להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[ספרא וסייפא]

התקנות יעזרו - אולי - לזמן קצר. גם אם יהיו חייבים לחתן באולם השכונתי, מהר מאד ימצאו אלו שיש להם את היכולת להרשים את כולם על ידי שכירות חברת הפקות שתשדרג את האולם בכמה רמות, ואולי גם להקרין קליפ מיוחד לכבוד החתונה, וכולם יאוצו ירוצו להתחרות בהם. מדובר בתיקון קוסמטי ותו לא.

תעזבו תקנות.
ליטאים לא מבינים תקנות.
נורמה.
משנים נורמה.

שנבין, רק 60% מהציבור הולך לפעול לפי הנורמה.
ה-40% האחרים יישארו בחתונות היקרות.
וזה בסדר.
מספיק שיהיה נורמאלי לחתן בחתונה מצומצמת.

 

[יענקף]

כולנו נסכים שבסעודת החתונה אמורים להשתתף מי שמשמח את בעלי השמחה בעצם נוכחותם.
החתן והכלה כמעט לא נמצאים באולם בשעת הסעודה, לכן לא סביר שחבריהם ישתתפו בסעודה.

החברים והחברות של הכלה משמחים אותם בנוכחותם לפני החופה ובשעת החופה, ובנוסף חברי החתן מפסידים ארוחת ערב בישיבה, ולכן סביר בהחלט לתת להם מנה בסעודה, כשהם אלו שמשמחים בעיקר את החתן והכלה, ולא הבני והבנות דודות, שעומדים בפינות האולם ונהנים ממופע ריקודים חינמי.

 

[כוכב103]

ולעצם הענין למי שלא ידע-
היום חתונה ממוצעת כוללת 350-400 מנות סעודה
+600 מנות בר.
זה המינימום.
האולם בגודל ענקי להכיל את כולם
להלביש בת לשמחה בצורה מקובלת - מינימום 1000 ש"ח
1000 ש"ח להלביש בן
(להכפיל במס' הילדים - תעשו בעצמכם)
להלביש כלה - 5,000 ש"ח בצניעות.
ותוסיפו לזה:
צלם
תזמורת
כסא כלה/פרחים
ועוד ועוד.

במקום זאת- לעשות שמחה שכוללת את בני המשפחה הקרובה. אחים אחיינים דודים ובני דודים, סבים וכו'
ו-30 חברים קרובים לחתן ולכלה - שבאים אחרי הסעודה.
(אגב- יש לי בת בגיל הזה והיא אמרה שממש לא נעים ולא נחמד לשבת לסעודה בשמחה של חברה שנמצאת בחדר יחוד רק כי האמא הפצירה בה...)

כל משפחה לפי גודלה. נגיע ל-200 איש
הזמנות- מיותרות. כולם יודעים מתי החתונה.
אולם ענק- מיותר.
וכל ההתנהלות משתנה.

 

[הנורמלי]

לגבי התקנות, לדעתי, הן מחזקות במידה רבה את העדריות.
זה תיקון נקודתי בלבד.
במקרי חירום צריך תיקונים נקודתיים, אבל השאיפה היא לתיקון מעמיק יותר.
כל חברה היא עדרית במידה מסוימת, אבל יש יותר ויש פחות.
למה החברה שלנו עדרית יותר מדי?
ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?

זה יושב על משהו של עשרות שנים ויתכן שהיכן שהוא עמוק יותר בתוך היהדות, כך שקשה עד בלתי אפשרי לצמצם אותה
תחשבו כמה אנשים אתם מכירים שהיו להם לבטים לאיזה מוסד חינוכי לשלוח את ילדיהם במקום שישנם סוגים שונים של מוסדות לימוד {לא בפרטים קטנים ולא מהותיים} והם לא פעלו לפי הקוד החברתי של הסביבה או המגדר הפנים חרדי שלהם
יש מציאות שפתאום הורה לטיאי יחליט שלבנו מתאים מוסד חסידי? או הפוך? ואפילו בדברים קטנים יותר
זה המציאות!!

