התייעצות השוני בשידוכים בין פעם להיום

[גלבוע]

יש פערים מנטליים בלתי ניתנים לגישור!
ניקח 2 דוגמאות:

1. אצל החסידים מקובל המושג 'נסיעה' לאדמו"ר או למירון וכדומה לשבת, כשהאשה נשארת בבית, או הולכת לאמא שלה כשגם האבא נסע לשבת. מה תעשה אז הגב' הזו? תסע להורים שלה שיסתכלו עליה כפרודה זמנית?
2. הבת התרגלה לסעודה שלישית ביתית, שלעיתים זה זמן מרגש עם האבא. עכשיו במציאות החדשה היא מוזמנת לצאת לגינה לשיח שכנות?

חשוב לציין שאלו רק דוגמאות ולא צריך להתייחס אליהן באופן ספציפי.

אגב, סיפר לי חבר, שבא מבית ירושלמי 'פרושים', שכשהוא התבגר הציעו לו שידוך מבית ירושלמי חסידי, ורבו יעץ לו לא ללכת על זה. הדוגמה שהוא נתן לי זה שכשהשווער יהיה עדיין בשטיבל, יבקשו ממנו לעשות הבדלה...

כל הדוגמאות שנתת, הם הפערים הקטנים.
הפערים העמוקים מגיעים במקומות הרבה יותר מהותיים (ולא בהכרח מתאימים לדיון ציבורי).

 

[פרפר סגול]

אז למה שלא נתפוס 2 ציפורים במכה אחת ונשדך בין הבחורות המבוגרות בציבור הליטאי (שאולי אין להם מה לשלם) לבין הבחורים החסידיים (שבד"כ לא דורשים כסף)

מכיון שהציפורים צריכות לחיות באותו קן...
ונכון שאחרי השואה שידוכים כאלו נעשו בהצלחה מרובה,
אבל השוני היה הרבה פחות מודגש.

 

[פרפר סגול]

איפה כל הכסף הזה? למה שהוא לא ישמש לה לקניית דירה?

אני מממליצה לכל בחורה, לקנות דירה.
היא תשלם את המשכנתא מהשכירות ומעצמה.
המובן הכי פשוט של "חבל על הזמן".

 

[הנדסאית תוכנה]

שאלת התעניינות:
בחורה חסידית ממוצעת, בגיל 19-20 יוצאת לעבוד כנשואה, מרוויחה 5-6 אלף בחודש, ולאט לאט גם יותר. הכסף שלה הולך מיד למשכנתא/שכירות, ולהוצאות הבית.

בחורה ליטאית חרוצה ועובדת, שמגיעה לגיל 24-25, אמורה לפי החשבון הזה לחסוך 250,000 -300,000 ש"ח.
יכולת ההשתכרות שלה גבוהה בהרבה משל נשואה שהיא אם לקטנטנים.
גם אם נניח ש-1000 ש"ח בחודש היא לוקחת לעצמה לפינוקים ובזבוזים, היא עדיין יכולה להגיע לסכומים שציינתי.

איפה כל הכסף הזה? למה שהוא לא ישמש לה לקניית דירה?

קשה להגיע לסכומים כאלה
עד שמוצאים עבודה... ובהתחלה מרוויחים מינימום
וגם אם בחורה חסכה בכל התקופה 100,000 ש"ח
היא בד"כ תעזור עם זה להורים שלה להגדיל את ההתחייבות שלהם לבחור

 

[א12345]

הדרישות הכספיות היו נחלת כלל ישראל בכל הדורות.
מי שרצה בחור טוב שילם לו דירה פלוס מזונות להרבה שנים כדי שהחתן יהיה פנוי מעול הפרנסה.
הסכומים יחסית שהיו אז דומים להיום.
רק ההבדל שאז היו מעט בחורים שלמדו בישיבות, ןהמון העם עבדו בשדה מגיל בר מצוה בערך
והיום אין מציאות של מי שלא לומד בישיבה...
בעיני הרבה בחורות, מי שלא בחור ישיבה ולומד טוב - דומה לבעל מום...
ולכן א"א לקחת בחור ישיבה ולרצות שהוא יהיה אברך שמקבל גג 2000 שקל
ושיסתדר כלכלית - דירה פלוס מחיה
זה לא מציאותי
ומכאן עניין הדרישות...
ככל שהבחור יותר טוב כך הסכום שהורי הכלה
מוכנים לתת סכום גדול יותר
היצע וביקוש.
בעיית השידוכים היא עצומה
זאת עובדה עצובה אבל נכונה
אין הרבה בחורים טובים שלומדים ג' סדרים ויותר בלי שטויות בראש
לעומת הרבה בחורות שהם שמורות וצדיקות
שמחפשות בחור רציני מאוד.
כל מי שמתעסק בשידוכים יודע אתזה.
זה נובע מכמה סיבות אבל זה המצב.

