אני תועה לעצמי, זה חזרה לשגרה?
הרי אם ישחררו יותר מידי את הסגר, ונצטרך לצפות בגלל זה במעמד דומה אפילו פעם אחת, זה היה שווה?

 

[צף]

קבל עכשיו! לעלוי נשמת "הרב אברהם ישעיהו הלוי הבר "

ב"ר צבי שבידלחט"א

 

[מגנטית]

שולחת תנחומי עבור כל מושתלי הכליה ועבור כל תורמי הכליה לילה לא קל בשבילכם... (ולכל עמ"י)
שיהיה מליץ יושר עבור כלל ישראל.

 

[דפניאל]

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים
אין מילים אפשר רק לבכות ולבכות ולבכות.......
כל לויה ובפרט של איש גדול בעל נפש ענקית כהרב הבר פוצעת וקורעת את הלב,
ומאליה הזעקה עולה ומתחננת אנא ה' הסר חרון אפך מעלינו ומעל כל בית ישראל
אנא ה האר עינינו מה אתה דורש מאיתנו במה עלינו דור יתום להתחזק
בואו נחליט שאיננו ממשיכים מכאן לפני שאנו מקבלים על עצמינו איזו קבלה טובה למשך חודש ימים
קבלה שדורשת מסירות ועקביות אם זה בבין אדם למקום אם בין אדם לחבירו איש איש לפי יצרו
ואולי בזכות זה יחוס ה' על עמו ויהיה הרב הבר הקרבן האחרון שיכפר בעד כל הקהל

 

[לא כמו כולם]

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים
אין מילים אפשר רק לבכות ולבכות ולבכות.......
כל לויה ובפרט של איש גדול בעל נפש ענקית כהרב הבר פוצעת וקורעת את הלב,
ומאליה הזעקה עולה ומתחננת אנא ה' הסר חרון אפך מעלינו ומעל כל בית ישראל
אנא ה האר עינינו מה אתה דורש מאיתנו במה עלינו דור יתום להתחזק
בואו נחליט שאיננו ממשיכים מכאן לפני שאנו מקבלים על עצמינו איזו קבלה טובה למשך חודש ימים
קבלה שדורשת מסירות ועקביות אם זה בבין אדם למקום אם בין אדם לחבירו איש איש לפי יצרו
ואולי בזכות זה יחוס ה' על עמו ויהיה הרב הבר הקרבן האחרון שיכפר בעד כל הקהל

אני הייתי מציעה לחברי פרוג (ואני בתוכם) לקבל על עצמנו לחשוב פעמיים ושלוש לפני כתיבה של תגובה שיכולה לפגוע,
אם פגיעה אישית ואם פגיעה בקהילה או בקבוצה מעמי"ש. (ואפילו אם זה צודק! וזו הגדלות!)
ושיהיה הבנאדם לחברו הזה לעילוי ולכבוד לנשמתו של האיש הצדיק שאהב וכיבד כל אחד.

תודה רבה לכל מי שטרח והעלה תמונות!
היה לי קשה מדי (נפשית) לצפות בשידור חי, וככה יכולתי להיות שותפה למסע הכואב הזה.
ויה"ר שתזכו לתעד ולשתף רק בשמחות!

 

[זהו שמי!]

מעשיך תמיד ילוונו
זכרונך תמיד ינחנו
מסירותך תמיד תצידענו
דבריך תמיד בזכרוננו
דאגתך תמיד לנגד עיננו
ליבך תמיד איתנו

יהי זכרו ברוך

ת.נ.צ.ב.ה.​

 

[אברהם]

לכל אלו שכותבים הודעות בנוסח "עד מתי???!!!"
לא יודעת מה לומר, אבל לי זה נשמע צורם, עם תחושה של זלזול כלפי שמיא.
צריך להרכין את הראש ולברך את הצור תמים פעלו, ולא לבוא אליו בטענות.

כנראה דוד המלך לא חשב כמוך

לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה
כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי
ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ:
עַד מָתַי רְשָׁעִים ה' עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ
עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ

 

[DESIGNIK]

אני תועה לעצמי, זה חזרה לשגרה?
הרי אם ישחררו יותר מידי את הסגר, ונצטרך לצפות בגלל זה במעמד דומה אפילו פעם אחת, זה היה שווה?