 

[Ruti Kepler]

תראי יש כאן אי הבנה מסוימת.
מבחינתך, אם להורים בני 30 יש מספיק כסף לקנות בגדים ברמה Y במשך כל השנים, זה לא נקרא התפרעות כלכלית, וזה מותר להם.
מבחינתי זה גם מותר להם,
אבל מכיוון שאני חוזה מראש שבעוד 10 שנים הם יצטרכו לחתן,
ואז הם יצטרכו לקנות את הבגדים ברמה Y, כפול שניים לפחות, כי יש בגדים מיוחדים מעט יותר לאופרוף ולשבת שבע ברכות,
והבחורה הזו שהתרגלה לבגדים ברמה Y, תרצה את אותם בגדים כפול ימי השבע ברכות שלה...
ומכיוון שאם ההורים לא חסכו בגיל צעיר, בדרך הטבע לא אמור לצנוח להם פתאום בגיל 40 עוד כסף ע"מ שיוכלו לקנות את הבגדים של רמה Y כפול שניים
אני צופה מראש התפוצצות שלא קשורה בכלל לגודל האולם בחתונה.

כשאני קונה לבנות שלי שמלות לשבת, 350 ש"ח האחת, וזה מחיר מופקע לטעמי אבל לפעמים אין ברירה - הבנות שלי יודעות היטב שהמחיר הזה גבוה. אני יכולה גם להגיד להן כמה שעות ישבתי בעבודה בשביל כל שמלה.
בחנות עצמה אנחנו בודקים אם יש יותר זול. מסבירים שאם נקנה את השמלה היקרה יותר, זה יהיה רק בגד אחד לכל אחת, ואולי הן מעדיפות בכ"ז את הזול יותר, ואז נוכל לחשוב על שני בגדים.

מקווה מאד שבהגיע עת נישואיהן, נוכל לדבר איתן בפשטות ובפתיחות. "יש לנו סכום X עבור הנדוניה שלך. אנחנו רוצים לקנות בו מצעים, כלי בית, בגדים ונעליים, לשבת ולחול, ופאה או שתיים. בואי ונחשוב איך לחלק בצורה הכי טובה. מה הכי חשוב לך לקנות? מה פחות?"

 

[ספרא וסייפא]

החברים והחברות של הכלה משמחים אותם בנוכחותם לפני החופה ובשעת החופה, ובנוסף חברי החתן מפסידים ארוחת ערב בישיבה, ולכן סביר בהחלט לתת להם מנה בסעודה, כשהם אלו שמשמחים בעיקר את החתן והכלה, ולא הבני והבנות דודות, שעומדים בפינות האולם ונהנים ממופע ריקודים חינמי.

כחלק מהשינוי - זה יהיה אמור להשתנות.
אם מדובר על קבלת פנים חסידית - תניחו לחסידויות לשנות את אופי ומשתתפי הקבלת פנים.

מתי ארוחת ערב בישיבה? הריקודים מתחילים בד"כ ב-9:30

 

[yudit10]

כשאני קונה לבנות שלי שמלות לשבת, 350 ש"ח האחת, וזה מחיר מופקע לטעמי אבל לפעמים אין ברירה - הבנות שלי יודעות היטב שהמחיר הזה גבוה. אני יכולה גם להגיד להן כמה שעות ישבתי בעבודה בשביל כל שמלה.
בחנות עצמה אנחנו בודקים אם יש יותר זול. מסבירים שאם נקנה את השמלה היקרה יותר, זה יהיה רק בגד אחד לכל אחת, ואולי הן מעדיפות בכ"ז את הזול יותר, ואז נוכל לחשוב על שני בגדים.

