להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[אלבומים גיגיטליים]

לחשוב שוולף לא מתאים לי זה לא דעה קדומה אלא סטנדרט אירוח לפי המנטליות שלי.
מה גם שלא שללתי את הדעה של מי שאולם כמו וולף כן מתאים לו ולאורחיו.
באופן אישי לי כמארחת חשובה רמת אירוח מסוימת לאנשים שטרחו ובאו מקרוב ומרחוק לחתונתי ועל כן אם התקציב שבידי יהיה מצומצם אעדיף לארח מאה איש באולם משביע רצון ומכבד מאשר שלוש מאות באולם שלא עונה על דרישותי המינימליות.
אעדיף לקמץ בפרחים מאשר להגיע למצב שיש אורח שאין לו כסא לשבת.
גם אירוע קטן וגם אירוע גדול צריכים להיות מכובדים, נקיים ונותני הרגשה טובה לאורח.
זו ההגדרה שלי.
לא מופרך שיש גם הגדרות אחרות וגם להן יש מקום.

לא מכירה אורחים שיצאו בתחושות לא טובות מוולף
הסטיגמה נמצאת בראש של המארח בלבד!!!

 

[shira bira]

לא מכירה אורחים שיצאו בתחושות לא טובות מוולף
הסטיגמה נמצאת בראש של המארח בלבד!!!

אם אני מבינה נכון וולף הוא מקבילה של אולמות מסוימים בבני ברק וירושלים שיכלו בהחלט לתת הרגשה נעימה על ידי שיפוץ קל של רחבת החופה , נקיון מינמלי של רצפה וכלים ועוד כמה דברים.

 

[אלבומים גיגיטליים]

אם אני מבינה נכון וולף הוא מקבילה של אולמות מסוימים בבני ברק וירושלים שיכלו בהחלט לתת הרגשה נעימה על ידי שיפוץ קל של רחבת החופה ועוד כמה דברים.

בוולף א' החופה מושלמת

 

[MACHAK]

זו ההגדרה שלי.
לא מופרך שיש גם הגדרות אחרות וגם להן יש מקום.

!!!
ולכן הדיבורים באשכול על קיזוז בתזמורת או בצלם לא רלונטים!!!!
אין מקום לקיצוצים קולקטיבים של כל הציבור. יש מקום לכל אחד לעשות חתונה לפי רמת חייו ומצבו הכלכלי.
יש מקום לשנות את הלחץ החברתי ולהפוך את החתונה וסעיפיה ומשפחתיים ומצומצמים (זה לא סותר שמי שחשוב לו הרבה מוזמנים יעשה זאת במסגרת האפשר אבל תסכימו שמגוחך שמי שמפריע לו הרבה אנשים ואין לו שמחה מכך עוש זאת כי זה מקובל)
הרעיון הוא להפוך את החתונה לארוע כמו ברמצווה במקום שארועי בר מצווה הם משפחתיים ונחגגים בציבור שלנו לפי מצבו בכלכלי של החוגג ולא על פי מקובלויות כלכליות שמחייבות גם את מי שאין לו.
מה שיוצר אולמות כמו וולף זה הצורך לעשות חתונות שוות אצל כל הציבור ומי שאין לו לשלם אולם גדול הולך על וולף.

 

[אלבומים גיגיטליים]

מעשה בגידול

אחרי שהאשכול הקודם התפתח לכיוונים שלא חשבתי עליהם, (כנראה באשמתי) ואחרי שהחכמתם אותי בהרבה תגובות, אשמח לשתף אתכם במעשה קטן: (מקווה שתסלחו לי על האשכול החדש, פשוט כי השקעתי בתגובה ולא רציתי שהיא תטבע בים הודעות:p) מעשה בגידול קטן ונחמד, ושמו: "תרבות השפע"- ביום יום הוא היה די אהוב, אבל...

www.prog.co.il

 

[ספרא וסייפא]

משפחה השבוע

 

[קריה נאמנה]

@Ruty Kepler
ובכן,
יש שאלה אחת שעדיין לא הצליחו לענות לי לאורך כל 18 עמודי האשכול.
אולי תצליחי לפקוח את עיני,

הרי ברור לכולנו שאנחנו לא מדברים על בני ה50, שהם נפלו עמוק לתוך הבור בעיניים עצומות (זו לא דעתי, אבל דעת רוב האנשים פה)

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

מה קרה להם כשהם הגיעו לגיל הבינה?
איך יתכן שלא נפלה עליהם רוח החיסכון מלמעלה והם החלו לערוך חתונות חסכניות?!

דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.
אנשים רוצים לעשות שמחות בלב שמח.
הם לא רוצים לפגוע בבני משפחתם ביום שמחתם.
ולא משנה אם זו הכלה, שרוצה צלם/תזמורת/ מתסרקת, האחות, שרוצה לשמוח עם חברותיה לכתה, או בת הדודה שבאה מעיר אחרת, ולא היה לה כסא.
רוצים את כולם שמחים ומרוצים, ומוכנים לשלם על זה, לא כי נהנים מתזמורת מחרישת אוזניים, שמלות נשף, או בורקס וצ'ולנט ב11:00 בלילה.
משלמים כדי שכולם ישמחו ויהיו מרוצים.
אם יצליחו לקבל את התוצאה הנ"ל (כולם שמחים ומרוצים) בפחות כסף, טרטורים וקלוריות - אדרבא.

מכירה את זה שאת רוצה לשמח או להכיר תודה לחברה, או אחות או שכנה, ואת שולחת לה משלוח מנות מיוחד?
היא שמחה ומודה, ומיד מחזירה לך. בשנה הבאה היא גם תשבור את הראש מלכתחילה מה לשלוח לך. אחרי כמה שנים, נשכחת המטרה המקורית של קירוב לבבות, ולשתיכן נהיה עול מכביד של מה לשלוח. ואז ביום בהיר של סוף טבת או תחילת אדר, אחת מכן אוזרת עוז, ואומרת לשנייה, "בואי נעשה הסכם, אני לא אשלח לך, ואת לא תשלחי לי"
וואו, איזו הקלה. אתם מרגישות אפילו יותר קרובות ככה.
אממה שאת ההדדיות הזו את יכולה לקיים רק עם הקרובים לך ביותר.
את לא יכולה ולא רוצה להתקמצן או להתעמת עם המחותנים החדשים, שהקשר אתם כ"כ חשוב לך, לחנך את כל העולם על חשבון המתבגרת שלך, או לפגוע במשפחה המורחבת שלך.

כאן באמת צריך להיות "מישהו גדול" חיצוני שיחליט עלינו (ולא משנה אם זה קורונה, תקנות, או תמריץ משמעותי)
הלוואי ומישהו ירים את הכפפה, וכולנו נמשיך לעשות שמחות בלב שמח, ובקצת פחות כאב ראש.

 

[מרובע]

מה קרה כשהגיעו לגיל ארבעים???
נפלו שדוד בלחץ החברתי!!
כ-ו-ל-ם אמרו להם שחייבים, אבל חייבים!!!!, לקנות זה וזה ולהזמין פה ושם, ולעשות זה וזה. וכו' וכו'.
והחתן והכלה לחצו מכל הלחץ החברתי שסביבם, ושני זוגות ההורים נאלצו ללכת שבי לפני שהם יהפכו ללא רלוונטיים בתמונה.
(קצת הגזמתי, אבל ברור שההורים נגררים לחתונות ילדיהם כמו צאן לטבח, אופססס שוב גוזמא קטנה).

 

[anotherית]

יש את ההיבט המנטלי ויש את הפרשנות להגדרה של "מכבד".
לגיטימי לחשוב כמותכם שוולף הוא סטנדרט רווח ומכבד.
לגיטימי לחשוב שלא לעניין לארח באולם שבו החופה לא נמצאת במיקום שאינו אספלט ומים זורמים (לא יודעת למה קשה כל כך לעשות ריצוף).
ויש שיחשבו שעדיף לערוך אירוע של 200 איש במונדיאל מאשר של 400 בוולף. זה לא הופך אותם לפזרנים אלא לבעלי חשיבה אחרת.

תודה!
ההגדרות המדויקות שלך הם מים קרים על אשכול עייף.

