להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[אי פה אי שם]

אם החתן שלי יזרום.....אז אני בעד
אבל לדעתי בחורי ישיבות ממש לא במקום הזה של לרצות להצטמצם.....

להיפך. זה חייב להיות החלטה ששניהם יקבלו מהרגע הראשון כאידיאל ושיטה לחיים.
כתבתי כלה, כי בדרך כלל בעזרת הנשים עסוקים יותר בהשוואות ופרחים..

 

[rrrry]

צר לי לאכזב פה את האנשים
אבל לא יצא מכל הברברת הזאת שום דבר
חבל על הזמן של כולם פה
סדרי בראשית לא משתנים כל כך מהר

 

[נדב י.]

אבל לדעתי בחורי ישיבות ממש לא במקום הזה של לרצות להצטמצם.....

מי יודע...

 

[שקדנות]

הריאליים מדברים על חיסכון של 25,000 עד 30,000 ש"ח לצד.

לא נשמע כל כך. אנחנו מדברים על אנשים שבסופו של דבר ג"כ זוכרים אולם צלם זמר מלבישים והכל, רק עושים בקטן. אז איך אם ההוצאה כיום מוארכת ב50 אלף לצד, איך זה נחתך ביותר מחצי?

 

[ks]

ב. משום מה נדמה שיש משהו בתאווה של 'שמחת החתונה' שבני ה-30 מתקשים להבין אותו, ופתאום בגיל ה-40 הוא נוחת. אז כן כדאי להתכונן לזה מראש.

כאן סופסוף הבנתי נקודה עיקרית אחת מדברייך. אם נשתמש בדוגמה של @Ruty Kepler , למשל, (שהשימוש הישיר והכן שלה בה הפך אותה לזכירה, אז סליחה רותי, אני כמובן משתמשת בה כדוגמה בלבד) את מתכוונת לומר שכשם שכיום היא קונה שמלה ב-350 ומבחינתה - היא צורכת במודע שמלה יקרה משיקולים שונים, סביר להניח שעל אף שכרגע שמלת חתונה כמקובל היום מופרכת בעיניה, כשהיא תעמוד במקום המחותנת - ייתכן שהיא תראה בעיניה סבירה ואף נדרשת? ז"א, הנורמות נראות "נורמליות" - בקבוצת הגיל המתאימה.

אז כן, כל עוד יש נורמה קיימת, הגיוני שמעצבן מאד שבאים בלתי מנוסים ומבקרים אותה, משום שפסיכולוגית - כשאדם מוציא את כספו הוא מעוניין להצדיק את עצם ההוצאה ובשום אופן אינו מעוניין שיגידו שהיא מיותרת.

אז אם הבנתי נכון, את מציעה לצעירים, 2 אפשרויות: אחת, הבה נבקר את עצמנו ואת הנורמות של הגיל שלנו תחילה, נשנה את הרגלי הצריכה הכלליים שלנו כציבור, וממילא גם נורמות החתונות ירדו ברמה.
הצעה שניה: עלינו לאמן את השריר של הסתפקות אמיתית בנצרך מבלי לחשוש מנורמות ומבלי הצטדקויות וכך לחנך את ילדינו, וכתוצאה מכך גם בסעיף החתונות נוכל להסתפק בנדרש ההכרחי מבלי להסתנוור מנורמות מנופחות.
עם ההצעה השניה אני מסכימה מאד, בפרט בתקופה הזו שקל יותר לבחון מחדש את סדרי העדיפויות. בנישואי הילדים היא תוכל לסייע חלקית. ההצעה הראשונה אינה ישימה.

נורמות של צריכה אישית שונות מאד מנורמות בנישואי ילדים. הן גמישות בהרבה מלכתחילה וכמעט שאינן מחייבות. לכן קשה וגם אין צורך לשנותן קולקטיבית, זו עבודה פרטית של כל משפחה בפני עצמה. לעומתן נורמות המקובלות בחתונות הן נרחבות וקשיחות. ואסביר.

