להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[ארבע]

סליחה אבל זה ממש לא השוואה 50000 -80000 ש"ח ללילה אחד...... לעומת עגלה של 2800 ש"ח לשלוש שנים ויותר וכן משחקי ילדים של כמה מאות שקלים לאורך זמן וכדומה כל הנאמר במאמר של יהודית

אני חושבת שוב
ומבינה שאולי כוונתך היתה ליציבות הכלכלית
שבזה בוודאי הורינו היו במצב טוב כלכלי טוב בהרבה משלנו.

אני מדברת על רמת החיים
ובזה אנחנו חיים ברמה גבוהה יותר.
אני לא רוצה להתחיל פה עם דוגמאות,
אבל למשל
אמא שלי קבלה את ערכת האיפור הראשונה שלה לחתונה.
היום בנות בת מצוה מקבלות אחת כזאת (יכול להיות שהגזמתי קצת, אבל זה הכיוון פלוס מינוס)
כמובן מזה הוא, שאמא שלי לא העלתה ללכת למאפרת לחתונה,
אבל אם כל ילדונת בת 16 מתאפרת לכל אירוע חגיגי,
אין זה מן הנמנע שכלה תלך למאפרת, הלא כן?!

צודקת, הפערים בין הדורות משוגעים
מה שהיה מקובל בזמני, הרחיק לכת (מאד) אצל אחותי הצעירה, והיא צעירה ממני בשבע שנים בס"ה.

עם זאת, כן התכוונתי לרמת החיים.

 

[האוסטרלית]

זה לא נכון עכשיו אנחנו משקיעים בדברים ששוים כל שקל וחמישים אלף ללילה אחד זה לא הגיוני

 

[yudit10]

זה שהרמה עלתה בכל תחומי החיים זה נכון
אבל מה ההיגיון להשוות בין רמת החיים לנושא חתונות הילדים?
עם רמת החיים עד לחתונות הילדים, רובם מסתדרים וחיים לפי יכולת, הכוונה שהנורמה גבוהה ככל שתהא, היא ראלית ומותאמת למציאות וליכולת.
בעוד שהנורמה בחתונות ילדים, לא מתכתבת עם שום מציאות.
אין לאף אחד בעיה עם רמה מטורפת של חיים, הבעיה המרחק ההזוי בין זה למציאות, ואת זה לאורך החיים השוטפים אין (בגדול), ובנישואי הילדים יש (בענק).

א. כי חתונות הן נגזרת מרמת החיים, ומצחיק להתכחש לזה.
אם בנות בגיל 17 מתאפרות לבד כל שבת, הרי שלחתונה של החברה הן תלכנה למאפרת מתחילה, ולחתונה של עצמן למאפרת טובה.
אם כל נערת סמינר יש לה מצלמה בשווי 500 ש"ח, כלה תרצה מצלמה של אלף ש"ח.
אם בגד לשבת שבת עולה סכום מסוים, הבגד לחתונה יעלה יותר.
ואמא שחובשת פיאה בשווי 10,000 ש"ח, איך בדיוק היא תגיד לביתה הכלה שלה היא קונה פיאה רק בשווי 8000 ש"ח?

ב. כי לא יפה להמשיך לחיות כרגיל, ורק לדרוש ממישהו אחר שיעשה משהו, העיקר שאנחנו נגיע אל המוכן.

ג. מי שחי נכון כלכלית, יכול לחסוך לעצמו כל חודש סכום, שבהשקעה נכונה במשך עשרים שנה יכול להגיע לסכום של פי עשר, מכל החיסכון שמנסים להציג בחתונות.

 

[yudit10]

וסתם,
תנסו לדבר עם אלה שמחתנים היום ילדים.
בני הארבעים, שהתחילו עכשיו לחתן.
כמה הם מקוננים על כל שקל שלא חסכו בגיל צעיר יותר!

אם בגיל צעיר מתרגלים לא לחסוך,
יכולת החיסכון לא נופלת פתאום מהשמים.
וכן,
כל חסכון של מאה ש"ח בחודש בקרן השתלמות בסיסית, מצטבר אחרי 20 שנה ל-40 אלף ש"ח...