מקווה מאד שבהגיע עת נישואיהן, נוכל לדבר איתן בפשטות ובפתיחות. "יש לנו סכום X עבור הנדוניה שלך. אנחנו רוצים לקנות בו מצעים, כלי בית, בגדים ונעליים, לשבת ולחול, ופאה או שתיים. בואי ונחשוב איך לחלק בצורה הכי טובה. מה הכי חשוב לך לקנות? מה פחות?"

אני מנסה לשאול באמת ברצינות ובעדינות.
את חושבת שבהגיע עת דודים,
והבנות שלך
ואני לא מדברת על הכלה,
אלא על אחיותיה,
תצטרכנה לפחות 2-3 שמלות לשבת (אופרוף, שבע ברכות וכו')
כלומר תצטרכי לקנות לכל אחת 350*3.
מה יקרה אז?
יצנח לך כסף משמים לקנות פי 3 מהרגיל?
תתחילי לקנות במקומות זולים יותר?
איך הקטע הזה הולך להסתדר?!

 

[ארבע]

לא יודעת.
המחותנים לא באמת יושבים ומפטפטים עם מאות אורחיהם. זה נראה כמו משימה יחסית מעצבנת להושיב את כולם על הצד היותר טוב. נהנים מזה??
אני חושבת שגם החתן והכלה וגם הוריהם המקסימום הם נהנים לפני ואחרי. מהידיעה שהקרובים יהיו איתם/ היו איתם ברגעים החשובים שבחיים..
בתור אחת שהתחתנה אי פעם אם היו אומרים לי שהחברות שלי מיותרות בחתונה (והחתונה זה בהחלט החופה וקבלת הפנים שלפניה בבחינת מתי הכלה חווה את אורחיה) זה היה פוגע בי עד עמקי נשמתי.
ואין לי ספק שגם להורים שלי זה היה ברור שהן חשובות הרבה יותר מהבני דודים שלהם שהם לא פגשו נצח.

אז אספר לך מזווית של אורחת, בשתי חתונות משפחתיות ששלפתי כמדגם:

חתונה האחת, של בן דוד, נערכה מחוץ לעיר מגורי. אולם זול. המשפחה שייכת לקהילה שמצרפת להזמנות הרלוונטיות את הכרטיס ובו הנוסח 'הנך מוזמן לסעודת המצווה'. והאולם פשוט צר מהכיל. הגעתי ממרחק, לחופה, ולא היה לי מקום לשבת. ישבתי ברוטציה עם גיסותי. לא הסכימו לפתוח שולחן רזרבי.

אולי מבחינת הכלה החברות שלה חשובות ממני (אף כי נראה לי שבקהילה זו החברות לא מוזמנות לסעודה). אני מבחינתי הייתי מוותרת לגמרי על נוכחותי בשמחה הזו. אפילו כסא לא היה לי.

חתונה אחרת, משפחה מהקהילה הנ"ל, גם בן דוד שנישא. שוב אולם זול וקהילתי. ישבנו בשולחן משפחתי. בת דודה שכנראה לא מצאה סידור לצאצאיה סחבה עימה את כולם - ארבעה במספר. מגיל שש ומטה. הצטופפנו סביב השולחן. המלצרית סרבה לספק מנות לאורחות שהגיעו לאחר זמן והתישבו סביב השולחן בטענה שקצובת המנות פר שולחן כבר בוזבזה על השולחן הזה, ואסור לה להוציא מנות נוספות.

זה לא שאני שוחרת שניצלים ממוחזרים, ועדיין יצאתי משני האירועים בפחי נפש. אם באמת לבעל האירוע אין פניות להתייחס לאורחיו עוד לפני החתונה, לתכנן נכון את ההזמנות, כמות המנות, או שכן חשב עליהם ושמח בנוכחותם רק שאין לו ברירה והכסף מכתיב לו אולם קטן/קמצן למרות האורחים הרבים שהוא מרגיש מחוייבות להזמין, ולכן האורחים נפלו בין הכסאות (תרתי משמע), נראה לי שנדרשת רפורמה בשטח. אם לא בחקיקת תקנות, אזי בהעלאה למודעות.