ככלל, נראה לי שרוב האנשים הבוגרים כן חיים בד"כ באופן המתאים ליכולותיהם, וכן חושבים גם לטווח הרחוק, ומתכננים את רמת החיים שלהם לפי סדר עדיפות המשלב את נורמות הצריכה הכלליות לפי המתאים להם. ישנם מעטים ממש שנסחפים עד כדי "לקנות בוגבו במחיר 3 משכורות, רק כי זו הנורמה".

אבל כשמגיעים לנישואי הילדים, הנורמות הופכות לחומה, ואינן גמישות כרגיל, מסיבות שונות.
סיבה אחת, קשה לאחד 2 משפחות עם סדרי עדיפויות שונים למצב רצוי אחד. לכל מחותן הרצונות שלו, והחתונה מאחדת רמות חיים והשקפות שונות. היתלות בנורמה מקלה על האיחוד.
סיבה נוספת, תקופת שידוכים היא התקופה שבה הנראות החיצונית וההתאמה לנורמה חשובה יותר גם לכאלה שבד"כ היא פחות מעניינת אותם, ובפרט שחתונה היא האירוע הכי מוחצן כיום מה שגורם לרצון להותיר רושם חיובי על המשתתפים בכל המובנים.

בשל כך ועוד, אכן נדרשת עבודה קולקטיבית של הציבור לשינוי הנורמות האלו, שאינה נדרשת עבור נורמות צריכה כלליות.
אם כן, חבל להתעצבן על הדיונים והשיח, הם נדרשים וחיוניים כדי להוביל לשינוי. שווה לכל אחד לחשוב על גופם של דברים ולא של דוברים.

באופן אישי, הרעיון של הקמת אולמות סטנדרט ל-200 איש מוצא חן בעיני, אני מניחה שבשיווק ופרסום נכון ניתן להפוך זאת לנורמה.

 

[veredb]

לא להצטמצם בהוצאות החתונה
לא פתרון קסם

 

[הנורמלי]

אצלינו בקהילה את הוצאת האמרגן הכניסו מתקני התקנות למיניהם.
עד לפני כמה שנים,
לא ידע אף מחותן להגות את המילה אמרגן.
אבל הם רצו מאוד 'לחנך' את המחותנים, ולכן חייבו לקחת 'אמרגן' שיביא את בעלי המקצוע הזולים.
היום- את בעלי המקצוע המחותן מביא כרצונו.
אבל הוצאת האמרגן נותרה בעינה.
סתם לתשומת לב מתקני התקנות ומארגני הנורמות
שיחשבו טוב טוב לפני שמתקנים ומנסים להכניס נורמות חדשות.

דבר ראשון שהאמרגנים יורידו קצת ברווחים שלהם, ומשום מה נראה שתמיד הם אלו שגם לוקחים חסות על התקנות ודואגים כ"כ לכיס שלנו.... ואולי הם כבר חתונות קטנות אפשר להסתדר כמו בר מצווה וברית אירוסין שבספר טלפונים יש הכל אז שיעשו הסבת מקצוע .... לקראת התקנות.

 

[צבי היימישער ני"ו]

זה נראה שהעיתון 'שחרית' יוצא בקמפיין על הנושא.
מצורפים דברי הטעם של הרב טוביה פריינד.

 

[yudit10]

כאן סופסוף הבנתי נקודה עיקרית אחת מדברייך. אם נשתמש בדוגמה של @Ruty Kepler , למשל, (שהשימוש הישיר והכן שלה בה הפך אותה לזכירה, אז סליחה רותי, אני כמובן משתמשת בה כדוגמה בלבד) את מתכוונת לומר שכשם שכיום היא קונה שמלה ב-350 ומבחינתה - היא צורכת במודע שמלה יקרה משיקולים שונים, סביר להניח שעל אף שכרגע שמלת חתונה כמקובל היום מופרכת בעיניה, כשהיא תעמוד במקום המחותנת - ייתכן שהיא תראה בעיניה סבירה ואף נדרשת? ז"א, הנורמות נראות "נורמליות" - בקבוצת הגיל המתאימה.