אז כן.
בוא לא נתכחש לזה שאנחנו יכולים לחסוך.
והחיסכון היום שווה פי 2
גם כי הכסף יכול לצמוח בינתיים
וגם כי מתרגלים לחסוך ואחרי זה יהיה יותר קל לחסוך בחתונות.

 

[האוסטרלית]

כשמדובר במשפחת אברכים מי מדבר על חסכונות, קודם צריך לסגור חודש...ובלי רמת חיים גבוהה אלא מינימלית.
כמובן תלוי בגובה הכנסה ואם יש דירה וכד'...

 

[דעת]

א. כי חתונות הן נגזרת מרמת החיים, ומצחיק להתכחש לזה.
אם בנות בגיל 17 מתאפרות לבד כל שבת, הרי שלחתונה של החברה הן תלכנה למאפרת מתחילה, ולחתונה של עצמן למאפרת טובה.
אם כל נערת סמינר יש לה מצלמה בשווי 500 ש"ח, כלה תרצה מצלמה של אלף ש"ח.
אם בגד לשבת שבת עולה סכום מסוים, הבגד לחתונה יעלה יותר.
ואמא שחובשת פיאה בשווי 10,000 ש"ח, איך בדיוק היא תגיד לביתה הכלה שלה היא קונה פיאה רק בשווי 8000 ש"ח?

ב. כי לא יפה להמשיך לחיות כרגיל, ורק לדרוש ממישהו אחר שיעשה משהו, העיקר שאנחנו נגיע אל המוכן.

ג. מי שחי נכון כלכלית, יכול לחסוך לעצמו כל חודש סכום, שבהשקעה נכונה במשך עשרים שנה יכול להגיע לסכום של פי עשר, מכל החיסכון שמנסים להציג בחתונות.

א. הגיוני. אבל בכ"ז בעולם מתוקן של הוצאות לפי יכולת, המציאות אמורה להתמודד עם ההיגיון הזה בדרך כלשהי.

ב. גם אם ההנחה שלך על הגילאים שמוטרדים מהעניין נכונה, זה לא נראה לי קשור להסכמה לשנות את האחרים ולא את עצמי, (לדוג' מצוי לראות שזו"צ עושים דין לעצמם ולא קונים את הבגד היקר לעצמם לחתונה למרות שההורים לילדים שבבית כן מוציאים וכדו' מה שמראה שיש הבדלים בתפיסות ולא בגלל שכל אחד רק רוצה לתקן את השני)
ההסברים הם לדעתי בכמה נוסחאות דומות, אבל בגדול, הדור ההוא נכנס לבור הזה בעיוורון מוחלט! הדור הבא רואה כעת את המתרחש בדיעבד וחרד לעצמו.

ג. מורכב. השאלה על איזה חיסכון מדובר, אני מדבר על ציבור שחתונת בת לוקחת ממך 700-800 אלף ש"ח, גם בחיים נכונים, והשקעה נכונה של החיסכון, אולי מכסים את הבת הראשונה.

 

[שקדנות]

עולים כאן דברים נכונים מאוד מאוד.
חינוך עצמי הוא דבר נכון מאוד הרבה יותר קל לתקן אחרים.
ובינתיים רוב האנשים לא באמת מתכוננים לצמצם לצמם אלא רק לחשב איך ההורים יכולים לצמצם.זה כיוון מחשבה יפה מאוד.

אבל נראה לי שזה לא פתרון כללי לנושא הדירות, אלא רק לנושא החתונה עצמה.
שזה כפי שהבנתי כבר מתחילת השרשור, כסף קטן יחסית אם נגזים ונאמר שההוצאה היא 100,000 ש"ח היינו כולל הוצאות הנדוניה וכו', הרי זה מתחלק בין 2 מחותנים, והשקעה של 50,000 ש"ח בשביל לחתן ילד הרבה אנשים [אמנם לא כולם] יכולים איכשהו לעמוד בו.
אז מי שבא לו לחיות ברמת בזבוז מסויים אז שיערב לו ויוציא גם לחתונה. הרי לא זה מה שיגרום שלא יהיה לו כסף.
עיקר הבעיה זה הדירות, ולזה לא יעזור כל החינוך מחדש, לצמצום וכו'.