 

[ELFISH]

אני מנסה לשאול באמת ברצינות ובעדינות.
את חושבת שבהגיע עת דודים,
והבנות שלך
ואני לא מדברת על הכלה,
אלא על אחיותיה,
תצטרכנה לפחות 2-3 שמלות לשבת (אופרוף, שבע ברכות וכו')
כלומר תצטרכי לקנות לכל אחת 350*3.
מה יקרה אז?
יצנח לך כסף משמים לקנות פי 3 מהרגיל?
תתחילי לקנות במקומות זולים יותר?
איך הקטע הזה הולך להסתדר?!

מי אמר שצריך שמלות לאופרוף ולשבע ברכות לאחיות של?? מה רע בבגדי השבת שכבר יש להן? וכן, לחזור פעמיים על אותו בגד רחמנא לשיזבן.
מניחים הנחות יסוד מופרכות ואז לא מבינים איך אפשר לדרוש לקצץ.
אנשים, תרדו מהאולימפוס

 

[כוכב103]

אני מנסה לשאול באמת ברצינות ובעדינות.
את חושבת שבהגיע עת דודים,
והבנות שלך
ואני לא מדברת על הכלה,
אלא על אחיותיה,
תצטרכנה לפחות 2-3 שמלות לשבת (אופרוף, שבע ברכות וכו')
כלומר תצטרכי לקנות לכל אחת 350*3.
מה יקרה אז?
יצנח לך כסף משמים לקנות פי 3 מהרגיל?
תתחילי לקנות במקומות זולים יותר?
איך הקטע הזה הולך להסתדר?!

תרשי לי לענות במקום רותי-
לא כולם קונים 3 שמלות חדשות לכל אחת מהאחיות לשבע ברכות/אופרוף וכדו'!!!

 

[שקדנות]

ולעצם הענין למי שלא ידע-

מה יצא בסוף. כמה זה עולה?
נחלק ל2 לשתי הצדדים, כמה יצא לכל אחד?
צריך לבדוק בסוף על איזה סכום מדברים. וזאת בהשוואה להוצאות על משהו יותר קטן.
אז אם זה לא סכום אגדי: השאלה היחידה היא מה הצורה הכי טובה - לעשות שמחה הכי משולמת

 

[יענקף]

כחלק מהשינוי - זה יהיה אמור להשתנות.
אם מדובר על קבלת פנים חסידית - תניחו לחסידויות לשנות את אופי ומשתתפי הקבלת פנים.

מתי ארוחת ערב בישיבה? הריקודים מתחילים בד"כ ב-9:30

נראה שלא קראת את מה שכתבתי:

החברים והחברות של הכלה משמחים אותם בנוכחותם לפני החופה ובשעת החופה,

 

[כוכב103]

מה יצא בסוף. כמה זה עולה?

אם הכל יעלה חצי או רבע
אז כל אחד ישלם חצי או רבע...

ממש כך
הדיון הוא לא כל סעיף עוד 1000 ש"ח או פחות (ואז אומרים נו... בשביל כסא כלה לא שווה עוד 3000 ש"ח...)
הדיון הוא המאקרו.

 

[Ruti Kepler]

אני מנסה לשאול באמת ברצינות ובעדינות.
את חושבת שבהגיע עת דודים,
והבנות שלך
ואני לא מדברת על הכלה,
אלא על אחיותיה,
תצטרכנה לפחות 2-3 שמלות לשבת (אופרוף, שבע ברכות וכו')
כלומר תצטרכי לקנות לכל אחת 350*3.
מה יקרה אז?
יצנח לך כסף משמים לקנות פי 3 מהרגיל?
תתחילי לקנות במקומות זולים יותר?
איך הקטע הזה הולך להסתדר?!