 

[shira bira]

הדרישות הכספיות היו נחלת כלל ישראל בכל הדורות.
מי שרצה בחור טוב שילם לו דירה פלוס מזונות להרבה שנים כדי שהחתן יהיה פנוי מעול הפרנסה.
הסכומים יחסית שהיו אז דומים להיום.
רק ההבדל שאז היו מעט בחורים שלמדו בישיבות, ןהמון העם עבדו בשדה מגיל בר מצוה בערך
והיום אין מציאות של מי שלא לומד בישיבה...
בעיני הרבה בחורות, מי שלא בחור ישיבה ולומד טוב - דומה לבעל מום...
ולכן א"א לקחת בחור ישיבה ולרצות שהוא יהיה אברך שמקבל גג 2000 שקל
ושיסתדר כלכלית - דירה פלוס מחיה
זה לא מציאותי
ומכאן עניין הדרישות...
ככל שהבחור יותר טוב כך הסכום שהורי הכלה
מוכנים לתת סכום גדול יותר
היצע וביקוש.
בעיית השידוכים היא עצומה
זאת עובדה עצובה אבל נכונה
אין הרבה בחורים טובים שלומדים ג' סדרים ויותר בלי שטויות בראש
לעומת הרבה בחורות שהם שמורות וצדיקות
שמחפשות בחור רציני מאוד.
כל מי שמתעסק בשידוכים יודע אתזה.
זה נובע מכמה סיבות אבל זה המצב.

הכל נכון אבל בל נשכח שכך חינכו את הנערות. להקים בית רק עם אברך.
( וזה עבד נפלא רק שבדורנו היוקר מאמיר והדרישות הן לא רק כספיות).

 

[דבי ו]

בחורה ליטאית חרוצה ועובדת, שמגיעה לגיל 24-25, אמורה לפי החשבון הזה לחסוך 250,000 -300,000 ש"ח.
יכולת ההשתכרות שלה גבוהה בהרבה משל נשואה שהיא אם לקטנטנים.
גם אם נניח ש-1000 ש"ח בחודש היא לוקחת לעצמה לפינוקים ובזבוזים, היא עדיין יכולה להגיע לסכומים שציינתי.

דבר נוסף: במשפחה עם כמה ילדים נשואים - למה שלא יתנו את כספי המעשרות שלהם להורים המשיאים את אחיהם של הזוגות הנשואים - הרי אין לך צדקה מהודרת יותר מזו? מכספי מעשרות אפשר גם להגיע לסכום נכבד שיכול לעזור להורים.

 

[shira bira]

דבר נוסף: במשפחה עם כמה ילדים נשואים - למה שלא יתנו את כספי המעשרות שלהם להורים המשיאים את אחיהם של הזוגות הנשואים - הרי אין לך צדקה מהודרת יותר מזו? מכספי מעשרות אפשר גם להגיע לסכום נכבד שיכול לעזור להורים.

לא היה עדיף שמראש לא היו מביאים את ההורים שלהם למצב שהם נזקקים?

 

[מתמחה במחשבים]

אתם מדברים כאילו כל הבעיה זה הסכומים שרוצים שיתחייבו

אני מכיר בחור, שלא מבקש שום סכום קיצוני להתחייבות, רק בחורה בריאה בנפשה וברוחה.

כן, תשאלו אז איפה הנקודה....

הנקודה הוא שהוא לקוי שמיעה...

 

[יהודית ק]

בדקתי.
ומה שאומרים בדרך צחות ובשביל להוכיח, לא מתכוונים לזה באמת ברמה ההלכתית והביצועית.

אז למה ההלכה מתכוונת?

 

[דבי ו]

לא היה עדיף שמראש לא היו מביאים את ההורים שלהם למצב שהם נזקקים?

לא בהכרח נזקקים! מלבד הצורך בקניית דירה יש את הוצאות החתונה - שעל זה בדרך כלל ההורים כן משלמים. גם הכסף שהורים נותנים לילדיהם הבוגרים - נחשב כצדקה.