 

[פרפר סגול]

אשמח לחו"ד

חתונת בוקר, אולי תוכל להיות פתרון חלקי?

בעקבות האשכול על החתונה, אני מעלה רעיון: אולי אפשר להתחתן גם בשעות הבוקר? היתרונות- עלות זולה יותר של אולם ומנות. בעלי מקצוע מסוימים ישמחו מאד לתת שירות בזמן הריק שלהם -והוא יכול להיות זול משמעותית. והחשוב מכל- משפחה קרובה באמת תגיע, ידידים קרובים- כנ"ל. וכל מי ש"קופץ", פשוט לא יהיה שם. מה דעתכם?

www.prog.co.il

 

[גפ"ן]

אני לא מזלזלת
אבל שוב,
לא מדובר פה בפיתרון קסם.
מתאים *אולי* למי שיודעת לתפור.
ומי שלא,
כדי לחסוך אלפי שקלים
צריך לפחות כמה בנות
ומכיוון שסביר להניח שילדים בד"כ גדלים,
יתכן שבחתונה הבאה זה כבר ידרוש תיקון רציני ממש.

אדרבא
תביאי מחירים מבדים + תופרת
ובואי נבדוק ונשווה אם זה יוצא יותר זול.

עצם זה שהבגד שלך ואפשר להשתמש בבגד של החתונה לשבת ש"ב או ש"ב אחרון, זה חוסך קניית בגד נוסף. כמובן למי שיש צורך בבגד נוסף.
זה אינדוודואלי לגמרי ולכל אחת החישוב יצא אחרת. אבל יש לשים לב למכלול.

 

[יוחנן 1]

קרלין מציגה: חתונה ב-7,000 שקלים למחותן
ממשיכים בתנופת חתונות הקורונה גם בחזרה לשגרה: חצר קרלין פרסמה על אפשרות לעריכת שמחת חתונה בחבילה הכוללת את כל הוצאות אולם השמחה – במתחם פתוח שבשטחי המוסדות בביתר עילית • גם עיריית בית שמש פרסמה על יוזמה להשכרת שטח עירוני פתוח, בעלות סמלית בלבד • כל הפרטים
חיליק ברקוביץ 10.05.2020

המתחם המוצע בחצר קרלין לעריכת השמחות | הדמיה, באדיבות המצלם
חתונות הקורונה מולידות, עוד לפני שהתקיימו, יציאה מהקופסה לחלוטין, והוזלה אדירה של מוסד השמחות. את המחיר אולי ישלמו בעלי האולמות – אבל לציבור הרחב מדובר בהקלה אדירה.
אם בגור הכריזו על הוזלת השמחות כשהקורונה מסייעת להחליק את התקנות החדשות המוצעות לציבור, ובניו יורק הוחתמו כבר מעל 300 מחותנים על עריכת שמחות מוזלות במתכונת קורונה – לצמצום ההוצאות, מסתבר שגם בארץ הגיע הזמן ליוזמות עירוניות או מוסדיות שיאפשרו לקהל ליישם את הצמצום בלי לחוש בחסר כלשהו.

כך, בערב שבת פורסם בקרב חסידי קרלין סטולין כי מוסדות החצר שבביתר עילית, הודיעו על הכשרת מתחם מישורי בשטח פתוח המאפשר עריכת חתונה ל-100 איש בלבד, (גברים ונשים).
המוסדות יספקו כסאות ושולחנות, מחיצה וכסא כלה מפואר, 100 מנות קיטרינג לסעודה, מנות בר, שתיה קרה ותקרובת לפי הצורך, מלצרים שיגישו את המנות בכלים חד פעמיים איכותיים, תזמורת (אורגן ומערכת הגברה), וכמובן, חופה, חדר ייחוד, חדרי שירותים לאורחים, ברזי נטילת ידיים וניקיון המקום – שכולם כלולים במחיר.
המתחם יחל לפעול מיד לאחר חג השבועות (החל מח’ בסיוון) ועד ל-ט”ו בתמוז תש”פ, כאשר המחיר לחבילה זו עומד על 14,000 שקלים, לשני הצדדים גם יחד – הוי אומר: חתונה ב-7,000 שקלים.
לפי הודעת המוסדות החבילה הינה סגורה, וללא אפשרות להוסיף ברמת המנות או התזמורת. כמו”כ מנהלי המוסדות מצהירים כי ייתכן ייקור קל במידה שתידרש אבטחה כדי לשמור על הנחיות משרד הבריאות.