לאופרוף הן לא יבואו, כי ב"ה כבר הורידו את הנוהג הזה מסדר היום החסידי. ב"ה. ישבו בבית עם אחותן הכלה ויתרגשו מרחוק.
בעולם נורמלי, כל אחת מאחיות הכלה צריכה בגד אחד יפה לחתונה (שאיתו גם באים לש"ב בשבת ביום), ועוד בגד שבתי נחמד.

מקסימום קונים שתי עליוניות לחצאית אחת, אם רוצים קצת יותר לגוון.

מאיפה הכסף? זה חלק מעלויות החתונה ועלויות גידול הבנות. כל עוד מדובר על בגד שימושי שהבת תהנה ממנו, ותלבש אותו הרבה שבתות ובחלק מהחגים, ההוצאה הזו היא חלק מהחיים.

אבל כשמדובר על שמלה של נסיכה ביזנטית, בצבעים גזרה ונפח שאי אפשר להסתובב איתם ברחוב - אהמ... לא. זו הוצאה מיותרת.

כלומר, אני לא מצליחה ממש להבין על מה אנחנו מתווכחים פה, בעצם.

 

[nori]

אז אספר לך מזווית של אורחת, בשתי חתונות משפחתיות ששלפתי כמדגם:

חתונה האחת, של בן דוד, נערכה מחוץ לעיר מגורי. אולם זול. המשפחה שייכת לקהילה שמצרפת להזמנות הרלוונטיות את הכרטיס ובו הנוסח 'הנך מוזמן לסעודת המצווה'. והאולם פשוט צר מהכיל. הגעתי ממרחק, לחופה, ולא היה לי מקום לשבת. ישבתי ברוטציה עם גיסותי. לא הסכימו לפתוח שולחן רזרבי.

אולי מבחינת הכלה החברות שלה חשובות ממני (אף כי נראה לי שבקהילה זו החברות לא מוזמנות לסעודה). אני מבחינתי הייתי מוותרת לגמרי על נוכחותי בשמחה הזו. אפילו כסא לא היה לי.

חתונה אחרת, משפחה מהקהילה הנ"ל, גם בן דוד שנישא. שוב אולם זול וקהילתי. ישבנו בשולחן משפחתי. בת דודה שכנראה לא מצאה סידור לצאצאיה סחבה עימה את כולם - ארבעה במספר. מגיל שש ומטה. הצטופפנו סביב השולחן. המלצרית סרבה לספק מנות לאורחות שהגיעו לאחר זצמן והתישבו סביב השולחן בטענה שקצובת המנות פר שולחן כבר בוזבזה על השולחן הזה, ואסור לה להוציא מנות נוספות.

זה לא שאני שוחרת שניצלים ממוחזרים, ועדיין יצאתי משני האירועים בפחי נפש. אם באמת לבעל האירוע אין פניות להתייחס לאורחיו עוד לפני החתונה, לתכנן נכון את ההזמנות, כמות המנות, או שכן חשב עליהם ושמח בנוכחותם שאין לו ברירה והכסף מכתיב לו אולם קטן/קמצן למרות האורחים הרבים שהוא מרגיש מחוייבות להזמין, ולכן האורחים נפלו בין הכסאות (תרתי משמע), נראה לי שנדרשת רפורמה בשטח. אם לא בחקיקת תקנות, אזי בהעלאה למודעות.

אני אגיד לך את האמת הטעות היחידה שנעשתה היא שהזמינו את הבני דודים אם רצו לחסוך במנות. כי אני כן חושבת שאם הזמינו משהו חשוב לכבד אותו.
אבל, כן, בעיני החברות של הכלה חשובות יותר בתעדוף את מי להזמין.
ואגב, נכון שאין לכלה הרבה פניות בזמן החתונה, אבל ברגע הקטן הזה שהיא תפגוש את החברה הטובה היא תקבל אותה בחם רב ובשמחה גדולה. בעוד האמא שהזמינה את הבני דודים תקבל את הברכות בנימוס, תנסה למצא לאורחת סידור ישיבה ובזה יסתכם הענין. וזה לדעתי מוכיח מי קדם למי (אבל אם מזמינים את שניהם יש לדאוג לשניהם)

 

[יענקף]

למה החברה שלנו עדרית יותר מדי?