אז כן, כל עוד יש נורמה קיימת, הגיוני שמעצבן מאד שבאים בלתי מנוסים ומבקרים אותה, משום שפסיכולוגית - כשאדם מוציא את כספו הוא מעוניין להצדיק את עצם ההוצאה ובשום אופן אינו מעוניין שיגידו שהיא מיותרת.

אז אם הבנתי נכון, את מציעה לצעירים, 2 אפשרויות: אחת, הבה נבקר את עצמנו ואת הנורמות של הגיל שלנו תחילה, נשנה את הרגלי הצריכה הכלליים שלנו כציבור, וממילא גם נורמות החתונות ירדו ברמה.
הצעה שניה: עלינו לאמן את השריר של הסתפקות אמיתית בנצרך מבלי לחשוש מנורמות ומבלי הצטדקויות וכך לחנך את ילדינו, וכתוצאה מכך גם בסעיף החתונות נוכל להסתפק בנדרש ההכרחי מבלי להסתנוור מנורמות מנופחות.
עם ההצעה השניה אני מסכימה מאד, בפרט בתקופה הזו שקל יותר לבחון מחדש את סדרי העדיפויות. בנישואי הילדים היא תוכל לסייע חלקית. ההצעה הראשונה אינה ישימה.

נורמות של צריכה אישית שונות מאד מנורמות בנישואי ילדים. הן גמישות בהרבה מלכתחילה וכמעט שאינן מחייבות. לכן קשה וגם אין צורך לשנותן קולקטיבית, זו עבודה פרטית של כל משפחה בפני עצמה. לעומתן נורמות המקובלות בחתונות הן נרחבות וקשיחות. ואסביר.

ככלל, נראה לי שרוב האנשים הבוגרים כן חיים בד"כ באופן המתאים ליכולותיהם, וכן חושבים גם לטווח הרחוק, ומתכננים את רמת החיים שלהם לפי סדר עדיפות המשלב את נורמות הצריכה הכלליות לפי המתאים להם. ישנם מעטים ממש שנסחפים עד כדי "לקנות בוגבו במחיר 3 משכורות, רק כי זו הנורמה".

אבל כשמגיעים לנישואי הילדים, הנורמות הופכות לחומה, ואינן גמישות כרגיל, מסיבות שונות.
סיבה אחת, קשה לאחד 2 משפחות עם סדרי עדיפויות שונים למצב רצוי אחד. לכל מחותן הרצונות שלו, והחתונה מאחדת רמות חיים והשקפות שונות. היתלות בנורמה מקלה על האיחוד.
סיבה נוספת, תקופת שידוכים היא התקופה שבה הנראות החיצונית וההתאמה לנורמה חשובה יותר גם לכאלה שבד"כ היא פחות מעניינת אותם, ובפרט שחתונה היא האירוע הכי מוחצן כיום מה שגורם לרצון להותיר רושם חיובי על המשתתפים בכל המובנים.

בשל כך ועוד, אכן נדרשת עבודה קולקטיבית של הציבור לשינוי הנורמות האלו, שאינה נדרשת עבור נורמות צריכה כלליות.
אם כן, חבל להתעצבן על הדיונים והשיח, הם נדרשים וחיוניים כדי להוביל לשינוי. שווה לכל אחד לחשוב על גופם של דברים ולא של דוברים.

באופן אישי, הרעיון של הקמת אולמות סטנדרט ל-200 איש מוצא חן בעיני, אני מניחה שבשיווק ופרסום נכון ניתן להפוך זאת לנורמה.