אתמול היתה הצהרה של בנט בשידור חי
כל אדם צריך לראות את זה כדי להבין את הטרגדיה, המדינה משחררת את המשק כדי שהכלכלה לא תקרוס כי היא מסתמכת על כך שיש לה 1900 מיטות פנויות של מונשמים,
זה מזעזע, אני לא באה לומר שצריך להמשיך להשבית את המשק, אבל אסור, אסור, אסור לנו לחשוב שהחיים חוזרים למסלול
נאלצים להחזיר את החיים למסלול כדי לא להביא לקריסה ויודעים שזה יעלה את מספר החולים והמתים

 

[נחום בענין]

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים
אין מילים אפשר רק לבכות ולבכות ולבכות.......
כל לויה ובפרט של איש גדול בעל נפש ענקית כהרב הבר פוצעת וקורעת את הלב,
ומאליה הזעקה עולה ומתחננת אנא ה' הסר חרון אפך מעלינו ומעל כל בית ישראל
אנא ה האר עינינו מה אתה דורש מאיתנו במה עלינו דור יתום להתחזק
בואו נחליט שאיננו ממשיכים מכאן לפני שאנו מקבלים על עצמינו איזו קבלה טובה למשך חודש ימים
קבלה שדורשת מסירות ועקביות אם זה בבין אדם למקום אם בין אדם לחבירו איש איש לפי יצרו
ואולי בזכות זה יחוס ה' על עמו ויהיה הרב הבר הקרבן האחרון שיכפר בעד כל הקהל

אני מציע לקבל לשמור מרחק מקסימלי בכמה שיותר מקומות שניתן וגם מה שלא הורגלנו עדיין מספיק

 

[כוכב103]

אני רואה שיש שידור חוזר ב-C_LIVE

 

[להודות ולהלל!]

צפה בקובץ המצורף 639712

מעשיך תמיד ילוונו
זכרונך תמיד ינחנו
מסירותך תמיד תצידענו
דבריך תמיד בזכרוננו
דאגתך תמיד לנגד עיננו
ליבך תמיד איתנו

יהי זכרו ברוך

ת.נ.צ.ב.ה.​

כמה טוב לב ונעימות ואצילות יש במראהו של של הרב ישעיהו,
לא לחינם הוא כ"כ הצליח במעשה ידיו שזה לא קל לשכנע משהו לתרום אברים מגופו!

 

[נחום בענין]

כפי שאני מבין את המצב
ככל שניתן עדיין לאשפז את החולים הדרושים אשפוז מאפשרים יותר הקלות
דהיינו, אם לדוגמא אפשר במקרה קיצון לאשפז את כל החבדנקים אז יתנו להם את כל ההקלות הנדרשות להם, או אם אפשר לאשפז חלילה את בני ברק אז מקילים להם וכן ישיבות ומוסדות וכו'..

זה אומר ששיקול השחרור אינו לפי אחוזי הדבקות אלא לפי כמות המיטות והציוד הרפואי.

האם דעת תורה גם היתה שוקלת כך את ההחלטות?

מענין לדמיין אילו גדולי הדור היו מחליטים על ההקלות

 

[טחינה גולמית]

ראיתי
בתוך עמי אנכי יושבת
וזה לא נקרא שכנוע
הוא מביא סיפורים וכל אחד מסיק מסקנות לעצמו.
חוקית אסור לשכנע כך שבכל מקרה אם זה נעשה אז שכנוע זה לא.
אגיד לך יותר מזה. אני אישית כתבתי ספר שמתאר את סבלם האמיתי של חולי הכליות. משהו עמוק של רגע האמת מה שנקרא. הרב הבר ראה את הספר ותגובתו הראשונה היתה "וואו, בספר הזה את עושה כל כך הרבה חסד. כי אני לא משכנע אנשים. גם חוקית זה אסור. זה גם לא מוסרי. והעלונים שאנחנו מוציאים מביאים את סיפורי התרומה יותר מסיפורי האימה של החולים. כי אנחנו לא רוצים וגם לא יכולים לסחוט אף אחד רגשית כדי שיתרום. אבל הספר שלך, עדות מכלי ראשון, הוא חוקי ומותר והלוואי שירמו בזכותו"

ומעבר לזה עוד, אישית פגשתי מישהי שחשבה לתרום כליה וישבה עם הרב הבר והוא הסביר לה ברחל ביתך הקטנה מה זה אומר, ומה הסיכון [מזערי אבל זה ניתוח] ואמר לה באלו המילים "אל תתרמי אם את לא בטוחה בזה".
לא צריך יותר מזה

אני מעלה פה משהו שבעלי כתב היום (הלך לישון אתמול מוקדם ורק ב-5 בבוקר נודעה לו הבשורה), עדיין לא גמור ולא ערוך, אבל נוגע לנושא כאן באשכול ומחזק את דבריך.


"
הלב ממאן לעכל את הבשורה הנוראה על פטירתו של הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל.