 

[yael arc]

האם הרבנים הם שהחליטו לבקש סכומים אדירים
שצריך לפנות אליהם בבקשה לחזור בהם
למה אנשים לא יכולים להחליט לעצמם

מה לעשות שאנשים לא יכולים להחליט בעצמם? כי תראי מה קורה כשמחליטים לבד- שערוריה לא?
במידה וגדולי ישראל יצאו בהצהרה כללית לציבור, בטוחה שזה יעזור למתן את הדרישות המטורפות!

 

[ויטראז']

מה לעשות שאנשים לא יכולים להחליט בעצמם? כי תראי מה קורה כשמחליטים לבד- שערוריה לא?
במידה וגדולי ישראל יצאו בהצהרה כללית לציבור, בטוחה שזה יעזור למתן את הדרישות המטורפות!

זה מזכיר את עידן הקורונה
שגדו"י צריכים להוציא פסקי הלכה על ונשמרתם
אנשים לא קולטים זה מדבק אסור לצאת מהבית מה לא ברור
אבל ככה זה
אין מה לעשות

 

[stars]

וגם בארה"ב יש הרבה בחורים ובחורות שלא התחתנו מסיבות אחרות ולאו דווקא בגלל העניין הכספי.

לחלוטין. והסיבה היא בגלל הפער בין כמות הבחורים לכמות הבחורות, פער גדול יותר מהפער בישראל ובמקומות אחרים בעולם, שכן בארה"ב רוב בחורים מתחילים שידוכים בגיל 23 / 24, ואילו הבחורות מתחילות כמו בשאר העולם (אזור גיל 20), כך שנוצר פער של 3 - 4 שנים בו האוכלוסייה מתרבה.

 

[sheen]

אני עוקבת אחרי התגובות שלך, וממש חושבת כמוך (ראי ערך הלייקים)
אני חולקת עליך רק בדבר אחד,
300,000 שח זה באמת מעט (אוי לידים שכך כותבות)
אבל עם 400,000 שח גם במיינסטרים הליטאי אפשר למצוא בחורים מעולים, אולי לא מהישיבות השפיציות אבל בפירוש גם בישיבות הסטנדרטיות יש בחורים מעולים וכשרוניים עם הורים שפויים יותר.

פשוט מפוצץ
כל השיח הזה על דרישות כספיות, וסכומים הזויים כאלו.
והדיון הזה מגיע מיד אחרי הדיון על כמה הבחורים היום, ברובם, הם לא המתמידים שממיתים עצמם באהלה של תורה שלושה סדרים פלוס, כמו שחינכו את הבחורות בסמינר.

 

[שפריצרית]

והדיון הזה מגיע מיד אחרי הדיון על כמה הבחורים היום, ברובם, הם לא המתמידים שממיתים עצמם באהלה של תורה שלושה סדרים פלוס, כמו שחינכו את הבחורות בסמינר.

הם מתמידים, אולי לא כמו שחינכו את הבחורות בסמינר - אבל מתמידים.

 

[קריה נאמנה]

שאלת התעניינות:
בחורה חסידית ממוצעת, בגיל 19-20 יוצאת לעבוד כנשואה, מרוויחה 5-6 אלף בחודש, ולאט לאט גם יותר. הכסף שלה הולך מיד למשכנתא/שכירות, ולהוצאות הבית.

בחורה ליטאית חרוצה ועובדת, שמגיעה לגיל 24-25, אמורה לפי החשבון הזה לחסוך 250,000 -300,000 ש"ח.
יכולת ההשתכרות שלה גבוהה בהרבה משל נשואה שהיא אם לקטנטנים.
גם אם נניח ש-1000 ש"ח בחודש היא לוקחת לעצמה לפינוקים ובזבוזים, היא עדיין יכולה להגיע לסכומים שציינתי.

איפה כל הכסף הזה? למה שהוא לא ישמש לה לקניית דירה?

א. רוב הכסף נחסך, ומשמש לנישואין, אבל הסכום שציינת, לא מתחיל לגרד את סכום ה"דרישות". כבר שמעתי אמא לבחור ששואלת "מה אני אעשה עם 600,000?" (במידה מסוימת היא צודקת, כי אי אפשר לרכוש דירה כלבבה בסכום הזה, רק לא הבנתי למה ההיגיון שלה דורש שהמחותנים הם אלו שיממנו את מה שמתחשק לה)
ב. אף אחת לא רוצה להגיע לגיל 25 רווקה.
עריכה - יש גם המון בנות שעוזרות להורים בשוטף של הבית כשהן עוד רווקות. זה נכון שההורים רוצים שהבת תחסוך לנישואיה, אבל יש משפחות שבקושי סוגרות את החודש, והבנות עוזרות.