קשה לי כבר לחזור על דברי מליון פעם
ולכן אנסה הפעם מזוית אחרת.
הרי גם @Ruty Kepler טענה ש350 ש"ח לשמלת שבת לילדה הוא מחיר יקר,
והיא בעצם לא רוצה להוציא סכום כזה.
אני בטוחה שיש גם הרבה בציבור שחושבים שמחיר כזה הוא יקר.
אז למה שלא נתאגד כולנו יחד,
ונחליט פעם אחת ולתמיד לא לקנות שמלות שבת ב350 ש"ח?
כן, נוריד את רף הנורמה לשמלות שבת למקסימום 200 ש"ח השמלה.
איך נעשה את זה?
פשוט מאוד.


בין כה כבר התנסינו בענין הזה עכשיו עם הקורונה.

כולנו ראינו שאפשר להסתדר בלי בגדים חדשים לחג.


אולי נביא בתחילה כמה פילנטרופים שיביאו מסין סחורה טובה ויפה אבל מעט פחות איכותית,
אפשר יהיה לרכוש שמלות מעודפים שהן לא פחות יפות, שמלות יד שניה ו/או בסוף עונה.

עונה אחת נתאגד כולם, ולא נכניס את כף רגלינו לחנויות היקרות.
וממילא הם יבינו שלא משתלם להם להביא בגדים יקרים, והם יתחילו להביא בגדים זולים יותר.

וזהו,
מכאן ואילך, באופן אוטומטי,
הוצאות הביגוד למשפחה יצטמצמו כמעט בחצי.
כי הרי לא נסכים לקנות נעליים ב200 ש"ח, אם השמלה עולה 200 ש"ח...
שלא לדבר על הקשתות שירדו באוטומטיות אלגנטית מ30 ל-10

באותה צורה ירדו גם המחירים לבגדי יום חול,
מחירי בגדי הנשים והגברים,

והדובדבן שבקצפת!
גם השמלות לחתונות ירדו באופן דרסטי.

אגב, גם מי שקונה היום שמלות רק ב200 ש"ח תרוויח.
כי אם שמלות היוקרה ירדו מ350 ל-200,
השמלות הפשוטות ירדו מ200 ל-100.



ולא,
לא מדובר בקיצוץ כואב בכלל.
עונה אחת יכאב לנו קצת שאין לנו את הבגדים הכי יפים,
אבל זה שווה
כי מכאן ואילך זה יהיה הנורמה.
שכל אחת תחשוב על זה שסעיף הביגוד בתקציב שלה יורד לחצי!
אני בטוחה שכולנו מאוד מאוד רוצים שהסעיף הזה יצטמצם בחצי!
נוכל להקדיש את הסכומים האלה לדברים שחשובים לנו בהרבה.


נכון שאני נשמעת מאוד פופוליסטית, מגוחכת ומצחיקה?


ככה בדיוק נשמעים אלה שבטוחים שאפשר בהינף מהלך דרסטי אחד,
לצמצם הוצאות חתונה ב50 א"ש

 

[yudit10]

יודעת מי כתב את המאמר הזה?
המאמר הינו מטעם איגוד קופות הצדקה בארה"ק.
יושבים שם אנשים מבוגרים. חלקם זקנים. שכל תכליתם זה איך עוזרים ליותר אנשים.

ממש לא צעירונים.

אכן המאמר נכתב ע"י איש מקצוע, כותב שיווקי. והוא בחר לגשת לצעירים יותר.

מכיוון שאתה שוב ושוב כותב שאפשר בקלות לחסוך 30-50 א"ש בליל חתונה,
ולפי זה יוצא שלדעתכם ליל חתונה עולה כ 70-80 א"ש,

חשבתי על זה שוב הלילה
והגעתי לסוג של חשיבה מענינת.