האיש שזכה לקחת את הבירא עמיקתא האישי שלו, ולהפוך אותו לאיגרא רמא למאות אנשים.
האיש שמלבד הצלת חיים של מאות אנשים, עשה מהפכה בנושא תרומת הכליה.
הוא לא התחיל מאפס, אלא ממינוס. הוא הפך עם הידע שלו, הקסם האישי, והחיוך, והמון המון סיעתא דשמיא, את המושג ''תרומת כליה'' מדבר שנתפס בעיניי רבים כשגעון והפקרות, ל''מעשה אצילי'', ''מצוה גדולה'', ''גבורה'', וכו'.

דבר מיוחד שיש לציין, הרב לא היה 'נגוע' במה שנוגע להצלחת הארגון.
בדרך לתרומת הכליה על התורם לעבור בדיקות רבות, גופניות ונפשיוץ, שפעמים רבות נראו בעיניי התורמים כמסלול מכשולים, ויש שאף הרגישו מושפלים.
הרב הבר, עם הרוגע שלו ושיקול הדעת הבריא שלו, היה דווקא בעד (באופן כללי, ייתכן שיש אי אלו דברים שאכן טעונים שיפור).
למרות הזמן שנמרח, למרות הרבים שנפסלו בדרך, הרב העדיף שהתרומה תהיה ותשאר כמה שיותר בטוחה, וכמה שפחות נזק נפשי וגופני ייגרם לתורם.
הרב לא התפתה לנסות לפעול לשינויים בתחום על אף שייתכן שפעילות ארגונו תגדל בכך.

דוגמא נוספת לכך ראיתי גם בעיניי.
לפני קצת פחות משנה, אחד מחברי קהילת בית הכנסת היכל צבי (לוקווע-וולברוז'), נזקק לתרומת כליה. חברי הקהילה התגייסו בצורה מעוררות התפעלות לנסות ולעזור לו.
לצורך העניין ארגנו ערב הסברה בנושא תרומת כליה, בו הנואם המרכזי היה הרב הבר.
ציפיתי לשמוע מילות שכנוע, קצת 'שקרים לבנים' מפני השלום, וכל מה שיסייע להצלחת המשימה.
להפתעתי, הרב בדרשתו הזכיר את כל הסיבות למה *לא* לתרום כליה. הוא הדגיש כמה הדרך ארוכה, וכמה בדיקות וכאבי ראש יש בדרך.
בתוך דבריו שם אמר הרב הבר שישנם ברשותו מכתבים נלהבים מגדולי ישראל בחשיבות תרומת הכליה, וכן סיפורים רבים של 'תרמתי ונושעתי'. אך הוא נמנע מלפרסמם משום שאינו רוצה שאף אחד יתרום מתוך לחץ, מפני שרב פלוני הבטיח, או מפני שהוא בטוח שבזכות התרומה יזכה לישועה. אלא רק מתוך הבנה ברורה של כל השיקולים ורצון אמיתי לתרום.
בלי ספק, זו דוגמא לחסד נקי נקי. לא שיקולים של להרבות מספרים, לשכנע בכוח. רק להציג את הדברים.

לא כל כך יפה לצטט את עצמי, אבל מכיון ששמעתי שדבריי עשו פרי, אני מרשה לעצמי לחזור על משהו שאמרתי שם באותו ערב הסברה, כאשר נקראתי לדבר אחרי הרב הבר. אחרי דבריו, כמובן לא היה הרבה מה להוסיף. דברתי במשך 2 דקות ואמרתי משהו כזה:
כולנו שמענו את הרב הבר, ובודאי להרבה אנשים עברה מחשבה בראש, לא מתוך לחץ, אלא מחשבה שקולה: 'אולי באמת... גם אני אתרום?'.
אבל מה? עוד שבוע יעבור ויתחילו כל החששות להגיע. כל הפחדים, כל הטענות המשונות הלא אמיתיות. לכן אני מציע דבר אחד: כל מי שעברה לו מחשבה כזו בראש, שאולי אי פעם יתרום- שיעשה את הטלפון הראשון למתנת חיים. ישלחו לך הפניה לבדיקות, תרצו- תלכו, לא תרצו- לא תלכו. אף אחד לא ירדוף אחריכם, ויתקשר אליכם שתגדילו את ההוראת קבע... הארגון לא נושך, לא משכנע ולא דוחק. אל תדאגו, יהיה לכם מספיק זמן להתחרט בדרך, להתיעץ עם כל בני המשפחה הרלוונטים. הצעד הראשון הזה- לא יחייב אתכם. אבל אם לא תעשו אותו עכשיו ייתכן שהזמן פשוט ישקיע את כל מה ששמעתם כאן היום.

שהשי''ת ישלח תנחומיו לרבנית רחל תליט"א, ולכל בני המשפחה.

 

[מיקי זאק]

נורא נוראות הרב הבר זצ''ל נפטר