כי זה שמחזיק את החברה החרדית. הלחץ מ'מה יאמרו'. הוא לא מחזיק סמארטפון, כי אז לא יקבלו את הילדים שלו ל'מוסדות'. ואם הוא לא יהיה עדרי, הוא יאמר 'אז לא יקבלו. אשלח אותם לממלכתי חרדי'.

ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?

לחנך את הילדים לחשוב בעצמם, ולא לקבל את הכל כתורה מסיני. אבל כמובן שיש לזה גם סיכונים.

 

[ספרא וסייפא]

מה יצא בסוף. כמה זה עולה?
נחלק ל2 לשתי הצדדים, כמה יצא לכל אחד?
צריך לבדוק בסוף על איזה סכום מדברים. וזאת בהשוואה להוצאות על משהו יותר קטן.
אז אם זה לא סכום אגדי: השאלה היחידה היא מה הצורה הכי טובה - לעשות שמחה הכי משולמת

דומני שזה לצד אחד.
שוחחתי עם המון מחותנים לאחרונה, הם ישבו על טבלאות וחישובים,
לא ניתן היה להסתיר את הסומק שעלה על פניהם בראותם את הסכומים הסופיים.
סכום רחוק ממה שנקטה כוכב.

 

[שקדנות]

אם הכל יעלה חצי או רבע
אז כל אחד ישלם חצי או רבע...

ממש כך
הדיון הוא לא כל סעיף עוד 1000 ש"ח או פחות (ואז אומרים נו... בשביל כסא כלה לא שווה עוד 3000 ש"ח...)
הדיון הוא המאקרו.

בבקשה מה המאקרו?
בחשבון גס חסכתם ככה אולי 10,000 שקל
נחלק ל2 זה 5 אלף לכל צד. אז בשביל זה כל הבלאגן???

 

[כוכב103]

דומני שזה לצד אחד.
שוחחתי עם המון מחותנים לאחרונה, הם ישבו על טבלאות וחישובים,
לא ניתן היה להסתיר את הסומק שעלה על פניהם בראותם את הסכומים הסופיים.
סכום רחוק ממה שנקט אדון כוכב.

א. אני אישה
ב. כתבתי מינימום של מינימום.

 

[UU]

אני מדברת עם כאלה שמחתנים
ומדבררת אותם.
מכירה מישהי שלשבת שבת, לעולם לא תוציא יותר מ200 ש"ח לשמלה לנערה!
אבל לחתונה אין לה פיתרון לשמלה זולה לאחות של חתן / כלה.
(מלבד אם ינהיגו ללכת בבגדי שבת רגילים,
שזה כמובן לא יקרה אלא *דמיון*)

אם יש לך נתונים ברורים של מחירי תפירה- תעלי אותם
ואם לא- מבחינתי זו עדיין לא אופציה.

אומנם רצו קדימה
אבל רק עכשיו ראיתי את האשכול הזה
אז מידיעה אישית
2 בחורות סמינר, שחיתנו 2 אחים בהפרש קטן
תפרו בגד לחתונה אצל תופרת די מתחילה
ושילמו על כל בגד 450 ש"ח כולל שינוי בגימורים בין חתונה לחתונה
לבנות הקטנות יותר קנו בגד ל-2 החתונות ב-200 ש"ח
ועשו לו שינוי עיצוב קטן ב-30-40 ש"ח בין החתונות
אז כן, זה אופציה, אם תפתחו את הראש
ואם זה יהיה מחיר נורמלי עבור בגד חתונה - ימצאו אותו

(ואישית קניתי בגד לחתונה של אחי ב-350 ש"ח, סוף עונה, יש כאלו דברים)