יכול להיות שלקופות הצדקה בארה"ק מגיעים בעיקר מקרי הקצה?
זה יכול להיות משפחות עניות שכבר לפני הוצאות הנישואין הם לא חיו מהכסף שלהם, לא חיו בתקציב מסודר,
וממילא גם בהוצאות הנישואין הם לא מעריכים את ערך הכסף, ומבזבזים יותר,

המהלך הזה יכול להסביר כיצד חוברת תקנות שיצאו מידי ארגון הצדקה בקהילתינו,
הביאה לידי הציבור חתונה עם 'תקנות' שעלתה יותר מחתונה ממוצעת אמיתית בקהילה.

אגב באותו זמן,
הסתובבה בדיחה מצחיקה מאחורי התקנות
שמארגני התקנות, שהם גם מנהל קופת הצדקה בקהילתינו,
פנו לבעל מקצוע מסוים שרצו להכניס אותו למאגר בעלי המקצוע המוזלים לקראת החתונה,
ואמרו לו שהם מסכימים להכניס אותו למאגר, אבל רק בתנאי שיתן את השירות ב2000 ש"ח בלבד.

בעל המקצוע רצה מאוד שיכניסו אותו למאגר, אבל טען שבד"כ הוא נותן את השירות שלו ב1500 ש"ח.

 

[yudit10]

זה נראה שהעיתון 'שחרית' יוצא בקמפיין על הנושא.
מצורפים דברי הטעם של הרב טוביה פריינד.

אתם שוב ושוב מביאים מאמר שלם שמדבר בעיקר על ההקלה הגדולה לבני ה25-30 שלא יאלצו יותר להגיע לחתונות.
באמת שמחה גדולה.

 

[Duvid TBD]

תודה לכם!
התגובות המעודדות שלכם נותנות לי קצת כח.

משום מה אני מרגישה פה הרעה שמנפצת חלומות לאנשים.

בשעה שאני לא מתכוונת בכלל להפריע לאף אחד להגשים את החלום שלו.

אני גם עברתי לצד שלך. זאת אומרת אצלי באמת זה מעצבן משהו שבכל יום ויום.

ולא הבנתי מלכתחילה חשבתי שרצית לא לשנות אף דבר ותומך בך.

ברור שחייבים להוציא את המודה.
מודה זה ענין של משכילים..

 

[דעת]

כל הצדדים באשכול הזה טוענים דברים הגיוניים.
מה שמוביל למסקנא שכל אחד מדבר על מצב/מקרה/עניין שונה
אמנם קשורים כולם לכותרת הגג "חתונות ילדים"
אבל זה מסתעף להרבה נושאים.

 

[אחת.....]

זה נראה שהעיתון 'שחרית' יוצא בקמפיין על הנושא.
מצורפים דברי הטעם של הרב טוביה פריינד.

מדוייק ויפה!!
תודה..

 

[yudit10]

צר לי לאכזב פה את האנשים
אבל לא יצא מכל הברברת הזאת שום דבר
חבל על הזמן של כולם פה
סדרי בראשית לא משתנים כל כך מהר

למה?!
אני בטוחה שיש כאן כמה אנשים שהתחילו לחסוך עכשיו כסף.

 

[פרפר סגול]

צר לי לאכזב פה את האנשים
אבל לא יצא מכל הברברת הזאת שום דבר
חבל על הזמן של כולם פה
סדרי בראשית לא משתנים כל כך מהר

אז איך קרו שינויים בעולם?
ודאי שלשיח יש השפעה אדירה!

 

[chaia]

קשה לי כבר לחזור על דברי מליון פעם
ולכן אנסה הפעם מזוית אחרת.
הרי גם @Ruty Kepler טענה ש350 ש"ח לשמלת שבת לילדה הוא מחיר יקר,
והיא בעצם לא רוצה להוציא סכום כזה.
אני בטוחה שיש גם הרבה בציבור שחושבים שמחיר כזה הוא יקר.
אז למה שלא נתאגד כולנו יחד,
ונחליט פעם אחת ולתמיד לא לקנות שמלות שבת ב350 ש"ח?
כן, נוריד את רף הנורמה לשמלות שבת למקסימום 200 ש"ח השמלה.
איך נעשה את זה?
פשוט מאוד.