 

[דעת]

עולים כאן דברים נכונים מאוד מאוד.
חינוך עצמי הוא דבר נכון מאוד הרבה יותר קל לתקן אחרים.
ובינתיים רוב האנשים לא באמת מתכוננים לצמצם לצמם אלא רק לחשב איך ההורים יכולים לצמצם.זה כיוון מחשבה יפה מאוד.

אבל נראה לי שזה לא פתרון כללי לנושא הדירות, אלא רק לנושא החתונה עצמה.
שזה כפי שהבנתי כבר מתחילת השרשור, כסף קטן יחסית אם נגזים ונאמר שההוצאה היא 100,000 ש"ח היינו כולל הוצאות הנדוניה וכו', הרי זה מתחלק בין 2 מחותנים, והשקעה של 50,000 ש"ח בשביל לחתן ילד הרבה אנשים [אמנם לא כולם] יכולים איכשהו לעמוד בו.
אז מי שבא לו לחיות ברמת בזבוז מסויים אז שיערב לו ויוציא גם לחתונה. הרי לא זה מה שיגרום שלא יהיה לו כסף.
עיקר הבעיה זה הדירות, ולזה לא יעזור כל החינוך מחדש, לצמצום וכו'.

לזה יש פיתרון אחד!
קריעת חבל התליה!
במקום שכל זוג ידאג ל 5-10 דירות, וכך כל אותם זוגות בהמשך וכו' וכו'
לעצור את מחול השדים וכל זוג יקנה דירה אחת, לעצמו.
כמה פשוט, ככה לא יקרה..

 

[שקדנות]

וסתם,
תנסו לדבר עם אלה שמחתנים היום ילדים.
בני הארבעים, שהתחילו עכשיו לחתן.
כמה הם מקוננים על כל שקל שלא חסכו בגיל צעיר יותר!

כמה אפשר לחסוך? כמה?
מי שיש לו משפחה גדולה היכולת לחסוך נניח 1000 ש"ח לחודש במקרה הקיצוני. אחרי 20 שנה יהיה לו מזה 240000 ש"ח וזה נגמר בילד הראשון מקסימום ל2 ילדים.
ואם יש לו עשרה?
מה זה עוזר החסכון?
[אולי זה יותר בכיוון של החינוך העצמי להסתפק במועט?]

 

[שקדנות]

לזה יש פיתרון אחד!
קריעת חבל התליה!
במקום שכל זוג ידאג ל 5-10 דירות, וכך כל אותם זוגות בהמשך וכו' וכו'
לעצור את מחול השדים וכל זוג יקנה דירה אחת, לעצמו.
כמה פשוט, ככה לא יקרה..

זה נכון. אבל זה כבר נושא לשרשור אחר. אין לזה קשר לכל מה שנאמר כאן.
במציאות ההורים רוצים לעזור לילדיהם, האפרוחים הרכים שפורחים מהקן, ועדיין לא יודעים איך לחיות, והם חייבים לגור באיזה מקום, אז אפילו אם יתנו רק השתתפות מועטת של מאה אלף שקלים [כפול עשר זה כבר מליון], כבר הם קורסים. ופחות מכך זה כנראה כמו לזרוק את הילדים לים.
מה ההצעה, שיגורו אולי ברחוב?
כך לפחות הרבה הורים מרגישים.

 

[klik's]

הבעיה הגרועה:
1. היציבות הפיננסית ירדה
2. רמת החיים עלתה

(שזה בדיוק הפוך ממה שהיה צריך )

הדור הקודם חי בחסכון רב ובצמצום למען חיתון הילדים, למרות שהיו לו יכולות גבוהות יתר
הדור שמחתן עכשיו חי ברמת חיים גבוהה יחסית ונאבק על השקל של המחיה (בלי חסכון) ועדיין רמת החיים וכמובן גם החתונות גבוהה מאוד יחסית לדור הקודם.