מודעת ההרשמה שנשלחה לחסידי קרלין סטולין
המתחם האמור הוא ברחבת קרית החינוך ‘בית ברכה’ בביתר עילית, ברחוב רבי עקיבא בשכונת האתרוג. שימו לב, הרישום הוא מיום ראשון ועד יום רביעי השבוע, בלבד.

מקור

https://bizzness.net/%d7%a7%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91-7000-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9f/

 

[Tweenset]

צד נוסף לעניין:
כמו שילדה בגן חובה שעולה לכתה א' פתאום אבודה, אחרי שבגן היתה מהגדולות.
וכמו שבחור בישיבה קטנה שיעור ג' מרגיש את עצמו על גג העולם סליחה, הישיבה, אבל מגיע לשיעור א' בישיבה גדולה ופתאום עלול לאבד את בטחונו העצמי. הוא פתאום מהקטנים פה..
כך גם בחיתון - הוא לפתע מחותן ללא נסיון.. לפעמים ללא הבנה מספיקה בניואנסים ומה שמקובל.
ואז במקום לסמוך על עקרונות מקודשים של חסכון וכו', הוא נכנע בקלות למה שאומרים לו ש"מקובל" ו"כולם עושים ככה". אין לו מספיק בטחון לעמוד מול מחותנים ותיקים ממנו, ולהחליט שהוא משנה. גם אם הוא הבטיח את זה לעצמו רק לפני שנתיים. (ואחרי 3 חתונות הוא אומר לעצמו, בשביל 15K הבן/בת שלי ירגיש מקופח/ת?)

ולכן הדיבורים על אולמות והפחתת כמויות מוזמנים, ואנשי מקצוע מסביב - הכל נחמד וטוב ויפה, אבל עד שאנשים לא ירצו את השינוי וזה לא יגיע מהסביבה הקרובה, יהיה לזה קשה מאד לקרות..
באיזשהו מקום יש כאן פרדוקס מהותי.
כי זה לא יגיע לסביבה עד שהם לא יראו את זה קורה בשטח.
וזה מה שרוצים לתפוס מחתונות הקורונה. את הראיה שזה קורה בשטח, וחלחול של המציאות החדשה הזאת. כלומר נסיון לחלחל אותה.
נראה את הזוג הראשון שמתחתן באולם של 100 כשאפשר יהיה 300.
עד אז הכל דיבורים בעלמא.

 

[קריה נאמנה]

כתבת מצוין.
כולם (או כמעט כולם) רוצים את זה, אבל

נראה את הזוג הראשון שמתחתן באולם של 100 כשאפשר יהיה 300.

אם זה לא יגיע מלמעלה (תקנות/תמריץ) לא נראה את זה.

 

[אשת_חבר]

גם חסרי יכולת יכולים לטוס היום. תוצאה של מהפכת הלואו קוסט.
הנשים של היום עובדות הרבה הרבה יותר קשה מאלו של לפני שלושים שנה. הגיוני שהן צריכות יותר איוורור מנשות הדור הקודם. אין סיבה להטיף נגד נסיעות לחו"ל, כי גם בהן, בדיוק כמו בחתונות, אפשר להנות מאד בהוצאה מינימלית ממש.

יש בזה קצת תסמונת הפיתה והחומוס
או לחילופין הקורנפלקס והחלב
נגמר הפיתה אז צריך עוד פיתה ואז נגמר החומוס וצריך עוד חומוס והלאה והלאה
הנשים עובדות היום קשה יותר, כולם מסכימים (נראה לי, לא מדברת על מורות, הם עובדות הכי קשה מאז ומתמיד)
יותר שעות יותר לחצים
רמת החיים עולה בשביל לפצות
החנויות נהיות משוכללות יותר ויקרות יותר כי רמת החיים עולה, גם לבעלי החנויות
וכולם צריכים לעבוד קשה יותר לממן את כל זה
וכך הלאה והלאה המפלצת מאכילה את עצמה
יש ספר שלא אזכיר אותו פה שמדבר על התפתחות הכלכלה ושם הוא כותב כמה על כל שקל שיש לבנק מותר לו להלוות עוד ועוד בשביל שתהיה עוד יותר צמיחה
אבל בסוף הכל בדמיון.