 

[stars]

הבחורה יושבת בסמינר, 5 או 6 שנים וכל הזמן אומרים לה תורה, תורה, תורה, וזה נכון, תורה היא הכי חשובה, והבחורה מתכוננת נפשית, פיזית, לבית של תורה, ומה שקורה הרבה פעמים שהחלום מתנפץ מכל מיני סיבות,

מסכים לחלוטין, רק רוצה לנתח את המשפט:
הבחורה יושבת בסמינר, 5 או 6 שנים וכל הזמן אומרים לה תורה, תורה, תורה, איזו תורה אומרים לה? וזה נכון, מה נכון? היטבת להמשיך: תורה היא הכי חשובה, והצער הוא שלא מלמדים זאת בצורה הנכונה, ולכן: והבחורה מתכוננת נפשית, פיזית, לבית של תורה, כלומר לבית של תורה הדמיוני והמעוות שבנו לה בראש, ובגלל זה: ומה שקורה הרבה פעמים שהחלום מתנפץ מכל מיני סיבות, פשוט בגלל שהבעל מתכוון לבית של תורה כמו שמלמדים בישיבות וכמו שבחורים בעלי שכל ישר מבינים, והיא מבינה שבית של תורה זה משהו אחר לגמרי, מה שהלעיטו אותה בסמינר - ה"בית של תורה" של המורות ולא של התורה...

 

[ישראלג]

אני עוקב אחרי הפורום הזה, שמעתי את כל הצדדים, הכול נכון.
נכון יש כאן דבר לא ברור, איך אברך מתחייב הרי בקושי יש לו לבמבה..., וכו' וכו'.
אין לי מושג איך זה עובד, אבל עולם כמנהגו נוהג, ומציאות החיים ממשיכים כך, ומציאות שמשלמים, איך? לא יודע.
יש סיפורים שנופלים בפח ולא מקבלים את ההתחייבויות, יש, מעטים.

אין הרבה בחורים טובים שלומדים ג' סדרים ויותר בלי שטויות בראש
לעומת הרבה בחורות שהם שמורות וצדיקות
שמחפשות בחור רציני מאוד.
כל מי שמתעסק בשידוכים יודע את זה.
זה נובע מכמה סיבות אבל זה המצב.

דברים נכונים, מי שיושב בתוך עולם הישיבות יודע, בכל ישיבה, [כן בכל ישיבה) הרבה בחורים, כן הרבה, שלא יושבים ג' סדרים.
לא משנה אם זה ישיבות מהסיגנון הסגור שהבחורים עסוקים בפוליטיקה\פנים חרדית וכו', ובין ישיבות יותר פתוחות שעסוקים בספורט וכו'.
אבל זה מאוד תלוי בסיגנון משפחה וכו', יש משפחות שסרטים זהמוקצה מחמת מיאוס ויש משפחות שזה לא כזה נורא,
ויש הרבה בחורים רצינים שגם מעורבים בכל מיני נושאים וגם לומדים רציני.
כך שזה לא סתירה לבחורים רציניים שיודעים דברים.

 

[כוכבת]

שאלת התעניינות:
בחורה חסידית ממוצעת, בגיל 19-20 יוצאת לעבוד כנשואה, מרוויחה 5-6 אלף בחודש, ולאט לאט גם יותר. הכסף שלה הולך מיד למשכנתא/שכירות, ולהוצאות הבית.

בחורה ליטאית חרוצה ועובדת, שמגיעה לגיל 24-25, אמורה לפי החשבון הזה לחסוך 250,000 -300,000 ש"ח.
יכולת ההשתכרות שלה גבוהה בהרבה משל נשואה שהיא אם לקטנטנים.
גם אם נניח ש-1000 ש"ח בחודש היא לוקחת לעצמה לפינוקים ובזבוזים, היא עדיין יכולה להגיע לסכומים שציינתי.

איפה כל הכסף הזה? למה שהוא לא ישמש לה לקניית דירה?

1. לרוב יוצאת לעבוד בגיל 20-21, ומי שלומדת לימודי תואר וכדו - גם אחר כך.
2. יש גם בחורים הזויים שעושים את החישוב הנ"ל לבד. ומצפים שבנוסף לסכום שהורי הבחורה יביאו, יש גם את הסכום שהיא חסכה. הזוי וקיצוני, נכון. אבל באוזניי שמעתי יותר מפעם, כך שקיים.