 

[שתים]

את מדברת על יציבות כלכלית ועל יכולת פיננסית
לא על בזבוז וחיי שפע ביומיום.

אני מדברת על רמת החיים שלא התבטאה בפליימוביל או אקססוריז.
רמת החיים של הדור של ההורים שלי היתה יותר גבוהה מהדור של הילדים שלהם,
וזה התבטא ביציבות כלכלית שאפשרה קניית דירות ותמיכה בילדים.
מה שהשתנה זה הצורה שבה רמת החיים מתבטאת.

ושוב - זה שמישהו קונה משהו בנוצצים ב10 שח פעם בחודש, לא אומר שיש לו רמת חיים גבוהה.

 

[יענקף]

כמו שכתבה פותחת האשכול, עד שלא נלמד לפתח עמוד שדרה וגב איתן, שלא יהיה אכפת לנו 'מה יאמרו' ו'מה כולם', נמשיך להאמין שהפתרון הוא בתקנות ועוד תקנות.

וכך נחיה כל חיינו כרובוטים חסרי יכולת בחירה, מתחילים את חיינו בתקנה שקובעת באיזו רמה תערכנה מסיבות ה'סמאש קייק' החלאקה והיומולדת, ממשיכים בתקנות שקובעות באלו חנויות מותר לקנות ביגוד משקפיים ואקססוריז, לאחר מכן באיזה גודל יחידת דיור מותר לגור אחרי החתונה, איזו עגלה מותר לקנות לרך הנולד, באיזו עבודה מותר לעבוד [כזו שלא תפחת מכך וכך אלפים], באיזה כולל מותר ללמוד, וכן הלאה על זו הדרך.

לא הגיע הזמן שניקח אחריות על עצמנו, במקום להשליך אותה על כתפי העסקנים?!

 

[klik's]

רמת החיים של הדור של ההורים שלי היתה יותר גבוהה מהדור של הילדים שלהם,
וזה התבטא ביציבות כלכלית שאפשרה קניית דירות ותמיכה בילדים.

היתה להם יציבות כלכלית?
או שחיו ברמה גבוהה יותר מבחינת הצריכה השוטפת שלהם?

 

[יענקף]

הבעיה הגרועה:
1. היציבות הפיננסית ירדה
2. רמת החיים עלתה

(שזה בדיוק הפוך ממה שהיה צריך )

הדור הקודם חי בחסכון רב ובצמצום למען חיתון הילדים, למרות שהיו לו יכולות גבוהות יתר
הדור שמחתן עכשיו חי ברמת חיים גבוהה יחסית ונאבק על השקל של המחיה (בלי חסכון) ועדיין רמת החיים וכמובן גם החתונות גבוהה מאוד יחסית לדור הקודם.

לפי טרפת המאצ'ינגים של השנה שעברה, נראה שהיציבות הפיננסית של הציבור שלנו עלתה בהרבה. כמה חרדים עצמאים הכרתם בדור הקודם, וכמה היום?

 

[עמודה]

כמו שכתבה פותחת האשכול, עד שלא נלמד לפתח עמוד שדרה וגב איתן, שלא יהיה אכפת לנו 'מה יאמרו' ו'מה כולם', נמשיך להאמין שהפתרון הוא בתקנות ועוד תקנות.

וכך נחיה כל חיינו כרובוטים חסרי יכולת בחירה, מתחילים את חיינו בתקנה שקובעת באיזו רמה תערכנה מסיבות ה'סמאש קייק' החלאקה והיומולדת, ממשיכים בתקנות שקובעות באלו חנויות מותר לקנות ביגוד משקפיים ואקססוריז, לאחר מכן באיזה גודל יחידת דיור מותר לגור אחרי החתונה, איזו עגלה מותר לקנות לרך הנולד, באיזו עבודה מותר לעבוד [כזו שלא תפחת מכך וכך אלפים], באיזה כולל מותר ללמוד, וכן הלאה על זו הדרך.

לא הגיע הזמן שניקח אחריות על עצמנו, במקום להשליך אותה על כתפי העסקנים?!