 

[קוביית קרח]

גם אני רואה את ההורים שלי.
ומשוחת איתם.
ובדיוק לכן אני כותבת את מה שאני כותבת.

הכי קל לצעוק 'תקנות', כשאנחנו לא צריכים ליישם אותם.
(בא נראה אותנו מצטמצמים במשהו...)

אם רוצים באמת לעזור-

צריך להקים אולמות
להקים השכרות
לתת חלופות

וכן, לנסות גם להצטמצם בעצמינו!!!

בענין ההשכרות,
או שיתקנו תקנות שמחייבות להשכיר סכום מוגבל
או שאם לא ישכירו מהם במחירים מטורפים, אוטומטי זה ירד,
לא?

 

[קוביית קרח]

אני לא רוצה לזלזל בשום שקל
אבל כן,
אולי נתחיל לחסוך קודם בבריתות?!
בעגלות?!
בביגוד לתינוקים?!
עשרים שנה חיים ברמת חיים מסוימת.
איך אפשר להתרגל פתאום לרדת?!
ולמה נראה לנו שאנחנו נצליח לרדת ברמת חיים כשנגיע לשלב חיתון הילדים?!

שמתי לב כבר בכמה הודעות
את הזכרת נושא העגלות
ובכן,
אני עובדת, בלי אברך, חיה אד מאד שקול ומחוב,
אין צ'קים ואין ב"ה מינוס
אה, וקניתי לבת שלי בוגבו (הבאתי מאילת וזה היה מבצע אם זה חשוב)
כי אהבתי אותה וזה עשה לי טוב.
אז שמתי קצת כסף בצד בשביל זה..
ולא כי יש אותה למיליון איש..
זה מפריע למישו?

 

[אשת_חבר]

שמתי לב כבר בכמה הודעות
את הזכרת נושא העגלות
ובכן,
אני עובדת, בלי אברך, חיה אד מאד שקול ומחוב,
אין צ'קים ואין ב"ה מינוס
אה, וקניתי לבת שלי בוגבו (הבאתי מאילת וזה היה מבצע אם זה חשוב)
כי אהבתי אותה וזה עשה לי טוב.
אז שמתי קצת כסף בצד בשביל זה..
ולא כי יש אותה למיליון איש..
זה מפריע למישו?

כל אחד זכאי ורשאי לעשות את בחירותיו שלו (כל עוד זה מהכסף ששייך לו אבל זה כבר נושא אחר)
אני למשל בחרתי לקחת עגלה שעולה 1/18 מבוגבו וטפו טפו יש לה הרבה ברכה ב"ה.
מצד שני את העודף שמתי בהשקעה כדי שלבייבי שלי בע"ה יהיה יום אחד דירה או לפחות חלק ממנה.
זכותי לבחור כך, זכותך לבחור אחרת.
יש בחירה חופשית.

 

[yudit10]

שמתי לב כבר בכמה הודעות
את הזכרת נושא העגלות
ובכן,
אני עובדת, בלי אברך, חיה אד מאד שקול ומחוב,
אין צ'קים ואין ב"ה מינוס
אה, וקניתי לבת שלי בוגבו (הבאתי מאילת וזה היה מבצע אם זה חשוב)
כי אהבתי אותה וזה עשה לי טוב.
אז שמתי קצת כסף בצד בשביל זה..
ולא כי יש אותה למיליון איש..
זה מפריע למישו?

לא מפריע לאף אחד.
אבל אני אנסה להסביר שוב את נקודת המבט שלי.
קודם כל אני חושבת שהוצאות החתונה הן פשוט בבואה משתקפת של הוצאות המחיה היומיומית, אבל פי כמה וכמה.
לדוגמא בנדוניה:
הפיאה שלובשים ביום יום - בחתונה זה פי 2.3 (כי המחותנת קונה לעצמה פאה אחת ל3 חתונות בערך)
בגדים שלובשים ביום חול * 8 (4 לכל עונה, וזה ממש המינימום)
בגדים שלובשים בשבת * 6 (3 לכל עונה)
כנ"ל הנעלה
כנ"ל ביגוד לכל המשפחה.