בין כה כבר התנסינו בענין הזה עכשיו עם הקורונה.

כולנו ראינו שאפשר להסתדר בלי בגדים חדשים לחג.


אולי נביא בתחילה כמה פילנטרופים שיביאו מסין סחורה טובה ויפה אבל מעט פחות איכותית,
אפשר יהיה לרכוש שמלות מעודפים שהן לא פחות יפות, שמלות יד שניה ו/או בסוף עונה.

עונה אחת נתאגד כולם, ולא נכניס את כף רגלינו לחנויות היקרות.
וממילא הם יבינו שלא משתלם להם להביא בגדים יקרים, והם יתחילו להביא בגדים זולים יותר.

וזהו,
מכאן ואילך, באופן אוטומטי,
הוצאות הביגוד למשפחה יצטמצמו כמעט בחצי.
כי הרי לא נסכים לקנות נעליים ב200 ש"ח, אם השמלה עולה 200 ש"ח...
שלא לדבר על הקשתות שירדו באוטומטיות אלגנטית מ30 ל-10

באותה צורה ירדו גם המחירים לבגדי יום חול,
מחירי בגדי הנשים והגברים,

והדובדבן שבקצפת!
גם השמלות לחתונות ירדו באופן דרסטי.

אגב, גם מי שקונה היום שמלות רק ב200 ש"ח תרוויח.
כי אם שמלות היוקרה ירדו מ350 ל-200,
השמלות הפשוטות ירדו מ200 ל-100.



ולא,
לא מדובר בקיצוץ כואב בכלל.
עונה אחת יכאב לנו קצת שאין לנו את הבגדים הכי יפים,
אבל זה שווה
כי מכאן ואילך זה יהיה הנורמה.
שכל אחת תחשוב על זה שסעיף הביגוד בתקציב שלה יורד לחצי!
אני בטוחה שכולנו מאוד מאוד רוצים שהסעיף הזה יצטמצם בחצי!
נוכל להקדיש את הסכומים האלה לדברים שחשובים לנו בהרבה.


נכון שאני נשמעת מאוד פופוליסטית, מגוחכת ומצחיקה?


ככה בדיוק נשמעים אלה שבטוחים שאפשר בהינף מהלך דרסטי אחד,
לצמצם הוצאות חתונה ב50 א"ש

בהחלט מצטרפת.
אני כעת כותבת באופן אישי.
אני לא מתגוררת במקום עם ריכוז חרדי גדול, ולכן הילדים שלי לבושים באופן יפה ומטופח אבל בבגדי סוף עונה של פוקס וקיוי- רשתות שנמצאות באסור מגורי ובגד הכי יקר ליחד עולה 150 ש"ח וכשאני מגיעה למחירות בערים החרדיות ובגד ליד עולה 200-300 ש"ח אני נכסת לחלחלה כלכלית.
לילדים שלי לא עשיתי תמונות סטודיו לחלקה, אבל כשהאחיות שלי הסבירו לי את הנהוג היום: לשלם מאות שקלים לצלמת ולקנות כמה סטים של ביגוד חדשים לילדים כי חייבים כמה סטים.
עגלות לתינוק- כל אחת רוצה את הכרכרה הכי מפוארת והכי נוצצת לנסיך, מה לעשות והכרכרה שעלתה 10000+ (ואני רצינית) כמעט בלתי אפשרית להתניידות אז קונים עוד טיולון כמובן מותג וכמובן באלפי שקלים...
קישוטי שיער- שמתן לב פעם כמה קל וזול להכין לבד/ כמה זול לקנות בעלי אקספרס - וכמה עולה לקנות ברבי עקיבא? למה לקנות קשת ב50 ש"ח?
ועוד נקודה שמתסכלת אותי- גרביים לתינוק- למה יש גרביים שיש בהן עוד תחרה וחרוזים ופונפונים והן עולות 30 ש"ח???
אני חושבת שאם נתרגל לשלם פחות על בגדי ילדים הגלגל ימשיך להתגלגל ואז נשלם פחות על שמלות אירועים, פחות על פיאות וכן הלאה....