מה הבעיה לעשות את זה הרגע?
למה רמת החיים עולה?
למה אף אחד לא לוקח את עצמו באמת בידיים?
כנראה שקיים קושי לעשות את זה. וכשמדובר בחתונה שיש בה שני צדדים, עוד פחות נעים לבוא ולבקש להנמיך רף מעבר למקובל. וכאן מגיע הכוח שיש לקהילה לעשות מהלכים של שינוי באופן קבוצתי. לא בא בסתירה לצורך להוריד ברמת חיים.
הנחת היסוד של האשכול שגויה. זה לא צורך של הצעירים השואפים לחנך את ההורים. זו זעקת המחותנים בני ימינו.
גם אם מדובר רק על חיסכון של 15,000 ש"ח זה הרבה מאד כסף לערב אחד. לו יצוייר שהיה נדיב עם שמחלק את הסכום הנ"ל חינם לצורך חתונה. מעניין מי היה נשאר בביתו ולא מגיע לקבל, כי מה זה 15,000?
ובכלל, זה מעגל קסמים. אם המחותן אומר לעצמו מה זה כבר 15,000 ש"ח בים ההוצאות, עדיף להשקיע אותם ולא להתבזות, מניין יהיה כוח לצעיר הנישא זה עתה לבוז למותגי יוקרה ולנורמה סביבתית?
לעומת זאת שיראה את אביו קופץ למים כנחשון כדי להחזיר שפיות לחיים יחד עם עוד אמיצים מבני קהילתו, הוא יקבל כוח לעמוד מעטים מול רבים.

 

[יענקף]

מה הבעיה לעשות את זה הרגע?
למה רמת החיים עולה?
למה אף אחד לא לוקח את עצמו באמת בידיים?

בסביבה שלי יש הרבה כאלו שלוקחים את עצמם בידיים, מסכמים מראש שלא נותנים מתנות לאחים והאחיות של החתן והכלה, מחתנים באולמות הכי צנועים כמו וולף, תמיר העגול וארמונות פרידמן, לוקחים את הזמר והאורגניסט הכי פשוט, ועושים רק שבת שבע ברכות ולא אופרוף, וכמובן הולכים לגור בפריפריה.
רמת החיים עולה בגלל אלו שבחרו שלא לקחת את עצמם בידיים, והאדם צריך לעמוד מאחורי הבחירות שלו, ולשלם עליהן.

לעומת זאת שיראה את אביו קופץ למים כנחשון כדי להחזיר שפיות לחיים יחד עם עוד אמיצים מבני קהילתו, הוא יקבל כוח לעמוד מעטים מול רבים.

הבעיה היא שבצורה של התקנות הוא לא יראה את אביו קופץ למים, אלא את אביו נאלץ להתכופף לתקנות שהונחתו מלמעלה, בלי כל קשר ליכולת הכלכלית האמיתית.

 

[כוכב103]

@yudit10
אני מבינה שאת חושבת שתחילת העבודה צריכה להיות אצל צעירים שחיים מעבר ליכולת שלהם.

אבל, למה את מתקיפה כל מי שאומר שלרדת ברמת הארועים זה לא נכון ולא מציאותי??
כי אחותך אמרה לך שזה לא הוגן שלא תהיה לה חתונה כמו שלך?

אילו שני נושאים שונים שצריכים תיקון עמוק.

 

[גלבוע]

בעקבות האשכולות בנושא הצטמצמות בחתונות
הרגשתי צורך להאיר את הנושא מזווית אחרת.

ובכן,
אני די בטוחה שאם נערוך סקר בני כמה אלה שרוצים מאוד לצמצם את גודל החתונות,
נגיע לגיל של בני 25 עד 39 .

ולמה?
כי הם כבר התרחקו דיים מהחתונה שלהם עצמם, ומצד שני, עדיין לא התחילו לחתן.
המשכנתא שלהם לוחצת, והם פשוט לא מבינים איך יצליחו לחתן ילדים.

אז הפתרון הכי קל,
הוא לצמצם עכשיו את החתונות,
כך שעד שהם יתחילו לחתן, הנורמות כבר יהיו נמוכות,
וממילא לא יהיה להם בעיות...