וגם בכללי- רמת הלארג'יות שהאדם מפתח לעצמו 20 שנה- זה רמת הלארג'יות שתלווה אותו בחתונה.

עכשיו ביום יום, זה הרבה פעמים מסתכם בסכומים קטנים, למשל ההבדל בין נעל אחת לשניה 100 ש"ח. נשמע קטן.
אבל בחתונה זה פי 10, וההבדל הקטן הזה הוא הבדל גדול יותר.
שלא לדבר על זה שמדובר ב10 חתונות, ככה שההבדל יכול להגיע לפי 100.

עד כאן קודם למה זה קשור אחד לשני.

עכשיו הלאה,
אם הנורמה היא למשל בוגבו ו/או טיסות לחול ו/או כל רמת חיים אחרת, ולפחות 50% מתישרים עם הסטנדרט הזה,
בדרך כלל, יש אחוז מסוים שמשיג את הרמה בדרכים זולות (כמוך למשל)
יש אחוז מסוים שיש לו את הכסף.
אבל נשארה אחוז גבוה באמצע,
שבד"כ צריך לעבוד מאוד קשה לעמוד בסטנדרט הזה. והוא בקושי שורד את הסטנדרט הזה

עכשיו אם ביום יום הוא מתאים את עצמו ובקושי שורד,
בחתונות כאמור ההבדל הוא כבר פי 100
ושם הוא נופל עמוק...

 

[קוביית קרח]

לא מפריע לאף אחד.
אבל אני אנסה להסביר שוב את נקודת המבט שלי.
קודם כל אני חושבת שהוצאות החתונה הן פשוט בבואה משתקפת של הוצאות המחיה היומיומית, אבל פי כמה וכמה.
לדוגמא בנדוניה:
הפיאה שלובשים ביום יום - בחתונה זה פי 2.3 (כי המחותנת קונה לעצמה פאה אחת ל3 חתונות בערך)
בגדים שלובשים ביום חול * 8 (4 לכל עונה, וזה ממש המינימום)
בגדים שלובשים בשבת * 6 (3 לכל עונה)
כנ"ל הנעלה
כנ"ל ביגוד לכל המשפחה.

וגם בכללי- רמת הלארג'יות שהאדם מפתח לעצמו 20 שנה- זה רמת הלארג'יות שתלווה אותו בחתונה.

עכשיו ביום יום, זה הרבה פעמים מסתכם בסכומים קטנים, למשל ההבדל בין נעל אחת לשניה 100 ש"ח. נשמע קטן.
אבל בחתונה זה פי 10, וההבדל הקטן הזה הוא הבדל גדול יותר.
שלא לדבר על זה שמדובר ב10 חתונות, ככה שההבדל יכול להגיע לפי 100.

עד כאן קודם למה זה קשור אחד לשני.

עכשיו הלאה,
אם הנורמה היא למשל בוגבו ו/או טיסות לחול ו/או כל רמת חיים אחרת, ולפחות 50% מתישרים עם הסטנדרט הזה,
בדרך כלל, יש אחוז מסוים שמשיג את הרמה בדרכים זולות (כמוך למשל)
יש אחוז מסוים שיש לו את הכסף.
אבל נשארה אחוז גבוה באמצע,
שבד"כ צריך לעבוד מאוד קשה לעמוד בסטנדרט הזה. והוא בקושי שורד את הסטנדרט הזה

עכשיו אם ביום יום הוא מתאים את עצמו ובקושי שורד,
בחתונות כאמור ההבדל הוא כבר פי 100
ושם הוא נופל עמוק...

את

כל אחד זכאי ורשאי לעשות את בחירותיו שלו (כל עוד זה מהכסף ששייך לו אבל זה כבר נושא אחר)
אני למשל בחרתי לקחת עגלה שעולה 1/18 מבוגבו וטפו טפו יש לה הרבה ברכה ב"ה.

שמינית מבוגבו?
איפה מצאת עגלה ב 380 שח?