 

[מקצועי בלבד]

קשה לי כבר לחזור על דברי מליון פעם
ולכן אנסה הפעם מזוית אחרת.
הרי גם @Ruty Kepler טענה ש350 ש"ח לשמלת שבת לילדה הוא מחיר יקר,
והיא בעצם לא רוצה להוציא סכום כזה.
אני בטוחה שיש גם הרבה בציבור שחושבים שמחיר כזה הוא יקר.
אז למה שלא נתאגד כולנו יחד,
ונחליט פעם אחת ולתמיד לא לקנות שמלות שבת ב350 ש"ח?
כן, נוריד את רף הנורמה לשמלות שבת למקסימום 200 ש"ח השמלה.
איך נעשה את זה?
פשוט מאוד.


בין כה כבר התנסינו בענין הזה עכשיו עם הקורונה.

כולנו ראינו שאפשר להסתדר בלי בגדים חדשים לחג.


אולי נביא בתחילה כמה פילנטרופים שיביאו מסין סחורה טובה ויפה אבל מעט פחות איכותית,
אפשר יהיה לרכוש שמלות מעודפים שהן לא פחות יפות, שמלות יד שניה ו/או בסוף עונה.

עונה אחת נתאגד כולם, ולא נכניס את כף רגלינו לחנויות היקרות.
וממילא הם יבינו שלא משתלם להם להביא בגדים יקרים, והם יתחילו להביא בגדים זולים יותר.

וזהו,
מכאן ואילך, באופן אוטומטי,
הוצאות הביגוד למשפחה יצטמצמו כמעט בחצי.
כי הרי לא נסכים לקנות נעליים ב200 ש"ח, אם השמלה עולה 200 ש"ח...
שלא לדבר על הקשתות שירדו באוטומטיות אלגנטית מ30 ל-10

באותה צורה ירדו גם המחירים לבגדי יום חול,
מחירי בגדי הנשים והגברים,

והדובדבן שבקצפת!
גם השמלות לחתונות ירדו באופן דרסטי.

אגב, גם מי שקונה היום שמלות רק ב200 ש"ח תרוויח.
כי אם שמלות היוקרה ירדו מ350 ל-200,
השמלות הפשוטות ירדו מ200 ל-100.



ולא,
לא מדובר בקיצוץ כואב בכלל.
עונה אחת יכאב לנו קצת שאין לנו את הבגדים הכי יפים,
אבל זה שווה
כי מכאן ואילך זה יהיה הנורמה.
שכל אחת תחשוב על זה שסעיף הביגוד בתקציב שלה יורד לחצי!
אני בטוחה שכולנו מאוד מאוד רוצים שהסעיף הזה יצטמצם בחצי!
נוכל להקדיש את הסכומים האלה לדברים שחשובים לנו בהרבה.


נכון שאני נשמעת מאוד פופוליסטית, מגוחכת ומצחיקה?


ככה בדיוק נשמעים אלה שבטוחים שאפשר בהינף מהלך דרסטי אחד,
לצמצם הוצאות חתונה ב50 א"ש