רוב ההצעות שמעלים לצמצום החתונות, הם בעיקר פופוליסטיות,
ולא נבדקו לעומק, האם אכן שווה לערוך כך את החתונה בשביל החסכון הזה, ועוד מעט אעלה דוגמאות אחד לאחד.

אבל מה שמקומם בעיקר,
זה שרובינו, בגילאי 25-39,
לא מוכנים לוותר על רמת החיים שלהם היום בכהוא זה.

מדברים על צמצום מסיבות חומש, מסיבות סידור או גמר? "שיתחילו עם החתונות- וכך אוטומטית הרמה תרד." (כלומר לא מוכנים לגעת בצלחת שלנו, רק בצלחת של אחרים)
לקנות עגלה פחות ממותגת? "אני לא קונה את העגלה בגלל המותג, אני קונה את זה בגלל החוזק ובסוף זה יוצא יותר משתלם" (שוכחים שאת אותם תירוצים אומרים לעצמם גם המחתונים, וגםאנחנו נאמר את זה לעצמינו בגיל המיועד)
הילד מבקש פליימוביל? חוג? כל דבר אחר? כמה אנחנו מנסים לרצות את הילד? אבל שהמחותנים לא ירצו את החתן והכלה שלהם ביום חופתם ובעת שמחתם.

ואני שואלת ברצינות,
מה נראה לנו, אם בגיל הצעיר רובינו לא מצליחים ללכת נגד הזרם,
ומוציאים כסף כמו כולם, וחיים כמו כולם,
ויש ביננו כל מיני נורמות בלי קשר לרמת החיים,

מה משתנה כשמתחילים לחתן?!
למה שם צריך להתחיל לצמצם באופן דרסטי?!

האם זה שאנחנו דורשים עכשיו צמצום
זה לא בגלל האינטרסים שלנו,
שאנחנו רוצים לחתן יותר בקלות?!

ואם אכן זה האינטרס,
אז הפתרון לזה לא נמצא בידי המחותנים היום,
אלא בידינו.
היום להצטמצם במה שאפשר.
היום ללכת נגד הזרם ולחיות ברמה מעט יותר נמוכה.
אם לא נתרגל היום להצטמצם, איך בדיוק נוכל להצטמצם כשניע לחתן?!

לא קראתי תגובות קודמות.
אני באמת בגיל שציינת, ומברמצת ועוד לא מחתנת. להקטין חתונות בעיניי זה הרבה יותר יפה ומכובד, ולכן הייתי רוצה.
לא חסר לי כל השכונה שתבוא להגיד לי מזלטוב.
מעדיפה קטן ואלגנטי על פני המוני.
ואיך אני יודעת להגיד שזה באמת ככה עדיף לי ולא בגלל שאני רוצה שאחר כך יהיה לי קל?
כי ככה בדיוק עשיתי גם בבר מצווה לפני חצי שנה

 

[yudit10]

כמה אפשר לחסוך? כמה?
מי שיש לו משפחה גדולה היכולת לחסוך נניח 1000 ש"ח לחודש במקרה הקיצוני. אחרי 20 שנה יהיה לו מזה 240000 ש"ח וזה נגמר בילד הראשון מקסימום ל2 ילדים.
ואם יש לו עשרה?
מה זה עוזר החסכון?
[אולי זה יותר בכיוון של החינוך העצמי להסתפק במועט?]

240,000 ש"ח זה מעט?
והרי מקודם טענו ש15 אלף ש"ח זה הרבה מאוד?!

את יודעת שגם אם תצליחו לחסוך ע"י עריכת חתונות בבית כנסת, 15 אלף ש"ח בכל חתונה, תגיעי בסה"כ ל-150000 ש"ח, שזה פחות מ240000 ש"ח?
שלא לדבר על זה שאת יכולה להשקיע את הכסף הזה בצורה מאוד יציבה, ולהגיע עם 5% תשואה למעל 400000 ש"ח!

שלא לדבר על הרווח המשני,
שבו לימדנו את עצמינו לחסוך
ומילא יקל עלינו לחסוך בהוצאות החתונה.