פה אני רוצה להסביר משהו יסודי בכלכלה,

נגיד שנצליח להגשים את הרעיונות שהבאת פה לתקנות לחיי היום יום בענייני לבוש וכדו',
את יודעת מה יקרה?
מוכרי החנויות ירוויחו פחות, ולכן גם השכירות בחנויות האלו ירוויחו פחות, כי יתנו להם פחות לשעה, או שיעבדו פחות שעות, וכן היצרנים ירוויחו פחות, וכו' כל שרשרת היצור והאספקה, וכן על זה הדרך בכל נושא שתרצי לעשות כאלו תקנות.
לדוגמה נוריד גם את מחירי המטפלות באותה דרך, וגם תעשי תקנות שצילומי סטודיו בחלקה זה מיותר וכו', נגרום לאלפי צלמות להרוויח פחות, וכך בכל תחום, אז אנחנו נקטין לכולנו את סעיף ההכנסה, יוצא שחסכנו לכל הציבור בהוצאות מיותרות, אבל גם גרמנו לכולם להרוויח פחות, ואם כך יוצא שלא הרווחנו כלום!!

עכשיו אם באיפור לליל החתונה אנחנו מסכימים שזה מחיר מופקע כשממש אין כסף בתקופה הזאת, אז זה עניין נקודתי שאותו אולי צריך לסדר, אבל זה לא לעניין ולא כדאי לעשות כאלו דברים בכל תחומי החיים.

מה כן כדאי לעשות?
מי שחכם שידע לנהל את עצמו מבחינה כלכלית בצורה חכמה ויעילה, כשהמשכורת שלו לא יורדת, כי עדיין יש הרבה בזבזנים, וכך באמת יכול לחסוך.
בקיצור במשפט אחד, אם כולם היו חכמים וחסכניים, כולנו היינו מרוויחים פחות!!
ואם כך לא הועלנו כלום.

 

[במבה נוגט]

@nori אני איתך. לא מבינה איך רוצים לקחת מהכלה את החברות שלה שהיא הכי קשורה אליהן בעולם, ולתת לה במקומן 100 בנות דודות ראשונות שעם אולי 5 מתוכן היא ניהלה אי פעם שיחה משמעותית.
זה גם הרבה יותר חסכוני. כמה חברות באות לחופה וממילא לסעודה, 10? בנות דודות יש בדר"כ פי 5 לפחות.
מרשה לעצמי להעתיק תגובה שלי מאשכול חתונות קודם,

באופן כללי בעיני הפתרון לחתונות הוא משהו אחר מכל מה שכולם מציעים:
לערוך אירוע לחתן ולכלה. לא להורים שלהם.
שרק מי שקשור בקשר אישי לחתן או לכלה ירגיש בכלל צורך לבוא. ההורים כבר התחתנו פעם אחת, הם לא צריכים עוד 10 אירועים.
מי יבוא? אחים ואחיות עם ילדיהם, חברים וחברות. זהו. אפילו הדודים והדודות לא תמיד מידי קשורים. כן כמה בני דודים בגיל קרוב ועם קשר קרוב לחתן ולכלה. בשביל זה מספיק בכיף אולם בר מצווה נחמד.
שכנים, חברים של ההורים, קולגות שלהם, תלמידים שלהם אם יש, וכל המשפחה המורחבת - בעצם מגיעים להשתתף פעם בשנתיים, בממוצע, בשמחה של ההורים האלו כמו באיזושהי הצגה חוזרת. והם הסיבה לכך שהחתונות עולות כ"כ הרבה.
(כרווח צדדי נגלה גם, שלפעמים יש לחתן ולכלה העדפות ורצונות מקוריים ואישיים לגבי אופי וצורת החתונה שלהם עצמם, רק שכשההורים הם אלו שעורכים את האירוע בשביל כל האורחים שלהם - לחתן ולכלה כמעט ואין פתחון פה להציע משהו אחר. אולי כשיתמקדו רק בהם יוכלו גם לשמוע אותם באמת.)

או בתמצות: העקרון הוא שהחתן והכלה הם "כלי ראשון" וכל מי שקשור אליהם אישית מקרוב הוא "כלי שני" ומוזמן בשמחה וגם רוצה להגיע. כלי שלישי ומעלה לא אמורים להיות קשורים לחתונה.

 

[נדב י.]

אולי תעשו סקר על כל הדעות פה
בסקר זה נכנס יותר למודעות של אנשים